שלטון העם, הוא אומר. כלומר: שלטון האזרחים. אז ספרתי: האזרחים בחרו 57 חברי פרלמנט שמתנגדים להמשך כהונתו. והאזרחים בחרו רק 55 שתומכים בהמשך כהונתו (חלק מהתומכים כמובן הסבירו בעבר שאין מקום לכהונת ראש ממשלה תחת כתב אישום. ונתניהו עצמו טען שראש ממשלה תחת חקירות איבד את המנדט וגו'. בהקשר לגוש התמיכה בכהונת הנאשם נתניהו, אצטט את גדעון סער בדבריו על חברי מפלגת קדימה ז"ל: סמרטוטים).

אה, ויש גם 8 חברי פרלמנט שלא תמכו בכהונתו ולא התנגדו לה. אז לא שלטון העם ולא נעליים. כולה ממשלת מעבר בתוך ממשלת מעבר.

שלטון העם, הוא אומר. כלומר: שלטון האזרחים. אז ספרתי: האזרחים בחרו 57 חברי פרלמנט שמתנגדים להמשך כהונתו. והאזרחים בחרו רק 55 שתומכים בהמשך כהונתו. אז לא שלטון העם ולא נעליים

שלטון העם, הוא אומר. כלומר: שלטון האזרחים. ומה לגבי מיליוני הנתינים משוללי האזרחות שאינם מורשים להצביע לפרלמנט שממנה את הממשלה שמשליטה עליהם משטר צבאי לאורך 52 שנים? שטויות, שיגידו תודה. הם חיים תחת משטר צבאי של הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון.

החסינות היא אבן יסוד של הדמוקרטיה, הוא טוען. זה נכון. זה נכון שיש להעניק חסינות לחברי כנסת מפני אישום פלילי או מפני תביעה אזרחית בגין מעשים או התבטאויות שקשורים לתפקידם וזאת כדי שיוכלו למלאו ללא חשש. אבל לא קיים שום קשר בין מוסד החסינות לבין אישום בשוחד. גם לא בינו לבין אישום במרמה ובהפרת אמונים. אלו נחשבים למעילה בתפקיד נבחר הציבור. ככה שבקשת החסינות מטעמו של מר "מה? מה פתאום?" איננה ביטוי לדמוקרטיה. זו סתם הימלטות מבועתת מהעמדה לדין. הימלטות שמלמדת יותר מאלף עדים על כך שנתניהו מבין שהוא אשם. ולצדו 54 חברי כנסת שתומכים בכך. איזו עליבות.

לא קיים שום קשר בין מוסד החסינות לבין אישום בשוחד. גם לא בינו לבין אישום במרמה ובהפרת אמונים. אלו נחשבים למעילה בתפקיד נבחר הציבור. ככה שבקשת החסינות מטעמו של מר "מה? מה פתאום?" איננה ביטוי לדמוקרטיה

נתניהו גם שיתף את דברי הרשמת בדימוס שלי וולך שלפיהם כתב האישום נגדו הוא ניסיון הפיכה שלטונית. הוא כתב שאלו דברים של שופטת בדימוס. אבל היא לא הייתה שופטת. היא הייתה רשמת בבית דין אזורי לעבודה. היא לא עסקה בתחום המשפט הפלילי. היא התמקדה בדיני עבודה. פה ושם ישנם היבטים פליליים ספציפיים מאד ומעטים מאד שמצויים בסמכות בית הדין לעבודה. אבל אפילו בהם היא לא עסקה באופן מהותי (אם בכלל). מפני שלא הייתה שופטת. היא הייתה רשמת שהתמקדה בנושאים מקדמיים וטכניים. הכי רחוק מהכרעה שיפוטית מהותית. הכי רחוק מהבנה כלשהי בתחום המשפט הפלילי.

אבל לא נורא. אם נתניהו משתף את דבריה וטוען שמדובר בשופטת בדימוס, אז ברור שמדובר בשופטת בדימוס.

נתניהו גם שיתף את דברי הרשמת בדימוס שלי וולך שלפיהם כתב האישום נגדו הוא ניסיון הפיכה שלטונית. הוא כתב שאלו דברים של שופטת בדימוס. אבל היא לא הייתה שופטת. היא הייתה רשמת בבית דין אזורי לעבודה

אין סיבה להטיל ספק בדבריו של מי שהסכים למכור צוללות מתקדמות למצרים מבלי לשתף את שר הביטחון והרמטכ"ל בעטיו של סוד צבאי שבו הוא שיתף רק את היועץ המשפטי לממשלה (אפילו שהן ויינשטיין והן מנדלבליט הכחישו זאת). של מי שטען שקנה מניות מבן דודו כשהיה אזרח פרטי (אופס, זה קרה ב-2007 כשהיה חבר כנסת וראש האופוזיציה). של מי שדיבר עם פומפאו על אסון סיפוח בקעת הירדן (אופס, פומפאו מתעקש להכחיש זאת). של מי שיודע שהיטלר בכלל לא רצה לרצוח את היהודים. באמת שלא.

זה פשוט המופתי ששיכנע אותו.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.