בסוף החודש שעבר קרס מנוף באתר בנייה הסמוך לגן ילדים בגבעת שמואל. האירוע התרחש בבוקר יום שישי, ובאורח נס הילדים לא שהו באותה עת בחצר. לא היה חסר הרבה כדי שקריסת זרוע המנוף תהפוך לאירוע רב־נפגעים. צוותי החירום וראש העיר הגיעו לזירה, וההורים המבוהלים הוזעקו כדי לאסוף את ילדיהם מהגן. לאתר הבנייה הסמוך הוצא צו סגירה זמני לצורך תחקור האירוע.
בעל המנוף שקרס, עומר פריג', העביר אותו לבדיקה במעבדה בטכניון, שהסכימו לקבלו לאחר שבמשך שנים נמנעו מלעסוק בתחום בדיקות המנופים. "יש 'פאק' בייצור של המנוף הזה, אצל כל מי שמחזיק אום הם נפלו ונשברו, גם אצלי שניים מתוך שלושה נפלו בעבר ותיקנתי", הוא אמר בימים האחרונים. אף שהוא מודע לבעיה, הוא ממשיך להפעיל את שני המנופים האחרים שברשותו.
הסיכון לקריסה ברור כיום לכול, והוא היה קיים גם לפני האירוע בגן הילדים. המנוף מהדגם הזה מותקן על גבי משאית ניידת והוא מתוצרת "ארקין" הטורקית. כ־40 מנופים כאלה פועלים בארץ, ולצידם מאות דגמים דומים של יצרנים אחרים.
בחודש מרץ השתכנע המנהל כי מדובר בבעיה רוחבית ופרסם איסור על השימוש במנוף. אלא שחודש לאחר מכן התיר המנהל את השימוש, כפוף לבדיקת אל־הרס אחת לחצי שנה. כחצי שנה לאחר מכן קרס העגורן בגן הילדים
אדם נוסף שמחזיק במנוף של היצרן הזה הוא הרצל אלגלי, בעל חברת "מנופי עמית". הוא הבין כי קיימת בעיה לאחר ששניים מארבעת המנופים שברשותו נשברו באתרי בנייה. "אמרתי לעצמי, עדיף להשבית אותם מאשר להרוג אנשים ולעמוד בבתי משפט מול משפחות הקורבנות", אמר השבוע.
המִנהל השבית והתחרט
אלגלי הזמין בדיקת מעבדה מטלורגית, שמצאה כשל בריתוכי המנופים, והעביר את הממצאים למנהל הבטיחות. בעקבות זאת, בחודש מרץ השנה השתכנע המנהל כי מדובר בבעיה רוחבית ופרסם איסור על השימוש בהם. אלא שחודש לאחר מכן התיר המנהל מחדש את השימוש, כפוף לבדיקת אל־הרס אחת לחצי שנה. כאמור, כחצי שנה לאחר מכן קרס העגורן בגן הילדים.
בשחרור המנופים חזרה לעבודה אימץ המנהל את עמדת היבואן, שלפיה אם נעשה בהם שימוש בהתאם לעומסים המותרים, לא אמורה להתעורר בעיה. בנימוקי ההחלטה צוין ש"הגורם האנושי" הוא המכריע ברוב תאונות העגורנים, וכי בכ־90% מהמקרים הבעיה נבעה משימוש לא נכון ומחריגה מהוראות היצרן.
בשיחה עם היבואן, סיני גבעתי, הוא אומר כי המנוף שהתרסק בגן הילדים כבר נפל כמה שבועות קודם לכן באתר אחר, ולכן היה צריך להיות מושבת. לטענתו, מפעיל המנוף סירב לשחרר את הקובץ המראה באילו עומסים נעשה בו שימוש.
היבואן הוסיף: "כל המנופים נבדקו בחצי השנה האחרונה על ידי מעבדה מוסמכת ונמצאו תקינים. במרבית המנופים שנשברים היום הסיבה היא רשלנות של המפעיל ועבודה בעומסי יתר". לדבריו, הוא העביר לידינו תמונות של מנופים מתוצרת אחרת שקרסו ונשברו, כהוכחה לטענתו זו.
"את כל אחד מהמנופים קניתי בשלושה מיליון שקל ואם הם יישברו אני לא אחראי. אם המנהל דורש בדיקה בכל חצי שנה, זה מראה שהם יודעים שיש בעיה"
מפעיל המנוף שנפל בגן הילדים בגבעת שמואל, עומר פריג', אומר בתגובה לטענת היבואן כי בימים האחרונים העביר את קובץ נתוני המנוף שקרס ישירות למפעל בטורקיה, וכי שם יודיעו לו אם הופעל בהתאם לעומסים המותרים או לא. לדבריו, הוא ממשיך להפעיל את שני המנופים האחרים מהדגם הזה שברשותו.
"משרד העבודה בעצמו כתב שזו פצצה מתקתקת ואחרי חודש שחרר את זה על סמך שיחת זום עם היצרן ודרש בדיקת אל־הרס שלא עושים לאף דגם אחר. את כל אחד מהמנופים קניתי בשלושה מיליון שקל ואם הם יישברו אני לא אחראי. אם המנהל דורש בדיקה בכל חצי שנה, זה מראה שהם יודעים שיש בעיה".
במעבדה מסרבים לבדוק
המעבדה שאליה הופנו בדיקות ההרס במנופי "ארקין" הודיעה בימים האחרונים למשרד העבודה כי היא מסרבת להמשיך בבדיקות עד לקבלת הבהרות. במסמך שהגיע לידי זמן ישראל ציינה המעבדה כי המנופים שהועברו אליה כללו מקטעים בלבד, ללא גישה מלאה לכלל הריתוכים והחלקים.
לדבריה, קיים חשש שהבדיקות ישמשו בסיס לאישור תקינות, ולכן היא משעה את הפעילות "כדי למנוע פרשנות שגויה של הבדיקות".
ממרחב דן של משטרת ישראל נמסר כי תיק הקריסה בגן הילדים בגבעת שמואל עדיין מצוי בחקירה, וכי כמה גורמים נחקרו באזהרה. אין מחלוקת על כך שבשנים האחרונות אירעו מקרים רבים נוספים שבהם קרסו מנופים מהסוג הזה. במנהל הבטיחות כבר קבעו כי לא מדובר בכשל רוחבי, אלא בבעיה של עבודה בניגוד להוראות היצרן, ולא השביתו את הכלים לאחר האירוע בגן הילדים.
"כבר מחודש מרץ התרעתי במשרד העבודה שאסור לשחרר את המנופים לעבודה בחזרה בלי תיק מסודר, פרוטוקולים וחוות דעת מומחים. מדוע משרד העבודה נכנע ללחץ ופעל בניגוד לאינטרס הציבורי?"
עו"ד ישראל אסל, היועץ המשפטי של הפורום למניעת תאונות עבודה, התריע על הבעיה לפני כמה חודשים וניהל מאבק מול הטכניון בדרישה שיסכימו לבדוק את העגורנים מהדגם הזה, מאחר שהם נמנעים בדרך כלל מביצוע בדיקות עגורנים. בטכניון נעתרו לבקשה רק לאחר קריסת המנוף בסוף החודש שעבר.
בהתייחסות למקרה הזה אמר עו"ד אסל כך: "קריסת המנוף בגן הילדים מחייבת את משטרת ישראל לפתוח בחקירה מיידית של משרד העבודה, יבואן המנופים וכן המעבדה שהנפיקה עבור היבואן תעודות לביצוע בדיקות אל־הרס לאיתור סדקים, ועל בסיס התעודות האלה משרד העבודה שחרר את המנופים חזרה לעבודה.
"התברר שהתעודות שהוצגו בדקו רק שלושה מקטעים של שלושים סנטימטרים בלבד. הווה אומר, כ־90 סנטימטרים, על פי דרישת היבואן מהמעבדה, וזאת כאשר אורך זרוע המנוף הוא כ־35 מטרים. משרד העבודה ראה את נתוני הבדיקות ועצם עיניים. כבר מחודש מרץ התרעתי במשרד העבודה שאסור לשחרר את המנופים לעבודה בחזרה בלי תיק מסודר, פרוטוקולים וחוות דעת מומחים.
"בפועל משרד העבודה פעל בדיוק הפוך: לא ניהל פרוטוקולים, הסכים להכיר בתעודות בדיקה לא רלוונטיות והחזיר את הכלים על בסיס שיחת זום עם היצרן וללא כל חוות דעת מקצועית. נשאלת השאלה מדוע משרד העבודה נכנע ללחץ ופעל בניגוד לאינטרס הציבורי לשמור על בטיחות הציבור והילדים בגן?"
מעל 70 הרוגים בשנה
השנה הנוכחית כבר מסתיימת במספר הרוגים בתאונות עבודה גבוה מזה של השנה שעברה, שגם בה היה המספר גבוה, חרף הירידה בפעילות במשק. נוסף על כך יש מאות פצועים קשה, וכמחצית מהתאונות מתרחשות באתרי בנייה.
לפי נתוני "קו לעובד", חמישית מכלל ההרוגים בתאונות עבודה הם פלסטינים. החידוש המצער הוא שהעובדים הזרים כבר מהווים 18% מהקורבנות, בהם שני עובדים סינים שנפלו מקומה חמישית ברמת השרון
לפלסטינים אין אישור לעבוד בישראל, אך לפי נתוני "קו לעובד" הם היוו חמישית מכלל ההרוגים. החידוש המצער הוא שהעובדים הזרים כבר מהווים 18% מהקורבנות, בהם שני עובדים סינים שנפלו מקומה חמישית ברמת השרון.
בדומה לבטיחות בכבישים, שמידרדרת, גם באתרי הבנייה והתעשייה נרשמת נסיגה שגובה מחירים כבדים.
בתחילת החודש נערך דיון בנושא תאונות עבודה בוועדת העבודה בכנסת, והמסר העיקרי שעלה ממנו הוא שהפחתת התאונות בעבודה אינה על הרדאר הממשלתי. אין תוכנית לאומית למניעה, והקמת רשות הבטיחות תקועה בהיעדר שר עבודה קבוע שיקדם אותה, לאחר פרישת ש"ס מהממשלה.
כך למשל, לשאלת יו"ר הוועדה, עאידה תומא סלימאן, מתי יוכנס קריטריון בטיחות קבלנים במכרזי החשב הכללי, שתי רפרנטיות ממשרד האוצר גמגמו תשובות מעורפלות ולא הצליחו לנקוב בתאריך יעד או לדווח על התקדמות מאז הפעם הקודמת שנשאלו על כך.
רן כהן ממנהל הבטיחות דיווח כי המנהל קוצץ בשנים האחרונות, והלין על כך שלפי החוק מגיעים לו עוד עשרות מיליוני שקלים לפעילות מונעת. לדבריו, מספר חברות כוח האדם שמביאות לישראל עובדים זרים באופן פרטי זינק פי כמה, ולמרות שהממשלה מסבסדת את הבאתם ב־1.5 מיליארד שקלים, "הקצו אפס תקנים לבטיחות. לא כסף ולא תקני כוח אדם".
אם אפשר ללמוד משהו מהסיפור שהובא כאן, הוא שניתן להפחית מאוד את הסיכונים גם באמצעות המשאבים הקיימים. נדרשים מעט יותר נחישות ועמידה בלחצים
הכול נכון, אך אם אפשר ללמוד משהו מהסיפור שהובא כאן, הוא שניתן להפחית מאוד את הסיכונים גם באמצעות המשאבים הקיימים. נדרשים מעט יותר נחישות ועמידה בלחצים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו