אולטרסאונד ראשון. דופק

אולטראסאונד (צילום: iStock-strelov)
iStock-strelov
אולטראסאונד

"אחר כך אני לא זוכרת כמעט כלום", היא אומרת לי, "זאת אומרת, מהרגע שיצאתי מהחדר של הרופא המגעיל הזה, לא זכרתי כלום, לא את הנסיעה באוטובוס חזרה, ולא את השיחה עם אמא שלי שהתקשרה מודאגת, כלום. הגעתי הביתה, הגפתי את התריסים ונכנסתי למיטה".
טוב עשית, אני אומרת.
"לא יצאתי משם עד למחרת בבוקר", היא ממשיכה, "אם לא הייתי חייבת לא הייתי יוצאת בכלל".
זה טבעי, זה כל כך כואב…

אנחנו שותקות, נותנות לכאב הזה מקום, והוא נמצא בחדר, ממש כמו בעל חיים, חיית כאב חדשה שהגיעה זה עתה וצריך להתנהג אליה יפה, ומאוד בעדינות, כדי שלא תיבהל, כדי שתמשיך להישאר פה ותיתן לנו להכיר אותה.

אנחנו שותקות, נותנות לכאב הזה מקום, והוא נמצא בחדר, ממש כמו בעל חיים, חיית כאב חדשה שהגיעה זה עתה וצריך להתנהג אליה יפה, ומאוד בעדינות, כדי שלא תיבהל, כדי שתמשיך להישאר פה ותיתן לנו להכיר אותה

אחרי הרבה זמן היא אומרת, "אני כן זוכרת את הרגע ההוא שבו הכל התחיל להתערפל".
תספרי לי?
"אני זוכרת שהגעתי נורא נורא שמחה לאולטרסאונד, את יודעת כמה חיכיתי לזה".
אני יודעת…שתינו נאנחות ממש ביחד.

"בכל החודשיים האלה של ההריון", היא ממשיכה, "הייתי ממש אופטימית". שלא כדרכי לא צפיתי אסונות. לא פחדתי, ולא היו לי חלומות מוזרים בלילה, הייתי פשוט שמחה".

(אני נזכרת בשורה מהשיר היפה של זלדה "פנאי" – "יושבות ביחד בסירה של זיו" ואני מדמיינת קרני זהב יפהפיות של שמש שנכנסות לחדר דרך תריסים חצי פתוחים).

"זה באמת מפליא כמה שהייתי מאושרת", היא ממשיכה, שלא היו לי חרדות לאבד את התינוק, זה לא אופייני לי".
אולי כי גדשה הסאה, אני אומרת.
"למה את מתכוונת?
אולי יש גבול לכמה פחד ועצב ומתח, אנחנו יכולות להכיל.
"אולי", היא ממשיכה, "ואולי הרגשתי גם שאחרי מסע כל כך ארוך, סוף סוף הסירה עגנה והגעתי הביתה,  וגם הרגשתי שמגיע לי, שבאמת מגיע לי. אחרי שלוש שנים של טיפולים, אחרי כל הזוועה הזו, הזריקות וקופות החולים וכל מה שעברתי, נו, את יודעת… מגיע לי!".

"אולי", היא ממשיכה, "ואולי הרגשתי גם שאחרי מסע כל כך ארוך, סוף סוף הסירה עגנה והגעתי הביתה,  וגם הרגשתי שמגיע לי, אחרי שלוש שנים של טיפולים, אחרי כל הזוועה הזו, הזריקות וקופות החולים וכל מה שעברתי"

הקול שלה קצת כועס. מגיע לך באמת, אני אומרת לה והיא משפילה את העיניים, אני יכולה לראות את הריסים שלה רטובים. היא מחכה שגל הכעס יעבור, כמו שהיא עושה תמיד, ורק אז ממשיכה לדבר. מנסה לחייך כשהיא מוסיפה: "שלא לדבר על זה, שסוף סוף, עם כל הבטן הזו שיש לי מהטיפולים, יכולתי להרים את העיניים ולחייך כשכל מיני אנשים חסרי רגישות איחלו לי מזל טוב".

היא פורצת בבכי, הגוף שלה מתכווץ כאילו שהיא נכנס פנימה, לתוך עצמו. הבכי יוצא ממנה כמו גלים קטנים ועצבניים לפני הסערה, כמו נביחות. "אני צריכה להפסיק לבכות", היא אומרת שוב ושוב, "אני צריכה להפסיק".
למה?
"מה למה"?
למה את צריכה להפסיק לבכות?
"כי אני צריכה לאסוף את עצמי", היא אומרת בשקט ובמהירות, "כי…, אסור להישבר, המסע עוד ארוך וזה גם לא יוביל לשום מקום".
של מי המילים האלה? אני שואלת.
"מה זאת אומרת"?
'לאסוף את עצמי', 'אסור להישבר', 'זה לא יוביל לשום מקום' – מי אמר לך את זה?היא מסתכלת אלי ושותקת.

מנסה לחייך כשהיא מוסיפה: "שלא לדבר על זה, שסוף סוף, עם כל הבטן הזו שיש לי מהטיפולים, יכולתי להרים את העיניים ולחייך כשאנשים חסרי רגישות איחלו לי מזל טוב"

אחר כך היא ממשיכה לספר: "אני זוכרת שאני נשכבת על המיטה הצרה, אני זוכרת שאני מתרגשת ולא יכולה להפסיק לחייך, אני ממש חביבה כלפי הטכנאית שאני לא מכירה, אני אפילו שואלת אותה שאלות קטנות כדי להפשיר את האווירה, ולמרות שהיא נשארת רשמית כזו וקצת יבשה, זה לא אכפת לי. אפילו לא אכפת לי שקר קצת כשהמכשיר מטייל לי על הבטן (ואני שונאת קור) – אני רק מסתכלת על המסך הקטן, לראות את התינוק שלי, קשה לי לשכב בשקט מרוב התרגשות…".

אני רואה שהיא בקושי נושמת, אבל אני לא אומרת כלום.

"הטכנאית אומרת לי לא לזוז", היא מספרת, "בשלב הזה עוד לא הרגשתי שמשהו לא בסדר… היא לוחצת עם המכשיר הזה על הבטן שלי קצת יותר חזק, מזיזה את המכשיר ממקום למקום, כאילו מחפשת שם משהו, היא לא מסתכלת עלי. זאת אומרת.. גם מקודם היא לא היתה ממש חביבה, אמרתי לך, אבל עכשיו, היא ממש לא מסתכלת עלי, אני מבינה שמשהו לא טוב קורה…".

"את יכולה לפתוח חלון?", היא עוצרת פתאום, "קשה לי לנשום".

"הטכנאית אומרת לי לא לזוז", היא מספרת, "בשלב הזה עוד לא הרגשתי שמשהו לא בסדר… היא לוחצת עם המכשיר הזה על הבטן שלי קצת יותר חזק, מזיזה את המכשיר ממקום למקום, כאילו מחפשת שם משהו, היא לא מסתכלת עלי…"

אני קמה ופותחת את החלון, אני חוזרת לשבת מולה אבל שום רוח לא נכנסת פנימה להקל עליה, עלינו, "להמשיך?" היא שואלת אותי.
כן.
"זה כאילו", היא ממשיכה, "שהחדר קופא פתאום, הכל עומד. אני מחפשת את העיניים של הטכנאית ואני שואלת אותה, מה קרה, מה קרה, אני שומעת את הקול שלי והוא נשמע לי מוזר, מתכתי כזה. הטכנאית לא עונה לי, היא ממשיכה לצייר עיגולים על הבטן שלי. היא ממשיכה לחפש אבל אני כבר מבינה, רגע לפני שהיא עוצרת את התנועה ואומרת לי, אני כבר מבינה.

"אין דופק" היא מסתכלת ישר לתוך העיניים שלי.
אין דופק, אני חוזרת אחריה כמו הד.
"פתחת את החלון?" היא שואלת.
כן.
"עדיין קשה לי לנשום".

מה קרה, מה קרה, אני שומעת את הקול שלי והוא נשמע לי מוזר, מתכתי כזה. הטכנאית לא עונה לי, היא ממשיכה לצייר עיגולים על הבטן שלי. היא ממשיכה לחפש אבל אני כבר מבינה

אני אומרת לה שאני יודעת, ומציעה שתנסה לנשום כמה נשימות עמוקות, אל הבטן.
היא מנסה.
"זה קשה לי", היא אומרת, "אני מרגישה שיש לי אבן שם"
איפה?
"בבית החזה".

אני שואלת אותה אם היא רוצה שאניח את הידיים שלי על הכתפיים שלה.
היא לוחשת שכן.

אני קמה ונעמדת מאחוריה, תעצמי את העיניים אם את רוצה.
תנסי שהנשימות יהיו רכות, אפילו שהן עמוקות.
"יש לי אבן בבית החזה", היא אומרת שוב.
זו לא אבן, זה עצב, אני מניחה את הידיים שלי על הכתפיים שלה, תרפי.
"אני לא יכולה"
אני פה, אני אומרת, תרפי, אני פה.

תנסי שהנשימות יהיו רכות, אפילו שהן עמוקות. "יש לי אבן בבית החזה", היא אומרת שוב. זו לא אבן, זה עצב, אני מניחה את הידיים שלי על הכתפיים שלה, תרפי. "אני לא יכולה"

היא מרפה, ובבת אחת בכי חדש מתפרץ ממנה, לא קטוע, לא כמו נביחות, בכי ממש, כמו גלים גדולים וגבוהים שלא שואלים אף אחד אם לבוא, באיזה קצב ובאיזה גודל.

אנחנו נשארות ביחד עם הבכי הזה, עד שזה מפסיק, זה לוקח הרבה זמן ואני לא מורידה את הידיים מהכתפיים שלה, עד שזה נגמר מעצמו.

אחר כך שתינו יושבות, מותשות קצת, אחת מול השניה.

היא מספרת לי עכשיו איך אחרי שהטכנאית אמרה לה שאין דופק היא ביקשה לעלות לרופא שלה, לראות אותו רגע, לשאול מה עושים. "זה בקומה מעל, והוא הסכים לקבל אותי", היא אומרת.
ירום הודו, אני מגלגלת את עיניי.
"הוד קדושתו", היא מחייכת קצת וממשיכה, "אז, עליתי במעלית, כי זה בקומה למעלה, בקושי הלכתי. אני זוכרת שבמעלית עברה במוחי מחשבה שיש בטח הפסקת חשמל בכל אסותא כי כל כך חשוך שם, ורק אחר כך הבנתי שזה לא יכול להיות כי אני  משתמשת במעלית. אני זוכרת איך ישבתי על כסא הפלסטיק מול החדר שלו וחיכיתי שהדלת תיפתח. לא ראיתי אם יש נשים אחרות, לא ראיתי כלום. אפשר לומר שכשהדלת נפתחה ממש כשלתי לתוך החדר שלו".
ומה הוא אמר, הדוקטור?
"פרופסור", היא מתקנת אותי, "הוא כבר פרופסור. אני יודעת את זה כי בפעם האחרונה ששאלתי אותו משהו והתחלתי את השאלה, כרגיל, ב'דוקטור היבריק מה לעשות', הוא תיקן אותי לפרופסור היבריק".

ומה הוא אמר, הדוקטור? "פרופסור", היא מתקנת אותי, "הוא כבר פרופסור. אני יודעת את זה כי בפעם האחרונה ששאלתי אותו משהו והתחלתי את השאלה, כרגיל, ב'דוקטור היבריק מה לעשות', הוא תיקן אותי לפרופסור היבריק"

אז מה אמר הפרופסור כשראה אותך ככה?
"אני אגיד לך קודם מה הוא לא אמר", היא מספרת, "הוא לא אמר, אני מצטער בשבילך, הוא לא אמר שום דבר רך או מבין, הוא לא התייחס בכלל לבכי שלי, כי אני לא הצלחתי להפסיק לבכות… הוא מנה בפניי את האפשרויות, גרידה או התרופה הזו, נו, איך קוראים לה…".
ציטוטק, אני עונה מייד.
היא מסתכלת עלי מופתעת, אני יכולה לשאול משהו? הקול שלה מהוסס
את יכולה, למרות שאת יודעת כבר את התשובה, אני מחייכת אליה.
"ואת, היא שואלת, "השתמשת בתרופה הזו או שעשית..?"
אני בחרתי לעבור גרידה.
"איזו מילה איומה", היא אומרת.
מילה מגרדת, אני אומרת.

אנחנו צוחקות יחד, והצחוק שלנו בכלל לא שמח.

אני יכולה לשאול משהו? הקול שלה מהוסס. את יכולה, למרות שאת יודעת כבר את התשובה, אני מחייכת אליה. "ואת, היא שואלת, "השתמשת בתרופה הזו או שעשית..?" אני בחרתי לעבור גרידה. "איזו מילה איומה", היא אומרת. מילה מגרדת, אני אומרת

אחר כך היא ממשיכה: "הוא תיאר לי את שתי האפשרויות, בקושי שמעתי אותו, כאילו שהוא מדבר מתוך אקווריום, רחוק רחוק, כל הזמן בכיתי, וכל הזמן שאלתי אותו, לא יכולתי להפסיק לשאול: אבל למה זה קרה, למה זה קרה, למה למה למה למה… עד שהוא התעצבן".
התעצבן?
"כן", הוא אמר לי שזו שאלה טיפשית, שזה קרה וזהו, הוא אמר שהוא לא הזמין אותי עכשיו לחדר כדי שאחקור אותו, וזה בכלל לפנים משורת הדין שאני אצלו, כי לא היה לי תור אליו היום אלא רק לאולטרסאונד, ובכלל, יש לו הרבה מטופלות שמחכות, אני הבנתי מה האפשרויות שעומדות בפני ושפשוט אחליט ואקבע תור. זהו".
קבעת?
"קבעתי גרידה, לעוד יומיים, אני רוצה את זה בחוץ, אני לא יכולה לשאת את זה".
לשאת את מה?
"לשאת את זה שיש לי תינוק מת בבטן".

הוא אמר לי שזו שאלה טיפשית, שזה קרה וזהו, הוא אמר שהוא לא הזמין אותי עכשיו לחדר כדי שאחקור אותו, וזה בכלל לפנים משורת הדין שאני אצלו, כי לא היה לי תור אליו היום אלא רק לאולטרסאונד, ובכלל, יש לו הרבה מטופלות

חיית הכאב שבחדר פוערת את הלוע שלה כאילו שהיא רוצה לצעוק, או לנהום או ליילל אבל שום קול לא יוצא.

המטופלת שלי מתכווצת, אני משתדלת להישאר עם גוף פתוח ונשימה פתוחה לכבודה, אני רוצה להיות שם לכבודה.

כאב נוגע בכאב, אני אומרת פתאום
כאב נוגע בכאב, היא  חוזרת אחרי, זה מדוייק.

"את יודעת", היא אומרת לקראת סוף הפגישה, "שאלת אותי כשבכיתי בהתחלה, מי זה שאומר לי את המשפטים האלה, שאסור להישבר, והמסע עוד ארוך ושזה לא יוביל לשום מקום".
נכון. שאלתי.
"אמא שלי היתה אומרת לי את המשפטים האלה. בשנה הראשונה אחרי שאסף מת. היא היתה אומרת לי את זה כל הזמן. אני לא הצלחתי להפסיק לבכות ואמא שלי לא בכתה בכלל. את מבינה את זה? הבן שלה מת ולא ראיתי אותה בוכה בכלל… הייתי קטנה, אבל אני זוכרת איך השפתיים שלה, שתמיד היו דקות, נעשו דקות עוד יותר, כמו פס. היא היתה אומרת לי את זה כל הזמן, אסור להישבר, צריך לאסוף את עצמנו, צריך וצריך.. גם אחרי שסיפרתי לה על זה שאין דופק, והתינוק שלי מת היא אמרה את אותם המשפטים. היא גם אמרה שזה עוד לא תינוק. שזה רק הריון צעיר, שנפל.
אלוהים, אני אומרת
"אלוהים", היא אומרת גם.
טוב שאת כן מצליחה לבכות.
"כן, אני יודעת, אני יודעת גם שמה שהיא אומרת זה שטויות, זאת אומרת שזה לא נכון אבל אני עדיין איפשהו מקשיבה לה, וגם איפשהו בפנים מפחדת שזה כן נכון. אני כועסת על עצמי שהיא עדיין מצליחה לפגוע בי ככה".
זו אמא שלך, אני אומרת, איך אפשר שלא להיפגע?

