• מפגינים במערכת הבחירות שנערכה ב-2018 בארמניה, ארכיון (צילום: AP Photo/Sergei Grits, File)
    AP Photo/Sergei Grits, File
  • מפגינים במערכת הבחירות שנערכה בארמניה ב-2018, ארכיון (צילום: AP Photo/Thanassis Stavrakis)
    AP Photo/Thanassis Stavrakis
  • מפגינים במערכת הבחירות שנערכה בארמניה ב-2018, ארכיון (צילום: AP Photo/Thanassis Stavrakis)
    AP Photo/Thanassis Stavrakis

להתראות טורקיה, שלום ארמניה

אחרי פרשת המרמרה, הקרע בין טראמפ לארדואן וההתקרבות הטורקית לאיראן: יהודי ארה"ב החליטו להכיר בטבח שביצעו הטורקים בארמנים, באיחור לא אלגנטי של יותר מ-100 שנה ● "אנו חשים צורך לייצג אמת מוסרית", הם אומרים, "גם אם הדבר מתנגש עם יחסי ישראל-טורקיה"

באוקטובר האחרון, הקונגרס האמריקאי עשה משהו שנדמה היה שלא יקרה לעולם. בהצבעה היסטורית, שעברה ברוב דו-מפלגתי מוחץ, בית הנבחרים הכיר רשמית ברצח העם הארמני. ההחלטה אושרה ברוב של 405 תומכים לעומת 11 מתנגדים. החודש, גם הסנאט האמריקאי הכיר סופית ברצח העם הארמני.

מהלכים אלה, הגם שהם סמליים, גררו תגובה עזה מצד ממשלת טורקיה, שכינתה בלעג את ההחלטה של בית הנבחרים "צעד פוליטי חסר משמעות" שמעמיד בסכנה את קשריה של ארצות הברית עם אנקרה. המסר הזה עורר את תשומת לבו של ממשל טראמפ, שעל פי אתר החדשות "אקסיוס", הורה לפחות שלוש פעמים לסנאטורים של המפלגה הרפובליקנית לטרפד את ההצבעה בסנאט.

ואכן, מיד לאחר שההחלטה עברה בסנאט, ממשלת טורקיה אמרה כי "ההחלטות הללו יירשמו בהיסטוריה כבלתי אחראיות וכפעולות לא רציונליות של כמה מחברי הקונגרס האמריקאי נגד טורקיה", אשר "ייזכרו בהיסטוריה כצד האחראי לנזק ארוך טווח ליחסים בין שתי האומות".

"חברים בקהילה היהודית חשבו שאם הם יתמכו במאמצים להכרה ברצח עם, זה לא יציל את חייו של אף ארמני", אומר פוקסמן, "אבל זה עלול להעמיד בסכנה את חייהם של יהודים – יהודים איראנים נמלטו לטורקיה"

למרות ניסיונות טראמפ להימנע מלהרגיז את נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, אחד מבעלי בריתו בעולם, מדיניותה של וושינגטון בנושא השתנתה בבירור.

אולם מעבר למהומה בגבעת הקפיטול, ישנה התפתחות נוספת שמשקפת את נכונותה של קבוצה אחרת להכיר במעשי הזוועה שבוצעו בארמנים: כמה קבוצות יהודיות רבות-השפעה החלו להביע תמיכה בהכרה באותם מעשים כרצח עם.

מפגין ארמני מחזיק תמונה היסטורית של רצח העם הארמני במהלך הפגנה בירושלים, 24 באפריל 2015 (צילום: צילום: הדס פרוש/פלאש90)
מפגין ארמני מחזיק תמונה של רצח העם הארמני בהפגנה בירושלים, 24 באפריל 2015 (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

טבח, מחלות ורעב

לדברי הארמנים, הרצח ההמוני שבוצע בבני עמם בשנים 1917-1915 הוא בגדר רצח עם, טענה שקיבלה את הכרתן של 32 מדינות אחרות.

על פי מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה, "רצח העם הארמני היה השמדתם הפיזית של ארמנים נוצרים שחיו באימפריה העותומאנית מאביב 1915 ועד סתיו 1916. כ-1.5 מיליון ארמנים חיו באימפריה העותומאנית הרב-גזעית ב-1915.

"לפחות 664,000 ועד 1.2 מיליון אנשים מתו ברצח העם, אם במעשי טבח ואם כפרטים, או בעקבות טיפול לקוי, חשיפה למחלות ורעב".

טורקיה מכחישה את ההאשמות, וטוענת שהן ארמנים והן טורקים מתו בגלל מלחמת העולם הראשונה. היא אומדת את מניין המתים הכולל במאות אלפים.

לאחרונה, קבוצות יהודיות בולטות רבות שהקפידו לשמור בעבר על שתיקה או על ניטרליות החלו לצדד בתוקף בארמנים.

זמן קצר לאחר קבלת ההחלטה בבית הנבחרים, הליגה נגד השמצה והמרכז לפעולה דתית של היהדות הרפורמית – הזרוע הפוליטית של תנועת היהדות הרפורמית – פרסמו הצהרות המשבחות את ההחלטה.

"ההחלטה ההיסטורית הזאת של הקונגרס, גם אם התקבלה באיחור רב, היא צעד חשוב לקראת העלאת המודעות והשכלת הציבור הארמני בנוגע לרצח העם המזעזע שבוצע בידי האימפריה העותומאנית נגד הארמנים בתחילת שנות ה-1900 ", אמר ג'ונתן גרינבלט, מנכ"ל הליגה נגד השמצה.

"אכן, היסטוריונים מציינים שהיטלר ראה את רצח העם הארמני ואת אדישות העולם כלפיו כהשראה לרצח העם שלו ברחבי אירופה", כתב גרינבלט בהצהרה.

הוועד היהודי האמריקאי, מצדו, הביע תמיכה בהחלטה עוד לפני ההצבעה. "עד היום, טורקיה מנסה להכחיש את הפשע המתועד הזה", צייץ בטוויטר נשיא הארגון דיוויד האריס. "אל תיתנו לה לעשות זאת".

תמונה מטורקיה של שנת 1915, שבה ארמנים הוכרחו לצעוד מרחקים ארוכים, ולטענתם נטבחו (צילום: AP)
תמונה מטורקיה של שנת 1915, שבה ארמנים הוכרחו לצעוד מרחקים ארוכים, ולטענתם נטבחו (צילום: AP)

בתגובה לפנייתנו, כמה מנהיגים ותיקים של הקהילה היהודית האמריקאית אמרו שהדבר מעיד על שינוי משמעותי.

במשך שנים, הם אמרו, רוב המוסדות היהודיים בארה"ב התנגדו בשקט למאמצים להכרה ברצח העם הארמני – או, לכל הפחות, העדיפו להישאר מחוץ לוויכוח.

לדברי אברהם פוקסמן, המנכ"ל הקודם של הליגה נגד השמצה, היו כמה סיבות לעמדתם הניטרלית, אבל אחת העיקריות שבהן הייתה החשש מפני גרימת נזק ליחסי ישראל-טורקיה או מפני העמדתם של יהודי טורקיה בסכנה.

"חברים בקהילה היהודית חשבו שאם הם יתמכו במאמצים להכרה ברצח עם, זה לא יציל את חייו של אף ארמני", אומר פוקסמן, "אבל זה עלול להעמיד בסכנה את חייהם של יהודים – יהודים איראנים נמלטו לטורקיה, וטורקיה קיבלה אותם".

"הקהילה היהודית בטורקיה זכתה לכבוד ולהגנה, והברית הצבאית עם טורקיה הייתה מכרעת לביטחונה של ישראל", הוא מוסיף.

"במשך שנים, ממשלת ישראל עודדה ארגונים יהודיים לעזור בקידום היחסים בין ישראל לטורקיה. זה יצר מתח בין הארמנים האמריקאים לבין הקהילות היהודיות, מאחר שיש להם נרטיבים היסטוריים מקבילים"

לדברי שי פרנקלין, עמית בכיר במכון לדת ומדיניות, ממשלת ישראל ביקשה לא פעם מקבוצות יהודיות שלא להיות מעורבות במאמצים למען הכרה.

"במשך שנים רבות, ממשלת ישראל עודדה ארגונים יהודיים לעזור בקידום היחסים בין ישראל לטורקיה, כדרך להשאיר אותם על מסלול חיובי", הוא אומר. "אז קבוצות יהודיות היו מעורבות בשדלנות נגד ההחלטה. זה יצר מתח בין הארמנים האמריקאים לבין הקהילות היהודיות, מאחר שיש להם נרטיבים היסטוריים מקבילים".

אבל אחרי המשט לעזה במאי 2010, שבה עשרה אקטיביסטים טורקים נהרגו בהשתלטות של צה"ל על סיפון המרמרה, היחסים בין ישראל לטורקיה קיבלו תפנית. בד בבד, ארדואן השליט בארצו משטר סמכותני יותר, ויישר קו עם איראן.

"דברים השתנו והתמוטטו", אומר פוקסמן. "טורקיה היא כבר לא בעלת בריתם של ישראל והיהודים, והתנאים הגיאופוליטיים השתנו. טורקיה היא בעיה מבחינת האינטרסים של המערב, של נאט"ו, של ישראל".

התמורות הללו מסייעות להסביר מדוע קבוצות יהודיות נוקטות כעת עמדה שהן התנגדו לה זמן רב. "מבחינה היסטורית, הקהילה היהודית האמריקאית גילתה רגישות כלפי יחסי ישראל וטורקיה", אומר אירה פורמן, לשעבר שליח מיוחד לניטור ומאבק באנטישמיות בממשל אובמה.

"בשנים האחרונות, היחסים האלה הידרדרו מאוד. ללא ספק, יש עכשיו הרבה פחות התנגדות לדבר על המציאות של רצח העם הארמני", אומר פורמן.

אברהם פוקסמן (צילום: מרים אלסטר/פלאש90/ארכיון)
אברהם פוקסמן (צילום: מרים אלסטר/פלאש90/ארכיון)

חילוקי דעות פנימיים

לא כל הארגונים היהודיים הגדולים שותפים לעמדה הזאת.

הארגונים הבאים סירבו לניסיונותינו החוזרים לקבל תגובה על החלטותיהם של הקונגרס ושל הסנאט: ועידת נשיאי הארגונים היהודיים הגדולים, הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה, הקונגרס היהודי העולמי והאיחוד האורתודוקסי.

לבד מהחשש לעורר את רוגזה של טורקיה, ייתכן שהקבוצות הללו מעדיפות שלא להיות מעורבות בוויכוח פוליטי פנימי.

"יש בזה הרבה פוליטיקה", אומר פוקסמן. "טראמפ הוא חבר של טורקיה. כל הדברים האלה משחקים תפקיד ברמות שונות אצל קבוצות שונות".

"לאור ההיסטוריה שלנו עצמנו וניסיוננו שלנו עם רצח עם, ובכלל זאת השואה, אנו חשים צורך לייצג אמת מוסרית, גם אם הדבר מתנגש עם הרצון לשפר את היחסים עם טורקיה של היום או את יחסי ישראל-טורקיה"

לדברי פרנקלין, ייתכן שכמה מהארגונים היהודיים אינם חשים מחויבים להביע את תמיכתם מכיוון שארגונים יהודיים אחרים כבר עשו זאת. "בקהילה היהודית האמריקאית יש חלוקת עבודה", הוא אומר. "אם הליגה נגד השמצה הצהירה על תמיכה בהחלטה, ארגונים אחרים עשויים לתפוס אותה כמייצגת את עמדתה של הקהילה הרחבה יותר בנושא".

לעומת זאת, כמה מהארגונים היהודיים הקטנים יותר הבהירו כי הם מבקשים להביע תמיכה פומבית בהכרה ברצח העם הארמני.

לדברי הרב יעקב בלומנטל, רבה הראשי של כנסת הרבנים של התנועה הקונסרבטיבית, "לאור ההיסטוריה שלנו עצמנו וניסיוננו שלנו עם רצח עם, ובכלל זאת השואה, אנו חשים צורך לייצג אמת מוסרית, גם אם הדבר מתנגש עם הרצון לשפר את היחסים עם טורקיה של היום או את יחסי ישראל-טורקיה".

עוד 991 מילים
סגירה