סירובה של ישראל לעבוד עם הרשות הפלסטינית האריך את שלטון חמאס, אבל נראה שממשל טראמפ שם סוף סוף קץ לאיוולת הזו בימים אלה, באמצעות המעבר הכפוי לשלב ב' של תוכנית 20 הנקודות, הכולל הקמת ועדת מומחים טכנוקרטית. 

ועדת הטכנוקרטים, הקשורה באופן ברור לרשות הפלסטינית, זוכה לאישורה, ומתקבלת באהדה ברחבי תבל ובהשלמה שבשתיקה מצד ממשלת ישראל הנרגנת תדיר. וזאת למרות היעדר טוטלי של פירגון אנושי בירושלים.

בכך קורסת פיקציה שישראל טיפחה במשך שנים, לפיה עזה יכולה להתייצב בלי הרשות הפלסטינית וכי הרשות אינה טובה מחמאס. זאת כאשר המציאות הברורה היא שהרשות הפלסטינית, כלומר פת"ח, נותרה הגוף הפוליטי הפלסטיני היחיד המסוגל להחליף את המשוגעים.

עם הקמת ועדת הטכנוקרטים, הקשורה בבירור לרשות הפלסטינית – קורסת פיקציה שישראל טיפחה במשך שנים, לפיה עזה יכולה להתייצב בלי הרשות הפלסטינית וכי הרשות אינה טובה מחמאס

כל טענה אחרת היא בורות או הטעיה – אך ראש הממשלה בנימין נתניהו התמיד בכך גם אחרי הפסקת האש של ספטמבר. מאז שב חמאס וביסס את שליטתו בחלקים נרחבים של עזה, כולל על מרבית אוכלוסייתה. צבאית הוא נחלש, אך פוליטית שרד – משום שישראל המשיכה לסרב לחלופה.

זה לא בדיוק חדש. במשך שלושה עשורים היה חמאס סוג של יריב שימושי – על גבול בעל ברית – עבור נתניהו. עצם קיומו ביסס תחושת חירום מתמדת וייאוש מהאפשרות לשלום, שנתניהו תרגם להון פוליטי.

כעת, כל עוד חמאס שולט בעזה, עצם נוכחותו יוצרת נרטיב של חירום שנתניהו יכול לנצל כדי לדחות את ההתחשבנות על אחריותו לאירועי 7 באוקטובר: הרי זה חייב לחכות עד יעבור זעם, לא?

באופן די מדהים, למרות הברוטליות של ישראל במלחמה בעזה, שסיבכה אותה עם רוב העולם, הרשות הפלסטינית עדיין מתואמת איתה, במחיר פוליטי עצום, בגדה המערבית. כוחות הביטחון שלה עוצרים פעילים ומפרקים תשתיות טרור כמיטב יכולתם המוגבלת. להשוות זאת לחמאס – מיליציה תיאוקרטית שטובחת באזרחים ודוחה עקרונית כל דו־קיום – היה לא רק שערורייתי אלא גם הרסני.

זו הייתה קנוניה ששירתה מטרה ברורה: הטעיית הבוחרים בישראל כדי שיסכימו לחסימת כל תהליך שיאלץ את ישראל להתמודד עם הצורך בהיפרדות מהפלסטינים, בגבולות אמיתיים ויצירת התנאים במדינה פלסטינית עתידית (ומפורזת).  

כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית עוצרים פעילים ומפרקים תשתיות טרור כמיטב יכולתם המוגבלת. להשוות זאת לחמאס – מיליציה תיאוקרטית שטובחת באזרחים ודוחה עקרונית כל דו־קיום – זה שערורייתי והרסני

זו הסיבה שישראל הסכימה לשלטון חמאס בעזה עד 7 באוקטובר, ושנתניהו אישר לקטאר להזרים בשנים האחרונות מיליארדי דולרים לרשויות חמאס בעזה.

הוועדה הטכנוקרטית המוקמת במסגרת שלב ב' היא אמנם רשמית לא־מפלגתית, אך אנשיה והלגיטימיות שלה נובעים מהרשות הפלסטינית. עלי שעת', סגן שר לשעבר ברשות, הוא בין הדמויות המרכזיות בה. אחרים מגיעים מאותו אקו־סיסטם מוסדי – פשוט משום שאין מאגר אחר של ניסיון ניהולי פלסטיני. הרשות הפלסטינית אישרה את המהלך בפומבי. מה שנוצר כאן איננו רשות מתחרה אלא שלוחה שלה.

השלב הבא חייב להיות לחץ על חמאס לוותר על נשקו בעזה, בגיבוי של כוח בינלאומי לייצוב השטח. פירוק מנשק לא ייעשה עבור ישראל או עבור ארצות הברית. ייתכן שייעשה אם הנשק יימסר לידי פלסטינים.

המודל היחיד האפשרי הוא שכוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית (שכן לממשלה הטכנוקרטית אין זרוע ביטחונית) יפעלו בגיבוי בינלאומי ובתיאום עם ישראל ועם הנהלת עזה החדשה. ככל הנראה, יש לאפשר להנהגת חמאס הבכירה לצאת לגלות.

השלב הבא חייב להיות לחץ על חמאס לוותר על נשקו בעזה, בגיבוי של כוח בינלאומי לייצוב השטח. פירוק מנשק לא ייעשה עבור ישראל או עבור ארצות הברית. ייתכן שייעשה אם הנשק יימסר לידי פלסטינים

כדי לבנות קונצנזוס פלסטיני בכיוון הזה, על מעצמות האזור – קטאר, מצרים, סעודיה, איחוד האמירויות וטורקיה – להתנות את השיקום בפירוק מנשק, בצורה הכי פומבית ונחרצת. הבחירה חייבת להיות חד משמעית: שיקום אמיתי ללא כל זכר למיליציית חמאס – או שנים של חיים בערי אוהלים. יתרה מזו, אזורים שינוהלו בידי הרשות החדשה חייבים להציג שיפור מהיר ומוחשי: דיור, חשמל, מים, תעסוקה וחופש תנועה צריכים לחזור, כך שההשוואה לשלטון חמאס תהיה ברורה לכל.

אם כל זה יקרה, גם ישראל מצדה חייבת לעמוד בהתחייבויותיה במסגרת תוכנית טראמפ, בלי טריקים. עליה להצהיר באופן ברור שלאחר ייצוב עזה היא מוכנה להיכנס למשא ומתן. ישראל יכולה להצהיר בגלוי על כוונתה לשמור על גושי ההתיישבות הגדולים ולבקש הסדרי ביטחון ארוכי טווח בבקעת הירדן – אך גם לאשר עקרונית את נכונותה להכיר במדינה פלסטינית ולהבטיח הסדרי גישה בירושלים. הצהרות כאלה לא יפתרו את הסכסוך – אך הן ישיבו את האמינות.

תהליך כזה עם הרשות הפלסטינית יכול גם הוא להיות מותנה. כפי שנקבע בהצעות אמריקאיות קיימות, הרשות תידרש לרפורמות קונקרטיות: שינוי חומרי לימוד שאינם מכינים ילדים פלסטינים לשלום, והפסקת התשלומים למשפחות אסירים ביטחוניים. בכירים ברשות כבר אותתו על נכונות להתקדם בשני התחומים. אלה רפורמות אפשריות – ריאליות בהרבה מפנטזיות על שלטון של חמולת מקומיות בבנטוסטנים לעניים.

הרווח עשוי להיות אדיר: נורמליזציה עם סעודיה, פיוס רחב יותר עם העולם הערבי והמוסלמי, ושחיקה הדרגתית של קמפיין הדה־לגיטימציה הגלובלי נגד ישראל. המותג "ציונות" ישתקם.

מעט מכל זה צפוי לקרות תחת הממשלה הישראלית הנוכחית.

וזו האמת המרכזית של 2026: החלפת ההנהגה בישראל היא הכרח עבור כל מי שחפץ בעתיד טוב יותר. אסון 7 באוקטובר היה שיאם של שנים של כישלון אסטרטגי מוחלט. זה מה שקורה כאשר ציבור שאנן מעלה לשלטון הנהגה בלתי ראויה מול סכנה קיומית.

הרווח עשוי להיות אדיר: נורמליזציה עם סעודיה, פיוס עם העולם הערבי והמוסלמי, ושחיקה הדרגתית של קמפיין הדה־לגיטימציה הגלובלי נגד ישראל. המותג "ציונות" ישתקם. מעט מזה צפוי לקרות תחת ממשלת נתניהו

לכן, בבחירות הקרובות כל פטריוט ישראלי חייב להצביע. כל ישראלי בארצות הברית ובתפוצות צריך לטוס הביתה כדי להצביע. גם אזרחי ישראל הערבים חייבים להחליט אם הימנעות תסייע להמשך שלטונה של ממשלה ששונאת אותם. זהו עניין קיומי.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com