אולטרסאונד ראשון. דופק

אולטראסאונד (צילום: iStock-strelov)
iStock-strelov
אולטראסאונד

"אחר כך אני לא זוכרת כמעט כלום", היא אומרת לי, "זאת אומרת, מהרגע שיצאתי מהחדר של הרופא המגעיל הזה, לא זכרתי כלום, לא את הנסיעה באוטובוס חזרה, ולא את השיחה עם אמא שלי שהתקשרה מודאגת, כלום. הגעתי הביתה, הגפתי את התריסים ונכנסתי למיטה".
טוב עשית, אני אומרת.
"לא יצאתי משם עד למחרת בבוקר", היא ממשיכה, "אם לא הייתי חייבת לא הייתי יוצאת בכלל".
זה טבעי, זה כל כך כואב…

אנחנו שותקות, נותנות לכאב הזה מקום, והוא נמצא בחדר, ממש כמו בעל חיים, חיית כאב חדשה שהגיעה זה עתה וצריך להתנהג אליה יפה, ומאוד בעדינות, כדי שלא תיבהל, כדי שתמשיך להישאר פה ותיתן לנו להכיר אותה.

אנחנו שותקות, נותנות לכאב הזה מקום, והוא נמצא בחדר, ממש כמו בעל חיים, חיית כאב חדשה שהגיעה זה עתה וצריך להתנהג אליה יפה, ומאוד בעדינות, כדי שלא תיבהל, כדי שתמשיך להישאר פה ותיתן לנו להכיר אותה

אחרי הרבה זמן היא אומרת, "אני כן זוכרת את הרגע ההוא שבו הכל התחיל להתערפל".
תספרי לי?
"אני זוכרת שהגעתי נורא נורא שמחה לאולטרסאונד, את יודעת כמה חיכיתי לזה".
אני יודעת…שתינו נאנחות ממש ביחד.

"בכל החודשיים האלה של ההריון", היא ממשיכה, "הייתי ממש אופטימית". שלא כדרכי לא צפיתי אסונות. לא פחדתי, ולא היו לי חלומות מוזרים בלילה, הייתי פשוט שמחה".

(אני נזכרת בשורה מהשיר היפה של זלדה "פנאי" – "יושבות ביחד בסירה של זיו" ואני מדמיינת קרני זהב יפהפיות של שמש שנכנסות לחדר דרך תריסים חצי פתוחים).

"זה באמת מפליא כמה שהייתי מאושרת", היא ממשיכה, שלא היו לי חרדות לאבד את התינוק, זה לא אופייני לי".
אולי כי גדשה הסאה, אני אומרת.
"למה את מתכוונת?
אולי יש גבול לכמה פחד ועצב ומתח, אנחנו יכולות להכיל.
"אולי", היא ממשיכה, "ואולי הרגשתי גם שאחרי מסע כל כך ארוך, סוף סוף הסירה עגנה והגעתי הביתה,  וגם הרגשתי שמגיע לי, שבאמת מגיע לי. אחרי שלוש שנים של טיפולים, אחרי כל הזוועה הזו, הזריקות וקופות החולים וכל מה שעברתי, נו, את יודעת… מגיע לי!".

"אולי", היא ממשיכה, "ואולי הרגשתי גם שאחרי מסע כל כך ארוך, סוף סוף הסירה עגנה והגעתי הביתה,  וגם הרגשתי שמגיע לי, אחרי שלוש שנים של טיפולים, אחרי כל הזוועה הזו, הזריקות וקופות החולים וכל מה שעברתי"

הקול שלה קצת כועס. מגיע לך באמת, אני אומרת לה והיא משפילה את העיניים, אני יכולה לראות את הריסים שלה רטובים. היא מחכה שגל הכעס יעבור, כמו שהיא עושה תמיד, ורק אז ממשיכה לדבר. מנסה לחייך כשהיא מוסיפה: "שלא לדבר על זה, שסוף סוף, עם כל הבטן הזו שיש לי מהטיפולים, יכולתי להרים את העיניים ולחייך כשכל מיני אנשים חסרי רגישות איחלו לי מזל טוב".

היא פורצת בבכי, הגוף שלה מתכווץ כאילו שהיא נכנס פנימה, לתוך עצמו. הבכי יוצא ממנה כמו גלים קטנים ועצבניים לפני הסערה, כמו נביחות. "אני צריכה להפסיק לבכות", היא אומרת שוב ושוב, "אני צריכה להפסיק".
למה?
"מה למה"?
למה את צריכה להפסיק לבכות?
"כי אני צריכה לאסוף את עצמי", היא אומרת בשקט ובמהירות, "כי…, אסור להישבר, המסע עוד ארוך וזה גם לא יוביל לשום מקום".
של מי המילים האלה? אני שואלת.
"מה זאת אומרת"?
'לאסוף את עצמי', 'אסור להישבר', 'זה לא יוביל לשום מקום' – מי אמר לך את זה?היא מסתכלת אלי ושותקת.

מנסה לחייך כשהיא מוסיפה: "שלא לדבר על זה, שסוף סוף, עם כל הבטן הזו שיש לי מהטיפולים, יכולתי להרים את העיניים ולחייך כשאנשים חסרי רגישות איחלו לי מזל טוב"

אחר כך היא ממשיכה לספר: "אני זוכרת שאני נשכבת על המיטה הצרה, אני זוכרת שאני מתרגשת ולא יכולה להפסיק לחייך, אני ממש חביבה כלפי הטכנאית שאני לא מכירה, אני אפילו שואלת אותה שאלות קטנות כדי להפשיר את האווירה, ולמרות שהיא נשארת רשמית כזו וקצת יבשה, זה לא אכפת לי. אפילו לא אכפת לי שקר קצת כשהמכשיר מטייל לי על הבטן (ואני שונאת קור) – אני רק מסתכלת על המסך הקטן, לראות את התינוק שלי, קשה לי לשכב בשקט מרוב התרגשות…".

אני רואה שהיא בקושי נושמת, אבל אני לא אומרת כלום.

"הטכנאית אומרת לי לא לזוז", היא מספרת, "בשלב הזה עוד לא הרגשתי שמשהו לא בסדר… היא לוחצת עם המכשיר הזה על הבטן שלי קצת יותר חזק, מזיזה את המכשיר ממקום למקום, כאילו מחפשת שם משהו, היא לא מסתכלת עלי. זאת אומרת.. גם מקודם היא לא היתה ממש חביבה, אמרתי לך, אבל עכשיו, היא ממש לא מסתכלת עלי, אני מבינה שמשהו לא טוב קורה…".

"את יכולה לפתוח חלון?", היא עוצרת פתאום, "קשה לי לנשום".

"הטכנאית אומרת לי לא לזוז", היא מספרת, "בשלב הזה עוד לא הרגשתי שמשהו לא בסדר… היא לוחצת עם המכשיר הזה על הבטן שלי קצת יותר חזק, מזיזה את המכשיר ממקום למקום, כאילו מחפשת שם משהו, היא לא מסתכלת עלי…"

אני קמה ופותחת את החלון, אני חוזרת לשבת מולה אבל שום רוח לא נכנסת פנימה להקל עליה, עלינו, "להמשיך?" היא שואלת אותי.
כן.
"זה כאילו", היא ממשיכה, "שהחדר קופא פתאום, הכל עומד. אני מחפשת את העיניים של הטכנאית ואני שואלת אותה, מה קרה, מה קרה, אני שומעת את הקול שלי והוא נשמע לי מוזר, מתכתי כזה. הטכנאית לא עונה לי, היא ממשיכה לצייר עיגולים על הבטן שלי. היא ממשיכה לחפש אבל אני כבר מבינה, רגע לפני שהיא עוצרת את התנועה ואומרת לי, אני כבר מבינה.

"אין דופק" היא מסתכלת ישר לתוך העיניים שלי.
אין דופק, אני חוזרת אחריה כמו הד.
"פתחת את החלון?" היא שואלת.
כן.
"עדיין קשה לי לנשום".

מה קרה, מה קרה, אני שומעת את הקול שלי והוא נשמע לי מוזר, מתכתי כזה. הטכנאית לא עונה לי, היא ממשיכה לצייר עיגולים על הבטן שלי. היא ממשיכה לחפש אבל אני כבר מבינה

אני אומרת לה שאני יודעת, ומציעה שתנסה לנשום כמה נשימות עמוקות, אל הבטן.
היא מנסה.
"זה קשה לי", היא אומרת, "אני מרגישה שיש לי אבן שם"
איפה?
"בבית החזה".

אני שואלת אותה אם היא רוצה שאניח את הידיים שלי על הכתפיים שלה.
היא לוחשת שכן.

אני קמה ונעמדת מאחוריה, תעצמי את העיניים אם את רוצה.
תנסי שהנשימות יהיו רכות, אפילו שהן עמוקות.
"יש לי אבן בבית החזה", היא אומרת שוב.
זו לא אבן, זה עצב, אני מניחה את הידיים שלי על הכתפיים שלה, תרפי.
"אני לא יכולה"
אני פה, אני אומרת, תרפי, אני פה.

תנסי שהנשימות יהיו רכות, אפילו שהן עמוקות. "יש לי אבן בבית החזה", היא אומרת שוב. זו לא אבן, זה עצב, אני מניחה את הידיים שלי על הכתפיים שלה, תרפי. "אני לא יכולה"

היא מרפה, ובבת אחת בכי חדש מתפרץ ממנה, לא קטוע, לא כמו נביחות, בכי ממש, כמו גלים גדולים וגבוהים שלא שואלים אף אחד אם לבוא, באיזה קצב ובאיזה גודל.

אנחנו נשארות ביחד עם הבכי הזה, עד שזה מפסיק, זה לוקח הרבה זמן ואני לא מורידה את הידיים מהכתפיים שלה, עד שזה נגמר מעצמו.

אחר כך שתינו יושבות, מותשות קצת, אחת מול השניה.

היא מספרת לי עכשיו איך אחרי שהטכנאית אמרה לה שאין דופק היא ביקשה לעלות לרופא שלה, לראות אותו רגע, לשאול מה עושים. "זה בקומה מעל, והוא הסכים לקבל אותי", היא אומרת.
ירום הודו, אני מגלגלת את עיניי.
"הוד קדושתו", היא מחייכת קצת וממשיכה, "אז, עליתי במעלית, כי זה בקומה למעלה, בקושי הלכתי. אני זוכרת שבמעלית עברה במוחי מחשבה שיש בטח הפסקת חשמל בכל אסותא כי כל כך חשוך שם, ורק אחר כך הבנתי שזה לא יכול להיות כי אני  משתמשת במעלית. אני זוכרת איך ישבתי על כסא הפלסטיק מול החדר שלו וחיכיתי שהדלת תיפתח. לא ראיתי אם יש נשים אחרות, לא ראיתי כלום. אפשר לומר שכשהדלת נפתחה ממש כשלתי לתוך החדר שלו".
ומה הוא אמר, הדוקטור?
"פרופסור", היא מתקנת אותי, "הוא כבר פרופסור. אני יודעת את זה כי בפעם האחרונה ששאלתי אותו משהו והתחלתי את השאלה, כרגיל, ב'דוקטור היבריק מה לעשות', הוא תיקן אותי לפרופסור היבריק".

ומה הוא אמר, הדוקטור? "פרופסור", היא מתקנת אותי, "הוא כבר פרופסור. אני יודעת את זה כי בפעם האחרונה ששאלתי אותו משהו והתחלתי את השאלה, כרגיל, ב'דוקטור היבריק מה לעשות', הוא תיקן אותי לפרופסור היבריק"

אז מה אמר הפרופסור כשראה אותך ככה?
"אני אגיד לך קודם מה הוא לא אמר", היא מספרת, "הוא לא אמר, אני מצטער בשבילך, הוא לא אמר שום דבר רך או מבין, הוא לא התייחס בכלל לבכי שלי, כי אני לא הצלחתי להפסיק לבכות… הוא מנה בפניי את האפשרויות, גרידה או התרופה הזו, נו, איך קוראים לה…".
ציטוטק, אני עונה מייד.
היא מסתכלת עלי מופתעת, אני יכולה לשאול משהו? הקול שלה מהוסס
את יכולה, למרות שאת יודעת כבר את התשובה, אני מחייכת אליה.
"ואת, היא שואלת, "השתמשת בתרופה הזו או שעשית..?"
אני בחרתי לעבור גרידה.
"איזו מילה איומה", היא אומרת.
מילה מגרדת, אני אומרת.

אנחנו צוחקות יחד, והצחוק שלנו בכלל לא שמח.

אני יכולה לשאול משהו? הקול שלה מהוסס. את יכולה, למרות שאת יודעת כבר את התשובה, אני מחייכת אליה. "ואת, היא שואלת, "השתמשת בתרופה הזו או שעשית..?" אני בחרתי לעבור גרידה. "איזו מילה איומה", היא אומרת. מילה מגרדת, אני אומרת

אחר כך היא ממשיכה: "הוא תיאר לי את שתי האפשרויות, בקושי שמעתי אותו, כאילו שהוא מדבר מתוך אקווריום, רחוק רחוק, כל הזמן בכיתי, וכל הזמן שאלתי אותו, לא יכולתי להפסיק לשאול: אבל למה זה קרה, למה זה קרה, למה למה למה למה… עד שהוא התעצבן".
התעצבן?
"כן", הוא אמר לי שזו שאלה טיפשית, שזה קרה וזהו, הוא אמר שהוא לא הזמין אותי עכשיו לחדר כדי שאחקור אותו, וזה בכלל לפנים משורת הדין שאני אצלו, כי לא היה לי תור אליו היום אלא רק לאולטרסאונד, ובכלל, יש לו הרבה מטופלות שמחכות, אני הבנתי מה האפשרויות שעומדות בפני ושפשוט אחליט ואקבע תור. זהו".
קבעת?
"קבעתי גרידה, לעוד יומיים, אני רוצה את זה בחוץ, אני לא יכולה לשאת את זה".
לשאת את מה?
"לשאת את זה שיש לי תינוק מת בבטן".

הוא אמר לי שזו שאלה טיפשית, שזה קרה וזהו, הוא אמר שהוא לא הזמין אותי עכשיו לחדר כדי שאחקור אותו, וזה בכלל לפנים משורת הדין שאני אצלו, כי לא היה לי תור אליו היום אלא רק לאולטרסאונד, ובכלל, יש לו הרבה מטופלות

חיית הכאב שבחדר פוערת את הלוע שלה כאילו שהיא רוצה לצעוק, או לנהום או ליילל אבל שום קול לא יוצא.

המטופלת שלי מתכווצת, אני משתדלת להישאר עם גוף פתוח ונשימה פתוחה לכבודה, אני רוצה להיות שם לכבודה.

כאב נוגע בכאב, אני אומרת פתאום
כאב נוגע בכאב, היא  חוזרת אחרי, זה מדוייק.

"את יודעת", היא אומרת לקראת סוף הפגישה, "שאלת אותי כשבכיתי בהתחלה, מי זה שאומר לי את המשפטים האלה, שאסור להישבר, והמסע עוד ארוך ושזה לא יוביל לשום מקום".
נכון. שאלתי.
"אמא שלי היתה אומרת לי את המשפטים האלה. בשנה הראשונה אחרי שאסף מת. היא היתה אומרת לי את זה כל הזמן. אני לא הצלחתי להפסיק לבכות ואמא שלי לא בכתה בכלל. את מבינה את זה? הבן שלה מת ולא ראיתי אותה בוכה בכלל… הייתי קטנה, אבל אני זוכרת איך השפתיים שלה, שתמיד היו דקות, נעשו דקות עוד יותר, כמו פס. היא היתה אומרת לי את זה כל הזמן, אסור להישבר, צריך לאסוף את עצמנו, צריך וצריך.. גם אחרי שסיפרתי לה על זה שאין דופק, והתינוק שלי מת היא אמרה את אותם המשפטים. היא גם אמרה שזה עוד לא תינוק. שזה רק הריון צעיר, שנפל.
אלוהים, אני אומרת
"אלוהים", היא אומרת גם.
טוב שאת כן מצליחה לבכות.
"כן, אני יודעת, אני יודעת גם שמה שהיא אומרת זה שטויות, זאת אומרת שזה לא נכון אבל אני עדיין איפשהו מקשיבה לה, וגם איפשהו בפנים מפחדת שזה כן נכון. אני כועסת על עצמי שהיא עדיין מצליחה לפגוע בי ככה".
זו אמא שלך, אני אומרת, איך אפשר שלא להיפגע?

