אחרי שקבעתי בעבר כי הקבינט המדיני בטחוני של ישראל מורכב ברובו מארוכי לשון וחסרי הבנה, אני מוכרח להודות שיש משהו בו הגוף הזה מצטיין ברמה עולמית – יצירת מציאות מדומה. לפי הגוף העלוב הזה ישראל השיגה ניצחון מוחלט על חזבאללה, על חמאס, ולא מן הנמנע שהעומד בראשו יכריז שגם בנושא איראן ישראל השיגה ניצחון.

מציאות מדומה ברמה גבוהה כזו אין גם באולפני הסרטים המצוירים בהוליווד. ככה זה כאשר יוצאים למלחמה בלי להבין מה המטרה ולאחר מכן קובעים שהמטרה הושגה.

הפסקת האש הזמנית בין ישראל, ארה"ב ואיראן, שהוכרזה ב-7-8 באפריל 2026 בתיווך הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ, כוללת פתיחת מצר הורמוז, אך אינה כוללת נסיגה מלבנון.

יש דבר אחד בו הקבינט המדיני ביטחוני מצטיין ברמה עולמית – יצירת מציאות מדומה. לפי גוף זה ישראל השיגה ניצחון מוחלט על חזבאללה, על חמאס, ולא מן הנמנע שהעומד בראשו יכריז שגם בנושא איראן ישראל השיגה ניצחון

ישראל הכריזה על כוונה להשמיד את תוכנית הגרעין האיראנית, את מערכי הטילים הבליסטיים, כוחות חיל הים והאוויר, ולפגוע קשות במשטר האייתוללות – כולל יצירת תנאים להתקוממות עממית. דבר מזה לא הושג.

תקיפות ישראליות ואמריקאיות פגעו במתקנים גרעיניים כמו פורדו, הרגו אלפי אנשי משמרות המהפכה וחיסלו את המנהיג העליון עלי ח'אמינאי, אך לא חיסלו את התוכנית הגרעינית לחלוטין – איראן שומרת על מלאי אורניום מועשר, ידע טכני וכושר שיקום מתקנים.

הפסקה זו של הלחימה היא כניעה ללחץ אמריקאי ומאפשרת לאיראן להתארגן מחדש, מבלי להשיג שינוי משטר או ניצחון מוחלט; בישראל קולות ביקורת – בעיקר של אופוזיציה חלשה – טוענים כי "איש לא השיג את יעדיו" והפסקת האש עלולה להוביל להתגברות ירי או למלחמת התשה.

איראן טוענת ל"ניצחון" ומתנה את ההפסקה בתשלומי מעבר במצר הורמוז ובתשלום פיצויים על הנזקים שנגרמו לה במלחמה. ישראל נשארת בלבנון ומאיימת על תגובה לעימותים, מה שמגביר את הסיכון לקריסת ההסכם.

ממקורות מדיניים ברור שהגוף המכונה קבינט מדיני ביטחוני הוא למעשה אדם אחד שיש לו מטרה אחת בלבד – הארכת משפטו עד שימאס לכולם מהתמשכותו של המשפט, ובעיקר למערכת המשפט.

ישראל הכריזה על כוונה להשמיד את תוכנית הגרעין האיראנית, את מערכי הטילים הבליסטיים, כוחות חיל הים והאוויר, ולפגוע קשות במשטר האייתוללות – כולל יצירת תנאים להתקוממות עממית. דבר מזה לא הושג

כתבתי על כך בעבר – בלבנון ההונאה הייתה ברמה ללא תקדים בהיסטוריה – הכרזה על ארגון טרור כמחוסל מבצעית, מול מציאות הפוכה לגמרי. ארגון טרור מחוסל לא משגר מאות רקטות ביום לצפון ישראל.

וכאשר בכירי צה"ל מודים בכישלון המודיעיני, אותם עלובים המרכיבים את אותו קבינט מגוחך ממהרים לתקוף אותם על פגיעה במורל הלאומי.

וזה עוד לא הכול – כאשר בעיצומה של מלחמה הרמטכ"ל מרים "עשרה דגלים אדומים" כדי להסביר לאטומי השכל שלצה"ל אין מספיק חיילים, תוקפים אותו. הפוליטיקה העלובה והרצון להישאר בשלטון בכל מחיר – גורמים לתופעות ששוברות כל שיא בספר השיאים העולמי תחת המושג "עליבות פוליטית".

ההתעלמות של הדרג המדיני ממה שקורה במדינה שוברת גם היא שיאים ברמה קוסמית – התעלמות מצרכי יישובי גבול הצפון, התעלמות מצרכי אנשי המילואים והתעלמות מצרכים אחרים כמו אלו של מערכת החינוך.

ואקום מנהיגותי עלוב ומביש של מה שמכונה "נבחרי העם".

כאשר המשתמטים ממשיכים לינוק מעטיני המדינה בלגימות גדולות ובאותו זמן לתקוף חיילים של פיקוד העורף שבאו ל"תחומי המושב" שלהם כדי לסייע אחרי פגיעה של טילים איראניים, ברור שהשלטון בישראל הוא מהעלובים ביותר בהיסטוריה העולמית.

הם זועקים "נמות ולא נתגייס", וזאת כאשר חיילי צה"ל בסדיר ומילואים מתים תוך קרבות מול אויבים מרים, שרק לפי המציאות המדומה של ממשלת העלובים הוכרעו מזמן.

אז הסתיים זמנית לפחות עוד סבב. כשיוצאים למלחמה על פי החלטות של גוף שלא מסוגל לתכנן איך לשטוף כלים מבלי לרסק אותם, זו התוצאה.

מסיבות של ביטחון המדינה לא נגעתי כאן במחדלים ביטחוניים נוספים שהם תוצאת העליבות הממשלתית.

כשיוצאים למלחמה על פי החלטות גוף שלא מסוגל לתכנן איך לשטוף כלים מבלי לרסקם, זו התוצאה. מסיבות של ביטחון המדינה לא נגעתי כאן במחדלים ביטחוניים נוספים שהם תוצאת העליבות הממשלתית

אבל האמינו לי – שכל של עכבר מת היה מביא להחלטות ראויות יותר. כאשר למעלה שולט הטמטום – גם בשכבות הנמוכות יותר השכל נעלם ולא רואים מעבר לקצה האף. רק ארמוז ללא הסיוע של ראש ממשלת ישראל בפועל, שיושב בבית לבן בארץ רחוקה, מצבנו היה חמור פי אלף.

סיכוי לשינוי? לא ממש. כאשר רבים בישראל ממשיכים להצביע עבור אותם מרכיבי שלטון עלובים – הכול יחזור על עצמו בסבב הבא.

אריה אגוזי הוא כתב לענייני ביטחון. עבד בעבר בידיעות אחרונות. מתמחה בדיווח על טכנולוגיות ביטחוניות ישראליות ועל האתגרים עימן צריכות טכנולוגיות להתמודד, בעיקר מול האיומים החדשים.