בקצרה

• ארבע מדידות רצופות מצאו יתרון לקואליציה בחשיפה התקשורתית. בבדיקה הרחבה ביותר, שפורסמה ב"העין השביעית" באפריל 2026, קיבלו נציגי הקואליציה 68 אחוזים מזמן השידור מול 32 אחוזים לאופוזיציה.
• מפת הסקרים הפוכה כבר שלוש שנים וחצי. מאפריל 2023 ועד ספטמבר 2026 לא חצה גוש הקואליציה את רף 52 המנדטים, למשל לפי סקר זמן ישראל.
• בין נובמבר 2025 לפברואר 2026 נתניהו לבדו צבר 6,548 דקות שידור, פי ארבעה מיאיר לפיד, הפוליטיקאי הבכיר ביותר באופוזיציה, שצבר 1,635 דקות – ובלי להתראיין: לפי בדיקת "העין השביעית", הריאיון האחרון שנתן לתקשורת הישראלית היה ב-20 במרץ 2021.
• חלק מזמן המסך שלו ניתן בעילום שם. לפי חשיפת "העין השביעית", לשכת ראש הממשלה מפיצה הודעות לכתבים מדיניים שנדרשים לייחס אותן ל"גורם מדיני בכיר", ונתניהו עצמו הוא המדליף מישיבות הקבינט.
• גם בתקופת ממשלת השינוי הייתה חשיפה לא פרופורציונלית בתקשורת לנתניהו ולבן גביר, שהיה אז יו"ר מפלגה קטנה באופוזיציה.
• תקציב הפרסום הממשלתי זרם לערוץ אחד. לפי בדיקה שפורסמה בזמן ישראל, חלקו של ערוץ 14 עלה ב-532 אחוזים מאז 2022, בעוד שחלקה של חדשות 13 ירד מ-22 מיליון שקלים ל-8.7 מיליון.

הטענה שהתקשורת המרכזית פועלת נגד הקואליציה אינה עולה בקנה אחד עם הנתונים. בין נובמבר 2025 לפברואר 2026 נמדד זמן השידור שקיבל כל צד בחמישה ערוצי טלוויזיה ורדיו, והתוצאה הייתה 68 אחוזים לנציגי הקואליציה מול 32 אחוזים לאופוזיציה. באותם חודשים עצמם עמד גוש נתניהו בסקרים על 52 מנדטים – מספר שלא חרג ממנו מאז אפריל 2023. הקואליציה דאגה לממן את הערוץ המזוהה איתה: חלקו של ערוץ 14 בתקציב הפרסום הממשלתי עלה ב-532 אחוזים.

מה הטענה על "מונופול השמאל" בתקשורת ומה ניסה קרעי לעשות בנדון?

ב-13 בדצמבר 2025 הודה שר התקשורת שלמה קרעי שהרפורמה שהוא מקדם בתקשורת מונעת פוליטית. כפי שכתב שוקי טאוסיג באתר "העין השביעית", קרעי אמר: "סוגיית הליבה שהחוק מטפל בה היא פירוק מונופול השמאל על התודעה".

ענבל שגיב נקדימון, מתרגמת ומרצה, תושבת הגליל. תרגמה יותר ממאתיים ספרי פרוזה ועיון בנושאים מגוונים.

עד לאחרונה, חייב החוק בישראל כל בעל ערוץ טלוויזיה מסחרי להפעיל את מערכת החדשות שלו כחברה נפרדת ועצמאית. הכלל הזה, המכונה "הפרדה מבנית", נועד לאפשר לעיתונאים לדווח בלי חשש גם ממי שמשלם את משכורתם. אבל חוק התקשורת (שידורים) שאושר ביולי בכנסת ביטל את החובה הזאת.

בתצהיר שהגיש לבג"ץ פירט מנכ"ל חדשות 12, אבי וייס, מה אמר לו שר התקשורת, שלמה קרעי, על תכלית ביטול חובת ההפרדה המבנית. וייס אמר בתצהיר: "קרעי אמר לי שחוק התקשורת נועד לאפשר לנתניהו להשפיע על החדשות".

ענבל שגיב נקדימון, מתרגמת ומרצה, תושבת הגליל. תרגמה יותר ממאתיים ספרי פרוזה ועיון בנושאים מגוונים.

בקצרה

• תוכנית חמאס לתקוף את ישראל, שיצאה לפועל בטבח ב-7 באוקטובר 2023, החלה להיבנות כבר ב-2016.
• אחת המטרות המרכזיות של מתקפת חמאס, אולי החשובה ביותר מבחינתו, הייתה למנוע את הנורמליזציה בין ישראל לסעודיה.
• נשיא איחוד האמירויות הזהיר את נתניהו מפני המתקפה והטבח.
• ישנן הערכות לפיהן אויבי ישראל ראו במאבק הפנימי סביב ההפיכה המשטרית חולשה והזדמנות לתקוף, אך מתקפת חמאס תוכננה הרבה קודם.

בישראל רווחת הדעה שהמחלוקת העזה – או אף הפילוג – סביב ההפיכה המשטרית ("הרפורמה המשפטית") ב-2023 היא זאת שעוררה את ארגון הטרור חמאס לפתוח במתקפה בה ביצע את הטבח ב-7 באוקטובר.

אידה קידר-מליץ היא סופרת. בעבר כיהנה כסגנית נשיא לכספים אלביט בע"מ. בעלת תואר M.Sc בניהול תעשייתי מהטכניון, ותואר M.A בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה.