JavaScript is required for our website accessibility to work properly. המסר הכוחני של קטאר מצמצם את המרחב האסטרטגי של ישראל | זמן ישראל
ראש ממשלת קטאר, מוחמד עבד א־רחמן אאל ת'אני, בפורום דוחה, 6 בדצמבר 2025 (צילום: Mahmud HAMS / AFP)
Mahmud HAMS / AFP

המסר הכוחני של קטאר מצמצם את המרחב האסטרטגי של ישראל

אמירתו של ראש ממשלת קטאר כי בכוונתם "לכפות" את המשך תוכנית טראמפ מעצימה את הפער מול ישראל, שמבהירה כי ללא החזרת גופתו של רן גואילי וללא פירוז מוחלט של הרצועה – אין שלב ב' ● בינתיים, ארה"ב נדרשת לגשר על המחלוקת – השאלה היא האם זה יבוא על חשבונה של ישראל ● פרשנות

בסוף השבוע האחרון התכנס בקטאר "פורום דוחה" – ועידה שריכזה אליה מנהיגים ערבים שסיפקו לא מעט כותרות בעניין ישראל ורצועת עזה. אלא שאמירה אחת באנגלית של ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א־רחמן אאל ת'אני, חשפה כיצד רואה המדינה המארחת של הכינוס את המשך התהליך של תוכנית דונלד טראמפ לרצועה: "התכנסנו כאן כדי לכפות את המשך התהליך".

אאל ת'אני השתמש במילה "Force", שלא משאירה מקום לספק למה התכוון. הדברים הללו אמורים לעורר דאגה בצד הישראלי, שכן הם מצביעים על הכיוון שבו קטאר, וכנראה גם טורקיה, רואות את המשך התהליך – כפיית פתרון על הצד הישראלי ולא דיאלוג איתו.

המינוח הקטארי אינו מקרי; הוא מוכתב מניתוח ההצהרות האחרונות של ראש הממשלה בנימין נתניהו. מבחינת ישראל, אין המשך לשלב ב' של התוכנית כל עוד גופתו של רן גואילי לא תוחזר מרצועת עזה. נתניהו רמז על כך שלשום במסיבת העיתונאים שערך בירושלים יחד עם קנצלר גרמניה פרידריך מרץ: "כמעט סיימנו את השלב הראשון, יש לנו חטוף אחד אחרון להחזיר. השלב השני יהיה הקשה יותר".

באסם נעים, אחד מבכירי חמאס שנמצא בדוחה, התראיין שלשום לסוכנות הידיעות AP ואמר כי חמאס פתוח מחשבתית "לגבי מה לעשות עם הנשק. אנחנו יכולים לדבר על הקפאה, אחסון או הנחת נשק"

השאלה היא מה תהיה העמדה האמריקאית בעניין הזה: האם לאמץ את הגרסה הישראלית או הקטארית של המשך התהליך. בינתיים, לפחות כל עוד חמאס לא מצליח לאתר את גופתו של גואילי, מבחינת ישראל אין שיח בנושא.

נקודת מבחן נוספת שישראל מתקרבת אליה בצעדי ענק היא מועד, משך ואופן פירוק חמאס מנשקו. מבחינת ישראל, ללא פירוז מוחלט של הרצועה אין תוכנית שיקום. בינתיים לפחות, אין אף מדינה שמקובלת על ישראל ומוכנה לשלוח חיילים לכוח רב־לאומי שאמור להיכנס לרצועה.

פעילי חמאס מחפשים את שרידי החטוף החלל האחרון בשכונת זיתון בעיר עזה, 8 בדצמבר 2025 (צילום: Omar AL-QATTAA / AFP)
פעילי חמאס מחפשים את שרידי החטוף החלל האחרון בשכונת זיתון בעיר עזה, 8 בדצמבר 2025 (צילום: Omar AL-QATTAA / AFP)

מבחינת חמאס, זה נראה שונה לחלוטין. ומהדברים שיוצאים מהנהגת הארגון יש כאן ניסיון לרבע את המעגל – למצוא נוסחה שתשאיר את הארגון עם הנשק ועדיין בעמדת כוח משמעותית. לא מן הנמנע שמהלך כזה מגיע עם רוח גבית של קטאר וטורקיה.

