ההחלטה של משרד התפוצות, בראשות השר עמיחי שיקלי, לבטל את רישיון הפעילות של עשרות ארגוני סיוע בינלאומיים בשטחים הייתה צפויה – ובכל זאת מעוררת סערה.

בעוד חודשיים יידרשו 37 ארגוני סיוע בינלאומיים מוכרים להפסיק את פעילותם בגדה המערבית, בעזה ובמזרח ירושלים, לאחר שלא עמדו בדרישות החדשות. דרישות אלה כוללות איסור על השמעת ביקורת כלפי ישראל וחובת מסירת מידע מפורט על כלל עובדי הסיוע.

מתאם פעולות הממשלה בשטחים הוא שמוציא לפועל את המדיניות החדשה, ובימים האחרונים הוא מהדהד מסרים שלפיהם דרישות השקיפות חיוניות למניעת שימוש של חמאס בארגוני הסיוע למטרותיו, וכי חלק מעובדיהם מעורבים בפועל בפעילות טרור. לטענתו, הארגונים שעליהם מדובר סיפקו כ־1% בלבד מהסיוע, אשר ממילא ימשיך להיכנס לעזה גם בלעדיהם.

ארגוני הסיוע הבינלאומיים אומרים כי למרות הפסקת האש, חסימת פעילותם מגיעה בשלב קריטי עבור תושבי הרצועה: רבע מהמשפחות בעזה שורדות על ארוחה אחת ביום, וסערות החורף הובילו לעקירת עשרות אלפים

לעומת זאת, ארגוני הסיוע הבינלאומיים אומרים כי למרות הפסקת האש, חסימת פעילותם מגיעה בשלב קריטי עבור תושבי הרצועה: רבע מהמשפחות בעזה שורדות על ארוחה אחת ביום, וסערות החורף הובילו לעקירת עשרות אלפים, כשבסך הכול 1.3 מיליון בני אדם נזקקים למחסה.

לטענתם, הם אחראים לאספקה של יותר ממחצית מהמזון בעזה, להפעלת כ־60% מבתי החולים ולטיפול בילדים הסובלים מתת־תזונה חמורה.

Humanitarian efforts over the past week (28 Dec – 3 Jan):

✅4,200 humanitarian aid trucks entered the Gaza Strip, according to the agreement. The trucks carried food, medical supplies and shelter equipment, based on the prioritization by the international organizations.

✅Over… pic.twitter.com/kYEp6rF5B6

— COGAT (@cogatonline) January 4, 2026

הארגונים הבינלאומיים מזהירים כי סגירת הפעילות תמנע טיפולים מצילי חיים, תעצור את חלוקת המזון ותקריס את אספקת המחסות.

גם בגדה המערבית, לדבריהם, התקפות צה"ל וטרור המתנחלים גורמים לעקירת תושבים, שגם מהם יימנע הסיוע. עוד הם מציינים כי הניסיון לכמת את ההשלכות של חסימת הפעילות אינו יכול להמחיש את מלוא התוצאות, שכן הסיוע נמדד בכך שתושבים מקבלים אותו במקום ובזמן הנכונים.

הארגונים מסבירים כי לא יוכלו למסור מידע רגיש על עובדים ובני משפחותיהם, כפי שמקובל בזירה הבינלאומית. לדבריהם, ההגבלות שיוטלו עליהם ישפיעו ישירות גם על שותפיהם הישראלים והפלסטינים, באמצעות פגיעה ביכולת התגובה, עצירת מימון והחלשת השירות הקהילתי בכל המגזרים.

לטענתם, פעילותם נעשית בהתאם לדרישות נאותות בינלאומיות, וכי הדה־לגיטימציה שלהם אינה עניין בירוקרטי־טכני אלא מדיניות מכוונת, שלה השלכות צפויות. "אם יבוטלו הרישיונות, ממשלת ישראל תחסום סיוע הומניטרי בהיקף גדול ותפר את החוק הבינלאומי", כתבו, והוסיפו כי מדובר ב"תקדים מסוכן" שמרחיב את שליטת ישראל בשטחים על חשבון המאמץ ההומניטרי.

