JavaScript is required for our website accessibility to work properly. טראמפ פותח חזית גם בוושינגטון: המלחמה באיראן יצאה לדרך ללא גב ציבורי ופוליטי | זמן ישראל
הודעת הווידאו שפרסם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ב־Truth Social, בנושא פתיחת המלחמה באיראן, 28 בפברואר 2026 (צילום: Anna Moneymaker/Getty Images/AFP)
Anna Moneymaker/Getty Images/AFP

טראמפ פותח חזית גם בוושינגטון

הכרזת המלחמה על איראן ללא אישור הקונגרס הציתה בוושינגטון ויכוח חוקתי ופוליטי חריף ● הדמוקרטים דורשים תדרוך והצבעה, תנועת MAGA מתקוממת והסקרים מצביעים על הסתייגות ציבורית ● זיכרונות עיראק 2003 שבים לרחף מעל הבית הלבן, בזמן שהמערכה מול איראן הופכת גם למבחן פוליטי פנימי ● פרשנות

המלחמה שפתחו ארה"ב וישראל נגד איראן מעוררת שדים ישנים בבירת ארה"ב, וושינגטון. דונלד טראמפ הודיע על תחילת המלחמה בלילה שבין שישי לשבת, אך לפי החוקה האמריקאית רק הקונגרס מוסמך להכריז מלחמה. אף על פי כן, בהודעת הווידאו הלילית טראמפ הודיע כי פתח במלחמה נגד איראן.

מרבית נשיאי ארה"ב בעבר טענו שסעיף החוקה המפנה אל הקונגרס סותר חלקים אחרים בה, ולכן כדי להסדיר זאת נחקק בארה"ב בשנת 1973 "חוק סמכויות המלחמה", הקובע כי על הנשיא להודיע לקונגרס בתוך 48 שעות על הכנסת כוחות ללחימה, ועליו לסיים את המערכה בתוך 60 יום אם לא קיבל את אישור הקונגרס.

גם ביוני 2025 לא ביקש טראמפ ולא קיבל את אישור הקונגרס, ואכן הצטרף למלחמה הישראלית ביומה האחרון וביצע מתקפת B-52 מוגבלת בזמן, בהיקף ובמקום. אולם הפעם, בפברואר 2026, הדברים נראים אחרת, וטראמפ עצמו נקב במילה "מלחמה".

טראמפ היה מהבולטים במתקפותיו נגד ממשל בוש באשר לאותה מלחמה, ונכנס לפוליטיקה על בסיס ההבטחה שיעצור את המעורבות האמריקאית במלחמות ברחבי העולם

עבור הפוליטיקאים בוושינגטון עולים זיכרונות המלחמה האמריקאית של הנשיא ג'ורג' בוש וסגנו דיק צ'ייני בעיראק בשנת 2003. במשך שנים לאחר המתקפה הראשונית טענו פוליטיקאים רבים שארה"ב יצאה למלחמה והקריבה את חיי חייליה ללא מודיעין מספק באשר לפרויקט הנשק להשמדה המונית של עיראק.

הביקורת על ממשל בוש ומלחמתו בעיראק תרמה, בין השאר, לעלייתו של ברק אובמה לנשיאות ב־2008, על בסיס טענתו המוקדמת כי זו הייתה מלחמת שולל.

הנשיא ג'ורג' בוש הבן נואם בבית הלבן על המלחמה בעיראק, 3 באפריל 2007 (צילום: AP Photo/Charles Dharapak)
ג'ורג' בוש הבן נואם בבית הלבן על המלחמה בעיראק, 3 באפריל 2007 (צילום: AP Photo/Charles Dharapak)

טראמפ היה מהבולטים במתקפותיו נגד ממשל בוש באשר לאותה מלחמה, ונכנס לפוליטיקה על בסיס ההבטחה שיעצור את המעורבות האמריקאית במלחמות ברחבי העולם. הוא חזר על ההבטחות הללו בקמפיין 2016, ועוד יותר ב־2024.

אחת המתקפות הקשות של טראמפ נגד קמלה האריס הייתה בשל צירופה של ליז צ'ייני, בתו של סגן הנשיא לשעבר, לקמפיין. הוא כינה אותה "מחרחרת מלחמות" וטען שהיא תצבע את ממשל האריס בצבעי המלחמה.

בחלוף 23 שנים נדמה שהממשל האמריקאי חזר לנקודת ההתחלה: שוב מלחמה במזרח התיכון, שוב דרישות להפלת משטר, וייתכן שאף יעלו בקרוב ספקות באשר לטיב המודיעין שבידי הממשל האמריקאי. בשנת 2003 הועלו טענות רבות נגד ישראל, שלכאורה הייתה מעורבת באספקת מודיעין שגוי בנוגע לעיראק. ומה ב־2026? הפמפום בבירה האמריקאית נגד ישראל כבר החל.

ביממה האחרונה, ברשת X, הציפו גולשים מתקפות עבר של טראמפ נגד מנהיגים אחרים, שבהן האשים אותם כי יפתחו במלחמה נגד איראן כדי להיבחר, או שייצאו למלחמה משום שאין להם יכולת להוביל משא ומתן דיפלומטי

ביממה האחרונה, ברשת X, הציפו גולשים מתקפות עבר של טראמפ נגד מנהיגים אחרים, שבהן האשים אותם כי יפתחו במלחמה נגד איראן כדי להיבחר, או שייצאו למלחמה משום שאין להם יכולת להוביל משא ומתן דיפלומטי.

בעיתונות האמריקאית האשימו את טראמפ אתמול כי יצא ל"מלחמת בחירה" – כלומר, נקט בפעולה בניגוד לחוק "סמכויות המלחמה", מבלי שהיה איום מיידי על כוחות או אזרחים אמריקאים, וכי איראן מצויה כיום הרחק מהיכולת להפעיל נשק גרעיני, בין השאר בזכות המתקפה האמריקאית והישראלית ביוני 2025.

עבור טראמפ נכונה הקלישאה הידועה: דברים שרואים מכאן לא רואים משם. הוא שינה את דעתו מאז הקמפיינים שלו, ואף מן האופן שבו הצטרף ללחימה ב"עם כלביא". אז הוא סובב את המטוסים הישראליים באוויר ודרש להפסיק את ההפצצות; כעבור תשעה חודשים הוא מעוניין להוביל לשינוי משטרי באיראן.

כמה ימים לפני התקיפה ביקר אותו בבית הלבן משפיען הרשת טאקר קרלסון. את דעותיו האנטישמיות הוא מפיץ לכל עבר, אך הוא מוביל גם קו עקבי נגד מעורבות במזרח התיכון ובמלחמות בכלל.

ויש נוספים בתנועת MAGA המטיפים נגד המעורבות האמריקאית במזרח התיכון ונגד המלחמה הנוכחית. אחת מהם היא חברת הקונגרס לשעבר מרג'ורי טיילור גרין. כמוה גם המועמדת הרפובליקאית המתמודדת על אותו מושב, שכבר יוצאת נגד ישראל ונגד התקיפה.

"הנשיא טראמפ נקט במהלך לא חוקי. החוק מחייב אותו להתייעץ עם הקונגרס, אבל הוא התייעץ רק עם ביבי. זה מרגיש כמו עיראק 2.0. הכל מבוסס על מודיעין שקרי"

אבל גם בקונגרס זועמים על טראמפ. בכירי המפלגה הדמוקרטית – מנהיג המיעוט בסנאט צ'אק שומר והסנטור הבכיר מייקל וורנר, המכהן כסגן יו"ר ועדת המודיעין של הסנאט – דורשים תדרוך לבכירי הקונגרס, כדי שיוכלו להצביע בעד או נגד ההחלטה לצאת למלחמה.

המועמדת לשעבר לנשיאות מטעם המפלגה הדמוקרטית האריס פרסמה אתמול ציוץ חריף ביותר, ובו אמרה שהיא מתנגדת ל"מלחמת הבחירה" של טראמפ ומתנגדת למטרה של החלפת משטר באיראן.

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ עם שר החוץ האמריקאי מרקו רוביו וראשת סגל הבית הלבן סוזי ויילס בחדר המצב באחוזת מאר-א-לאגו בפאלם ביץ', פלורידה, במהלך המתקפה המשולבת עם ישראל על איראן, 28 בפברואר 2026 (צילום: חשבון ה-X של הבית הלבן)
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ עם שר החוץ האמריקאי מרקו רוביו וראשת סגל הבית הלבן סוזי ויילס בחדר המצב באחוזת מאר־א־לאגו בפלורידה, במהלך המתקפה על איראן, 28 בפברואר 2026 (צילום: חשבון ה־X של הבית הלבן)

סת' מולטון, חבר בוועדת השירותים המזוינים של בית הנבחרים, הלך אתמול צעד נוסף ובריאיון לרשת MSNBC אמר: "הנשיא טראמפ נקט במהלך לא חוקי. החוק מחייב אותו להתייעץ עם הקונגרס, אבל הוא התייעץ רק עם ביבי. זה מרגיש כמו עיראק 2.0. הכל מבוסס על מודיעין שקרי והנשיא לא הציג בפנינו את תוכניתו ליום שאחרי. הוא לא מסוגל להבהיר מה הוא מנסה להשיג".

גם הסקרים האחרונים בארה"ב מראים כי הציבור האמריקאי אינו מגבה את המהלך. בסקר של אוניברסיטת מרילנד, שנערך לפני שבועיים, 49% מהציבור השיבו כי הם מתנגדים לתקיפה אמריקאית, ו־30% השיבו כי אינם בטוחים. בקרב הרפובליקאים, 40% תמכו בתקיפה, 25% התנגדו ו־35% השיבו שאינם יודעים.

לטראמפ נותרה מלאכת שכנוע בוושינגטון. אם בכירי הקונגרס לא ישתכנעו, זיכרונות עיראק ממתינים לו מעבר לסיבוב

בסקר נוסף של AP-NORC, שנערך בשבוע שעבר, רק 27% השיבו כי הם נותנים אמון ביכולתו של טראמפ להפעיל כוח צבאי מחוץ לארה"ב.

וורנר, מבכירי הדמוקרטים, הביע ביקורת קשה על פתיחת המלחמה: "המחשבה שחיסולו של המנהיג העליון תוביל לשינוי משטר לא מבוססת על מודיעין. לא ראינו שום מודיעין שמוביל למסקנה כזו. אני מניח שהמהלך הוכתב על ידי מודיעין שהיה בידי הישראלים, אבל ארה"ב צריכה הייתה לצאת למהלך כזה, רק אם היה סיכון משמעותי לחיילים שלנו".

מפגינים בכיכר טיימס נגד המלחמה באיראן, ניו יורק, 28 בפברואר 2026 (צילום: Ryan Murphy/Getty Images/AFP)
מפגינים בכיכר טיימס נגד המלחמה באיראן, ניו יורק, 28 בפברואר 2026 (צילום: Ryan Murphy/Getty Images/AFP)

לטראמפ נותרה מלאכת שכנוע בוושינגטון. אם בכירי הקונגרס לא ישתכנעו, זיכרונות עיראק ממתינים לו מעבר לסיבוב.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
עוד 843 מילים
סגירה
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.