הבן שלה מת ולא ראיתי אותה בוכה בכלל. היא היתה אומרת לי כל הזמן, אסור להישבר, צריך לאסוף את עצמנו, צריך וצריך. גם אחרי שסיפרתי שאין דופק, והתינוק שלי מת, היא אמרה שזה עוד לא תינוק. שזה רק הריון צעיר, שנפל

"אני מתגעגעת לאסף ", היא אומרת עוד, "כבר עברו חמש עשרה שנים ולפעמים זה כך כך טרי, את צוודקת, כאב נוגע בכאב, אלוהים, מתי זה יפסיק?"

אני מבטיחה לה שזה לא יכאב כל כך, כמו עכשיו, כל הזמן, שאם תמשיך לתת לזה מקום, כמו שהיא עושה כל כך באומץ, אם תיתן לרגש שלה להיות אז הגל הזה יעבור, והיא תוכל לנשום. אני אומרת לה כמה שהיא אמיצה, זה לא מובן מאליו לגעת בכל הכאב הזה, ואני אומרת לה שאני כאן. בשבילה.

אנחנו כבר בדלת, נפרדות, כשהיא מספרת לי שהיא החליטה לעזוב את דוקטור היבריק ולהחליף רופא.

הגיע הזמן, אני מחייכת, אני ממש בעד.
"תודה שאת כאן בשבילי", היא אומרת ממש לפני שהיא הולכת
תודה שאת נותנת לי להיות חלק במסע שלך, אני עונה בחזרה.

אחרי שהיא הולכת אני ניגשת לתמונה הקטנה שעומדת על המדף של הספרים שעוסקים באבל ובמוות, אבא שלי מצולם שם ויש לו חלוק לבן  פתוח מעל חולצה מכופתרת.

אתה שומע אבא, אני אומרת לו, היא החליטה להחליף רופא, אמרתי לה שלא כל הרופאים במגזר הציבורי כאלה מפלצות.

אבא שלי לא מחייך מהתמונה
זו רק תמונה
כאב נוגע בכאב.

אבא שלי מצולם שם ויש לו חלוק לבן  פתוח מעל חולצה מכופתרת.אתה שומע אבא, אני אומרת לו, היא החליטה להחליף רופא, אמרתי לה שלא כל הרופאים במגזר הציבורי כאלה מפלצות

אני שמה לב שהמטופלת שכחה אצלי בחדר את חיית הכאב החדשה שלה
אני נותנת לה להיות
תישארי כמה שאת צריכה.

 *סיפורי הקליניקה אינם חושפים מטופלים אמיתים, אלה קטעים שחיברתי כאילוסטרציה למקרים ושיחות טיפוליות.

נטלי פיק היא בוגרת לימודי משחק בסמינר הקיבוצים, בוגרת תיאטרון תנועה בפריז, ולימודי פילוסופיה והיסטוריה של ימי הבינים. את הרומן הראשון שלה "מלכת הממטרות" פירסמה בהוצאת "הקיבוץ המאוחד". עבדה כמספרת סיפורים ומטפלת בתנועה בילדים אוטיסטים. ב2018 הוסמכה כמורה להאתה יוגה קלאסית. למדה באקדמיה להיפנוזה קלינית באוסטרליה. בעלת קליניקה לטיפול רגשי בעזרת דמיון מודרך ויוגה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,982 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום שישי, 28 בפברואר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

נתניהו לקראת משפטו: "ממש לא מתכוון לבקש עסקת טיעון"

פרץ: "נקים ממשלה עם כחול לבן ותמיכה של ישראל ביתנו והרשימה המשותפת"​ ● נתניהו בתגובה: "האמת נחשפה, גנץ סגר ממשלה בתמיכת המשותפת וליברמן" ● בגלל הודעות לא מזוהות: ועדת הבחירות הטילה על הליכוד הוצאות של 1,500 שקל ● גנץ פיטר את יועצו הבכיר ישראל בכר שקרא לו "סכנה לישראל"

עוד 31 עדכונים

השבט אמר את דברו טיול ברחוב שבטי ישראל בירושלים

רחוב אחד בירושלים משך אליו אצילים, צליינים, טייקונים ושליחים מאירופה במשך שנים רבות ● מיסיונרים בריטים, בנקאים שווייצרים, איטלקים, רומנים ופינים, כולם מצאו את מקומם ברחוב שבטי ישראל ● וכולם השאירו מאחוריהם מורשת היסטורית ואדריכלית מפוארת

עוד 1,091 מילים

הוזלה במסע למכה? במגזר הערבי לא מאמינים לנתניהו

מוסטפה עאזם, מנכ"ל חברת התיירות אלעוליא, הוא האיש ששולח עשרות אלפי ערבים ישראלים להתפלל במכה בכל שנה ● את ההבטחות של נתניהו ודרעי להקלת המסע הזה הוא לוקח בעירבון מוגבל ● לדבריו, סעודיה מתנגדת נחרצות לטיסות מישראל, וההתבטאויות של הפוליטיקאים בארץ רק מקשיחות את עמדתה ● עד שיהיה שלום, המוסלמים הישראלים ימשיכו לשלם על טיסה כפולה ולהוציא שני דרכונים בדרך לקיום מצווה של פעם בחיים

עוד 1,823 מילים

ירידה דרמטית בהזמנת "טיסות בחירות"

בחברות התיירות מדווחים על ירידה דרמטית של עשרות אחוזים בהזמנת טיסות לחו"ל סביב הבחירות, בהשוואה למערכות בחירות קודמות ● הירידה החלה עוד לפני ביטולי הטיסות, והרבה לפני המלצת משרד הבריאות להימנע מלטוס ● אבל לא בטוח שזה יביא לעלייה באחוזי ההצבעה ● בדיקת זמן ישראל

"תיירות הבחירות" רשמה ירידה דרמטית ביחס למערכות בחירות קודמות, כך עולה מבדיקת זמן ישראל. הירידה בהזמנת טיסות לחו"ל החלה עוד לפני התפרצות הקורונה באמצע ינואר, והתחזקה מאז ההתפרצות. יצוין כי כל זה קרה הרבה לפני המלצת משרד הבריאות שלא לנסוע לחו"ל בכלל.

בכל מערכת בחירות שהתקיימה בשנים האחרונות נרשם גל של מה שמכונה בסוכנויות הנסיעות "חבילות בחירות": חופשות, חבילות נופש וטיולים שמתחילים בסופ"ש שלפני הבחירות, ממשיכים ב"גשר" ומסתיימים בבחירות עצמן, שמתקיימות בישראל תמיד בימי שני או שלישי (לרוב בשלישי). בבחירות מועד א' ומועד ב' שהתקיימו ב-2019 נרשמו הזמנות גבוהות במיוחד של חבילות כאלה.

לפי דיווח בחדשות 12 אתמול (חמישי), ההערכה היא שכ-100 אלף בעלי זכות הצבעה נוספים יהיו בארץ בבחירות ביום שני, לעומת הבחירות הקודמות, בשל בהלת הקורונה וביטול קווי התעופה ליעדים רבים בחו״ל. אולם בדיקת זמן ישראל מראה כי המספרים ככל הנראה גבוהים אף יותר – בגלל ירידה דרסטית בהזמנות שהחלה עוד לפני התפרצות המגפה.

מנתוני חברת טרווליסט להשוואת מחירים בתיירות, עולה כי בהזמנות שהתקבלו בדצמבר נרשמה ירידה של 15% ביחס לתקופה המקבילה לקראת הבחירות הקודמות – הזמנות מחודש יוני לסוף השבוע של הבחירות בספטמבר.

מהצלבת הנתונים עם אלה של סוכנויות נסיעות, עולה כי מדובר במגמה. עם זאת בסוכנויות הידיעות חששו מלדבר על כך לייחוס, כדי לא להודות בירידה במכירות.

בטרווליסט ובחברות נסיעות ותיירות אחרות אין הסבר מלא לירידה בהזמנות שנרשמה עוד לפני הקורונה. הסבר חלקי לכך קשור לנטייה של משפחות לצאת לחופשות בספטמבר, בתחילת שנת הלימודים וקרוב לחגי תשרי, יותר מאשר בחודש מרץ, שבו הלימודים בשיאן, ומתקיימות בו חגיגות פורים שבהן ילדים רוצים להשתתף. ואולם, חלק מהירידה היא גם ביחס לבחירות מועד א' שהתקיימו גם הן במרץ.

נמל התעופה בן גוריון (צילום: Moshe Shai/FLASH90)
נמל התעופה בן גוריון (צילום: Moshe Shai/FLASH90)

מאז שהתפרצה הקורונה מדובר בירידה דרמטית הרבה יותר בהזמנת נסיעות לחו"ל, כולל הזמנות לסוף השבוע הקרוב וליום הבחירות.

לפי נתוני טרווליסט מספר ההזמנות לטיסות לסין שנרשמו בפברואר ירד ב-95%, בטיסות למדינות מזרח אסיה נרשמה ירידה של 60% ל-80%,  בטיסות לאיטליה נרשמה ירידה של כ-50% ולשאר מדינות אירופה הירידה היא בין 5% ל-20%.

נתוני טרווליסט אינם כוללים ביטולים. בחברות תיירות שונות אישרו את הנתונים הללו ודיברו, בנוסף, על גל ביטולי טיסות. ואולם, ביטולי "חבילות הבחירות" נמצאים בירידה, כיוון שרוב החברות אינן מחזירות לנוסעים כסף על הטיסות לרוב היעדים, למעט טיסות שהוזמנו לסין, יפן, קוריאה ואיטליה שלגביהן הוצאה אזהרת מסע. בנסיבות אלה חוששים הלקוחות לבטל טיסות סמוך לזמן הטיסה.

"הישראלים נוטים להיכנס לבהלה ולבטל טיסות מיד אחרי אירועים כמו פיגועים, אבל נרגעים וחוזרים לטוס כמה חודשים אחר כך, גם ליעדים שהותקפו בפיגועים. אם יהיו בחירות רביעיות הן לא יושפעו מהקורונה"

"הניסיון מאירועים קודמים מראה שבהלת הקורונה וביטולי הטיסות יסתיימו מהר מאוד, גם אם הקורונה תמשיך להתפשט", העריך גורם בחברת תיירות.

"הישראלים נוטים להיכנס לבהלה ולבטל טיסות מיד אחרי אירועים כמו פיגועים, אבל נרגעים וחוזרים לטוס כמה חודשים אחר כך, גם ליעדים שהותקפו בפיגועים. אם יהיו בחירות רביעיות הן לא יושפעו מהקורונה".

סקר: 6.5% יוותרו על זכות ההצבעה בגלל הקורונה

האם הירידה החדה בהיקף הטיסות לחו"ל תביא לעלייה בשיעור ההצבעה? ניתן להעריך שכן, אבל היא עשויה להתקזז עם ירידה בהצבעה בשל מחלת הקורונה עצמה. לפי סקר של "מדגם", כ-400 אלף איש בעלי זכות בחירה שוקלים שלא להגיע כלל לקלפי ביום הבחירות, מתוך חשש להידבק בווירוס הקורונה.

הנסקרים נשאלו: "האם את/ה שוקל/ת, או לא שוקל/ת, לוותר על זכות ההצבעה שלך ולא להגיע לקלפי ביום הבחירות בשל החשש מנגיף הקורונה?" 6.5% מהנשאלים השיבו בחיוב. לפי הסקר, השיעור הגבוה ביותר של האנשים שחוששים להגיע לקלפי בגלל הקורונה הם דווקא צעירים – 14% מהנשאלים בגילאי 18-34, וזאת למרות שמחלת הקורונה מסכנת בעיקר מבוגרים מגיל 60 ומעלה.

הנסקרים גם נשאלו אם הם חוששים להגיע לקלפי בגלל האירועים הביטחוניים בדרום. התשובות מראות שלאירועים בדרום אין כל השפעה על הכוונה להצביע.

עוד 565 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
פָּאנִיקָה

"בסיומו של שבוע דרמטי, עם התפרצות הקורונה בישראל ומטחי רקטות על יישובי הדרום, אנו מתחילים להיערך לקראת שבוע שידורים מיוחד: לראשונה בתולדות ישראל יתקיים סיבוב בחירות שלישי תוך פחות משנה, ומיד לאחריו ייפתח משפט פלילי חסר תקדים של ראש ממשלה. כתבינו כבר פרושים בכל מוקדי הפאניקה, עם כל העדכונים מזרי האימה"

עוד 1,044 מילים

למקרה שפיספסת

עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

פס"ד העליון בשאלת הפונדקאות: פריצת דרך במשפט החוקתי

פסיקת בית המשפט העליון אמש לאפשר לזוגות חד-מיניים ולגברים יחידים לגבש הסדר פונדקאות בישראל, מצטרפת לשורה של פסקי דין אשר דאגו לזכויות האזרח של קהילת הלהט״ב ● אך פסק הדין אתמול יוצא דופן גם מהבחינה המשפטית ● ערב הבחירות, בחר לו בית המשפט עיתוי מעניין לפרסם פסק דין חוקתי בעל השלכות מרעישות ● פרשנות

עוד 769 מילים

ליברמן מפזר פייק הערכות, והתקשורת קונה את זה

יו״ר ישראל ביתנו מקבל זמן אוויר יקר-ערך בתוכניות פופולריות בערוצי התקשורת בזכות הצהרות ונבואות, לצד סקופים ביטחוניים שאסורים בפרסום ● עד כה ליברמן הבטיח שנתניהו יפרוש, שלא תהיה ממשלה עם החרדים, לא תקום ממשלה בתמיכת הערבים, ולא יהיו בחירות רביעיות ● הוא גם הצהיר כי גנץ לא בשל לראשות הממשלה ● אז מי כן? ליברמן כמובן ● פרשנות

אביגדור ליברמן אימץ שתי דרכים שעוזרות לו להישאר רלוונטי ולהשיג ראיונות שווים בתוכניות פופולריות. הדרך הראשונה היא לעורר תקווה: ליברמן מגיע לאולפנים עם אייטמים מופרכים וניתוחים חסרי שחר שמבשרים על לכתו של בנימין נתניהו מיד אחרי הבחירות, יהיה מה שיהיה.

הדרך השנייה, שנוספת על הראשונה: ליברמן מספק סקופים מתחום עיסוקו המיניסטריאלי האחרון במשרד הביטחון, עובר עבירות צנזורה, אבל למי אכפת.

במוצאי שבת האחרונים הוא הגיע ל"פגוש את העיתונות" בערוץ 12 וחשף את הנסיעה לקטאר של ראש המוסד ואלוף פיקוד הדרום. אתמול בבוקר כבר התאכזבו המראיינים השונים מכך שהוא לא שחרר להם עוד איזה סוד ביטחוני שכזה, אבל הסתפקו בבשורה על פי ליברמן: ראש הממשלה בנימין נתניהו סיים את דרכו.

ליברמן מבטיח כך: לא יהיו בחירות רביעיות; לא תהיה ממשלת אחדות; תקום ממשלה בלי נתניהו; בממשלה הזו לא יהיו חרדים ולא ערבים. אחרי שניכה את הערבים והחרדים, וגם את נתניהו, הוא נשאר עם 90 חברי כנסת.

למה נתניהו יהיה בחוץ? כי אחרי הבחירות ראש הממשלה הולך לעסקת טיעון, מכיוון שאין לו רוב בליכוד לפסקת ההתגברות. למה הוא לא הולך לעסקת טיעון לפני הבחירות? אין לליברמן תשובה. ומי יהיה ראש הממשלה, אם לא נתניהו? ליברמן טוען שבני גנץ אינו בשל לתפקיד. מי כן בשל? ליברמן עצמו, כנראה.

כל כך הרבה שטויות והערכות סותרות. אגב, גורמים משפטיים בכירים שמעורבים בתיק נתניהו מעריכים כי ראש הממשלה פספס את ההזדמנות לעסקת טיעון, שאותה הציע לו בשעתו עו"ד יעקב ויינרוט המנוח. הטענה היא כי היום, אחרי כל המתקפות על הפרקליטות, המדינה היא זו שלא תסכים להסדר טיעון עם נתניהו. את האפשרות הזו ליברמן לא לוקח בחשבון הצר שלו, כנראה.

לליברמן יש גם שופר, ח"כ אלי אבידר. אתמול בערב שמעתי אותו בונה את הממשלה של ליברמן, מקים ומפרק בדרך מפלגות, מרחיק ומקרב פוליטיקאים ומחלק תפקידים לכל עבר.

אבידר הוא פוליטיקאי אלמוני, חבר כנסת רק מאפריל 2019, אבל בהשראת ליברמן הוא מרגיש כמו בעל הבית, גם אם מפלגתם "ישראל ביתנו" התדרדרה אתמול לשישה מנדטים בסקרים. "בימינה יש אנשים טובים, אבל יש כאלה שלא נוכל לשבת איתם", הכריז אבידר, למשל. "[בצלאל] סמוטריץ' לא יישב איתנו, אלא אם הוא ישנה את דעותיו".

בואו נעשה סדר: לליברמן אין ממשלה. הוא במגמת ירידה וחייב כותרות. גם אם נתניהו לא ישיג גוש של 61 חברי כנסת בימין – איש לא יפרק את הליכוד ויערוק לגוש המרכז-שמאל.

נתניהו הצליח להדביק לליברמן את הסלוגן "מי שמצביע ליברמן בוחר בבחירות רביעיות". ליברמן מנסה להתחמק, בונה תזה אלטרנטיבית, ומתבל אותה עם סיפורי סבתא. עצוב רק שיש מי שקונה את הסחורה הזו בתקשורת, ומסייע לליברמן להפיץ פייק הערכות.

עוד 391 מילים

הקיפאון הפוליטי והסקרים מצביעים על סיכוי גבוה לבחירות רביעיות ● לפי החוק, אם הנשיא והכנסת ימצו את כל האפשרויות להרכבת ממשלה, הבחירות אמורות להתקיים ב-22 בספטמבר - אם כי גם ה-15 בספטמבר וה-12 באוקטובר באים בחשבון ● במקרה שהח"כים יוותרו על חלק מהזמן שהחוק מקציב להם, הבחירות יתקיימו כנראה בשבוע הראשון של יולי ● זמן ישראל עושה חשבון

עוד 719 מילים

רה"מ האיטלקי מזועזע מתגובת ישראל לקורונה

בלעדי באיטליה קיבלו בהפתעה את ההודעה על עצירת הטיסות, ומתקשים להבין את חוסר האמון של ישראל כלפיהם ● ד"ר אהרן מאירוף, יועץ בכיר למערכת הבריאות האיטלקית, לזמן ישראל: "רה"מ קונטה אמר לאנשיו כי התנהלות ישראל במשבר הקורונה תמוהה ביותר - בעיקר הפסקת הטיסות"

ממשלת איטליה והעומד בראשה המומים מהתנהלות ממשלת ישראל ואף נפגעו ממנה. כך מספר לזמן ישראל ד"ר אהרן מאירוף, שכיהן עד לאחרונה כמנהל מערך החירום של ממשלת איטליה במחוז לומברדיה, ומשמש כיום כיועץ בכיר למערכת הבריאות האיטלקית.

לדברי מאירוף, הוא נמצא בקשר רציף ויומיומי עם מקורבי ראש ממשלת איטליה, ג'וזפה קונטה. "קונטה שוחח היום עם שר הבריאות ובכירי מערכת הבריאות באיטליה ואמר, ההתנהלות של הישראלים במשבר הקורונה, בעיקר ההחלטה להפסיק את הטיסות בין המדינות, תמוהה ביותר.

״קונטה השתמש במילה 'גוועלד', ביידיש, שאותה למד ממני, ואמר, הישראלים פשוט עושים גוועלד. קונטה ונתניהו שוחחו בטלפון כמה פעמים, וקונטה אמר כי השיחות הללו לא גרמו לו להבין את התנהלות ישראל טוב יותר".

מאירוף אמר כי הוא מבין את החרדה בישראל מפני הידבקות. "אני מבין היטב את הצד של הישראלים, כי מצבים של מחלה חדשה ולא מוכרת עם הדבקה מהירה מעוררים חרדה מובנת. מצד שני, אני מבין היטב גם את התגובה של קונטה והאיטלקים, שמרגישים וחושבים שהתגובה הישראלית מוגזמת לחלוטין והיסטרית, ואני חושש שהם צודקים.

הם מרגישים שזה חוסר אמון מצד ישראל כלפי ממשלת איטליה על התפקוד שלה, שאינו במקום ואינו מגיע לה".

ג'וזפה קונטה (צילום: (Chris J Ratcliffe/Pool via AP))
ג'וזפה קונטה (צילום: (Chris J Ratcliffe/Pool via AP))

האם הפסקת הטיסות זה לא מה שאיטליה ומדינות אחרות עשו לא מזמן לסין? מדוע אסור לישראל לעשות זאת לאיטליה?

"בהחלט צריך לנהוג בזהירות, אבל כדאי לזכור שאיטליה איננה סין. צפון איטליה במיוחד היא אזור מתועש ועשיר, והרשויות כאן התגברו על המחלה במהירות רבה, גם בבידוד האזור הנגוע וגם בטיפול".

ובכל זאת יש שם אחוזי תמותה גבוהים מאוד יחסית לקורונה.

"החולים שנפטרו היו קשישים עם מחלות רקע. כדאי לזכור שזה אזור קר עם אוכלוסייה מבוגרת. אני לא ממליץ לישראלים לנסוע כרגע לאזור הנגוע, אבל עצירת טיסות לאיטליה היא מוגזמת לדעתי, וכנראה שגם בממשלת איטליה מרגישים ככה".

עוד 265 מילים

לנתניהו עדיף שהליכוד ינצח - אבל שהגוש יפסיד

עם 61 מנדטים, נתניהו יעמוד מול האפשרות שהיועמ״ש ובג״ץ יכריעו כי נאשם בפלילים אינו יכול להרכיב ממשלה ● לעומת זאת, עם הליכוד כמפלגה הגדולה אבל ללא אפשרות להקים ממשלה, נתניהו יישאר ראש ממשלת המעבר עוד חצי שנה לפחות ● בזמן הזה, הוא ירגיל את הציבור לאפשרות שראש ממשלה מכהן יכול במקביל לנהל משפט פלילי, עד שהמציאות תהפוך בעיני רבים לנורמה ● פרשנות

עוד 853 מילים

הורים בתלמה ילין דורשים: להדיח את הנהלת ביה"ס

בעקבות חשיפת זמן ישראל מאות הורים של תלמידים מ"תלמה ילין" ובוגרים של בית הספר שיגרו למשרד החינוך עצומה הקוראת להחליף את הנהלת המוסד, "שכשלה בכל מובן", לאחר חשיפת אי-הסדרים הכספיים במקום ● הם מפנים אצבע מאשימה גם כלפי ראש עיריית גבעתיים, רן קוניק: "אנו דוחים מכל וכל את ניסיונות הנואלים של ראש העיר להתנער מאחריותו למצב בית הספר המוזנח ולהפקרתו בידי ניהול כושל"

עוד 572 מילים

הכו אותי, ריססו אותי בגז, אבל לא ישברו אותי

המשפחה שלו נמלטה מאוקראינה, אבל האקטיביסט אולכסנדר למנוב מאמין שההיסטוריה עומדת לצד מחוללי הרפורמות ● "לפני 10 שנים הייתה אצלנו הרבה הומופוביה, עכשיו זה שונה" ● "בעבר אנשים אמרו 'אין בעיה של שחיתות'. עכשיו יש לנו עיתונות חוקרת טובה. אנחנו אוהבים לראות תחקירים שחושפים שחיתות, וזה מפעיל לחץ על מערכת המשפט" ● "אנשים יודעים שאני יהודי עם משפחה בארץ, זה לא עניין" ● ויש מה ללמוד מישראל ● ראיון אופטימי

עוד 2,277 מילים

יועצו האסטרטגי של גנץ: "הוא סכנה לעם ישראל, אין לו אומץ לתקוף באיראן"

המשנה לראש המל"ל לשעבר ומקורבו יועמדו לדין בכפוף לשימוע ● לפיד פסל ישיבה עם רפי פרץ: "כמו שלא נקים ממשלה כשהיבא יזבק תביא אותנו ל-61" ● בימינה גינו את דבריו של מס' 2 בכחול לבן: משווה לוחם בצה"ל לתומכת מחבלים ● יזבק: "הגזען מכחול לבן משווה אותי לגזען מימינה"

עוד 48 עדכונים

בין התפילות, קמפיין ימינה השתלט על בתי הכנסת ברחבי הארץ

מועמדי ימינה הסתערו בחודש האחרון על בתי כנסת ברחבי הארץ בערבי שישי, כדי לפגוש בוחרים פוטנציאליים ● לא כל המתפללים אהבו את זה ● ואף מפלגה אחרת לא נקטה באסטרטגיה דומה

עוד 725 מילים

היועצת המשפטית שנלחמה בשחיתות תפוטר

הנהלת פארק אריאל שרון פועלת לפטר את היועצת המשפטית מיכל זילכה, שחשפה שחיתויות במקום וניסתה לעצור מכרזים תפורים ● ב"אדם, טבע ודין" קוראים לרשויות החוק לפתוח בחקירה, ומכנים את המהלך שערורייתי ● חבר דירקטוריון לשעבר: "הרדיפה אחרי שומרי-הסף לא מפתיעה אותי" ● מעקב

עוד 869 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה