נושא
טרור עולמי

ההרתעה הישראלית התחזקה - בלי אף ירייה

הפיצוץ בלבנון מבחינת הלבנונים, הימצאות חומרי נפץ של חזבאללה במתחמי מגורים הייתה כל השנים משהו אמורפי ● אבל אחרי הפיצוץ האדיר בנמל ביירות, כולם מבינים את פוטנציאל הנזק והסכנה ● כשמוסיפים זאת למצב הכלכלי בלבנון, חזבאללה הוא הכתובת למחאה ● "דוקטרינת הדאחייה" הישראלית - שמדברת על הרס תשתיות נרחב בלבנון - קיבלה אתמול ממד הרתעתי משמעותי, מבלי שנורה אף כדור ישראלי ● פרשנות

עוד 539 מילים

עד לאחרונה התמקדה פעולת המשטרה הגרמנית בטיפול בקיצונים אסלאמיים ● אבל כמה מאירועי הטרור האחרונים, שהמניע להם היה אידיאולוגיה ימנית קיצונית ואנטישמית, גרמו לה לאמץ אסטרטגיה חדשה

עוד 938 מילים

דעה אין מה להודות לנשיא ארגנטינה

מטרת ממשלת ארגנטינה הנוכחית היא לקבור את כל כתבי האישום נגד כריסטינה קירשנר ושותפיה, שעמדו מאחורי טיוח הפיגוע בבניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס ב-1994, והרצח של התובע אלברטו ניסמן ● הנשיא הנוכחי פרננדס, שביקר בישראל והבטיח לחקור מחדש את הפיגוע, רק מרחיק אותנו מהאמת ומהצדק

הפיגוע הקטלני ביותר מאז מלחמת העולם השנייה ועד מגדלי התאומים בניו יורק היה פיצוץ הבניין של הקהילה היהודית בבואנוס איירס ב-1994 שבוצע ע"י איראן.

האחריות על הפיגוע טויחה שיטתית במשך שנים, עד כניסתו לתמונה של התובע אלברטו ניסמן, לתפקיד ראש יחידת חקירה מיוחדת שהורכבה על ידי 30 בעלי מקצוע מהמדרגה הראשונה. ב-2006 חשף ניסמן את כל הפרטים אודות הפיגוע: התכנון, המימון והביצוע. כך נהפך לאויב המושבע של איראן בפורומים הבינלאומיים. הודות לעבודתו נכללו האחראיים לפיגוע ברשימת המבוקשים של אינטרפול, ועד היום הם מתקשים לצאת מאיראן מחשש שייעצרו.

בזירה המשפטית נהפך ניסמן לגיבור בינלאומי במאבק בטרור האיראני בזירה. השנה אף יצאה בנטפליקס סדרה תיעודית עליו, בששה פרקים.

אלברטו ניסמן (צילום: AP Photo/Natacha Pisarenko, File)
אלברטו ניסמן (צילום: AP Photo/Natacha Pisarenko, File)

ב-2013 חשף ניסמן לעיני העולם את רשת הטרור הבינלאומית שאיראן מובילה.

המשך חקירתו גרם לתגלית נוספת שזעזעה את החוקרים. באמצעות הקלטת שיחות רבות הוכח כי בשנים האחרונות, ובתיווך נשיא ונצואלה דאז, הוגו צ'אבס, שיתפה נשיאת ארגנטינה, כריסטינה קירשנר, פעולה עם המפגעים האיראנים. באותם הימים צ'אבס היה נציג איראן ביבשת ובעל בריתה של כריסטינה קירשנר.

תמורת כסף, הנחתה קירשנר לנקות את איראן מכל אשמה בפיגוע. בשיחות הטלפון שהוקלטו נמצא כי סוכנים ארגנטינאים מסרו לעמיתיהם האיראנים פרטים על ניסמן עצמו.

בתחילת 2015, בשיא הישגיו, הגיש ניסמן כתב אישום חמור נגד הנשיאה ונגד שבעה ממקורביה שבגדו כמוה. יום לפני שהציג את פרטי האישום בפרלמנט בבואנוס אירס, נרצח ניסמן בדירתו.