פלסטינים שאיבדו את בתיהם ליד אוהלים בחאן יונס. 2 בינואר 2026 (צילום: Rahim Khatib/Flash90)

בארגון AIDA, המייצג למעלה מ־100 ארגוני סיוע בשטחים הפלסטיניים, מסרו בתגובה כי ישראל מנעה מרבים מהם להכניס סיוע לעזה באופן שרירותי מאז מרץ האחרון. לדבריהם, 37 הארגונים שנחסמים כעת מהווים את הגורם המשמעותי ביותר באספקת הסיוע לרצועה. הארגונים פועלים בשם האו"ם, ואם שלילת הרישיונות תתממש, לא יהיו די גורמים שיספקו את הסיוע בשטח.

אחת התוצאות האפשריות היא שישראל תיאלץ לממן את הסיוע והשירותים בעצמה, או שחמאס ייטול לידיו את אספקת השירותים במקום הארגונים הבינלאומיים – מהלך שעלול לפגוע באופן משמעותי בהתקדמות תוכנית השלום של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ולסכן את חייהם של ישראלים ופלסטינים כאחד.

אחת התוצאות האפשריות היא שישראל תיאלץ לממן את הסיוע והשירותים בעצמה, או שחמאס ייטול לידיו את אספקת השירותים במקום הארגונים הבינלאומיים

אחד הארגונים שבמוקד ההאשמות של ישראל הוא רופאים ללא גבולות (MSF), שנוסד בצרפת ונחשב לאחד הדומיננטיים ביותר במתן טיפול רפואי ברצועה. לפי מתאם פעולות הממשלה בשטחים, עובדי הארגון פעלו במקביל בחמאס ובג'יהאד האסלאמי, וכי חלקו של הארגון בטיפול הרפואי בעזה קטן יחסית. "אם MSF היו רוצים לתרום, הם היו משתפים פעולה ולא מחביאים מידע".

בתשובה לשאלות בנושא כתבה קלייר סאן פיליפו, מתאמת חירום ב־MSF, כי הם "דוחים מכל וכל את ההאשמות שהופנו כלפיהם על ידי ישראל. לעולם לא נעסיק ביודעין עובדים שמעורבים בפעילות צבאית, דבר שסותר את האתיקה שלנו. גיוסי העובדים, במיוחד בעזה, כפופים לבדיקות מעמיקות, לרבות המלצות, בדיקות רקע ואימות נתונים. החוזים מאפשרים סיום העסקה מיידי במקרה של ספקות".

פלסטינים תורמים דם בבית חולים שדה "כוויית", ממזרח לרפיח. 5 בספטמבר 2024 (צילום: Abed Rahim Khatib/Flash90)

לדבריה, העסקת עובדים בעלי קשרים לארגונים חמושים מסכנת את הצוותים ומערערת את עקרון הניטרליות של הפעילות. גם עצם ההאשמה הפומבית, ללא ביסוס, מעמידה את הצוותים בסיכון לחייהם. היא דוחה גם את הטענה שלפיה הארגונים מהווים רק אחוז קטן מהסיוע, וציינה כי מדובר בעיוות של מציאות עבודתם בעזה, הנשען על מדידות שגויות.

"אסון עם השלכות הרסניות"

מבלי להיכנס לפרטי כלל המיקומים שבהם הארגון פועל ברצועה, ניתן לומר כי פעילותו כוללת ניתוחים, טיפול ביולדות ובאימהות, טיפול בכוויות ושירותי בריאות נפש בהיקף נרחב. הארגון מעסיק 60 עובדים מחו"ל ו־1,200 עובדים מקומיים, מהם 1,080 המוצבים בעזה, רובם ממקצועות הרפואה – לרבות אחיות, מנתחים, רופאים, מרדימים ופיזיותרפיסטים.

"יש לנו חששות לגיטימיים בנוגע למסירת מידע אישי על חברי צוות, מאחר שהדבר יוצר בעיות משפטיות כמעסיקים ונוגד את עקרונותינו"

לדבריה, החסמים בכניסת ציוד ובצוותים נובעים מהגבלות, משרירותיות ומחוסר ודאות מצד ישראל – ולא ממחסור בקיבולת של הארגון.

היא ציינה כי פריטי ציוד כגון אוהלים, יריעות ברזנט ומחסות זמניים נחסמו או עוכבו. לדבריה, 45 משאיות של MSF נבלמו, ו־181 משאיות נכנסו עם ציוד במשקל כולל של 301 טון. בשנה הקרובה הקצה הארגון כ־110 מיליון אירו לסיוע לעזה, שחלק ניכר ממנו אינו מסופק על ידי גורמים אחרים.

"השתתפנו בהליך הרישום מתוך תום לב ועשינו את כל המאמצים לעמוד בדרישות שהועברו אלינו. עם זאת, יש לנו חששות לגיטימיים בנוגע למסירת מידע אישי על חברי צוות, מאחר שהדבר יוצר בעיות משפטיות כמעסיקים ונוגד את עקרונותינו.

"בכל הקשר, ובפרט בהתחשב בכך שהעובדים ההומניטריים חוו הפחדות, מעצרים שרירותיים, התקפות ואף נהרגו – 15 מהם היו עובדים שלנו – הדרישה למסירת רשימות עובדים כתנאי לגישה לשטח מהווה התערבות יתר.

"הסיכון הכרוך בכך גדל נוכח היעדר הבהרות לגבי אופן השימוש, האחסון והשיתוף של המידע הזה. שוב ושוב פנינו לשלטונות הישראליים בניסיון לקבל תשובות. משרד התפוצות מעולם לא הגיב לחששות שלנו".

"הסיכון הכרוך בכך גדל נוכח היעדר הבהרות לגבי אופן השימוש, האחסון והשיתוף של המידע הזה. שוב ושוב פנינו לשלטונות הישראליים בניסיון לקבל תשובות. משרד התפוצות מעולם לא הגיב לחששות שלנו"

היא ציינה כי הפסקת פעילותם של הארגונים הבינלאומיים תהווה אסון עבור הפלסטינים, עם השלכות הרסניות. לדבריה, ב־MSF מחויבים להמשיך להעניק טיפול רפואי בעזה ובגדה, ולשם כך הם מבקשים לקיים שיח עם הרשויות בישראל: "לאפשר את הסיוע לא מהווה טובה אלא חובה על פי החוק הבינלאומי. היום, יותר מאי פעם, פלסטינים זקוקים ליותר שירותים – לא לפחות".

פצוע מתקיפת צה"ל מפונה לבית החולים "נאסר" בחאן יונס, דרום רצועת עזה, 25 באוגוסט 2025 (צילום: AFP)

"מעכשיו יהיה קשה יותר"

על ההצהרה הקוראת לעצור את שלילת הרישיונות חתומים 53 ארגוני סיוע בינלאומיים. אחד מהם הוא "אוקספם" (Oxfam), שנוסד בבריטניה ופועל ברחבי העולם. בשטחים המוחזקים על ידי ישראל הארגון פועל במגוון תחומים, ובין השאר בשיקום חקלאות ותשתיות מים וסניטציה. הוא גם מממן 24 ארגוני סיוע בישראל, שאף הם צפויים להיפגע מהמצב החדש.

"ישראל מתייחסת אלינו כאל משוללי רישיון כבר תקופה ארוכה, ומאז מרץ לא הכנסנו ציוד חדש לרצועה", אומרת בושרא ח'אלידי, מנהלת מדיניות באוקספם. בשיחה טלפונית מרמאללה היא מסבירה כי שיטת הפעולה של הארגון מבוססת על שותפים מקומיים, ולדבריה ההחלטה הנוכחית מעמיקה את הצרת צעדיהם, שנמשכת זה תקופה ארוכה בגדה ובעזה.

"ישראל מתייחסת לגדה ולשטחי סי כאזור אחד ומקדמת צעדי סיפוח, שמונעים גישה מתושבים רבים ופגיעים הזקוקים לסיוע. הסיפוח מתבטא בהתנכלויות ובסיכון מערכות המזון באסם התבואה של הגדה כולה"

"בעשור האחרון הגישה שלנו הייתה לוקליזציה של הפעילות באמצעות צוותים ושותפים מקומיים, במקום להסתפק בהעברת ציוד. יש לנו ארבעה עובדים מחו"ל והיתר פלסטינים. מתחילת המלחמה הופסקו ההיתרים, והעובדים שכן הגיעו נכנסו לתקופות קצרות. ההחלטה הנוכחית היא חלק מקמפיין ממושך של ישראל לחסום ולעכב את האספקה והפעילויות שלנו.

"יש לנו תשתיות שנהרסו בשטחי סי, ואנו רואים התגברות בהגבלות. תמיד היינו נתונים להתקפות ולהשמצות, כך שלא הופתענו – ואין בכך חדש – אבל מעכשיו יהיה קשה יותר. ישראל מתייחסת לגדה ולשטחי סי כאזור אחד ומקדמת צעדי סיפוח, שמונעים גישה מתושבים רבים ופגיעים הזקוקים לסיוע. הסיפוח מתבטא בהתנכלויות ובסיכון מערכות המזון באסם התבואה של הגדה כולה.

סיוע הומניטרי של הסהר האדום המצרי בחאן יונס. 29 בנובמבר 2025 (צילום: Abed Rahim Khatib/Flash90)

"במזרח ירושלים יש הריסות מדי יום, ותהיה פחות נגישות לסיוע משפטי שניתן לעקורים על ידי ארגונים בינלאומיים. למרות שלילת הרישיון, המחסומים הרבים והלחץ הגובר, נמשיך לעבוד דרך הרישום המשפטי הפלסטיני שמוכר בעולם ובאמצעות צוותים מקומיים.

"הכלכלה בגדה המערבית בנפילה חופשית: איבדנו חמישית מהתוצר שהיה בעזה, יש כ־800 מחסומים שגורמים לעיכובים בסחר, ואנחנו לא יכולים לעבד אדמות בשטחי סי. שלוש קהילות שהיו בהן פאנלים סולאריים ומערכות מים של אוקספם הותקפו, והמערכות נהרסו. כעת לא נוכל לגשת אליהן ולספק את הציוד מחדש, משום שלא נהיה רשומים בישראל בשטח שהיא רואה כריבוני שלה".

"המהלך הזה מפרק את התשתית ההומניטרית בפלסטין. הדבר התבטא בהפסקת פעילות אונר"א, בהשתקה של ארגוני הסיוע ובהעדפה של פעילות צבאית על פני זו של ארגונים כמונו"

"מנקודת הראות שלנו, המהלך הזה מפרק את התשתית ההומניטרית בפלסטין. הדבר התבטא בהפסקת פעילות אונר"א, בהשתקה של ארגוני הסיוע ובהעדפה של פעילות צבאית על פני זו של ארגונים כמונו. המשמעות תהיה האטה בסיוע, פחות תיקונים לתשתיות הרוסות ועוד ועוד קהילות שיזדקקו לעזרה בגדה המערבית ובעזה. אנחנו המייל האחרון של אספקת הציוד.

"אנחנו לא בהכרח מכניסים את החומרים, אבל אנשינו מוטמעים בקהילות, מכירים אותן ועובדים איתן ועם השותפים המקומיים מזה עשורים, שבמהלכם יצרנו אמון. אנחנו יכולים להגיע לאם בהיריון כשבית החולים רחוק מדי או כשזה שלידה הופצץ, או להגיע לילד קטוע שאינו יכול ללכת מהאוהל למרפאה – ועד לרמה של היכרות עם משקי בית ספציפיים.

חיילי צה"ל בפשיטה על העיר העתיקה בשכם. 1 בינואר 2026 (צילום: Nasser Ishtayeh/Flash90)

"במהלך המלחמה הצלחנו לחלק להם זרעים כדי לגדל פלפלים ועגבניות, ואת החומרים הדרושים לכך, ולשקם מערכות מים – ומעתה והלאה לא נוכל להמשיך בזה".

סיוע בתמורה לשתיקה

גם ארגוני זכויות אדם ישראליים, המאוגדים תחת השם "הפלטפורמה", גינו את ההחלטה לשלול את רישיון הפעילות של ארגוני הסיוע הבינלאומיים.

הם ציינו כי למרות הפסקת האש, הסיוע במזון, תרופות, מחסות ואמצעי היגיינה ממשיך להתעכב או שאינו מגיע כלל. הארגונים קראו לישראל לעצור את הליכי שלילת הרישיונות ולהסיר מחסומים בפני המאמצים ההומניטריים, ולקהילה הבינלאומית להגן על הארגונים הפועלים בשמה.

לדברי תרצה ליבוביץ, סמנכ"לית ב"רופאים לזכויות אדם", מקובל שארגונים מסוג זה נדרשים למסור מידע הנוגע לניהול תקין, אך לא מידע על כל עובד ועל בני משפחתו

"זה חלק ממהלך כולל ששם את הסיוע ההומניטרי בשליטה מלאה וטוטאלית של ישראל, וראינו את זה עוד לפני הפסקת האש, כאשר הוצבו מחסומים בפני הארגונים הבינלאומיים ופותחה קרן הסיוע (GHF), שהיום אין חולק על כך שהייתה אסון וגרמה למותם של אלפים. התוצאה הייתה התפרצות רעב ברמות החמורות ביותר", אומרת תרצה ליבוביץ, סמנכ"לית ב"רופאים לזכויות אדם".

לדבריה, הארגונים פועלים לפי כללים המקובלים בעולם, המאפשרים להם לפעול ולהיכנס למקומות שבהם הם נדרשים. מקובל שארגונים מסוג זה נדרשים למסור מידע הנוגע לניהול תקין, אך לא מידע על כל עובד ועל בני משפחתו.

פלסטינים נושאים חבילות ואספקה מקרן הסיוע GHF ברצועת עזה. 8 באוגוסט 2025 (צילום: Ali Hassan/Flash90)

יתרה מכך, היא הוסיפה: "ישראל מציבה דרישה שלפיה כדי להעניק סיוע יש לשתוק ואסור לבקר את מעשיה של המדינה. הארגונים אינם רוצים לחשוף את עובדיהם לסיכון. הצבא והממשלה מעדיפים לשלוט בסיוע ולא לאפשר את העברתו באופן ניטרלי, בהתאם לצרכי האוכלוסייה.

"ברופאים לזכויות אדם עוקבים ומנסים לוודא שציוד רפואי נכנס, אבל זה לא קורה. מצד אחד יש התקפות בלתי פוסקות, ומצד שני שליטה מלאה בכל מה שיכול להביא לשיקום.

"הארגונים שמושעים עכשיו הם חיוניים. בישראל מדברים על השפעה מזערית שלהם, אבל לא נכון לחשוב על זה כך, משום שלא מדובר רק בציוד שנכנס, אלא גם בפריסה, באמון שיש לאוכלוסייה ובקשרים שיש להם"

"הארגונים שמושעים עכשיו הם חיוניים. בישראל מדברים על השפעה מזערית שלהם, אבל לא נכון לחשוב על זה כך, משום שלא מדובר רק בציוד שנכנס, אלא גם בפריסה, באמון שיש לאוכלוסייה ובקשרים שיש להם ברצועה.

"סיוע מצריך עקביות ושיטתיות, ומה שקורה בפועל הוא בדיוק ההפך. אי אפשר לדעת אם ומתי הציוד ייכנס, ויש פריטים שמוגדרים כ'שימוש כפול' ואסורים – ובהם אוהלים – כך שנוצר כאוס ושרירותיות. זו אג'נדה שיטתית שלא מאפשרת שיקום ומתחזקת הרס, בזמן שדוח ה־IPC קבע שיש רעב, וכל שינוי מעמיד את האוכלוסייה במצב גבולי".

כף רגל של ילד הסובל מכוויות נבדקת במרפאה של "רופאים ללא גבולות" בשכונת א־רימאל שבעיר עזה, 31 בדצמבר 2025 (צילום: Omar AL-QATTAA / AFP)

גם לאחר שלילת הרישיון יישארו ארגונים ישראליים הפועלים לסיוע, כמו למשל מכון ערבה. בזהירות המתבקשת, ליבוביץ סבורה כי נדרשת סולידריות מצדם: "יש פה שאלה של אתיקה בסיוע.

"אתה יודע שאתה מקבל גישה מממשלת ישראל, כי יש הבנה שאתה שותק ולא מבקר, בזמן שלארגונים אחרים – עם מומחיות, ידע, ניסיון ואמון בקרב האוכלוסייה המקומית – עושים דה־לגיטימציה וסוגרים אותם. זה אמור להדליק נורות אדומות. לכן יש לנו ציפיות מארגוני הסיוע הישראלים שייאבקו ציבורית יחד עם הארגונים שנחסמים כנגד שלילת הרישיון שלהם".