באסם נעים, אחד מבכירי חמאס שנמצא בדוחה, התראיין שלשום לסוכנות הידיעות AP ואמר כי חמאס פתוח מחשבתית "לגבי מה לעשות עם הנשק. אנחנו יכולים לדבר על הקפאה, אחסון או הנחת נשק, עם ערבויות פלסטיניות שלא להשתמש בו כלל במהלך הפסקת האש הזו".

המפגש שנערך בניו יורק הוא המשך ישיר מבחינת ארה"ב לשיחת ההתנצלות שכפה הנשיא טראמפ על נתניהו במהלך ביקור נתניהו בבית הלבן בחודש ספטמבר האחרון

כלומר, בכל אחת מהאפשרויות הללו אין פירוז של הארגון. לא מן הנמנע שהדברים הללו מתכתבים עם התמורה שהובטחה לחמאס תמורת הוויתור על החטופים. כלומר, ייתכן שהמתווכות גרמו לחמאס להבין שתמורת שחרור החטופים תהיה לו אפשרות להישאר בתצורה מסוימת בעזה.

כשנשאל ראש הממשלה במסיבת העיתונאים על קביעת לוחות זמנים לפירוק חמאס מנשקו, ועד כמה תהיה ישראל מוכנה להמתין בעניין הזה, הוא התחמק ואמר כי ידון בכך בפגישה הקרובה שלו עם הנשיא טראמפ בסוף החודש.

בנימין נתניהו במסיבת עיתונאים משותפת עם קנצלר גרמניה פרידריך מרץ בירושלים, 7 בדצמבר 2025 (צילום: Ariel Schalit / POOL / AFP)
בנימין נתניהו במסיבת עיתונאים משותפת עם קנצלר גרמניה פרידריך מרץ בירושלים, 7 בדצמבר 2025 (צילום: Ariel Schalit / POOL / AFP)

עכשיו כבר ברור שארה"ב תהיה חייבת להיכנס ולגשר על הפער הזה כדי לקדם את תוכנית טראמפ לשיקום רצועת עזה. בינתיים, ההבדל בין הפרשנות הישראלית לזו של קטאר לגבי שלב ב' גדול ומהותי.

הפער הזה והנתק בין ירושלים לדוחה הם הסבר אפשרי למפגש שלשום בארה"ב בין השליח האמריקאי לאזור סטיב ויטקוף לבין ראש המוסד דדי ברנע ונציג בכיר של ממשלת קטאר. המפגש הזה נחשף על ידי העיתונאי ברק רביד באתר האמריקאי "אקסיוס".

יש כאן ניסיון אמריקאי לקרב שוב בין הצדדים, מתוך ידיעה של הנשיא טראמפ כי קטאר היא גורם משפיע מאוד על חמאס, ולכן היא מפתח חשוב בהצלחת שלב ב'

כנראה שלא בכדי הקטארים הסכימו להיפגש דווקא עם ראש המוסד ברנע ולא עם נציג ישראלי אחר. זה נכון שראש המוסד אחראי מצד ישראל על התיק הקטארי ולכן הגיוני שהוא יהיה הנציג בפגישה כזו, אך עדיין צריך לזכור עובדה אחת: ראש המוסד התנגד בספטמבר האחרון לניסיון החיסול הישראלי של צמרת חמאס בדוחה. הפרט הזה לא נעלם מעיני הצמרת בדוחה.

למעשה, המפגש שנערך בניו יורק הוא המשך ישיר מבחינת ארה"ב לשיחת ההתנצלות שכפה הנשיא טראמפ על נתניהו במהלך ביקור נתניהו בבית הלבן בחודש ספטמבר האחרון, מייד אחרי התקיפה שנכשלה בדוחה.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ במטוס הנשיאותי לצד אמיר קטאר השייח' תמים בן חמד אאל תאני. 25 באוקטובר 2025 (צילום: ANDREW CABALLERO-REYNOLDS / AFP)
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ במטוס הנשיאותי לצד אמיר קטאר השייח' תמים בן חמד אאל תאני. 25 באוקטובר 2025 (צילום: ANDREW CABALLERO-REYNOLDS / AFP)

יש כאן ניסיון אמריקאי לקרב שוב בין הצדדים, מתוך ידיעה של הנשיא טראמפ כי קטאר היא גורם משפיע מאוד על חמאס, ולכן היא מפתח חשוב בהצלחת שלב ב'. השאלה היא האם זה יבוא הפעם על חשבונה של ישראל.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
עוד 656 מילים
סגירה
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.