בתחילת 2015, בשיא הישגיו, הגיש ניסמן כתב אישום חמור נגד הנשיאה ונגד שבעה ממקורביה שבגדו כמוה. יום לפני שהציג את פרטי האישום בפרלמנט בבואנוס אירס, נרצח ניסמן בדירתו

מיד לאחר הרצח, מיהרה קירשנר להופיע בטלוויזיה והכריזה על התאבדות מדומה. אולם החברה הארגנטינאית לא התבלבלה, וכעבור חודש יצאו כמעט חצי מיליון אנשים להפגין בבואנוס אירס תחת גשם סוער ובשלטים בכתובת "כולנו ניסמן". הרצח שינה את האווירה הפוליטית ועזר לא מעט להפלתה של כריסטינה בבחירות באותה השנה. הרצח עורר עניין תקשורתי ברחבי העולם.

כריסטינה קירשנר (צילום: AP Photo/Alexander Zemlianichenko, File)
כריסטינה קירשנר (צילום: AP Photo/Alexander Zemlianichenko, File)

ביקור של נשיא ארגנטינה בארץ

הזמנתי את ידידי ניסמן לארץ ב-2007. זה היה ביקורו הראשון וסיפור הצלחה גדול, חוויה שהפכה אותו לציוני נלהב. כאן הוא נתקבל בחום, התראיין באמצעי תקשורת רבים והרצה במסגרות שונות.

אשתקד שוב התקיימו בארגנטינה בחירות, ובשל המשבר הכלכלי העמוק ניצחה מפלגתה הפופוליסטית של קירשנר, והיא כעת מכהנת כסגנית הנשיא.

הנשיא אלברטו פרננדס השתתף בחודש שעבר בטקס השואה העולמי בירושלים, ועל כך צריך לברך אותו על מפגן בלתי צפוי של הזדהות עם העם היהודי.

אבל פרננדס גם קיים פגישות עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בנושאים כלכלים ואחרים. במסיבת העיתונאים המשותפת הצהיר פרננדס על "התחייבותו לחתור לאמת לגבי הפיגוע". המשימה המוצהרת הזאת מדאיגה מאד.

הרי האמת כבר ידועה לכול מאז 2006, ולכן הרמיזה על חקירה מחודשת פירושה לבטל את עבודתו של ניסמן ולזכות את האיראנים.

התרגיל ברור. מטרת ממשלת ארגנטינה הנוכחית היא לקבור את כל כתבי האישום נגד כריסטינה קירשנר ושותפיה. בשביל זה על ממשלת פרננדס לשכתב את נסיבות הפיגוע ולהטיל דופי בניסמן ובחקירתו.

התרגיל ברור. מטרת ממשלת ארגנטינה הנוכחית היא לקבור את כל כתבי האישום נגד כריסטינה קירשנר ושותפיה. בשביל זה על ממשלת פרננדס לשכתב את נסיבות הפיגוע ולהטיל דופי בניסמן ובחקירתו

גרוע מזה: בנימין נתניהו, שלכאורה לא תודרך כראוי בנדון, דווקא הודה לנשיא החדש על התחייבותו לחקור את הפיגוע. אבל אין צורך בחקירה על מה שכבר הוכח לפני עשור וחצי. חובת השעה היא ליישם עד תומם את חשיפותיו של ניסמן. אם לחקור, חייבים חקירה על מי רצח אותו. זאת, ממשלת ארגנטינה לא תעשה, אי-לכך אין סיבה להודות לה.

הפיגוע בארגנטינה, 1994 (צילום: AP Photo/Alejandro Pagni, File)
הפיגוע בארגנטינה, 1994 (צילום: AP Photo/Alejandro Pagni, File)

גוסטבו פרדניק הוא פילוסוף, סופר ומרצה ישראלי. 

עוד 524 מילים ו-1 תגובות

בשביל זה יש "חברים": המשמר האזרחי החרדי במונסי, ניו יורק, התמחה עד כה בתיקון פנצ'רים ובהשבת תשמישי קדושה אבודים ● אחרי הפיגוע הרצחני בבית הרב שם, הם מתמקדים בניסיונות להציל חיים של יהודים

עוד 982 מילים

למה המנהיגים האכזריים באיראן הזילו דמעות על סולימאני

איראן נתפסת - במידה רבה של צדק - כשטן של המזרח התיכון ● בלילה היא תקפה מטרות בעיראק, בתגובה ראשונה לחיסול סולימאני ● אבל מנהיגיה ואזרחיה השיעים רואים עצמם כקרבנות במשך מאות שנים ● כאשר האיראנים מסתכלים על מפת העולם, הם רואים לידם בעיקר בסיסים אמריקאים ומשטרים ערבים וסונים שעוינים אותם ● פרשנות

עוד 857 מילים

המבחן האמיתי של אמריקה

הפיגוע בבית הרב במונסי מזכיר לנו כי לכל חברה יש את הקיצונים המסוכנים שלה ● אבל חברה בריאה דוחקת אותם לשוליים המנודים, הנמצאים מחוץ לחוק ● זהו המבחן של אמריקה כיום ● פרשנות

כאשר השנאה הישנה מרימה את ראשה בארצות הברית, קשה שלא ליפול לתחושה של חוסר אונים. אנטישמיות מצד השמאל הקיצוני, אנטישמיות מצד הימין הקיצוני, דמוניזציה של היהודים, ירי בבתי כנסת, ועכשיו גבר עם מצ'טה פורץ לביתו של רב במדינת ניו יורק ושופך דם במסיבת חנוכה…

וכל זה מתרחש בארצות הברית של אמריקה, שאנחנו אוהבים לחשוב עליה כעל סובלנית במיוחד. מפתה ליפול לייאוש, לתהות ברפיון רוח מדוע היהודים שנואים כל כך ומדוע כל תור זהב נעכר בסופו של דבר והופך לאפל.

אבל ייאוש שכזה איננו משיג דבר. הוא פועל לרעה. והוא גם לא מוצדק.

ההסלמה באלימות האנטישמית הקטלנית וברטוריקה האנטישמית המרושעת בארצות הברית היא מעוררת אימה. היא מתועבת. אבל אפשר וחובה לפעול נגדה.

אפשר וחובה לפעול נגדה באמצעות מנהיגות אחראית, שתחזור ותבהיר חד וחלק שלאלימות שכזו ולרטוריקה שכזו אין מקום בחברה מתורבתת, ושפושעיהן אינם יכולים לתבוע לגיטימציה.

אפשר וחובה לפעול נגד השנאה באמריקה באמצעות חינוך והעלאת המודעות: הטבע האנושי נוטה לחשדנות ולחוסר אמון כלפי הבלתי מוכר. קשה לשמר עוינות שכזאת באקלים של ידע ואינטראקציה

אפשר וחובה לפעול נגדה באמצעות אכיפה מוגברת, להקדיש יותר כספים ומומחיות לאמצעי אבטחה מניעתיים ויעילים יותר – הגנה על מטרות יהודיות וסיכול מאמצים לפגוע בהן.

ליהודים אמריקאים, כמו ליהודים בכל העולם, יש הזכות להיות מוגנים ובטוחים והחובה להתעקש שהרשויות יעשו ככל יכולתן על מנת להבטיח זאת.

אפשר וחובה לפעול נגדה באמצעות חינוך והעלאת המודעות: הטבע האנושי נוטה לחשדנות ולחוסר אמון כלפי הבלתי מוכר. קשה לשמר עוינות שכזאת באקלים של ידע ואינטראקציה.

חוגגים את חנוכה לאחר הפיגוע במונסי (צילום: AP Photo/Craig Ruttle)
חוגגים את חנוכה לאחר הפיגוע במונסי (צילום: AP Photo/Craig Ruttle)

מבט מישראל

האנטישמיות האמריקאית המודרנית היא קוקטייל מסחרר של עמדות קיצוניות, מכנה משותף שמאחד באופן בלתי סביר תנועות שונות במהותן, מהאסלאם הקיצוני ועד העליונות הלבנה.

היא מתחברת להתנגדות כלפי ישראל, לקיטוב המעמיק בפוליטיקה האמריקאית, לאלימות שמוחדרת למוחות צעירים וקלים להשפעה דרך מסכי הסמארטפון, הטלוויזיה והמחשב, לבור השפכים הרעילים שמשגשג במדיה החברתית ולגורמים רבים אחרים.

במבט מישראל, שבה קהילה יהודית גדולה אחרת נתונה תחת מתקפה הולכת וגוברת, התגובה הטבעית הראשונה היא צער.

השנייה היא הזדהות: אנחנו יודעים טוב מדי איך זה להיות מסומנים, מאוימים, להירצח בגלל מי שאנחנו.

השלישית, עבור ישראלים רבים, היא לעודד יהודים אמריקאים לנטוש את הגולה ולבוא לכאן – לקשור את גורלם במדינת הלאום היהודית היחידה בעולם.

ובכן, כמובן, אנחנו מקדמים עלייה בברכה. אנחנו גאים בכך שהחוסן שלנו, במשך עשורים של עוינות, פירושו שאנחנו אכן יכולים לשמש מקלט ליהודים מכל העולם שזקוקים להגנתה של המולדת היהודית ההיסטורית.

