לאורך כל תקופת ההמתנה שחלפה מאז תחילת ינואר – מהרגע שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ הבטיח למפגינים האיראנים כי "העזרה בדרך" ועד לאותו בוקר גורלי שבו כוחות ישראלים ואמריקאים תקפו את טהרן וחיסלו את המנהיג העליון של איראן, אייתוללה עלי חמינאי – כל העולם ניסה לענות על השאלה כיצד יוגדרו מטרות המלחמה נגד איראן.
זאת משום שאם יש מטרה ברורה, הסיכוי להשיגה גבוה יותר מאשר כשהמטרה עמומה ואינה מוגדרת די הצורך. מנאומו של טראמפ זמן קצר לאחר פרוץ המלחמה ניתן היה להבין כי הוא מכוון לשינוי משטרי באיראן – אך לא באמצעות ידיים אמריקאיות או ישראליות: אנחנו נכה בבסיסים הצבאיים ונחסל את ההנהגה הבכירה, ואתם כבר תצאו לרחובות ותפילו את השלטון.
אם לא נכנסים לפרטים הקטנים, התסריט הזה נראה פשוט לביצוע: מפציצים, מחסלים, מפגינים – ואז מפילים את המשטר. אולם הניסיון ממדינות ערב בתקופת "האביב הערבי" מלמד כי כאשר משטר מוכן לשפוך דם ללא מגבלות, קשה מאוד להשיג מטרה כזו.
אם לא נכנסים לפרטים הקטנים, התסריט הזה נראה פשוט לביצוע: מפציצים, מחסלים, מפגינים – ואז מפילים את המשטר. אולם הניסיון מ"האביב הערבי" מלמד כי כאשר משטר מוכן לשפוך דם, קשה מאוד להשיג מטרה כזו
כך אירע בסוריה, שם בשאר אל־אסד שפך את דמם של כחצי מיליון מאזרחיו, בסיוע איראן ורוסיה; כך גם בתימן, שם הפלת משטרו של עלי עבדאללה סאלח התדרדרה במהירות למלחמת אזרחים, הובילה לעליית החות'ים ולסבל אדיר לאזרחי המדינה.
באיראן למדו את לקחי "האביב הערבי" והתכוננו בהתאם. הדיכוי האלים של המפגינים – שרק מקצתם היו חמושים – אשר הוביל למותם של אלפים רבים, מאותת על הבאות.
המשטר האיראני יורה כעת לכל הכיוונים, ומגביר את מתקפותיו נגד שכנותיו הערביות – ואם יצליח, גם נגד ישראל. אם ישרוד את המתקפה הנוכחית, הוא ייאבק בשיניים גם בציבור האיראני המוחה כדי לשמור על ההגמוניה המושתתת על אנשי דת וקבוצות כוח במנגנוני הביטחון.
האליטות הללו אינן מתכוונות להיעלם, גם אם ספגו כעת אבדות קשות ובימים הקרובים עוד ישתו מכוס התרעלה שהכינו להם האמריקאים.
חיסולו של חמינאי הוא הישג טקטי, כפי שחיסולו של יחיא סנוואר היה הישג טקטי. חמאס עדיין קיים בעזה, וסביר כי יבחר הנהגה אחרת – אך הוא עדיין קיים והוא עדיין חמאס. אם לארה"ב אין תוכנית סדורה להחלפת המשטר, קיים סיכוי לא מבוטל להישרדות המשטר האיראני, בצורה כזו או אחרת.
חיסולו של חמינאי הוא הישג טקטי, כפי שחיסולו של יחיא סנוואר היה הישג טקטי. חמאס עדיין קיים בעזה, וסביר כי יבחר הנהגה אחרת – אך הוא עדיין קיים והוא עדיין חמאס
ייתכן שעתה ינהיג את איראן מישהו בעל חזות ורטוריקה מתונות יותר, אולי צעיר יותר ופחות נטוע בעבר המהפכני. אך מאחוריו יעמדו עדיין משמרות המהפכה ואנשי דת שיעים, שרבים מהם קיצוניים מאוד.
ובנוגע לסיכויי המפגינים האיראנים לתפוס את השלטון: אין ספק שגם הפעם צעירות וצעירים אמיצים לא יהססו להקריב את חייהם למען הסיכוי להחליף את המשטר ולזכות בעתיד טוב יותר. עוד נראה מחאה בטהרן ובאיספהאן, בשיראז ובתבריז.
אך ייתכן שדווקא באזורים הפריפריאליים – בפרובינציות הערביות, הבלוצ'יות ובמיוחד הכורדיות – למחתרות ולקבוצות חמושות יש סיכוי גבוה יותר להצליח מאשר למפגינים בערים הגדולות והמרכזיות.
המשטר, שנאלץ כעת להתמודד עם המתקפה האמריקאית־ישראלית ובמקביל להמשיך לדכא מחאות, יתקשה להתפרס על פני כל שטחה של איראן. דווקא בערים הקטנות ובכפרים עשוי להיווצר סיכוי לערעור שלטונו – ואף להימנעות של יחידות צבא מירי במפגינים. כולם מכירים את כולם בעיירות הקטנות ובכפרים.
עם זאת, אסור לשכוח כי דווקא שם – באזורים מרוחקים ולעיתים מנותקים מהאינטרנט ומהעין הבינלאומית – הדיכוי עלול להיות חריף ואלים אף יותר.
מה תעשה ארה"ב אם איראן תשוב לטבוח במפגינים – לא מחר, אלא בעוד חודשיים או חמישה? למשטרים רודניים יש לוגיקה משלהם: מה שלא הולך בכוח, הולך ביותר כוח
ההתמודדות הזו עלולה להימשך זמן רב, גם לאחר שהארמדה של טראמפ תעזוב את חופי המזרח התיכון. מה תעשה ארה"ב אם איראן תשוב לטבוח במפגינים – לא מחר, אלא בעוד חודשיים או חמישה? למשטרים רודניים יש לוגיקה משלהם: מה שלא הולך בכוח, הולך ביותר כוח.
מי שמצפה מאיראן שלאחר חמינאי "להתנהג כיאה" מחמיץ את העיקר: איראן יכלה "להתנהג כיאה" גם קודם לכן, אך בחרה שלא לעשות זאת ממגוון סיבות, ובראשן הישרדות המשטר.
בתפיסה מערבית – ובתפיסתו של טראמפ – היה עדיף לאיראנים לוותר על תוכנית הגרעין וכך להבטיח את הישרדותם. אלא שמשטר אוטוריטרי פועל לפי היגיון שונה לחלוטין: אם אתה נראה ומתנהג כחלש – תיפול.
המשטר האיראני הסתכן בתקיפה אמריקאית מתוך תקווה שללא כניסה של כוחות קרקעיים יש לו סיכוי סביר לשרוד. בעתיד יתברר אם הייתה זו מיסקלקולציה מוחלטת מצדו.
המערכה באיראן היא בשלב זה משוואה פתוחה. רק ניהול סיכונים נכון, תכנון מדויק והתמדה יוכלו להוביל את המזרח התיכון למציאות חדשה ובטוחה יותר
בשלב זה האיראנים ממשיכים לשדר עסקים כרגיל, ובינתיים מינו ממלא מקום זמני לחמינאי – אייתוללה עלי־רזא עראפי. ברשותם גם די גנרלים למלא את הכיסאות שהתפנו במשרד ההגנה ובהנהגת משמרות המהפכה.
המערכה באיראן היא בשלב זה משוואה פתוחה. רק ניהול סיכונים נכון, תכנון מדויק והתמדה יוכלו להוביל את המזרח התיכון למציאות חדשה ובטוחה יותר.


תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו