טרנד החזרה לשנת 2016 סחף לאחרונה את הרשת. ברוח הגל החדש, מעניין לחזור לעוד אירוע שקרה בשנה זו – האלוף יאיר גולן, אז סגן הרמטכ"ל, נשא נאום חד, אמיץ ונוקב שזכה בדיעבד לכינוי "נאום התהליכים".
בנאום שנשא גולן בטקס יום השואה במכון משואה בקיבוץ תל יצחק, אמר בין היתר את הדברים הבאים: "השואה חייבת להוביל אותנו לחשיבה על אודות חיינו הציבוריים, ועוד יותר מכך, היא חייבת להוביל את כל מי שיכול, ולא רק את מי שרוצה, לשאת באחריות ציבורית. כי אם יש משהו שמפחיד אותי בזיכרון השואה, הוא זיהוי תהליכים מעוררי חלחלה שהתרחשו באירופה בכלל, ובגרמניה בפרט, אז לפני 70, 80 ו-90 שנה, ומציאת עדות להם כאן בקרבנו בשנת 2016".
בימין הפוליטי כמובן "חגגו" על הנאום כמוצאי שלל רב ומיהרו לקבוע כי סגן הרמטכ"ל "השווה את ישראל לנאצים", "הוציא את דיבתנו בעולם" ועוד שלל האשמות, שבינן לבין המציאות אין ולא כלום. מי שמשחירים את דמותנו הם מבצעי התהליכים, לא אלו שמזהירים מפניהם.
בימין הפוליטי "חגגו" על הנאום של יאיר גולן כמוצאי שלל רב ומיהרו לקבוע כי סגן הרמטכ"ל "השווה את ישראל לנאצים", "הוציא את דיבתנו בעולם" ועוד שלל האשמות, שבינן לבין המציאות אין ולא כלום
מי שאגב התייצב מול המשתלחים מימין, בימים שבהם הצטייד בעמוד שדרה מתפקד, היה יצחק הרצוג, יו"ר האופוזיציה דאז, שפרסם בטוויטר: "סגן הרמטכ"ל הוא מפקד אמיץ. המופרעים שיתחילו לצרוח עכשיו נגדו צריכים לדעת: כך נשמעים מוסר ואחריות. אנחנו לא ניבהל מזעקות וניבולי פה ונמשיך לגבות את צה"ל ומפקדיו. תמיד". מי האמין אז שהרצוג יהפוך למלבין הרשמי של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושותפיו המופקרים.
כשחושבים על הנאום של גולן בפרספקטיבה של עשר שנים, הוא נראה מאופק ועדין בהשוואה למציאות הנוכחית. אם אז היינו ב"תהליכים" מדאיגים, היום אנחנו בתחתית של התחתית. אם אז היה עוד קורטוב של בושה וקווים אדומים שקברניטינו נמנעו מלחצות, היום המילה "בושה" התאיידה לחלוטין כאשר נתניהו ושות' לא רואים ממטר ומרשים לעצמם לרמוס כל ערך שפעם היה מקודש.
מי האמין אז, במאי 2016, שראש ממשלה יכהן תחת כתב אישום על שוחד, מרמה והפרת אמונים, במקביל לניהול משפטו.
מי שיער אז, בשנת 2016, ששר המשטרה יהיה כהניסט שהורשע ב-8 עבירות פליליות, תלש את הסמל מהרכב של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל (תוך שהוא מאיים "כמו שהגענו לסמל, נגיע גם לרבין"), ושאותו אדם, שפעם היה מוקצה מחמת המיאוס, יעצב את משטרת ישראל בצלמו ובדמותו.
כשחושבים על הנאום של גולן בפרספקטיבה של עשר שנים, הוא נראה מאופק ועדין בהשוואה למציאות הנוכחית. אם אז היינו ב"תהליכים" מדאיגים, היום אנחנו בתחתית של התחתית
מי העלה בדעתו ב-2016 ששרים בממשלת ישראל יקראו בפומבי להפר את פסיקות בג"ץ, וציבור גדול יקבל זאת כעניין שבשגרה. מי האמין לפני עשר שנים ששר האוצר יהיה אדם קיצוני, משיחי וחשוך שהוביל את "מצעד הבהמות" נגד קהילת הלהט"ב ומי שהצהיר כי אשתו לא תשכב ליד יולדת ערביה.
מי האמין אז, בעשור השני של המילניום, ששר בממשלת ישראל יסביר שפצצת אטום על עזה היא אופציה שניתן לשקול או שיועציו הקרובים של ראש הממשלה יקבלו כסף ממדינה שמימנה את חמאס. קשה היה לחזות סיטואציה שבה ממשלת ישראל מקדמת חוק, שנועד להכשיר השתמטות של החרדים, בזמן שחבריהם החילונים עושים מאות ימי מילואים.
לא נראה גם שמישהו דמיין ששרה במדינת ישראל תחליט ש"לא בא לה" להתייצב לחקירה, בעוד היא נחשדת בין היתר בשוחד, מרמה והפרת אמונים. מי דמיין שהקואליציה תנסה לבטל את עבירת המרמה והפרת האמונים, שראש הממשלה נאשם בה בכל תיקיו. ספק רב אם מישהו העלה בדעתו שיו"ר ועדת הכספים יהיה חשוד באונס.
ומעל הכול – איש לא דמיין את ה-7 באוקטובר, ודאי לא שיער שאחרי מחדל ואסון נוראי שכזה, ראש ממשלה ושרים ש"הנהיגו" בזמן הטבח יברחו מאחריות, יפעלו להקים ועדת טיוח פוליטית במקום ועדת חקירה ממלכתית, וינסו לגלגל את האשמה על כולם פרט אליהם.
רק לאחרונה חברת הכנסת גלית דיסטל-אטבריאן (ליכוד), אמרה בראיון ל-ynet כי אחריות הממשלה ל-7 באוקטובר "לא רבה בכלל". עמיתה לסיעה, שר התרבות והספורט מיקי זוהר, מצא את האחראים ה"אמיתיים" למחדל: "בסוף כל אזרחי ישראל היו פה בשאננות", אמר כבוד השר. כאילו שכו-לנו החלטנו לממן את חמאס באמצעות כסף קטארי.
איש לא דמיין אז את ה-7/10, ודאי לא שאחרי מחדל ואסון כה נורא, רה"מ ושרים ש"הנהיגו" בזמן הטבח יברחו מאחריות, יפעלו להקים ועדת טיוח פוליטית במקום ועדת חקירה ממלכתית, וינסו לגלגל מהם את האשמה
במבט לאחור, "נאום התהליכים" של סגן הרמטכ"ל דאז ויו"ר הדמוקרטים היום, יאיר גולן, נראה כמו תחזית שעשתה עימנו חסד. גם גולן עצמו לא העריך, כנראה, את עומק הקריסה הערכית. אפשר להתרפק בנוסטלגיה על הימים שבהם אלו היו "רק" תהליכים מדאיגים, ולא התהום שכולנו שקועים בה היום.
תומר פלג, עוסק בייעוץ תקשורת ויחסי ציבור. שירת בדובר צה"ל. בוגר ביה"ס לעיתונאות "כותרת" ובעל תואר ראשון בהיסטוריה כללית מאוניברסיטת תל אביב. עבד 7 שנים ב"ידיעות תל אביב". שימש כדובר של ח"כ לשעבר איל בן ראובן (המחנה הציוני) ושל חברת הכנסת אמילי מואטי (עבודה).


תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
השאלה "מי העלה בדעתו ב-2016 ש…" חוזרת ושזורה לאורך כל הכתבה והתשובה לה היא – איש כמעט לא העלה על דעתו. הדברים נראים כל כך מופרכים שהם פשוט לא היו ניתנים להיות נחזים על ידי הדמיון.
עכשיו ישנן בפנינו שתי בעיות קשות שמתלכדות האחת עם השניה: האחת – שמכונת הרעל נרמלה לנו את הדברים והם כבר לא נראים מופרכים כל כך, כמעט נורמליים, והשנייה – שאנחנו נאלצים להילחם באותם דברים בכלים משפטיים וציבוריים שהיו רלוונטיים לעידן שבו איש לא העלה על דעתו ש…
רק דוגמה אחת – פסק הדין 11:0 מתבסס כולו על העובדה שהמחוקק בזמנו לא העלה על דעתו שראש ממשלה, ומועמד לראש ממשלה, יחקר ויואשם בעבירות הפליליות החמורות ביותר שבספר החוקים החלות על עובד ציבור, ולכן הוא לא טרח להתייחס לכך בחוק, כך שלא היה בנמצא אדן משפטי למנוע זאת ממנו.