אבל אנחנו מעדיפים בהרבה שהעלייה תהיה עניין של בחירה, לא של הכרח.

ערב שנת 2020, איש אינו יכול עוד לומר בעליזות שבאמריקה, שלא כמו בחלקים מסוימים של אירופה, כל היהודים יכולים לנהל חיים יהודיים ציבוריים בגאווה ובבטחה. השנאה עולה וגואה. אבל היא חייבת לדעוך

אמריקה היא לא אירופה של שנות ה-30; מנהיגיה מחויבים להגנה על תושביה היהודים. לא מדובר – עדיין – באזורים נגועים באנטישמיות כמו באירופה של היום, שבהם הרשויות אינן מסוגלות לספק הגנה.

אבל ערב שנת 2020, איש אינו יכול עוד לומר בעליזות שבאמריקה, שלא כמו בחלקים מסוימים של אירופה, כל היהודים יכולים לנהל חיים יהודיים ציבוריים בגאווה ובבטחה. השנאה עולה וגואה. אבל היא עדיין יכולה, והיא חייבת, לשוב ולדעוך.

הזרם המרכזי בארצות הברית עדיין מחויב נחרצות לדחוק את הגורמים האנטישמיים לשוליים. מה שדרוש כעת הוא פעולה מסורה ואיתנה.

לכל חברה יש את הקיצונים המסוכנים שלה; המדד לחברה בריאה הוא המידה שבה היא דוחקת אותם לשוליים המנודים, הנמצאים מחוץ לחוק. זהו המבחן של אמריקה כיום. עתידה של הקהילה היהודית האמריקאית תלוי בכך. אפשר לומר שכך גם עתידה של האמריקה שאנחנו כל כך אוהבים, מכבדים ומעריצים.

עוד 528 מילים

"אני לא אדם אמיץ, אבל ראיתי מישהו מחזיק בסכין גדולה, תפסתי שולחן וזרקתי אותו לכיוון הפנים שלו" ● כתב זמן ישראל פגש את ניצולי הפיגוע בבית הרב במונסי, ניו יורק ● הם סיפרו לו מדוע הם מעדיפים לחיות כחרדים בארצות הברית ולא בישראל, והזכירו לו את השנים שבהן חי באזור - ולא פחד מכלום

עוד 1,254 מילים

הפרלמנט הגרמני פועל להוציא מחוץ לחוק גם את הזרוע המדינית של חזבאללה, בתקווה להפסיק את שיתוף הפעולה בין מדינות אירופה לבין נציגי ארגון הטרור המקורב לאיראן ● "חזבאללה משתמש במגוון חברות קש ואנשי קש, המבצעים פעולות עברייניות כמו זנות, הלבנת כספים וסחר בסמים, ומעבירים כספים מאירופה לארגון האם בלבנון"

עוד 719 מילים

יוזמה מקומית של כנסייה בגרמניה הפכה למפעל חרטה חובק עולם ● גרמנים, רבים מהם צאצאים של נאצים, מביעים תמיכה פומבית ביהודים, נלחמים באנטישמיות, ובעיקר מבקשים סליחה באופן אישי מניצולי שואה ● "איננו יכולים לצפות מהם לסלוח, זו לחלוטין הבחירה שלהם"

עוד 1,005 מילים

חיסול אל-בגדאדי הרווח של טראמפ והמחיר שישלם העולם

המסר של טראמפ לרוסיה, טורקיה ואיראן ברור: גם אם ארה"ב לא נוכחת בכל מקום במזרח התיכון, היא עדיין מעורבת ושומרת על האינטרסים שלה ● אלא שהשמחה עלולה להיות קצרת מועד ● פרשנות

על עובדה אחת אין עוררין בין מטיבי הלכת ויודעי הדבר במדיניות האמריקאית: הדוד סם לעולם לא שוכח כשזה מגיע לפגיעה באינטרסים ביטחוניים אמריקאים, כל שכן כשזה עולה בחייהם של אזרחים אמריקאים. עיינו ערך ג'ונתן פולארד, אוסמה בין לאדן, ונכון להבוקר – אבו-בכר אל-בגדאדי.

אין ספק שתזמון החיסול של אל-בגדאדי משרת היטב את הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ מכמה טעמים. "ללא 'רגליים אמריקאיות על הקרקע' (Boots on the ground, מושג שמעורר פלצות אצל האמריקאי הממוצע) האינטרס האמריקני עדיין נשמר", הוא יאמר למקטרגים הרבים והמגוונים.

מבחינתו, מדובר בהישג היסטורי חשוב. גם הוא, כמו קודמו (השנוא עליו) ברק אובמה, חיסל ארכי מחבל שפתח חשבון עם ארצות הברית.

מעבר לכך, טראמפ משדר מסר לרוסיה, טורקיה ואיראן, שעיקרו: גם אם ארצות הברית לא בהכרח נוכחת פיזית במזרח התיכון, וושינגטון עדיין מעורבת ושומרת על האינטרסים שלה.

בל נשכח שחלק גדול מהביקורת שהופנתה כלפי הנשיא טראמפ מבית ומחוץ (כולל מישראל, במרומז) הייתה כי בהסגת הכוחות מסוריה הוא מניח למעשה את היסודות למדינה האסלאמית החדשה.

הלילה טראמפ השיב ולא התאפק (כצפוי) לספר לכל העולם על ההישג הצבאי, בהודעה ששיגר דרך חשבון הטוויטר הנשיאותי.

בהיבט הצבאי, אין ספק שארצות הברית הוכיחה יכולת חדירה מודיעינית מרשימה לארגון צללים ורמת מבצעיות גבוהה. לגבי החלק הראשון התעוררו לאחרונה לא מעט סימני שאלה, לגבי החלק השני תמיד היו סימני קריאה.

אגב, לא מן הנמנע שלחלק המודיעיני של המבצע הזה היו שותפים גם ארגוני ביון אחרים, כאלה שמעורבים ועוקבים באופן יומיומי אחר הנעשה בסוריה.

אלא שיכול להיות שהשמחה מוקדמת מדי, או לחלופין שתהיה קצרת מועד. חיסולו של אל-בגדאדי הוא ללא ספק מכה קשה לארגון שהוקם על ידו בתחילת העשור הנוכחי. כמו במקרה של אל קאעידה אחרי חיסולו של בין לאדן, סביר להניח שארגון המדינה האסלאמית ייכנס בתקופה הקרובה לתהליך למידה ארוך.

בשלב הראשון ינסה הארגון לסתום את הפרצות בשורותיו, אלה שאפשרו את המודיעין המדויק על מקום הימצאו של אל-בגדאדי. בשלב הבא הוא ינסה לשקם את היכולות המבצעיות, במזרח התיכון ובאירופה.

לא מן הנמנע שכבר בתקופה הקרובה הוא ינסה להוציא לפועל פיגוע מהדהד, ולו רק כדי לשדר, בעיקר לפעיליו, עסקים כרגיל.

כמו במקרה של אל קאעידה אחרי חיסולו של בין לאדן, סביר להניח שארגון המדינה האסלאמית ייכנס בתקופה הקרובה לתהליך למידה ארוך. לא מן הנמנע שכבר בתקופה הקרובה הוא ינסה להוציא לפועל פיגוע מהדהד, ולו רק כדי לשדר עסקים כרגיל

אלא שבשונה מארגון אל קאעידה, שנמצא בטריטוריה מבודדת (רכס הרי טורה בורה באפגניסטן – אזור מבודד מאד הררי ומחורץ), למדינה האסלאמית אין כיום שטח פיזי להתבסס בו (למעט חצי האי סיני).

עובדה זו מציבה לפתחו של הארגון אתגר לא פשוט. עם זאת, דאע"ש מחזיקה בנכס גדול ומשמעותי שאסור לזלזל בו, והוא לבבות של מיליוני סונים.

די במבט חטוף בנסיבות הקמתה של המדינה האסלאמית, כדי להבין שהנסיבות התעדכנו ולאו דווקא השתנו. חשרת העבים שהתקדרה מעל ראשם של הסונים ב-2011, עם נסיגת הכוחות האמריקאים מעיראק והמלכת השיעים, רק הפכה מאיימת יותר. לוואקום שנוצר נכנסה בדהירה איראן, שבימים אלה מתמודדת עם המחאה הקשה ביותר לנוכחותה במדינה השכנה.

זו פחות או יותר תמונת המצב בסוריה. מיליוני סונים חוששים לגורלם עם תחייתו מחדש של שלטון אסאד, המגובה בתמיכה צבאית חסרת מעצורים של פוטין.

מבחינת סונים רבים, האיום רק התגבר. לכן, חיסולו של אל-בגדאדי הוא בבחינת הישג זמני מהסיבה הפשוטה, שאפשר לחסל אישים, לכבוש שטחים ולפרק ארגונים, אבל קשה ואולי בלתי אפשרי להרוג רעיון.

עוד 506 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה