אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
3

בתוך שנה, יתקיימו בחירות שלישיות - ועוד בחודש השלישי - ורק בגלל שלראש הממשלה יש שלושה סעיפי אישום בשלוש פרשיות ● בתנ״ך, שלוש היה מה שהחוקרים מכנים "מספר טיפולוגי" ● וכל מה שיש לעם הספר היושב ברשתות החברתיות לומר, זה ״פעם שלישית גלידה״?

"לבחירות האלה יש רק שלוש סיבות: שוחד, מרמה והפרת אמונים"

יאיר לפיד בנאום במליאה על פיזור הכנסת, 11 בדצמבר 2019

ההכרזה על מערכת בחירות שלישית תוך פחות משנה לא נפלה עלינו בהפתעה, כמובן. הפרשנים הפוליטיים החרוצים הכשירו את הקרקע לאפשרות המטורללת הזאת.

רק לפני שלושה חודשים, בימים התמימים שאחרי בחירות ספטמבר, זה עוד נראה לנו כמו תסריט בלהות בלתי סביר בעליל. עוד לא עיכלנו את מערכת הבחירות השנייה, שכשלעצמה כבר נראתה לנו כמו טירלול מארץ הטירלולים המטורללים. אבל אז התברר שגם כשנדמה לך שירדת עד למרתף הטחוב האחרון, נשמעות מלמטה נקישות, ומתברר שיש גרם מדרגות חדש שמוביל למקום נמוך אפילו יותר.

והנה אנחנו כאן, נערכים בחוסר חשק מופגן לקראת מה שעד לפני רגע היה הזיה שאפילו לא עלתה בדעתנו: עוד מערכת בחירות בתחילת מרץ. מה הפלא שבמורד הגרון מתחלקת מועקה ובשיפולי הבטן מצטברת חרדה – בדיוק כמו שמרגישים ערב קטסטרופה בלתי נמנעת?

הכרנו מספיק דרמות ולמדנו מספיק היסטוריה (כלומר – על מי אנחנו עובדים? – ראינו מספיק דרמות היסטוריות בנטפליקס), כדי לזהות את הסימנים המקדימים, ולדעת שהם תמיד-תמיד מבשרים על אסון מתקרב.

חשרת עננים המשפטית מעל ראשו של המנהיג הרדוף, שהולך ושוקע בביצה של תככים פרנואידים מסובכים; אווירת ההפקרות והחמדנות בסביבתו הקרובה;  מעגל המקורבים המתרפסים; העדויות על התנהגות משולחת רסן של בני משפחתו; האומה שנגררת בעל כורחה אחרי מנהיגים רופסים, שמובילים אותה מדחי אל דחי, במצעד איוולת שמידרדר במהירות מהחלטה גרועה אחת להחלטה גרועה ממנה. וברקע החולים הנאנקים במסדרונות בתי החולים, התורים המתארכים, הפקקים המשתרכים, הזקנים הנטושים, המחירים המאמירים. החיים עצמם.

ראינו המון סדרות כאלה – אנחנו יכולים לנחש לבד מה יקרה בפרקי סוף העונה. וזה מפחיד.

הפעם התסריטאים כבר לא שומרים פאסון ומפזרים בלי בושה סימנים מטרימים לרוב. הם אשכרה מאכילים אותנו בכפית, כדי שחלילה לא נשקע בנמנום או נזפזפ לליגת האלופות. למשל השימוש המופרז שלהם במספר שלוש. מערכת בחירות שלישית, בחודש השלישי, והפעם דווקא לא ביום שלישי, כשהסיבה היחידה היא שלושה כתבי אישום. מה יהיה עם כל הליריות הזאת וכל הסמליות אשר בינינו לבין ביבי? ומה, לכל הרוחות, קורה פה? חזרנו לימי התנ"ך והגמרא או משהו?

כי בימי התנ"ך המספר הזה, שלוש, היה מה שהחוקרים מכנים "מספר טיפולוגי". הרבה לפני השילוש הקדוש של הנוצרים, שלוש כבר היה מספר בעל משמעות מיוחדת בין הים לנהר. מספר שעצם ההופעה שלו בסיפור אמורה למשוך את תשומת ליבנו ולאותת לנו: שימו לב, דבר מה גדול עומד לקרות.

