הרבנית ג'ינה אנגלנדר רוקדת עם ספר תרה במהלך טקס סיום לימודיה בישיבת מהר"ת בניו יורק, 17 ביוני 2019 (צילום: Shulamit Seidler-Feller/Maharat)
Shulamit Seidler-Feller/Maharat

"אנשים אמרו לי: ממש לא נוח לי עם זה, אבל את נראית בסדר"

לפני 10 שנים נפתח בארצות הברית הסמינר האורתודוקסי הראשון להסמכת נשים לרבנות - ועורר סערה ● כיום, כמעט כל הבוגרות (המעטות) שלו משמשות בתפקידים רבניים בקהילות יהודיות באמריקה, אך מרגישות היטב את תקרת הזכוכית של בית הכנסת ● הן מקבלות תגובות עוינות, נאסר עליהן להשתתף במניין - והאופציות לקידום חסומות ביניהן ● יהדות ארצות הברית מציגה: שוות, אבל פחות

שרה הורביץ, שגדלה בקהילה אורתודוקסית בדרום אפריקה, מעולם לא שיערה שתהיה חלק מהממסד הרבני. בתנועות הקונסרבטיבית והרפורמית נשים מוסמכות לרבנות כבר עשרות שנים, אולם העולם הדתי מדיר נשים מתפקידים רבים והסמינרים האורתודוקסיים בארה"ב מסרבים להעניק להן תואר רב. "לא העליתי בדעתי שלהיות רב היא אופציה", היא אומרת, "זה כלל לא היה מציאותי".

אבל ב–2009 נכנסה הורביץ להיסטוריה כאשר הוסמכה לרבנות על ידי הרב אבי וייס, רב אורתודוקסי ליברלי מוביל בניו יורק. ההסמכה באה בתום חרושת שמועות שנמשכה חודשים בנוגע לשאלה אם וייס אכן יעניק לה את התואר "רב".

לבסוף, וייס לא הסמיך אותה כרבה אלא יצר עבורה את התואר מהר"ת – קיצור של "מנהיגה בתחומי ההלכה, הרוח והתורה". משם המשיכו יחד, והקימו את ישיבת מהר"ת, סמינר אורתודוקסי ראשון מסוגו שמכשיר נשים להנהגה רוחנית.

כעת, עשר שנים אחרי, מתגאה הסמינר ב-33 נשים שסיימו בו את לימודיהן; שמונה מהן הקיץ – בכיתה הגדולה אי-פעם. כולן, למעט אחת, עובדות במקצוען.

ביקורת מהיום הראשון

ביקורת נגד ישיבת מהר"ת לא חסרה מעולם. ב-2013, שבועות לפני טקס ההסמכה הראשון, גינתה מועצת רבני אמריקה את בית המדרש ואסרה על חבריה להסמיך נשים לרבנות או להעסיקן בתפקידים רבניים, ללא קשר לתואר שלהן.

וייס, שהיה חבר במועצה, התפטר ממנה ב-2015.

ב–2017 אימץ האיחוד האורתודוקסי, ארגון יציג של יותר מ–400 בתי כנסת בארה"ב, מדיניות האוסרת על בתי הכנסת שלו לשכור נשים שהוסמכו לרבנות.

אבל למרות הדחייה הממסדית, בוגרות הסמינר מצאו את מקומם בעולם היהודי.

"בהתחלה פגשתי הרבה אנשים שאמרו 'ממש לא נוח לי עם זה, אבל את נראית בסדר'", מספרת מהר"ת רורי פיקר נייס, בת 33, שסיימה את לימודיה ב–2014 ועובדת כראש המועצה לענייני הקהילה היהודית בסנט לואיס.

לאה סרנה, בוגרת המדרשה משנת 2018 מאמינה שמתחולל שינוי הדרגתי בקהילה האורתודוקסית וביחסה לנשים בתפקידי רבנות. "אנשים בגילי גדלו בעולם שבו נשים לומדות", היא אומרת. "לכן זה מובן מאליו שהנשים הלומדות האלה צריכות גם להיות מורות, ושהן צריכות להיות מורות בכל מסגרת שבה אנשים לומדים תורה – גם אם אלה בתי כנסת או בתי ספר".

בוגרות ישיבת מהר"ת יכולות לבחור את התואר שהן מעוניינות בו. סרנה בחרה בתואר "רבנית", שבדרך כלל שמור לאשת הרב. הבחירה הרווחת ביותר היא "רבה". אחרות בוחרות ברבי, מהר"ת, או דרשנית

כמו הורביץ, גדלה סרנה, בת 27, בקהילה אורתודוקסית מודרנית ומעולם לא העלתה בדעתה שתכנס לממסד הדתי. כיום היא מנהלת היחידה למעורבות דתית בבית הכנסת האורתודוקסי "אנשי שלום" בשיקגו.

בוגרות ישיבת מהר"ת יכולות לבחור את התואר שהן מעוניינות בו. סרנה בחרה בתואר "רבנית", שבדרך כלל שמור לאשת הרב. הבחירה הרווחת ביותר היא "רבה", שאותו נטלה לעצמה הורביץ שנה לאחר הסמכתה. אחרות בוחרות ברבי, מהר"ת, או דרשנית.

מעט יותר מרבע הבוגרות – 9 בסך הכול – עובדות כיום בבתי הכנסת. האחרות מאיישות מבחר משרות אחרות בקהילה היהודית, ממורות, דרך מנהיגות ארגוניות ועד למשרות רבניות.

הרב אבי וייס נושא דברים במהלך טקס הסיום של בוגרות מחזור 2019 בישיבת מהר"ת בניו יורק. לשמאלו עומדת רבי מריאן נובאק (צילום: Shulamit Seidler-Feller/Maharat)
הרב וייס בסיום מחזור 2019 בישיבת מהר"ת. לשמאלו: רבי מריאן נובאק (צילום: Shulamit Seidler-Feller/Maharat)

מחלוקת על התפקידים שימלאו

המחלוקת סביב מעמד בוגרות סמינר מהר"ת נוגעת לרוב לתפקידן בבתי הכנסת האורתודוקסיים. רבי מריאן נובאק, שסיימה את לימודיה ב–2019, עבדה כמתמחה לרבנות בבית כנסת אורתודוקסי בניו-ג'רזי, כאשר מועצת הרבנים המקומית הודיעה כי היא אוסרת להעסיק נשים במשרה של רבה.

"קיבלתי הרבה מאוד מיילים מאנשים שלא הכרתי, שרצו לתמוך ולומר לי כמה נורא הם מרגישים בעניין זה", היא אומרת. "אבל האמת היא שכשהייתי בבית הכנסת ונשאתי דרשה, או לימדתי שיעור, הכול היה בסדר גמור, מקסים ונהדר".

"ביום שבו אין לנו מניין ואני שם ולא יכולה להיכלל בו, זה כמובן לא נעים", אומרת סרנה. "אבל מבחינתי, זה המחיר שאני משלמת על היותי חברה בקהילה הדתית וזה בעל ערך בעיניי כי הקהילה הזאת מיוחדת"

שיעור בוגרות ישיבת מהר"ת העובדות בתפקידים רבניים בבתי כנסת נמוך בהרבה משיעור הבוגרות של הסמינרים הגדולים של התנועות הקונסרבטיבית והרפורמית, שמציבים לפחות שני שלישים מהבוגרות שלהם בתפקידים רבניים.

"מעולם לא חשבתי שכל אחד מחברי הקהילה האורתודוקסית יסכים לקבל נשים המשרתות בקודש", אומרת הורביץ, "אך אני מאמינה שיש די קהילות ודי בתי כנסת הצמאים וכמהים להנהגת נשים ולנשים בתפקידים רבניים".

אבל גם בבתי הכנסת האורתודוקסים הליברליים יותר, אלו שמוכנים לקבל נשים בתפקידי רבנות, ישנן עדיין מגבלות בנוגע לתפקידים שהן יכולות למלא. כך למשל, אישה, גם אם היא משמשת כרבה בבית הכנסת, לא תוכל להיחשב למניין.

"ביום שבו אין לנו מניין ואני שם ולא יכולה להיכלל בו, זה כמובן לא נעים", אומרת סרנה. "אבל מבחינתי, זה המחיר שאני משלמת על היותי חברה בקהילה הדתית וזה בעל ערך בעיניי כי הקהילה הזאת מיוחדת".

מהר"ת רות בלינסקי פרידמן, בוגרת המחזור הראשון בסמינר, עובדת בבית הכנסת "אוהב שלום" בוושינגטון הבירה, ומשתדלת לא לחשוב על המגבלות שמוטלות עליה. "איני רואה בכך חלק מהמאבק שלי כרגע", היא אומרת. "זה לא משהו שאני יכולה לעשות לבדי, והברירה היא לחיות בכל יום מתוסכלת או לקבל את זה ולומר לעצמך 'אם איני נחשבת למניין אז אבלה עם ילדיי או משהו דומה'".

דאגה לגבי עתידן המקצועי

במבט לעתיד, מביעות כמה מהבוגרות דאגה לגבי המשך צעדיהן המקצועיים. יש בוגרות מהר"ת שעומדות בראש קהילה משלהן, אחרות משרתות בתפקידים רבניים בבית הכנסת, אבל תחת מרותו של רב בכיר.

"אילו הייתי גבר הכיוון הטבעי שאליו הייתי מכוונת היה להיות רב בכיר", אומרת סרנה. "אך כאישה, זה עדיין לא פתוח בפניי והשאלה היא אם זה ייפתח בזמן כדי שנוכל אני וחברותיי ליישם את שלמדנו"

לא ברור אם בעתיד ייפתחו המשרות הבכירות האלה בפני נשים בוגרות מהר"ת.

"אילו הייתי גבר זה היה הכיוון הטבעי שאליו הייתי מכוונת", אומרת סרנה. "אך כאישה, זה עדיין לא פתוח בפניי והשאלה היא אם זה ייפתח בזמן כדי שנוכל אני וחברותיי ליישם את שלמדנו".

עוד 824 מילים
סגירה