כבר חודשים רבים שה-Waze שלכם חושב שאתם בביירות, שהמשלוח שלכם תקוע בגלל "קשיי איתור", ושהאלבום הדיגיטלי שלכם מתעקש שאת הטיול המשפחתי בצפון צילמתם בכלל בנמל התעופה רפיק אל-חרירי.

הציבור הישראלי, כדרכו, מקבל זאת באנחת השלמה פטריוטית; "זה ביטחוני", אומרים לנו. ואם זה ביטחוני, אז לפי התפיסה הרווחת, אסור לשאול, אסור לבדוק, ובוודאי שאסור להתלונן.

ארנון הראל הוא כותב ואזרח הפועל במסגרת המחאה האזרחית בישראל. כתיבתו נעה על התפר שבין ניתוח ביקורתי לפעולה אזרחית, ומתמקדת בפערים שבין חוק, מוסר וכוח בפעולת מוסדות המדינה. הראל רואה בכתיבה עצמה אקט אזרחי, ובשתיקה לנוכח עוולות – צורה של שיתוף פעולה. 20 שנות קבע ועוד 15 שנות מילואים בחיל האוויר בתפקידי פיקוד בשדה, מודיעין ומטה; 25 שנות אפיון, עיצוב פיתוח וניהול פרויקטים של מערכות מידע גדולות; 6 שנות הוראה בתיכון. בעל השכלה אקדמאית נרחבת ומגוונת.

בזמן שמהדורות החדשות של 2026 ממשיכות להזין אותנו בסיסמאות על "ניצחון מוחלט", "הסרת האיום לצמיתות" ו"שינוי פני המזרח התיכון", כדאי שנבין את המנגנון התודעתי שמאפשר למשטרים לבצע פשעים מחרידים מבלי שהם יוגדרו ככאלה.

ההיסטוריון וחוקר הג'נוסייד א. דירק מוזס מציע בספרו "The Problems of Genocide" מראה שחורה ומפכחת: המושג "ביטחון קבוע" (Permanent Security) הוא המנוע המרכזי שמאחורי האלימות המודרנית. זוהי המלכודת שבה כולנו כלואים.

ארנון הראל הוא כותב ואזרח הפועל במסגרת המחאה האזרחית בישראל. כתיבתו נעה על התפר שבין ניתוח ביקורתי לפעולה אזרחית, ומתמקדת בפערים שבין חוק, מוסר וכוח בפעולת מוסדות המדינה. הראל רואה בכתיבה עצמה אקט אזרחי, ובשתיקה לנוכח עוולות – צורה של שיתוף פעולה. 20 שנות קבע ועוד 15 שנות מילואים בחיל האוויר בתפקידי פיקוד בשדה, מודיעין ומטה; 25 שנות אפיון, עיצוב פיתוח וניהול פרויקטים של מערכות מידע גדולות; 6 שנות הוראה בתיכון. בעל השכלה אקדמאית נרחבת ומגוונת.

בתודעה הקולקטיבית שלנו, דיקטטורה עולה תמיד באלימות: הפיכה צבאית, טנקים ברחובות או השתלטות חמושה על בנייני הממשל. אלא שההיסטוריה המודרנית מלמדת אותנו שעלינו לחפש במקומות אחרים, סמויים מן העין אך הרסניים בהרבה.

בעשורים האחרונים הציגו תיאורטיקנים כמו פרופ' קים ליין שפלי (Kim Lane Scheppele) תזה חדשנית ומדאיגה: "רודנות בחסות החוק" (Autocratic Legalism). זוהי שיטה מתוחכמת שבה מנהיגים פופוליסטים, שנבחרו בהליך דמוקרטי למהדרין, מרוקנים את הדמוקרטיה מתוכנה לא באמצעות שבירת החוק, אלא באמצעות שימוש ציני בכלים שהם חוקיים ולגיטימיים.

ארנון הראל הוא כותב ואזרח הפועל במסגרת המחאה האזרחית בישראל. כתיבתו נעה על התפר שבין ניתוח ביקורתי לפעולה אזרחית, ומתמקדת בפערים שבין חוק, מוסר וכוח בפעולת מוסדות המדינה. הראל רואה בכתיבה עצמה אקט אזרחי, ובשתיקה לנוכח עוולות – צורה של שיתוף פעולה. 20 שנות קבע ועוד 15 שנות מילואים בחיל האוויר בתפקידי פיקוד בשדה, מודיעין ומטה; 25 שנות אפיון, עיצוב פיתוח וניהול פרויקטים של מערכות מידע גדולות; 6 שנות הוראה בתיכון. בעל השכלה אקדמאית נרחבת ומגוונת.

במשך עשורים רבים, הנרטיב הישראלי הקולקטיבי התבסס על אתוס מכונן של נטיעה, הפרחת השממה וחיבור אורגני ובלתי אמצעי לאדמה. התגאנו בכך שאנו המדינה היחידה בעולם שבה ניטעו מדי שנה יותר עצים משנעקרו.

הקרן הקיימת לישראל הפכה את הנטיעה לדת אזרחית ממש, סמל לירוק המנצח את הצהוב ועדות לקשר הבל ינתק בין עם השב למולדתו לבין הקרקע המקבלת אותו בפריחה. הנטיעה הייתה המעשה הריבוני האולטימטיבי והמצפן המוסרי שלנו.

ארנון הראל הוא כותב ואזרח הפועל במסגרת המחאה האזרחית בישראל. כתיבתו נעה על התפר שבין ניתוח ביקורתי לפעולה אזרחית, ומתמקדת בפערים שבין חוק, מוסר וכוח בפעולת מוסדות המדינה. הראל רואה בכתיבה עצמה אקט אזרחי, ובשתיקה לנוכח עוולות – צורה של שיתוף פעולה. 20 שנות קבע ועוד 15 שנות מילואים בחיל האוויר בתפקידי פיקוד בשדה, מודיעין ומטה; 25 שנות אפיון, עיצוב פיתוח וניהול פרויקטים של מערכות מידע גדולות; 6 שנות הוראה בתיכון. בעל השכלה אקדמאית נרחבת ומגוונת.

המלחמות שלנו אינן נמשכות רק מפני שיש אויב; הן נמשכות מפני שנבנה כאן מנגנון כפול, יציב, כמעט אוטומטי: משטר שבוחן שוב ושוב עד כמה רחוק הוא יכול ללכת – וציבור שבכל פעם מחדש מוכיח לו שאין כמעט גבול שהוא לא יוכל למתוח.

פרולוג: המנגנון הכפול

זהו כתב אישום כפול: נגד משטר שבודק גבולות ומרחיב אותם, ונגד ציבור שבצייתנותו, בשתיקתו ובהתגייסותו – מוחק את הגבולות הללו פעם אחר פעם. המשטר והציבור אינם שני צדדים הניצבים זה מול זה, אלא מנגנון היזון חוזר שמרכיביו מזינים זה-את-זה.

ארנון הראל הוא כותב ואזרח הפועל במסגרת המחאה האזרחית בישראל. כתיבתו נעה על התפר שבין ניתוח ביקורתי לפעולה אזרחית, ומתמקדת בפערים שבין חוק, מוסר וכוח בפעולת מוסדות המדינה. הראל רואה בכתיבה עצמה אקט אזרחי, ובשתיקה לנוכח עוולות – צורה של שיתוף פעולה. 20 שנות קבע ועוד 15 שנות מילואים בחיל האוויר בתפקידי פיקוד בשדה, מודיעין ומטה; 25 שנות אפיון, עיצוב פיתוח וניהול פרויקטים של מערכות מידע גדולות; 6 שנות הוראה בתיכון. בעל השכלה אקדמאית נרחבת ומגוונת.

ביום ראשון האחרון, 8 במרץ 2026, בשעה 22:30 – שעה בה רוב הציבור כבר אינו עוקב אחר פרסומי הממשלה – שחרר משרד הביטחון פצצה משפטית שקטה.

טיוטת תיקון לתקנות כליאתם של "לוחמים בלתי חוקיים" הועלתה לאתר החקיקה הממשלתי, כשהיא קוצבת לציבור זמן תגובה מגוחך של שישה ימים בלבד (עד 14 במרץ). הנימוק הרשמי לקיצור התקופה? "צורך חיוני או דחיפות בפרסום".

ארנון הראל הוא כותב ואזרח הפועל במסגרת המחאה האזרחית בישראל. כתיבתו נעה על התפר שבין ניתוח ביקורתי לפעולה אזרחית, ומתמקדת בפערים שבין חוק, מוסר וכוח בפעולת מוסדות המדינה. הראל רואה בכתיבה עצמה אקט אזרחי, ובשתיקה לנוכח עוולות – צורה של שיתוף פעולה. 20 שנות קבע ועוד 15 שנות מילואים בחיל האוויר בתפקידי פיקוד בשדה, מודיעין ומטה; 25 שנות אפיון, עיצוב פיתוח וניהול פרויקטים של מערכות מידע גדולות; 6 שנות הוראה בתיכון. בעל השכלה אקדמאית נרחבת ומגוונת.

במרחב הציבורי של ישראל 2026, המצלמה הפסיקה להיות עדה אובייקטיבית והפכה לכלי נשק פוליטי חד-צדדי, קטלני ומתוחכם. אנו עדים לשימוש שיטתי וקר בטקטיקת "הפרובוקציה המתועדת": מופע מתוכנן היטב שבו פעילי ימין קיצוני יוזמים מגע פיזי, חודרים למרחב הפרטי של אזרחים או פולשים לשטחי מרעה ומתחמי קהילות פלסטיניות, תוך שהם מפעילים "פסקול משפטי" מהונדס מול העדשה: "בלי ידיים", "אל תגע בי", "אל תדחוף".

המילים הללו אינן מתארות מציאות – הן בוראות אותה מחדש בתוך חלל הזיכרון הדיגיטלי. המטרה היא לייצר קטע וידאו ערוך ומגמתי (Micro-content), שבו הפרובוקטור נחזה כקורבן מותקף וחסר ישע, בעוד שתגובת ההגנה הטבעית והלגיטימית של המותקף נצבעת כתוקפנות פלילית המצדיקה מעצר מיידי.

ארנון הראל הוא כותב ואזרח הפועל במסגרת המחאה האזרחית בישראל. כתיבתו נעה על התפר שבין ניתוח ביקורתי לפעולה אזרחית, ומתמקדת בפערים שבין חוק, מוסר וכוח בפעולת מוסדות המדינה. הראל רואה בכתיבה עצמה אקט אזרחי, ובשתיקה לנוכח עוולות – צורה של שיתוף פעולה. 20 שנות קבע ועוד 15 שנות מילואים בחיל האוויר בתפקידי פיקוד בשדה, מודיעין ומטה; 25 שנות אפיון, עיצוב פיתוח וניהול פרויקטים של מערכות מידע גדולות; 6 שנות הוראה בתיכון. בעל השכלה אקדמאית נרחבת ומגוונת.