התנ"ך עצמו הוא בעל מבנה משולש (תורה, נביאים, כתובים), והתורה ניתנה לעם בעל מבנה משולש (כוהנים, לויים וישראלים), באמצעות אדם שנולד שלישי במשפחתו (משה, שנולד אחרי מרים ואהרון), וכל הדרמה הבלתי נשכחת הזו התרחשה ביום השלישי של החודש השלישי.

וקצת הלאה משם, בימי השופטים, העניינים התחילו להשתבש "בימים בהם אין מלך בישראל", והמספר שלוש השתולל שם בפראות. היה קשה לברוח ממנו. הישראלים עשו שוב ושוב את הרע בעיני ה', ושוב ושוב קיבלו בראש אבל התעקשו לא ללמוד לקח.

היו "שלוש מאות המלקקים" שהצטרפו לגדעון והוא חילק אותם ל"שלושה ראשים" ושלח אותם להיכנס באמ-אמא של המדיינים. והיה כמובן שמשון, שהסיפור שלו משובץ בשלל שלישיות וכפולות של שלוש, עד הסוף המר שבו הוא צעק "תמות נפשי עם פלישתים" ומוטט את הבית שעל גגו עמדו "שלושת אלפים איש ואישה" שלעגו לו. והוא שפט את ישראל עשרים שנה. כמעט כמו ביבי.

הגמרא מזהירה אותנו מ"שור מועד", שור שנגח שלוש פעמים ומעתה והלאה הוא מועד לפורענות, מוחזק כנגחן, ועל בעליו מוטלת חובה מיוחדת להשגיח עליו. האם התסריטאים של הדרמה הפוליטית שאנחנו סטטיסטים בה, מנסים לאותת לנו, שנתניהו עובר במערכת הבחירות השלישית לחזקת "שור מועד", ומעתה והלאה מוטלת על כולנו אחריות גדולה יותר להשגיח עליו, וכולנו נישא בתוצאות הפורענויות שהוא ימיט עלינו?

ברשתות החברתיות לא השתעשעו השבוע בלהטוטים המשולשים המסורתיים האלה, ובחרו באופציה החילונית יותר "פעם שלישית גלידה". בדיחה שאחרי שקראת אותה בפעם השלושת אלפים, רצית לנגוח במישהו, לצרוח "תמות נפשי עם קלישאות" ולמוטט על כולם את הגג.

"פעם שלישית גלידה" הוא משפט מוזר, שבכלל לא ברור מאיפה הוא התגלגל אלינו ולמה. רוביק רוזנטל הציע פעם ב"זירה הלשונית" שלו את התזה הנחמדה, שהמשפט הזה הגיע אלינו מהביטוי האנגלי  "if I see you next time I'll scream", שהסיום שלו השתבש בעברית ל"ice cream" ואז הפך ל"פעם שלישית גלידה".

זו תיאוריה מתוקה כגלידת פיסטוק, שגם מתכתבת עם ה"Hand brakes" הבריטי שהפך בעברית ל"הנדברק" וכמובן עם מונית ה"share route"  מתקופת המנדט, שהתאזרחה בישראל בתור "מונית שרות". יש רק בעיה אחת: חיפוש בגוגל לא מעלה עדויות לביטוי האנגלי "אם אראה אותך שוב, אצעק". וגם אם היה ביטוי כזה, והוא היה מסביר בדוחק מאיפה הגיעה אלינו הגלידה – עדיין לא היה ברור איך ולמה נהפך הביטוי בעברית דווקא ל"פעם שלישית".

כאמור, התעלומה האטימולוגית הזו לא הטרידה את אלפי הישראלים שמיהרו להגיב ב"פעם שלישית גלידה" כשנודע שההכרעה נפלה ואנחנו באמת צועדים למערכת בחירות שלישית במרץ. הם אולי ביטאו כך תקווה כמוסה, שהפעם הזו תהיה הפעם האחרונה בעתיד הקרוב, ושלסיפור הפוליטי המופרע הזה אולי יהיה בכל זאת סוף מתוק.

אבל לתקווה התמימה הזאת, ממש כמו למשפט "פעם שלישית גלידה", אין באמת על מה להישען. אם נחזור למקורות שלנו – כמו שהסיפור הזה מתנהל כרגע, סביר יותר לצפות שעל פי כללי הדרמה ושיעורי ההיסטוריה, אנחנו עוד נשלם ביוקר על המשבר ההזוי הזה. ויכול להיות שבסוף המר עוד יתמוטט לנו הגג על הראש.

אוצר צלילים: הפלייליסט השבועי

עוד 808 מילים
סגירה