הבן שלה מת ולא ראיתי אותה בוכה בכלל. היא היתה אומרת לי כל הזמן, אסור להישבר, צריך לאסוף את עצמנו, צריך וצריך. גם אחרי שסיפרתי שאין דופק, והתינוק שלי מת, היא אמרה שזה עוד לא תינוק. שזה רק הריון צעיר, שנפל

"אני מתגעגעת לאסף ", היא אומרת עוד, "כבר עברו חמש עשרה שנים ולפעמים זה כך כך טרי, את צוודקת, כאב נוגע בכאב, אלוהים, מתי זה יפסיק?"

אני מבטיחה לה שזה לא יכאב כל כך, כמו עכשיו, כל הזמן, שאם תמשיך לתת לזה מקום, כמו שהיא עושה כל כך באומץ, אם תיתן לרגש שלה להיות אז הגל הזה יעבור, והיא תוכל לנשום. אני אומרת לה כמה שהיא אמיצה, זה לא מובן מאליו לגעת בכל הכאב הזה, ואני אומרת לה שאני כאן. בשבילה.

אנחנו כבר בדלת, נפרדות, כשהיא מספרת לי שהיא החליטה לעזוב את דוקטור היבריק ולהחליף רופא.

הגיע הזמן, אני מחייכת, אני ממש בעד.
"תודה שאת כאן בשבילי", היא אומרת ממש לפני שהיא הולכת
תודה שאת נותנת לי להיות חלק במסע שלך, אני עונה בחזרה.

אחרי שהיא הולכת אני ניגשת לתמונה הקטנה שעומדת על המדף של הספרים שעוסקים באבל ובמוות, אבא שלי מצולם שם ויש לו חלוק לבן  פתוח מעל חולצה מכופתרת.

אתה שומע אבא, אני אומרת לו, היא החליטה להחליף רופא, אמרתי לה שלא כל הרופאים במגזר הציבורי כאלה מפלצות.

אבא שלי לא מחייך מהתמונה
זו רק תמונה
כאב נוגע בכאב.

אבא שלי מצולם שם ויש לו חלוק לבן  פתוח מעל חולצה מכופתרת.אתה שומע אבא, אני אומרת לו, היא החליטה להחליף רופא, אמרתי לה שלא כל הרופאים במגזר הציבורי כאלה מפלצות

אני שמה לב שהמטופלת שכחה אצלי בחדר את חיית הכאב החדשה שלה
אני נותנת לה להיות
תישארי כמה שאת צריכה.

 *סיפורי הקליניקה אינם חושפים מטופלים אמיתים, אלה קטעים שחיברתי כאילוסטרציה למקרים ושיחות טיפוליות.

נטלי פיק היא בוגרת לימודי משחק בסמינר הקיבוצים, בוגרת תיאטרון תנועה בפריז, ולימודי פילוסופיה והיסטוריה של ימי הבינים. את הרומן הראשון שלה "מלכת הממטרות" פירסמה בהוצאת "הקיבוץ המאוחד". עבדה כמספרת סיפורים ומטפלת בתנועה בילדים אוטיסטים. ב2018 הוסמכה כמורה להאתה יוגה קלאסית. למדה באקדמיה להיפנוזה קלינית באוסטרליה. בעלת קליניקה לטיפול רגשי בעזרת דמיון מודרך ויוגה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,982 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום שלישי, 21 בינואר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

למיכל הלפרין, הממונה על התחרות העסקית בארץ, יש כוח אדיר בידיים: היא יכולה לחקור התנהגות לא נאותה של טייקונים וחברות ענק, ואף להפעיל נגדם סנקציות פליליות ● אבל במקום להיכנס בענקיות המזון, הבנקאות ותאגידי הגז הגדולים, רשות התחרות פעלה למיגור ״קרטל המכבסות״ ו״קרטל פיפא 17״ ● למה זה קרה ומי מרוויח מכך ● פרשנות

עוד 1,401 מילים

משפט ההדחה של הנשיא טראמפ: מורה נבוכים

היום (ג') ייפתח בסנאט האמריקאי משפט ההדחה של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. זוהי הפעם השלישית בהיסטוריה האמריקאית שנשיא עומד בפני הדחה, כאשר הנשיאים ג'ונסון וקלינטון שעמדו להדחה לפניו, זוכו ולא הודחו בסופו של דבר.

המערכת הפוליטית האמריקאית מאוד שונה מהישראלית, ולמרות ששתיהן עומדות כעת מול הליך דומה של הדחת ראש הרשות המבצעת, השוני הוא עצום.

המערכת הפוליטית האמריקאית מאוד שונה מהישראלית, ולמרות ששתיהן עומדות כעת מול הליך דומה של הדחת ראש הרשות המבצעת, השוני הוא עצום

איך בנויה שיטת הממשל האמריקאית?

הקונגרס האמריקאי הוא הרשות המחוקקת הפדרלית של ארצות הברית, והוא מורכב משני חלקים – בית הנבחרים, שמכונה הבית התחתון ומונה 435 נבחרים ונבחרות המייצגים את מחוזות הבחירה ברחבי המדינה, הנקבעים אחת לעשר שנים – והסנאט, הבית העליון, המונה 100 סנאטורים וסנאטוריות, שניים לכל אחת ממדינות ארצות הברית.

כלומר, הבית התחתון נותן לכל מדינה כוח בהתאם לאוכלוסייתה בעוד הבית העליון מייצג את כל המדינות באופן שווה. בכל אחד משני הבתים יש ועדות, בדומה לכנסת ולפרלמנטים אחרים.

מאז בחירות האמצע ב-2018, המפלגה הדמוקרטית מחזיקה ברוב המושבים בבית הנבחרים, ובראשו עומדת ננסי פלוסי, חברת קונגרס מקליפורניה. בסנאט, לעומת זאת, ישנו רוב רפובליקני. הנשיא של הסנאט, באופן רשמי, הוא סגן נשיא ארה"ב, מייק פנס, אבל את רוב הפרוצדורות מנהל מנהיג הרוב, מיץ' מקונל.

מאז בחירות האמצע ב-2018, המפלגה הדמוקרטית מחזיקה ברוב המושבים בבית הנבחרים, ובראשו עומדת ננסי פלוסי, חברת קונגרס מקליפורניה. בסנאט, לעומת זאת, ישנו רוב רפובליקני

בניגוד למשטרים פרלמנטריים (כמו ישראל, בריטניה ואחרות), במשטרים נשיאותיים הנשיא נבחר ישירות על ידי המצביעים, ולא, כמו שאנחנו רגילים, על ידי הקמת קואליציה והצבעה פרלמנטרית.

בארצות הברית, נשיא נבחר אחת ל-4 שנים בדיוק, ואין שום אפשרות חוקתית של בחירות שלא מן המניין, לא במקרה של הדחה ולא במקרה של מוות או פרישה. כמו שעון, ביום שלישי הראשון של השבוע המלא הראשון של נובמבר בכל שנה שמתחלקת ב-4, ארצות הברית בוחרת נשיא. הבחירות הבאות יערכו ב-3 בנובמבר, 2020.

ומה זאת בכלל הדחה?

בגלל שאין אפשרות לבחירות שלא מן המניין, החליטו אבות האומה האמריקאים, שכתבו את החוקה, לאפשר לקונגרס להעביר את הנשיא מתפקידו אם הוא עובר על אחת מהעבירות בנות-ההדחה שמפורטות בה: בגידה, שוחד או פשעים ועוונות חמורים אחרים.

בגלל שאין אפשרות לבחירות שלא מן המניין, החליטו אבות האומה האמריקאים, שכתבו את החוקה, לאפשר לקונגרס להעביר את הנשיא מתפקידו אם הוא עובר על אחת מהעבירות בנות-ההדחה המפורטות: בגידה, שוחד או פשעים ועוונות חמורים אחרים

בשלב הראשון, בית הנבחרים מודיע על כוונתו להתחיל בבדיקה מקדמית להליך שקרוי Impeachment. למרות שבעברית המונח תורגם ל"הדחה", משמעותו יותר קרובה ל"האשמה".

הוועדות השונות של בית הנבחרים (למשל, ועדת המודיעין) דנות בחומרים שמובאים לפניהן, רשאיות לזמן עדים רלוונטיים, ובסופו של דבר, מעבירות את מסקנותיהן לועדת המשפטים של הבית, שמחליטה האם להתחיל בהליך ולהביא את סעיפי ההדחה אל מליאת בית הנבחרים, שם יצביעו על ההחלטה. שלב זה דומה במקצת להגשת כתב אישום במשפט הפלילי, ואם יש רוב, הנשיא Impeached, כלומר מואשם, וההליך עובר לשלב הבא.

השלב הבא הוא משפט ההדחה והוא מתרחש בסנאט. בית הנבחרים ממנה "מנהלים", המשמשים כתובעים ומגישים את כתב האישום לסנאט. בשלב הזה, נשיא בית המשפט העליון האמריקאי מושבע לתפקיד מנהל המשפט ומשביע את כלל הסנאטורים כמעין חבר מושבעים.

לאחר מספר ימי הערכות ודיונים, המשפט נפתח, ובתחילתו ישנן הצבעות על כללים שונים לפיהם יתנהל המשפט. אחד הדברים שעומדים במרכזו של דיון סוער במשפט הנוכחי הוא ויכוח האם יש לאפשר לסנאט לזמן עדים נוספים או האם יש להסתמך רק על המסמכים שהגיש בית הנבחרים עם תחילת ההליך.

אחד הדברים שעומדים במרכזו של דיון סוער במשפט הנוכחי הוא ויכוח האם יש לאפשר לסנאט לזמן עדים נוספים או האם יש להסתמך רק על המסמכים שהגיש בית הנבחרים עם תחילת ההליך

כדי להרשיע נשיא, על הסנאט להצביע ברוב של שני שליש מחבריו על סעיף אחד לפחות. נשיא שהורשע מודח מתפקידו באופן מיידי, והסגן שלו מושבע במקומו.

אנחנו נמצאים לאחר הדיון בבית הנבחרים והגשת האישום נגד טראמפ, והיום אחה"צ, כשיעלה הבוקר בוושינגטון הבירה, יתחילו הדיונים.

למה בכלל רוצים להדיח את טראמפ?

אם תשאלו כל מצביעה דמוקרטית בארצות הברית היא תנחר מצחוק ותתייחס לשאלה הרטורית. אבל, כמו בכל מקום, הרצונות של המצביעים והמצב המשפטי לא זהים.

למרות שרבים בארצות הברית היו בטוחים כי החקירות סביב הבחירות ב-2016 יוכיחו מעל לכל ספק כי טראמפ היה מעורב אישית בהטיית הבחירות, החוקר המיוחד רוברט מולר לא מצא הוכחות חד משמעיות לכך (אך גם לא אמר שהוא יכול להוכיח חד משמעית שהדבר לא התרחש).

למרות שרבים בארצות הברית היו בטוחים כי החקירות סביב הבחירות ב-2016 יוכיחו מעל לכל ספק כי טראמפ היה מעורב אישית בהטיית הבחירות, החוקר המיוחד רוברט מולר לא מצא הוכחות חד משמעיות לכך

למרות לחץ של דמוקרטים רבים, יו"ר בית הנבחרים ננסי פלוסי סירבה לפתוח בהליך הדחה בעקבות שמועות או טענות על שחיתות, מפחד שהדבר דווקא יועיל לטראמפ, אך זה השתנה בספטמבר האחרון.

באמצע ספטמבר התפרסם כי אחד מעובדי הבית הלבן הגיש תלונה, לפיה ביולי 2019 שוחח טראמפ עם נשיא אוקראינה, וולודומיר זלינסקי. בשיחה דרש טראמפ שזלינסקי יפתח בחקירה אודות שחיתות, כביכול, בה מעורב האנטר ביידן, בנו של סגן הנשיא לשעבר ג'ו ביידן שאף מתמודד על המועמדות של המפלגה הדמוקרטית לנשיאות.

לפי אותו חושף שחיתויות, שתימלל את השיחה בעצמו כחלק מתפקידו בבית הלבן, טראמפ התנה את הסיוע הצבאי שארצות הברית מגישה לאוקראינה בכך שהחקירה תיפתח ובכך בעצם דרש התערבות זרה במערכת הבחירות של 2020, בהן הוא מתמודד לכהונה שנייה.

לפי אותו חושף שחיתויות, שתימלל את השיחה בעצמו כחלק מתפקידו בבית הלבן, טראמפ התנה את הסיוע הצבאי שארצות הברית מגישה לאוקראינה בכך שהחקירה תיפתח ובכך בעצם דרש התערבות זרה במערכת הבחירות של 2020

עם רוב דמוקרטי מוצק בבית ומידע ברור על פעולות לא חוקיות של הנשיא, החליטה פלוסי לפתוח בחקירה לקראת הליכי האשמה והדחה של טראמפ, והחלה חודשיים של דיונים, בהם עלו והעידו בכירים במשרד החוץ ובבית הלבן כי טראמפ התנה את המשך הסיוע בכך שזלינסקי יצהיר פומבית על פתיחת חקירה נגד האנטר ביידן. לעומת זאת, רבים אחרים קיבלו הוראה ישירה מהנשיא לא להעיד בחקירות.

לאחר חודשיים, ב-18 בדצמבר, בית הנבחרים אישר את הליך ההדחה על שני סעיפים: ניצול לרעה של כוח והפרעה לפעילות הקונגרס, ברוב של 230 מול 197 לסעיף הראשון, ו-229 מול 198 לסעיף השני.

לאחר חודשיים, ב-18 בדצמבר, בית הנבחרים אישר את הליך ההדחה על שני סעיפים: ניצול לרעה של כוח והפרעה לפעילות הקונגרס, ברוב של 230 מול 197 לסעיף הראשון, ו-229 מול 198 לסעיף השני

ומה עכשיו?

עכשיו אנחנו צפויים להליך משפטי-פוליטי בסנאט, שידמה משפט שנערך לנשיא, אך נוכחותו שם אינה נדרשת ונראה כי הוא גם לא יזומן ולא יתנדב להגיע בעצמו.

אחד הדיונים העיקריים סביב המשפט הוא רצונם של סנאטורים דמוקרטים להביא עדים נוספים שטראמפ חסם מלהופיע וכעת מחויבים להופיע, על פי חוק, אם יזומנו, ועדים שהתנדבו להעיד בהליך, כמו היועץ לבטחון לאומי לשעבר, ג'ון בולטון, שעדר חתולים שחורים עבר בינו לבין טראמפ בעקבות התנהגותו של טראמפ במהלך כהונתו.

הרפובליקנים, בראשותו של מיץ' מקונל ובהוראה ישירה וברורה של טראמפ, מבקשים שהמשפט יהיה קצר ככל האפשר ולדחוס אותו על פני 12 שעות כל יום, מה שיהפוך אותו להצגה המשעממת ביותר בעיר ויבריח צופים שעלולים להיות מושפעים מהעדויות לקראת הבחירות הקרובות.

הרפובליקנים, בהוראה ישירה של טראמפ, מבקשים שהמשפט יהיה קצר ככל האפשר ויידחס ל-12 שעות כל יום, כך שיהפוך להצגה המשעממת בעיר, ויבריח צופים שעלולים להיות מושפעים מהעדויות בבחירות הקרובות

הדמוקרטים, לעומתם, בהנהגתו של מנהיג המיעוט בסנאט צ'אק שומר ובסיוע סנאטורים בולטים אחרים המתמודדים על המועמדות הדמוקרטית, מעוניינים להנגיש את המשפט הזה לציבור ולהציג כמה שיותר מידע.

הסיבה לרצונם של הדמוקרטים די ברורה – גם לו יצליחו לשכנע כמה סנאטורים רפובליקנים שכבר הצביעו בעבר נגד טראמפ, הם לא יצליחו להגיע לרוב של שני שלישים. הברירה היחידה שנותרה להם היא להשתמש בהליך ההדחה, שמעיקרו אינו משפטי גרידא אלא פוליטי, כחלק מקמפיין הבחירות לנשיאות עוד בטרם נבחר/ה מועמד/ת.

זה יעזור לטראמפ או לא?

קשה לומר. טראמפ, כאדם, הוא בלתי צפוי. כפי שזה נראה עכשיו, ואם הוא יישמע לעצת עורכי הדין שלו, נראה שהוא לא יסבול מכך יותר מדי, ואולי אפילו ישתמש בזה בקמפיין הבחירות שלו ויטען שהוא זוכה מההאשמות שהדמוקרטים טופלים עליו וש"תפרו לו תיק" (נשמע לכם מוכר?).

רוב המצביעים שלו בכלל לא מתעניינים בפוליטיקה, ומבחינתם הוא מייצג אותם כשהוא נלחם באליטות, למרות שהוא בעצמו אחד החברים הבכירים באותן אליטות (גם זה נשמע לכם מוכר?). בתקופה שבה הכלכלה האמריקאית יציבה, בניגוד לתחזיות השחורות של האנליסטים, והגאווה הלאומית מרקיעה שחקים, זה די והותר למצביעיו.

אם טראמפ יישמע לעצת עורכי דינו, נראה שלא יסבול מכך יותר מדי, ואולי אפילו ישתמש בזה בקמפיין הבחירות שלו, בטענה שזוכה מההאשמות שהדמוקרטים טופלים עליו וש"תפרו לו תיק" (נשמע לכם מוכר?).

מצד שני, ייתכן שעדים נוספים שישודרו בשעות צפיית השיא בארה"ב יועילו לדמוקרטים. חלק מהעדים הפוטנציאלים, כמו ג'ון בולטון, נחשבים לבעלי סמכות בתחומם ולא נגועים באג'נדות פוליטיות מלבד שמירה על בטחונה של ארצות הברית.

בולטון היה רק אחד משורה של בכירים בממשל שהתפטרו או פוטרו בשלוש השנים האחרונות בעקבות סכסוכים אישיים או מהותיים עם הנשיא, והם עדיין זוכים להערכה גם בקרב הרבה מהרפובליקנים.

אם דבריו של בולטון יצליחו להגיע, באמצעות המשפט, לבתים רבים בארצות הברית, ייתכן והם יטו את הכף מספיק במדינות המתנדנדות כדי ליצור שינוי בדפוסי ההצבעה. חשוב לזכור שלמרות שטראמפ ניצח בבחירות, להילארי קלינטון היו כ-3 מיליון יותר קולות. לצערה ולצערם של הדמוקרטים, הדבר לא תורגם לניצחון באלקטורים.

בולטון היה רק אחד משורה של בכירים בממשל שהתפטרו או פוטרו בשלוש השנים האחרונות בעקבות סכסוכים אישיים או מהותיים עם הנשיא, והם עדיין זוכים להערכה גם בקרב הרבה מהרפובליקנים

בכל מקרה, הבחירות בארצות הברית יערכו עוד פחות משנה, ובעוד שנה ויום יושבע הנשיא – בין אם זה טראמפ, שוב, או נשיא/ה דמוקרטי/ת מבין 12 המתמודדות והמתמודדים על המועמדות, במרוץ שיחל רשמית בעוד שבועיים עם אסיפות הבחירות באיווה.

עמית לב-ברינקר, יליד 1982 ותל אביבי, נשוי ללוק ואב לראובן (השחור) ונחמה (הטריקולורית), הייטקיסט ביום ואקטיביסט בלילה, אבל לא אחרי 21:30

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,477 מילים

גנץ לנתניהו: קודם נדון בחסינות, אח"כ נחיל ריבונות

גנץ הבטיח סיפוח הבקעה אחרי הבחירות ונתניהו מציע לו לסכם את זה עוד הערב ● שמולי מבקש לפסול את המפלגה של אשת יגאל עמיר ● דיכטר: יכולתי להתמנות לשר, לא רציתי ● ליברמן לא מתחרט על דבריו למירי לרגב ומתחייב: לא יהיו בחירות רביעיות ● טיבי: ח"כ יזבק ראויה וחרוצה, ההצעה לפסילתה חמורה

עוד 29 עדכונים

מתקני שעשועים במיליוני ש"ח שוכבים שנים במחסן

חשיפה חמש שנים לאחר מכרז ענק להתקנת מתקני שעשועים בפארק אריאל שרון, נדנדות ומגלשות מתוחכמות מאוחסנות ללא שימוש מאחורי סוגר ובריח ● מסמכים סודיים שהגיעו לידי זמן ישראל חושפים סדרה של מפגשים תמוהים של מנכ״ל הפארק עם מנכ״לית החברה הזוכה, רכישה זריזה של מתקנים - וזינוק חד בעלויות רגע אחרי ההכרזה על הזוכה ● כעת, החברה שהפסידה במכרז דורשת לחשוף מסמכים פנימיים של הפארק

עוד 2,441 מילים

בעיית האמינות של נפתלי בנט

הרב רפי פרץ (״מילה זאת מילה״) משך אליו את כל תשומת הלב והלעג בשבוע שעבר, למזלו של נפתלי בנט ● אלמלא פרץ, אולי היו מצביעי הימין שמים לב לדיבורים הריקים ולהבטחות שהופרו מצדו של יו״ר ימינה ושר הביטחון ● פרשנות

עוד 697 מילים

סוגרים עשור

הישועה לא תצמח מהפוליטיקאים

היבשת האוסטרלית בוערת מאז ספטמבר. עונת השריפות חסרת התקדים החלה השנה מוקדם, וצפויה להימשך עד מרץ, אז בדרך כלל מגיעים הגשמים. שלשום חטפה אוסטרליה סופת ברד בגודל של כדורי פינג פונג, 100 מ"מ של  גשם ירדו בתוך שעות ספורות, וסופות אבק הפכו את היום ללילה.

האש, פרט לסופות גשם מפתיעות ומבורכות, אינה דועכת וקשה להישאר מעודכנים עם הנתונים. נכון לאמצע ינואר נשרפו מעל 186 מיליון דונם, לפחות 29 בני אדם נהרגו, כ-2700 בתים נשרפו עד היסוד והערכות שמרניות מדברות על מיליארד ורבע בעלי חיים שקיפחו את חייהם. בשבוע שעבר הייתה מלבורן העיר עם איכות האוויר הגרועה בעולם כאשר סידני וקנברה הולכות בעקבותיה עם זיהום אוויר חמור במיוחד, עקב העשן הסמיך שהקיף כבר חצי מכוכב הלכת.

נכון לאמצע ינואר נשרפו מעל 186 מיליון דונם, לפחות 29 בני אדם נהרגו, כ-2700 בתים נשרפו עד היסוד, והערכות שמרניות מדברות על מיליארד ורבע בעלי חיים שקיפחו את חייהם. בשבוע שעבר הייתה מלבורן העיר עם איכות האוויר הגרועה בעולם

להבות ענק בגובה של עשרות מטרים וסופות אש, בשילוב עם תנאי מזג אוויר קיצוניים של טמפרטורות שיא, רוחות חזקות וצמחייה שסובלת מיובש בשל בצורת ממושכת, יצרו עונת שריפות שהאוסטרלים למודי האש אינם זוכרים כמותה.

ממשלה אדישה

אף על פי כן, באמצע דצמבר יצא ראש ממשלת אוסטרליה, סקוט מוריסון, לנופש משפחתי בהוואי וזכה לקיתונות של בוז על המהלך המנותק, עליו נאלץ להתנצל, בעוד אזרחים אוסטרלים מאבדים את בתיהם וחייהם בשריפות הענק.

למעשה, תגובת השלטון המרכזי מבהילה כמעט כמו השריפות – גם נוכח יערות הגשם והביצות שמעולם לא בערו קודם לכן, מתעקשת ממשלת אוסטרליה, יצואנית הפחם והגז המובילה בעולם, לדבוק בתעשיות ההרסניות המכניסות לכיסה כ-40 מיליארד דולר בשנה.

תגובת השלטון מבהילה כמעט כמו השריפות – גם נוכח יערות הגשם והביצות שמעולם לא בערו קודם לכן, מתעקשת ממשלת אוסטרליה, יצואנית הפחם והגז המובילה בעולם, לדבוק בתעשיות ההרסניות, המכניסות לכיסה כ-40 מיליארד דולר בשנה

מוריסון, שנודע בזכות הופעתו בבית הנבחרים בעודו מחייך בזחיחות וחובק גוש פחם, ביקש מאזרחיו להיות סבלניים ולשמור על רגיעה נוכח השריפות ובאותה נשימה טען שאין קשר בין חומרתן יוצאת הדופן, לטביעת הפחמן הגבוהה של המדינה והשפעתה על המשבר האקלימי.

אוסטרליה היא אחת המרוויחות הגדולות מהמשך קיומה של תעשיית הדלקים המאובנים, ובשנים האחרונות נעשו בה מספר מהלכים כדי לצמצם את הרגולציה הסביבתית המצומצמת גם כך.

התמיכה בסקטור הכרייה החזק במדינה, משותפת הן למפלגת הימין-מרכז השולטת, והן למפלגת הלייבור באופוזיציה, שאף תמכה בהגדלת ייצוא הפחם.

מוריסון, שהופיע בבית הנבחרים מחייך בזחיחות וחובק גוש פחם, ביקש מאזרחיו לשמור על רגיעה נוכח השריפות, ובאותה נשימה טען שאין קשר בין חומרתן יוצאת הדופן, לטביעת הפחמן הגבוהה של המדינה והשפעתה על המשבר האקלימי

התעשיות, בתורן, תורמות כספים רבים לשתי המפלגות. קשרים עבותים ומלוכלכים קושרים בין הפוליטיקה האוסטרלית והזהב השחור ומביאים לכך שתאגידים בעלי אינטרסים הם אלו המשפיעים בפועל על המדיניות הממשלתית. הפוליטיקאים, שרבים מהם מושקעים בפחם עד צוואר, משחקים ישר לידיהם.

אוסטרליה מבצעת התאבדות אקלימית

בעוד מדענים מתריעים שוב ושוב שעל העולם לעבור לאנרגיה ממקורות מתחדשים ולזנוח במהירות את התלות בדלקים הפוסיליים, אישרה ממשלת אוסטרליה לענקית הכרייה ההודית "אדאני" לפתח במדינת קווינסלנד את מכרה הפחם הגדול בהיסטוריה של היבשת. המכרה עתיד להרוס שטחים ונהרות של קהילות ילידיות ללא הסכמתן ולפלוט לאטמוספירה 4.6 מיליארד טונות של פחמן דו חמצני על ידי פיתוח אחד ממאגרי הפחם הגדולים בעולם. לפחות שמונה מכרות נוספים עתידים לקום בעקבותיו.

ממשלת אוסטרליה אישרה לפתח את מכרה הפחם הגדול בהיסטוריה של היבשת. המכרה עתיד להרוס שטחים ונהרות של קהילות ילידיות ללא הסכמתן ולפלוט לאטמוספירה 4.6 מיליארד טונות של פחמן דו חמצני

אוסטרליה, שכלכלתה נשענת על פחם כבר 3 עשורים, מדורגת במקום ה-57 והאחרון ברשימת המדינות המחוייבות לפעולה אקלימית. היא אינה מסתפקת באי עשייה פושע רק בתחומה: החל מ-1996, ממשלותיה השמרניות חותרות תחת הסכמים בינלאומיים הקשורים לשינויי האקלים, על מנת להגן על תעשיות הדלקים המאובנים שלה.

בועידת האקלים של האו"ם בנובמבר האחרון במדריד, נציגים ממדינות שונות הפנו אצבע מאשימה לאוסטרליה על כך שחסמה, יחד עם ברזיל וערב הסעודית, התקדמות במגעים על נושאים מרכזיים ובמיוחד על פיתוח שווקי פחמן שנועדו להפחית את שיעור הפליטות.

"אוסטרליה הייתה צריכה לשלוח סימן חיובי ולהוות דוגמה להפחתת פליטות של גזי חממה בדרכה לעבור לכלכלה נטולת פחמן" אומר פרנק ג'וטסו, פרופסור לאקלים ומדיניות אנרגטית באוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה. "לצערנו, אנחנו רואים בדיוק את ההפך – אוסטרליה הולכת לכיוון ההפוך ונתפסת כאחת המדינות המשבשות את המאמצים הבינלאומיים ומאטות אותם במקום לקדמם".

אוסטרליה אינה מסתפקת באי עשייה פושע רק בתחומה: החל מ-1996, ממשלותיה השמרניות חותרות תחת הסכמים בינלאומיים הקשורים לשינויי האקלים, על מנת להגן על תעשיות הדלקים המאובנים שלה

טרולים ובוטים בשירות ההכחשה

הרשתות החברתיות וטוויטר במיוחד, מלאו בשבועות האחרונים בקמפיין אגרסיבי הטוען שעונת השריפות החמורה נובעת מהצתות מכוונות והתנגדות של "הירוקים" לנקיטת צעדים למניעת שריפות כגון פינוי שטחים או שריפה מבוקרת.

הטענה על התנגדות הסביבתנים, מגוחכת ככל שתהיה, משקפת היטב את הנרטיב אותו מקדמת התקשורת השמרנית באוסטרליה בחודשים האחרונים, ובמיוחד העיתונים וערוצי הטלוויזיה של המיליארדר רופרט מרדוק.

מרדוק, שבבעלותו 58% מכלי התקשורת באוסטרליה ולו קשרים ענפים בתעשיית האנרגיה ותאווה בלתי נגמרת לכסף וכוח, מוביל קו דומה לרוח השלטונית בארה"ב ובריטניה – הפלת האחריות על השמאל, הגנה על מנהיגים שמרנים ובעיקר, הסטת הדיון ממשבר האקלים וזריעת ספק בנכונות העובדות המדעיות.

הרשתות החברתיות וטוויטר במיוחד, מלאו בשבועות האחרונים בקמפיין אגרסיבי, הטוען שעונת השריפות החמורה נובעת מהצתות מכוונות והתנגדות של "הירוקים" לנקיטת צעדים למניעת שריפות, כגון פינוי שטחים או שריפה מבוקרת

אחד מעיתוניו המרכזיים חזר וטען שהשריפות השנה אינן יוצאות דופן בהשוואה לעונות קודמות, שקר גס בהתחשב בעובדה שב-2019 לבדה, נשרפו במדינת ניו סאות' וויילס יותר שטחים מאשר 15 השנים שקדמו לה, יחד.

בעוד שהצתות הן אכן בעיה אוסטרלית ידועה, מספר החשודים בהצתות נמוך מזה שפורסם בתקשורת ובכל מקרה, פעילותם של מציתים בעונת השריפות הנוכחית אינה עומדת בסתירה להוכחות המדעיות בדבר תרומתו של האקלים המשתנה לעונת שריפות ארוכה וחמורה יותר מבעבר.

הלשכה למטאורולוגיה פרסמה ששינויי האקלים "משפיעים על תדירותם וחומרתם של תנאים המאפשרים שריפות חורש מסוכנות באוסטרליה ובמקומות נוספים בעולם, בין השאר על ידי השפעתם על הטמפרטורות, תנאי הלחות ודפוסי מזג האוויר."

אחד מעיתוניו המרכזיים חזר וטען שהשריפות השנה אינן יוצאות דופן בהשוואה לעונות קודמות, שקר גס בהתחשב בעובדה שב-2019 לבדה, נשרפו במדינת ניו סאות' וויילס יותר שטחים מאשר 15 השנים שקדמו לה, יחד

יוצאים לרחובות למרות הכל

בשנה האחרונה, עם ההתעוררות הציבורית הנוגעת למשבר האקלים ההולך ומחריף, גברו המחאות והלחץ הציבורי על הממשל לנקוט בפעולה דרמטית על מנת לבלום את המשבר.

בשביתת התלמידים הגלובלית בספטמבר 2019, יצאו לרחובות אוסטרליה כ-300,000 איש. כעת, אדישות ההנהגה אל מול המציאות, שרבים מתארים כאפוקליפטית, מעוררת זעם רב בקרב האוסטרלים. ראש הממשלה ממעט לבקר בעיירות השרופות לאחר שזכה לקבלות פנים צוננות במיוחד ובהן אזרחים מקללים וכבאי שסירב ללחוץ את ידו.

השריפות גרמו עד עתה לפליטות פחמן דו חמצני בשיעור של ⅔ מכמות הפליטות השנתית של אוסטרליה אבל מוריסון ממשיך להתעקש שארצו "ממלאת את חלקה" בהפחתת הפליטות, אף שיעדיה רחוקים מלהספיק על מנת לקיים את הסכם פריז שבתורו, אינו מספיק כדי לשמור על ההתחממות בסף הבטוח.

בשביתת התלמידים הגלובלית בספטמבר 2019, יצאו לרחובות אוסטרליה כ-300,000 איש. כעת, אדישות ההנהגה אל מול המציאות, שרבים מתארים כאפוקליפטית, מעוררת זעם רב בקרב האוסטרלים

בימים האחרונים התגברה המחאה, ועשרות אלפים יצאו לרחובות בחמש ערים מרכזיות וחסמו כבישים באופן בלתי אלים, תוך קריאה למוריסון להתפטר ולסיום עידן הדלקים הפוסיליים. הצטרפו אליהם בסולידריות עצרות מחאה במעל 50 ערים ברחבי העולם, כל זאת על רקע החמרת הענישה על אקטיביזם סביבתי בכלל ואקלימי בפרט, הן באוסטרליה והן באירופה.

חוקים המגבילים את חופש המחאה עברו בפרלמנט של מדינת קווינסלנד באוקטובר ובהם איום של שנתיים מאסר על אי ציות אזרחי וקנסות בגובה עשרות אלפי דולרים. חוקים דומים אמורים לעבור גם בטזמניה, חזית נוספת של מאבקים סביבתיים באוסטרליה.

סקוט מוריסון אף הגדיל לעשות ודרש שגופים ירוקים יענשו על פעילותם למען הסטת כספים מתעשיות מזהמות, בתגובה לפרישתו של הבנק המרכזי בשוודיה מתמיכתו בפרויקט אדאני ו-60 חברות נוספות שחזרו מכוונתן לממן את הפרויקט.

חוקים המגבילים את חופש המחאה עברו בפרלמנט של מדינת קווינסלנד באוקטובר ובהם איום של שנתיים מאסר על אי ציות אזרחי וקנסות בגובה עשרות אלפי דולרים. חוקים דומים אמורים לעבור גם בטזמניה

נסיונות אלו להפוך מחאה אזרחית בלתי אלימה לעבירה על החוק, הביאו לשינוי הסטטוס של אוסטרליה מדמוקרטיה "פתוחה" לדמוקרטיה "צרה" בדו"ח משנת 2019 הסוקר את מצב החברה האזרחית וזכויות אדם ב – 196 מדינות.

בעוד שמשבר השריפות באוסטרליה הופך למשבר פוליטי וחברתי חריף, ניתן ללמוד ממנו מספר דברים:

המערכת הפוליטית הקיימת אינה מסוגלת להתמודד עם האיום הקיומי שמציג משבר האקלים עקב פגמים בסיסיים באופן בו היא בנויה. ממשלות העולם ממשיכות להעדיף אינטרסים תאגידיים ורווח כספי קצר טווח על פני רווחת האזרחים ושגשוגן של המערכות הטבעיות המחזיקות את כולנו בחיים.

העולם בזבז למעלה מ-4 עשורים על דיבורי סרק כאשר תעשיות האנרגיה המזהמות ממשיכות לתקוע מקלות בגלגלים של כל עשייה אקלימית משמעותית, בעודן משקיעות מיליארדי דולרים בזריית חול בעיניי הציבור.

נסיונות אלו להפוך מחאה אזרחית בלתי אלימה לעבירה על החוק, הביאו לשינוי הסטטוס של אוסטרליה מדמוקרטיה "פתוחה" לדמוקרטיה "צרה" בדו"ח מ-2019, הסוקר את מצב החברה האזרחית וזכויות האדם ב-196 מדינות

למעלה מ-30 שנה מתקיימות ועידות אקלים בינלאומיות המסתיימות בכישלון מהדהד עקב התכופפות לבעלי אינטרסים כלכליים. התנועה הסביבתית העולמית ניסתה כבר את כל הדרכים המקובלות והמנומסות העומדות לרשותה, החל מלוביזם, דרך עצומות ועד לצעדות.

אף אחד מאפיקי הפעולה האלה לא הצליח להניב שינוי מדיניות משמעותי, לא לוקאלית ולא גלובלית, עד לשנה האחרונה בה המודעות הציבורית למשבר גברה באופן ניכר.

המאמצים הגלובליים של אלפי ארגונים ירוקים ואקטיביסטים נושאים פרי – 12 טיריליון דולר כבר הוסטו להשקעות לא מזהמות ברחבי העולם אולם מרבית המדינות, גם אלו עם הכוונות הטובות ביותר, עדיין מדשדשות מאחור ונסמכות אחת, על אי הפעולה של השנייה.

ובינתיים אצלנו

אוסטרליה לא רק דומה לישראל ברגישותה האקלימית, אלא גם באקלים הפוליטי שלה. אי יציבות פוליטית באוסטרליה הביאה לבחירתם של 7 ראשי ממשלה בתוך עשור ואילו כאן, אנו עומדים בפני מערכת בחירות שלישית בתוך שנה ואין לדעת אם ומתי תוקם סופסוף ממשלה מתפקדת. בעוד שממשלת הימין בישראל מכירה במשבר וטוענת שהיא מחוייבת לפעול לגביו, היעדים עליהם התחייבה הם מהנמוכים מבין מדינות ה-OECD.

אוסטרליה לא רק דומה לישראל ברגישותה האקלימית, אלא גם באקלים הפוליטי שלה. אי יציבות פוליטית באוסטרליה הביאה לבחירתם של 7 ראשי ממשלה בתוך עשור ואילו כאן, אנו עומדים בפני מערכת בחירות שלישית בשנה

ישראל מתחממת במהירות, כמעט פי שניים מהממוצע העולמי, ואנחנו יושבים לחופיו של ים, שמפלס המים בו הולך ועולה בכ-6 מ"מ בשנה. מרחביה המדבריים עתידים לגדול, כמות המשקעים צפויה להצטמצם והיובש יחמיר.

גלי חום ושריפות חורש קטלניות הם רק עניין של זמן ועדיין ממשלת ישראל ממשיכה לאשר קידוחי נפט ולקדם אנרגיית גז מזהמת ומסוכנת על פני מהלכים נרחבים לפיתוח טכנולוגי ותשתיתי של אנרגיות מתחדשות.

המדינה אינה ערוכה לשינויים שכבר כאן, ונדמה שלא משנה עד כמה ברורות העובדות, ממשלת ישראל ממשיכה להתנהל בבועה אקלימית משל עצמה ולקדם מדיניות אנרגטית מיושנת המיטיבה עם מעטים, ואינה שמה את טובת האזרחים בראש מעייניה.

ישראל מתחממת במהירות, כמעט פי 2 מהממוצע העולמי, ואנחנו יושבים לחוף ים, שמפלס המים בו הולך ועולה בכ-6 מ"מ בשנה. מרחביה המדבריים עתידים לגדול, כמות המשקעים צפויה להצטמצם והיובש יחמיר


מילים רבות כבר נכתבו על מה צריך להיעשות. המשותף לכולן הוא שמדובר בשינוי משמעותי ורדיקלי לא רק באורח החיים שלנו אלא בעיקר בתפיסה התודעתית ובאופן ההתנהלות שלנו בעולם. אנחנו סופסוף מתעוררים להבין שהתרבות שלנו מנתקת אותנו מהקשר הבסיסי שלנו עם הפלנטה, מהיותנו חלק בלתי נפרד ממנה והעולם הטבעי.

פרט להפחתת מזהמים ופליטות על ידי מעבר לאנרגיות מתחדשות עלינו לשנות מהיסוד את השימוש שלנו באדמות ולהפסיק שימוש בפרקטיקות הרסניות בחקלאות, תוך צמצום אכילה מהחי והגדלת התזונה מהצומח.

יש להתחיל באופן מיידי בשימור ושיקום הטבע, בהקצאת שמורות בים וביבשה בהן יחול איסור על עבודות פיתוח ולקדם שתילת עצים נרחבת והגנה על העצים הקיימים, כחלק מהתאמת המרחב האורבני להשפעות האקלים המשתנה.

פרט להפחתת מזהמים ופליטות על ידי מעבר לאנרגיות מתחדשות עלינו לשנות מהיסוד את השימוש שלנו באדמות ולהפסיק שימוש בפרקטיקות הרסניות בחקלאות, תוך צמצום אכילה מהחי והגדלת התזונה מהצומח

נוסף על כך יש להפחית באופן ניכר את הצריכה חסרת הרסן, המדלדלת את המשאבים מהר מכפי שהם מצליחים להתחדש תוך כדי יצירת פסולת בכמויות שלא ניתן להתמודד איתן. על הכלכלה להתבסס על עקרונות הכלכלה המעגלית תוך השארת מאות שנים של ניצול בני אדם והטבע מאחור, והתקדמות לעולם בו שוררים צדק חברתי וסולידריות אנושית. 

קשה להפריז בחשיבותו של לחץ ציבורי על הממשל בעת הנוכחית. "מרד אפריל" של הקבוצה המייסדת של התנועה האקטיביסטית הגלובלית "המרד בהכחדה" כלל 11 יום של אי ציות אזרחי בלתי אלים ברחבי לונדון.

גשרים, רחובות וכיכרות נחסמו לתנועה בפעולות יצירתיות שונות, שכל מטרתן לשבש את גישת ה"עסקים כרגיל", העלאת המודעות למשבר האקלימי והאקולוגי והפעלת לחץ על הממשלה לפעול מיידית. בתחילת מאי הכריז הפרלמנט הבריטי על מצב חירום אקלימי ובכך מילא את הדרישה הראשונה של התנועה – הכריזו על מצב חירום אקלימי ואמרו את האמת.

קשה להפריז בחשיבותו של לחץ ציבורי על הממשל בעת הנוכחית. "מרד אפריל" של הקבוצה המייסדת של התנועה האקטיביסטית הגלובלית "המרד בהכחדה" כלל 11 יום של אי ציות אזרחי בלתי אלים ברחבי לונדון

הגיע הזמן שגם ממשלת ישראל, תהיה איזו ממשלה שתהיה, תשים את המשבר האקולוגי בראש סדר העדיפויות שלה ותפעל בהתאם, שכן הוא עתיד להשפיע על כל אספקט בחיים של כולנו.

מכיוון שהישועה לא תצא מהפוליטיקה ותאפשר לנו לחזור לענייננו, זהו התפקיד שלנו ליצור חברה אזרחית, מעורבת ואקטיבית הדורשת פעולה דרסטית כדי לבלום את השפעותיו החמורות ביותר של המשבר האקלימי. 2020 זו השנה שלנו לשים פתק הצבעה למפלגות המחויבות להגנה ופעולה סביבתית אבל בעיקר, לצאת לרחובות עד שננצח במאבק הכי חשוב מאז ומעולם.

 

צלמת דוקומנטרית ואשת תוכן. חברה בצוות המדיה והצילום בתנועה הסביבתית הגלובלית "המרד בהכחדה", אזרחית העולם ואמא מודאגת

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 2,088 מילים
עודכן לפני שעתיים

למקרה שפיספסת

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

אייקון ויזואלי נולד: גשר יהודית נפתח להולכי רגל

אחרי השקעה של 100 מיליון שקל נחנך הבוקר גשר יהודית מעל נתיבי איילון ● 110 מטרים של צינורות ברזל לבנים ודק במבוק חינני, מעוטרים בסלעים עגולים ולבנים, מחברים עתה את תל אביב המערבית עם השכונות המתרחבות במזרח ● אחרי טיול מצד לצד, אפשר להתנבא כבר עכשיו: הגשר עומד לככב באינספור אלבומי חתונה, לצד צילומי הנשיקה בשקיעה בגן צ'ארלס קלור

עוד 592 מילים

כחודשיים לאחר ההצפה האחרונה בוונציה, תושבי העיר כבר סיימו לגרוף את המים, שוקדים על תביעות פיצויים אדירות מממשלת איטליה, ובעיקר כועסים על התקשורת ● לדבריהם, "הדיווחים המוגזמים" על פגעי מזג האוויר הביאו לירידה דרמטית במספר התיירים באחת הערים היפות בעולם ● ודווקא הגטו היהודי המפורסם נשאר יבש יחסית

עוד 963 מילים

הדילמה האסטרטגית של הרשימה המשותפת

הרשימה המשותפת הציבה לעצמה יעד שאפתני: להגיע ל-15 מנדטים בבחירות במרץ ● אבל איך עושים את זה? ● חלק מהמומחים סבורים כי התקרבות לגוש השמאל-מרכז הציוני תיצור אווירה של שותפות ותעודד הצבעה במגזר ● אבל יש המאמינים כי ההסתה נגד חברי הרשימה דווקא פעלה לטובתם בסיבוב הקודם ● במקביל, התמקדות הרשימה בנושאים אזרחים ולא לאומיים מוכיחה את עצמה

עוד 828 מילים

החיים במדינת ישראל מלווים בימי זיכרון והנצחה ציבוריים ואישיים, אך איך מנציחים אישה שנרצחה בידי הבעל או החבר לשעבר - כאשר בני המשפחה חשים לעתים בושה או אשמה? ● כעת, יותר ויותר משפחות של קרבנות אלימות פועלות להנצחת הבת, האם או האחות שנלקחה ● "אני מספרת על חייה של בתי ולא על מותה, כי אני רוצה שאנשים יזכרו אותה, את מי שהיא הייתה" ● "היום, יותר אנשים מוכנים להקשיב"

עוד 2,028 מילים

אחרי הביקורת, רפי פרץ הודיע שהבחירות לראשות הבית היהודי יוקדמו וייערכו ביוני

בן גביר סיפר, שדחה את ההצעה להתמנות לשר או לשגריר בתמורה להסרת מועמדותה של עוצמה יהודית ● מסתמן רוב לפסילת מועמדותה לכנסת של היבא יזבק: הליכוד, ישראל ביתנו, כחול לבן והעבודה יתמכו בהדחה, מרצ והרשימה המשותפת יתנגדו ויהדות התורה תיעדר מההצבעה ● חוטובלי תתמנה לשרת התפוצות, אקוניס והנגבי יאיישו, בהתאמה, את תיקי הרווחה והחקלאות

עוד 33 עדכונים

נתניהו מתלבט בין קמפיין אוחנה לקמפיין אפריל

ראש הממשלה מתלבט כרגע איזה קמפיין עדיף ל-42 ימים שנותרו עד הבחירות ● ״קמפיין אוחנה״ משמעותו מלחמה רבתי ברשויות החוק, מה שיעורר את הבסיס הליכודי אבל עלול להבריח את הימין הרך ● ״קמפיין אפריל״, לעומת זאת, אמור לשחזר את מסע הבחירות באפריל 2019, שהביא לליכוד 35 מנדטים ● כך או אחרת, נתניהו בונה על ההכרזה של פוטין בגן סאקר ביום חמישי ● פרשנות

עוד 661 מילים

חסינות בררנית אולפן שישי יוצא להגנת חיים כץ

פרשני חדשות 12 ערכו באולפן שישי דיון נרחב על בקשת החסינות של ח"כ חיים כץ והעריכו פה אחד כי היא תאושר בכנסת ● מבחינת כל הפרשנים, ללא יוצא מהכלל, כץ בכלל מואשם בסעיפים זניחים שקשורים בעבודתו כחבר כנסת ● רק דבר אחד חשוב שכחו לספר לצופים: על המעשים החמורים המיוחסים לכץ בכתב האישום ● כך נראה כלי תקשורת בבעלות בעלי הון, המתגייס במלוא עוצמתו כדי להגן על קשרי הון-שלטון ● פרשנות

עוד 1,609 מילים ו-2 תגובות

הוועדה תפסול, בג"ץ יאשר

ועדת הבחירות המרכזית תפסול כמעט בוודאות את מועמדות ח"כ היבא יזבק מהרשימה המשותפת ● תקדימי העבר מלמדים שאם יזבק תתנצל על כך שכינתה את סמיר קונטאר שאהיד, ותביע תמיכה רפה במדינה - היא תוכל להתמודד, כמו קיצוניים אחרים מימין ומשמאל ● השאלה היא אם ההלכות המשפטיות בעניין פסילת מועמדים יגברו, או עמדתה המפורשת של נשיאת העליון חיות, לפיה יזבק תומכת טרור ● פרשנות

עוד 1,500 מילים

שירותי הדואר העוקב שמספק דואר ישראל לעוברי דירה לא עובדים - והלקוחות זועמים ● במשרד התקשורת טוענים שקיבלו רק תלונות בודדות לגבי כשלים בשירות הזה ● אלא שלפי סקר נרחב לא מדובר "בתלונות בודדות" ורוב הלקוחות לא מרוצים ● וזוהי רק עוד אחת מהתלונות השכיחות נגד הדואר, שמתקשה לתפקד בעידן השירותים המתקדמים, המשלוחים המהירים והקניות הרבות ברשת

עוד 2,404 מילים ו-1 תגובות

בליכוד מכחישים דיווח לפיו בן-גביר ימונה לשר בתמורה לפרישתו מהמירוץ

המליאה תצביע על הקמת ועדת כנסת בשלישי הבא ● גנץ: אין תחתית שנתניהו לא יגיע אליה בשביל חסינות ● נתניהו: אדלשטיין נפל למלכודת השמאל ● רויטל סויד: אדלשטיין כובל את המערכת לסד זמנים לחוץ ● ועדת הבחירות הורתה להסיר סרטון תעמולה מהפייסבוק של רוה"מ ● נדחתה עתירת כחול לבן נגד שיבוץ יברקן בליכוד

עוד 42 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה