מדינת ישראל צועדת בצעדים ענקיים ומהירים לעבר סיום ההפיכה השלטונית שביצע בה אדם אחד ושמו בנימין נתניהו.

בהפיכה השלטונית הזאת המדינה משרתת את מנהיגה היחיד, כפופה לו, נאמנה לו ופועלת אך ורק לפי רצונו. כל מוסדות השלטון, החוק והדמוקרטיה משועבדים למנהיג־העל השולט בהם ביד רמה.

בהפיכה השלטונית הזאת המדינה משרתת את מנהיגה היחיד, כפופה לו, נאמנה לו ופועלת אך ורק לפי רצונו. כל מוסדות השלטון, החוק והדמוקרטיה משועבדים למנהיג־העל השולט בהם ביד רמה

התקשורת כנועה לו ומערכת בתי המשפט – לרבות הפרקליטות, המשטרה, מוסד מבקר המדינה והיועץ המשפטי לממשלה – קיימים למראית עין בלבד, רק כדי לתת רושם של דמוקרטיה, אשליה של דמוקרטיה, אך למעשה הם אינם קובעים דבר, אינם מחליטים ואין להם שום כוח, סמכות או השפעה בשום עניין. הם בבחינת בובות ראווה לשירות המנהיג.

לא מאמינים לי? רְאו מה קורה זה עתה ברוסיה של פוטין וכיצד מתנהל משפטה של נעמה יִשָּׂשׂכָר. השופטים, עורכי הדין וכל מערכת בתי המשפט הם שחקנים בתאטרון הבובות של הנשיא פוטין ובסופו של דבר השופט העליון, הקובע והפוסק הוא פוטין עצמו, כל השאר הוא הצגה לעולם ולתקשורת.

שנות כהונתו הרבות מדי של הנאשם נתניהו שכנעו אותו שהוא מנהיג־על כול יכול ואין עוד מלבדו, ממש כמו אלוהים. וכולנו זוכרים את דבריו לפני שנים אחדות שכל מה שהוא רוצה הוא משיג. אדם שמתבטא כך סובל משיכרון כוח, שלא לומר מאובדן שפיות, ולא מבין את מגבלותיו. למותר לציין שמאז אותה אמירה אומללה מצבו החמיר, וכיום הוא מזלזל בכל מה שזז – לרבות ביכולת המשחק שלו (שכבר איננה כבעבר) – ומפקיר עם שלם, מדינה שלמה.

רְאו מה קורה ברוסיה של פוטין וכיצד מתנהל משפטה של נעמה יִשָּׂשׂכָר. השופטים, עורכי הדין וכל מערכת בתי המשפט הם שחקנים בתאטרון הבובות של הנשיא פוטין. כל השאר הוא הצגה לעולם ולתקשורת

במדינה דמוקרטית מתוקנת נשמרת הפרדת רשויות ברורה בין הרשות המבצעת (הממשלה), הרשות המחוקקת (הכנסת) והרשות השופטת (מערכת בתי המשפט). כל רשות במדינה דמוקרטית מתוקנת מודעת לתפקידה, ליכולותיה ולמגבלותיה.

אלא שבימינו הרשות המבצעת רמסה וממשיכה לרמוס ברגל גסה, דורסנית ועבריינית את הרשות המחוקקת ובעיקר את הרשות השופטת – ואנחנו נוסעים על 200 קמ"ש בכביש המהיר והקטלני לעבר ביטול סופי ומוחלט של הפרדת הרשויות, ממש כמו ברוסיה, בטורקייה ובצפון קורֵאה.

בשם ה"משילות" שמעולם לא הייתה קיימת ולא תהיה מוכנה הממשלה בשבתהּ כממשלת מעבר זמנית למוטט את שלטון החוק ולהוביל לאנרכייה כללית, בבחינת איש הישר בעיניו יעשה.

בימינו הרשות המבצעת רומסת את הרשות המחוקקת ואת הרשות השופטת – ואנחנו נוסעים על 200 קמ"ש בכביש המהיר והקטלני לעבר ביטול סופי ומוחלט של הפרדת הרשויות, ממש כמו ברוסיה, בטורקייה ובצפון קורֵאה

המטרה מקדשת את כל האמצעים, ומהי מטרת הממשלה? לשמור בכל מחיר על "שלטון הימין" בכלל ועל שלטון הנאשם נתניהו בפרט. ואם לשם מטרה נעלה זו, לשיטתה המעוותת והפגומה, יש לפרק את הדמוקרטיה ולפורר את החברה הישראלית לפירורים דקיקים של שנאה, אובדן דרך ואנרכייה – אין לה שום בעיה לעשות זאת, וכך יהי. הם לא משכילים שם להבין שלא שמירה על השלטון חשובה ולא נתניהו חשוב, אלא שמירה על ישראל הדמוקרטית חשובה ובעיקר דאגה לאזרחי ישראל.

עוד הממשלה לא מבינה, שלמעשיה יש השלכות לעתיד, לאחר תום תקופת נתניהו. היא לא משכילה לראות את האופק, את המחר. מבחינתה, מה שיש הוא מה שהווה ועכשיו, כלומר שלטון הימין ונתניהו בלבד. היא לא מבינה שברגע שהיא יוצרת תקדים רק בשביל אדם אחד ושמו נתניהו ורומסת את שלטון החוק רק למענו, אזי גם לאחר שנתניהו ילך שלטון החוק לא יהיה קיים והאנרכייה תשרור לאורך שנים.

והינה אנו מתבשרים ששר המשפטים הזמני, אמיר אוחנה, הודיע ליועץ המשפטי לממשלה שהוא לא מתכוון לכבד את פסיקת בג"ץ, ומבחינתו המינוי של ממלאת מקום פרקליט המדינה – שבג"ץ פסל, עוד לפני שחזרה בה מהנכונות למלא את התפקיד – כשר, שריר וקיים. אוחנה לא מבין שמי שמתעלם משלטון החוק ואף רומס אותו ופוגע בו ימצא את עצמו אבוד ונזקק כשהוא־עצמו יזדקק לשלטון החוק, ואף עלול למצוא את עצמו בכלא.

יותר מזה: אם שר בישראל, ולא סתם שר, שר המשפטים (!) הזמני של ישראל מצפצף על החוק, למה שאזרחים לא יצפצפו עליו? גבירותיי ורבותיי, ברוכים הבאים לאנרכייה של "שלטון הימין".

אם שר בישראל, ולא סתם שר, שר המשפטים (!) הזמני של ישראל מצפצף על החוק, למה שאזרחים לא יצפצפו עליו? גבירותיי ורבותיי, ברוכים הבאים לאנרכייה של "שלטון הימין"

מאז נתבשרנו כי הפרקליטה בן־ארי־גינזברג הסירה את מועמדותה לממלאת מקום פרקליט המדינה, ובכך הראתה שישראל חשובה לה יותר מעצמה, מנעה מבוכה רבתי ובלמה את העימות המיותר.

נראה שממשלת המעבר הזמנית הזאת אינה מבינה את מעמדה החוקי, והיא פועלת ומתפקדת כאילו הייתה ממשלה נבחרת שזכתה לאמון העם – ולא היא.

כך למשל, שר התחבורה הזמני סמוטריץ', שנבחר לתפקידו רק כי זה משרת את הנאשם נתניהו ו"שלטון הימין", מוציא לפועל תוכניות הזויות ומופרכות שלכאורה אמורות להקל את העומס בכבישים, כמו נסיעה שיתופית, "טרמפים" בלשון העם, התחייבות לביטול נסיעה בשעות העומס ואף קנסות למפֵרים זאת ועוד. אלא מאי? בפועל כל התוכניות האלה רק מקשות על הנהגים ולא פותרות דבר. כל ה"פתרונות" שהשר הזמני מציע אינם רציניים ואינם מעשיים, ובעיקר – אינם חוקיים בממשלת מעבר.

נראה שממשלת המעבר הזמנית הזאת אינה מבינה את מעמדה החוקי, והיא פועלת ומתפקדת כאילו הייתה ממשלה נבחרת שזכתה לאמון העם – ולא היא

למותר לציין, שכאשר יש צורך לאשר העברת כספים למערכת הבריאות הקורסת או למערכת הרווחה – או־אז נזכרת הממשלה הזמנית שהיא בעצם ממשלת מעבר ולכן אסור לה לאשר העברת כספים כזאת.

כאמור, שר התחבורה הזמני סמוטריץ' מונה לשר על ידי הנאשם נתניהו רק כי זה משרת את הנאשם נתניהו. תזכורת למי ששכח: לפני שמונה לשר התחבורה הזמני הצהיר סמוטריץ' בקולו שלא תהיה מערכת בחירות שלישית, כי אם נתניהו ייכשל בהרכבת ממשלה הוא והימין ידאגו שמישהו אחר מהליכוד ירכיב אותה. נתניהו שמע זאת ובתגובה מינה אותו לשר התחבורה ונטרל אותו. כך עשה גם עם נפתלי בנט (שהוא כזכור יו"ר מפלגה שולית וקטנה) כשמינה אותו לשר הביטחון ובכך מנע הרכבת ממשלת אחדות בראשות בני גנץ.

סמוטריץ' הצהיר שלא תהיה מערכת בחירות שלישית, כי אם נתניהו ייכשל בהרכבת ממשלה הוא והימין ידאגו שמישהו אחר מהליכוד ירכיב אותה. נתניהו שמע זאת ובתגובה מינה אותו לשר התחבורה ונטרל אותו

המערכת שכאמור הוחלשה קשות, משתפת פעולה עם המהלכים הפסולים האלה במקום לבלום, לעצור ולמנוע אותם, ולהזכיר לשר הזמני שהוא בסך הכול שר זמני בממשלת מעבר זמנית ולכן אסור לו לבצע מהלכים הרי גורל כאלה ובזמן קצר כזה.

המערכת משותקת, קפואה ומורתעת. שאם לא כן, איך אפשר להסביר שהיא מאפשרת לראש ממשלה זמני שנאשם בשחיתות למנות שרים ולתפקד כראש ממשלה נבחר לכל דבר ועניין? ואלה רק דוגמאות קטנות מני רבות להתנהלותה הפושעת והאסורה של ממשלת המעבר הזמנית הזאת.

במדינה דמוקרטית מתוקנת הפרקליט קובע מי הנאשם ולא הנאשם קובע מי הפרקליט. לא אני אמרתי את זה, דן מרידור, שר משפטים לשעבר מהליכוד ואיש ישר והגון, אמר זאת. והינה, במדינת ישראל מודל 2019 לקראת 2020 התהפכו היוצרות: נאשמים קובעים מי יחקור או ישפוט אותם, אם בכלל, ומערכת אכיפת החוק משמשת שק חבטות יעיל, חסכוני ומהיר המשרת אך ורק את העבריינים, את המושחתים ואת המושחתים־לכאורה.

במדינה דמוקרטית הפרקליט קובע מי הנאשם ולא הנאשם קובע מי הפרקליט. דן מרידור, שר משפטים לשעבר מהליכוד, אמר זאת. והינה, במדינת ישראל התהפכו היוצרות: נאשמים קובעים מי יחקור או ישפוט אותם, אם בכלל

בואו נחשוב על זה רגע. בממשלת ישראל נכון לרגע זה, מי נמנים עם תומכי נתניהו? מושחתים שהורשעו בדין ועתה נמצאים שוב לפני הגשת כתב אישום (דרעי), מושחתים "לשעבר" (הנגבי), מושחתים־לכאורה שבימים אלו נמצאים בחקירות או לפני הגשת כתבי אישום (ליצמן, כ"ץ, ביטן…), חסרי חוליות ועמוד שדרה שמבינים שברגע שנתניהו יוקא מהמערכת הפוליטית גם הם כבר לא יהיו חלק מאותה מערכת כי הם שם רק בזכותו (אוחנה, אמסלם, זהר…), ופחדנים אחרים שמבינים שנתניהו גמר את הקריירה הפוליטית שלו ואף אומרים זאת בחדרי חדרים, אך פוחדים לומר זאת בפומבי (רגב, ברקת, סמוטריץ', רפי פרץ, בנט, שקד ועוד). כל השאר אינם תומכים עוד בנתניהו גם אם הם שייכים לימין.

סיכומו של דבר, ישראל עומדת על סף סיום ההפיכה השלטונית והפיכתה מדמוקרטיה ליברלית חזקה למלוכה דיקטטורית חשוכה שבה המנהיג הוא חזות הכול והוא הקובע והפוסק, וכל השאר משמש תפאורה ורקע בנוסח רוסיה, טורקייה וצפון קורֵאה.

ישראל על סף סיום ההפיכה השלטונית והפיכתה מדמוקרטיה ליברלית חזקה למלוכה דיקטטורית חשוכה שבה המנהיג הוא הפוסק וחזות הכול, וכל השאר משמש תפאורה ורקע בנוסח רוסיה, טורקייה וצפון קורֵאה

אם לא נתעורר עכשיו ומייד ונמחה ונפגין בכל הכוח נגד ההפיכה השלטונית המסוכנת והבלתי הפיכה הזאת (וזה לא רק משחק מילים), נמצא את עצמנו מחר חיים בדיקטטורה המושחתת של נתניהו, המלך מטעם עצמו, האיש שרצה להיות מלך.

יאיר בן־חור הוא עורך ספרות, עורך לשון, נקדן, עורך שירה ומשורר. פרסם עד כה חמישה ספרי שירה פרי עטו וספר מאמרים פילוסופיים, וערך וניקד מאות ספרים אחרים.