בנג'מין סטרסר, 32, מתמקד לרוב בנושאי פנים. אבל בשבוע שעבר המחוקק הגרמני הצעיר הרחיב את היריעה שלו, כאשר הבונדסטאג הצביע בעד ההחלטה שניסח, הקוראת להוציא את חזבאללה מחוץ לחוק.
סטרסר, שגייס את תמיכת שתי המפלגות הגדולות בקואליציה, אמר לזמן ישראל כי הוא "מאוד גאה בהחלטה. בלב המאמץ שלנו עומדת ההגנה על ישראל והקהילה היהודית בגרמניה", הוא הוסיף בראיון שערכנו עמו במשרדו בברלין.
נכון להיום, הממשלה של אנגלה מרקל מכירה בזרוע הצבאית של חזבאללה כארגון טרור, אבל ממשיכה לראות בזרוע המדינית שלו גוף לגיטימי.
בדומה למדינות אירופיות רבות אחרות, גרמניה לא הייתה להוטה להחרים לחלוטין את הארגון, מחשש לפגיעה ביחסים הדיפלומטיים שלה עם לבנון.
ההחלטה הלא-מחייבת שהעביר סטרסר קראה לממשלה "להוציא צו המחרים את חזבאללה, כדי שלא לסבול אף פעילות בגרמניה מצד נציגי הארגון". ההצעה גם קוראת לברלין לנטוש את הבידול הנוכחי בין הזרוע הצבאית והמדינית בארגון.
"אבחנה מלאכותית"
סטרסר, שנכנס לפרלמנט לפני קצת יותר משנתיים, הוסיף כי "צריך לבדוק מתי רעיונות עם כוונה טובה הם יעילים – ומתי הם עלולים לגרום לנזק גדול יותר. לכן, נפגשנו עם נציגים ממשרד החוץ, משרד מודיעין הפנים ואחרים, כדי מנת לחקור את הטיעונים בעד ונגד. הגענו למסקנה שאיסור שכזה הוא הגיוני בגרמניה".
סטרסר עוסק גם בצורך ברפורמה במדיניות בטחון הפנים של המדינה, לרבות השאלה הרגישה של מה לעשות עם חברי דאעש שלחמו בסוריה וחזרו לגרמניה. בהקשר זה, הוא פועל להוציא את חזבאללה מחוץ לחוק בכל אירופה. לדבריו, "חשוב להגדיר את חזבאללה בשלמותו כארגון טרור בכל האיחוד האירופי".
בחודש פברואר, בריטניה ציטטה את ה"ניסיונות המתמשכים של חזבאללה לשבש את המצב השביר במזרח התיכון", בהחלטה שלה להפסיק "להבדיל בין הזרוע הצבאית שלהם, שכבר הוצאה מהחוק, לבין המפלגה הפוליטית".
במשך שנים, צרפת נחשבה למכשול המרכזי לחרם של כל האיחוד האירופי על חזבאללה, אך סטרסר אמר כי הוא רואה "סימנים" מכיוון פריז על כך שהממשלה הצרפתית עשויה להיות מוכנה לשנות את העמדה שלה.
"היעד הסופי שלנו הוא שהממשלה שלנו תתחיל בשיחות ברמה של האיחוד האירופי, ככל הנראה בנוסף לחרם מקומי על חזבאללה", הוא אומר. "אני מקווה שנוכל להגיע למצב בו הפעילות של חיזבאללה בגרמניה ובאירופה יהיו אסורות".
לדבריו, האבחנה בין הזרוע הצבאית לזרוע המדינית של חזבאללה הייתה תמיד "מלאכותית", ונוצרה כדי לעזור לצרפת להחרים חלק אחד של הארגון, במקביל להמשך עבודה מול החלק השני. "אבל זה, כמובן, לא קשור למציאות. חזבאללה עצמו הצהיר כי הוא ישות אחת ואין לו שתי זרועות נפרדות", מוסיף סטרסר.
ההחלטה שהוגשה ביום חמישי האחרון, הוא מדגיש, היא "בראש ובראשונה צעד של פוליטיקה גרמנית מקומית כדי למנוע פעילות פלילית של חזבאללה ואנטישמיות, על רקע התפשטות התופעה בגרמניה".
כאשר הוא מצטט את שירותי ביטחון הפנים של גרמניה, סטרסר אומר כי 1,000 תומכי חזבאללה חיים כיום בגרמניה. "לוגיסטית לא פשוט להעריך את המצב, משום שכמובן חזבאללה אינו ארגון רשום.
"במקום זאת, חזבאללה משתמש במגוון חברות קש ואנשי קש, המבצעים פעולות עברייניות כמו זנות, הלבנת כספים וסחר בסמים, ומעבירים כספים לארגון האם".
במקביל, לא קשה להוכיח שכ-20% מהכסף שמיוצר על ידי תאי חזבאללה בגרמניה מגיע בסופו של דבר לארגון המרכזי בלבנון, הוא טוען. "זו הסיבה לכך שגרמניה חשובה בתור אתר להעברת כספים עבור חזבאללה".
גם "איסור שיוך" לחזבאללה, כפי שההחלטה שלו דורשת, לא יפתור את כל הבעיות, סטרסר מבין. אבל זהו צעד ראשון והכרחי לריסון פעילות הארגון, הוא מתעקש. "איסור לא גורם לאנשים להיעלם אוטומטית. אי אפשר להעלים אנשים או רעיונות. זו אשליה. אבל אנו יכולים להקשות עליהם יותר. אפשר יותר בקלות לפרק את התשתית שלהם. אפשר לרדוף אותם בצורה טובה יותר".
ביקורת על נתניהו
בדמוקרטיה המכבדת את שלטון החוק, איסור פעולה של ארגון חייב להיות תמיד המוצא האחרון, הוסיף סטרסר, שהמפלגה שלו ידועה בקידום כמו חופש הפרט.
"אבל זה לא אומר שאנו חייבים להיות סובלניים מול חוסר סובלנות ואנטישמיות. אנחנו, בתור גרמנים, מחזיקים באחריות מיוחדת כלפי ישראל – לא רק בעקבות ההיסטוריה שלנו, אלא גם בעקבות האינטרס שלנו לתמיכה בדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, רשר קרובה מאוד לרעיונות שלנו של דמוקרטיה מערבית.
"הגנה על ישראל ממתקפות היוצאות מלבנון או איראן היא חובה לא רק על רקע העבר האפל של גרמניה", הוא הוסיף, "אלא גם האינטרס הלאומי שלנו למאבק בארגונים שהם אנטישמיים באופן ברור".
סטרסר ממש לא ניטרלי בעימות הישראלי פלסטיני. הוא מאוד ביקורתי כלפי הרשות הפלסטינית, אך גם חושש בנוגע לחלק מהמדיניות של ראש הממשלה בנימין נתניהו כלפי המיעוט הערבי בישראל.
"בגרמניה, אף אחד לא מעז לבקר את הנשיא הפלסטיני שנבחר לכהונה של ארבע שנים שמתמשכת כבר 13 שנים", הוא אמר ביחס למחמוד עבאס.
"כל המיקוד, הנכון בחלקו, הוא במדיניות של נתניהו. בדמוקרטיה אפשר וצריך לבקר את הממשלה. אני מאוד ביקורתי כלפי נתניהו כשהוא פוגע או מגביל את החופש האזרחי, שהיה תמיד חלק חשוב מהחברה הישראלית. אבל אני לא יכול להשוות באופן רציני את המצב למה שמתרחש ברשות הפלסטינית".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם