ועדת החקירה הממלכתית לעניין כלי השיט, בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס, ועדה המכונה גם "ועדת הצוללות" – פרסמה ביום ראשון השבוע את ממצאיה בנושא הליקויים המערכתיים, אשר נמצאו במסגרת פרשת רכישת הצוללות וכלי השיט עבור חיל הים.

מי שמכיר מעט את מערכת הביטחון הישראלית, בעיקר את הצד שלה שמחובר למערכת הפוליטית, ממש לא הופתע מהמסקנות של ועדת החקירה

בין היתר קבעה הוועדה, שבדמוקרטיות – האחריות לביטחון הלאומי ולניהול סיכוני הביטחון מוטלת על נבחרי הציבור, הדרג הפוליטי. סוכנויות הביטחון הן הגופים המיישמים את מדיניות הממשלה.

בין היתר קבעה ועדת הצוללות, שבדמוקרטיות – האחריות לביטחון הלאומי ולניהול סיכוני הביטחון מוטלת על נבחרי הציבור, הדרג הפוליטי. סוכנויות הביטחון הן הגופים המיישמים את מדיניות הממשלה

אף על פי כן, במשך שנים רבות, ממשלות נמנעו מפיתוח מדיניות ברורה שתדרוש מהן דין וחשבון, מה שהותיר את סוכנויות הביטחון במצב של אי ודאות.

במקום לפתח מדיניות ואסטרטגיות, ממשלות מקבלות החלטות ספציפיות, מזניחות את צרכי הביטחון הכוללים ובכך מסכנות את הביטחון הלאומי.

קבלת החלטות ברמה הפוליטית חייבת לפעול בתהליך מסודר, תוך מעורבות אנשי מקצוע ובהתחשבות מלאה בכל הגורמים הפוליטיים והמקצועיים. רק בדרך זו ניתן להבטיח שהחלטות יענו על צרכי הביטחון וימנעו חדירת גורמים זרים.

הוועדה מצאה כי למרות אחריות הקבינט, הוא לא הפעיל השפעה מהותית על מבנה הכוחות המזוינים. חברי הקבינט אמרו לוועדה שהם מהווים בסך הכל "חותמות גומי" בהחלטות מערכת הביטחון.

כדי להגביר את השפעת הדרג המדיני על קבלת ההחלטות, המליצה הוועדה להקים ועדה קבועה שתייעץ לדרג המדיני בנושאים הקשורים למבנה הכוחות המזוינים. ועדה זו תורכב מאנשי מקצוע שימונו על ידי ראש הממשלה, שר הביטחון ושר האוצר, ותיאום עמדות מערכת הביטחון, שבהן המועצה לביטחון לאומי כשלה בתפקידה.

הוועדה מצאה כי למרות אחריות הקבינט, הוא לא הפעיל השפעה מהותית על מבנה הכוחות המזוינים. חברי הקבינט אמרו לוועדה שהם מהווים בסך הכל "חותמות גומי" בהחלטות מערכת הביטחון

וחייבים להזכיר גם את המסקנה של הוועדה, לפיה למשרד הביטחון חסר גוף ייעודי האחראי ספציפית על מדיניות פיתוח הכוחות. במציאות, משרד הביטחון רק מבצע החלטות המתקבלות בתוך צבא ההגנה לישראל.

כדי לאפשר למשרד הביטחון למלא את אחריותו, הוועדה המליצה לארגן מחדש את אגף התכנון של משרד הביטחון לכדי גוף משותף של משרד הביטחון וצבא ההגנה לישראל (בדומה לוועדה המייעצת למדיניות צבאית של משרד הביטחון וליועץ הכספי של הרמטכ"ל). גוף זה ישמש כמטה ייעודי לגיבוש מדיניות בנושא פיתוח הכוחות.

אלו הן חלק קטן מהמסקנות הקשות של ועדת החקירה הממלכתית לעניין כלי השיט. המסקנות לא מפתיעות. בכל מקום בו מעורבים פוליטיקאים – הטיפול בנושאים ביטחוניים קלוקל.

במשך שנים היה נוח לדרג הפוליטי לפעול מול משרד ביטחון חלש שלא ידע לעמוד על שלו. גם התנהלות מול המועצה לביטחון לאומי, המל"ל, הייתה מזלזלת.

אני חושש שכמו בעבר מסקנות הוועדה החמורות מאוד – חלקן חסוי יגיעו בימים הקרובים לכותרות, אבל המסקנות לא יביאו לשום שינוי של ממש בשטח.

מסקנותיה הקשות של ועדת החקירה לא מפתיעות. בכל מקום בו מעורבים פוליטיקאים – הטיפול בנושאים ביטחוניים קלוקל. במשך שנים היה נוח לדרג הפוליטי לפעול מול משרד ביטחון חלש, שלא ידע לעמוד על שלו

כדי שמסקנות של ועדה חשובה כזו תיושמנה, צריך ראש ממשלה שעוסק בביטחון, וזאת במנותק משיקולים פוליטיים ומשיקולי אגו. ונדרש גם שר ביטחון שמבין את התקלות ואת הצורך הביטחוני לתקנן. בישראל אין כאלה.

אריה אגוזי הוא כתב לענייני ביטחון. עבד בעבר בידיעות אחרונות. מתמחה בדיווח על טכנולוגיות ביטחוניות ישראליות ועל האתגרים עימן צריכות טכנולוגיות להתמודד, בעיקר מול האיומים החדשים.