מפגש הפסגה המשולש, שהתקיים בשבוע שעבר ב-22 בדצמבר בירושלים, ממחיש היטב את מערכת היחסים ההדוקה והייחודית בין שלוש המדינות. מדובר במפגש העשירי, בדרג זה, מאז התהדקו היחסים בין שלוש המדינות.

קיומו בירושלים, בנסיבות הנוכחיות של שנות המלחמה והביקורת הבינלאומית החריפה כלפי ישראל, מדגיש את איתנותה של מערכת היחסים האסטרטגית ביניהן. כזכור, "הרומן ההלני-ישראלי" החל לפני כ-15 שנה. ראשיתו אל מול מפגש אינטרסים אסטרטגי, שהתמקד בגילויי הגז במימי מזרח הים-התיכון, אירועי האביב הערבי שהובילו להחלשתו של העולם הערבי, והחשש המשותף מול טורקיה, ומדיניותה האסרטיבית (מדי) באזור.

קיומו של מפגש הפסגה המשולש בירושלים, בנסיבות הנוכחיות של שנות המלחמה והביקורת הבינלאומית החריפה כלפי ישראל, מדגיש את איתנותה של מערכת היחסים האסטרטגית בין שלוש המדינות

המשולש הישראלי-יווני-קפריסאי מייצג "מסגרת אריתמטית-דיפלומטית" מרתקת, שכאמור מחזיקה מעמד היטב לאורך שנים, ואף יצרה עניין למדינות נוספות ללכת בעקבותיה, למשל יוון-קפריסין-מצרים. בהמשך הצטרפה גם ארה"ב למשולש הישראלי-הלני (למסגרת שנקראת 3+1), אליה הוזמנו כעת, בלשון ההודעה המשותפת שפורסמה, מדינות LIKE MINDED נוספות להצטרף.

בהמשך למשולש דלעיל, חשוב להזכיר את כינונו של פורום הגז האזורי (EMGF) בינואר 2019, שכולל שבע חברות – מצרים, ירדן, איטליה ופלסטין – לצד ישראל, יוון וקפריסין. בכך, מזרח הים-התיכון הצליח לכונן בעצמו ארכיטקטורה אזורית מרשימה, אמנם שאינה נטולת אתגרים ומורכבות, המצליחה להתמודד עם שנות המלחמה האחרונות, וההתפתחויות הדרמטיות באזור.

מכלל ההן נשמע הלאו, ובמילים אחרות: היעדרה של טורקיה מן המפה האזורית החדשה. לא מדובר, כאמור, במקריות. התארגנות אזורית זו נועדה למעשה, ובמידה לא מבוטלת, לייצר שיתוף-פעולה אזורי, המבוסס על מפגש אינטרסים אותנטי, שתכליתו להתמודד אל מול האתגר הטורקי מבית מדרשו של רג'פ טאיפ ארדואן.

מאליו מובן, שלשלוש החברות שנועדו בשבוע החולף בירושלים – ישראל, יוון וקפריסין – אינטרס משותף, אמנם לא זהה, מול האתגר הטורקי. קהיר ואנקרה הצליחו בשנים האחרונות לשפר באופן משמעותי את יחסיהן, ושלוש החברות האחרות בפורום הגז האזורי, ביקשו לשמור על האינטרסים שלהן בעצם החברות בפורום אזורי מעין זה.

מזרח הים-התיכון הצליח לכונן בעצמו ארכיטקטורה אזורית מרשימה, שאמנם אינה נטולת אתגרים ומורכבות, אך המצליחה להתמודד עם שנות המלחמה האחרונות, וההתפתחויות הדרמטיות באזור

הפסגה המשולשת התאפיינה בהדגשת שיתוף הפעולה הביטחוני-אסטרטגי בין שלוש המדינות, כפי שבא לידי ביטוי בהצהרה המשולשת שפורסמה, ובעיקר בדבריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו במסיבת העיתונאים המשותפת.

טורקיה אמנם לא הוזכרה בשמה המפורש, אולם ברור היה לכול שהיא עומדת במוקד. תרמו לכך גם הדיווחים, או ההדלפות, על כוונה להקים "כוח תגובה משולש", כמו גם הכותרות בתקשורת הישראלית (והטורקית שהגיבה אליהן) בדבר "חזית אל מול טורקיה".

במוקד תשומת הלב של ישראל עומדת כעת הזירה הסורית, סביבה מתנהלת מעין תחרות ישראלית-טורקית על השפעה בעיצוב דמותה. המתח ביחסי יוון-טורקיה התגבר בחודשים האחרונים, לאחר תקופה מסוימת בה שתי המדינות הצליחו לשפר את האווירה ביניהן. הסכסוך ארוך השנים בקפריסין קיבל תפנית מסוימת עם בחירתו של מנהיג חדש בצפון האי הטורקי-קפריסאי, ובחתימה על הסכם לתיחום המים הכלכליים בין קפריסין ולבנון.

ההקשר הפלסטיני קיבל ביטוי נוח מאוד לישראל. בהודעה המשולשת הובעה תמיכה מתבקשת בתוכנית 20 הנקודות של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ, בחשיבותו של הסיוע ההומניטרי לעזה ובתרומה היוונית והקפריסאית לכך. ובמרכז התיאום האזרחי-צבאי האמריקאי, בו משתתפות גם שתי המדינות. ההצהרה מביעה גם תמיכה ב"זכותה הבלתי מעורערת של ישראל להגנה עצמית, על בסיס החוק הבינלאומי, ודוחה האשמות לא מבוססות נגד ישראל".

טורקיה אמנם לא הוזכרה בשמה המפורש, אך ברור היה שהיא במוקד. תרמו לכך גם הדיווחים, או ההדלפות, על כוונה להקים "כוח תגובה משולש", כמו גם הכותרות בדבר "חזית אל מול טורקיה"

אין בהצהרה המשותפת אזכור של "מדינה פלסטינית", אף כיעד ארוך-טווח, למרות שזו העמדה הבסיסית והמוצהרת של יוון וקפריסין. ראש הממשלה היווני ביקר במקביל ברמאללה ונועד עם נשיא הרשות הפלסטינית אבו מאזן.

מקום מרכזי הוקדש, כמצופה, לתחום האנרגיה ולשיתוף הפעולה בין שלוש המדינות. ניתן דגש מיוחד למיזם השאפתני IMEC, פרוזדור התשתיות והאנרגיה מהודו, עבור במפרץ הפרסי, בואכה אירופה דרך ישראל, קפריסין ויוון.

פסקה מיוחדת הוקדשה לזירה הלבנונית, כולל דגש על קידומו בברכה של הדיאלוג המתנהל כעת בין ישראל ולבנון. הזירה הלבנונית חשובה במיוחד לקפריסין, לנוכח ההסכם לתיחום גבולותיהן הימיים, שנחתם לאחרונה.

זאת ועוד, התקווה להתייצבות המדינה הלבנונית, בעקבות החלשתו המשמעותית של חזבאללה, כמו גם ההתפתחויות הדרמטיות בסוריה והחיבוק הבינלאומי שאחמד א-שרע מקבל מן הזירה הבינלאומית, פותחים פתח מרתק לאפשרות השתלבותן של שתי המדינות הללו במפת האנרגיה האזורית, ששודרגה עד מאוד בשנים האחרונות.

כאמור, טורקיה מביטה בדאגה על ההתפתחויות הללו, אף שעיקר מעייניה נתון כעת לזירה הסורית. היא מבקשת להבטיח שם את האינטרסים החיוניים שלה, ולתרגם את מערכת היחסים הקרובה שלה עם א-שרע לצורך זה.

מקום מרכזי הוקדש, כמצופה, לתחום האנרגיה ולשיתוף הפעולה בין שלוש המדינות. ניתן דגש מיוחד למיזם השאפתני של פרוזדור התשתיות והאנרגיה מהודו, עבור במפרץ הפרסי, בואכה אירופה דרך ישראל, קפריסין ויוון

בראש סדר העדיפות הטורקי עומדת סוגיית שילובם של הכורדים במשטר החדש, ומניעת כינונה של אוטונומיה נרחבת מדי עבורם; כמו גם אי מתן דריסת רגל והשפעה מוגברת מדי לישראל בעיצוב דמותה של סוריה החדשה.

שלא במפתיע, במקביל לפסגה המשולשת בירושלים ביקרה בדמשק משלחת רמת דרג בראשות שר-החוץ הטורקי. מעניין (מאוד) לציין, שזה האחרון הביע תקווה להשגתו של הסכם ביטחוני ישראלי-סורי, שמצוי על המדוכה בחודשים האחרונים (וסביר ששאלת השגתו תעלה במהלך ביקורו של נתניהו בארה"ב).

הסכם מעין זה יחזק את הלגיטימיות של משטר א-שרע, אינטרס טורקי ראשון במעלה, כמובן בהינתן שלא ייתן לישראל דריסת רגל גדולה מדי, מעבר למתבקש כדי לשמור על האינטרסים שלה בזירה הסורית.

*  *  *

המפגש המשולש המחיש היטב את "האריתמטיקה הדיפלומטית" המוצלחת מאוד שכוננה בשנים האחרונות בין שלוש המדינות. מבחינה זו, לא היה הכרח להבליט את "החזית הלעומתית" מול טורקיה, ובמיוחד באמצעות רמיזותיו הבוטות של נתניהו, עת אזכר שהאזור נשלט בעבר על-ידי "אימפריות שונות" והזהיר שזה לא יישנה.

הרטוריקה החריפה בין ירושלים ואנקרה משרתת אולי בעיקר את שתי הזירות הביתיות שלהן, והרבה פחות את הרציונל המדיני-אסטרטגי.

המפגש המשולש המחיש היטב את "האריתמטיקה הדיפלומטית" המוצלחת שכוננה בין המדינות. מבחינה זו, לא היה הכרח להבליט את "החזית הלעומתית" מול טורקיה, בעיקר ברמיזותיו הבוטות של נתניהו

רציונל כזה מחייב בסופו של יום דיאלוג דיסקרטי, שיבטיח כי שתי המדינות ישמרו על האינטרסים החיוניים, מבלי להיגרר לנתיב של עימות ביניהן. המפגש המשולש, וכאמור העשירי המתקיים בין שלוש המדינות, מקרין עוצמה מספקת.  

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/