אילוסטרציה (צילום: istockphoto)
istockphoto

בחירות רביעיות? גם האפשרות הזאת כבר על הפרק

רשימות יתמזגו ויתפצלו, הח"כים הערבים יחטפו מכל הכיוונים, ריבלין יבקש ממנהיגי המפלגות הגדולות לאפסן את האגו בצד, והם יתקשו לעשות זאת ● את רוב האירועים המשמעותיים של מערכת הבחירות הקרובה כבר אפשר לסמן ביומן - כל אירוע והתאריך שלו ● ועדיין, המירוץ הזה עלול להסתיים בהפתעה דרמטית (אך מוכרת) ● פרשנות

בחודש שעבר, בזמן שהכנסת קבעה כי הבחירות השלישיות בישראל בתוך שנה יערכו ב-2 במרץ, ח"כ אחמד טיבי הציע כי המחוקקים ינצלו את ההזדמנות לקבוע בחוק את התאריך לבחירות רביעיות, שלפי החישובים שלו ייערכו ב-11 באוגוסט.

טיבי אולי מתבדח (ונראה כי הוא טועה בחישוב), אבל כבר כעת ניתן לסמן ביומן את האירועים הפוליטיים המרכזיים של החודשים הקרובים, וכן – כבר אפשר לראות תאריך משוער למערכת בחירות רביעית.

אלה התאריכים הפוליטיים שכדאי לשים אליהם לב בחודשים הקרובים:

14-15 בינואר: סגירת הרשימות לכנסת

למפלגות יש כשבוע וחצי להגשת רשימות המועמדים שלהן לבחירות לכנסת. למרות שמפלגות חדשות לא צפויות להצטרף למירוץ הפעם, המפלגות משמאל ומימין צפויות לערוך שינויים או להתמזג במאמץ לצאת מהמבוי הפוליטי הסתום.

מימין, נפתלי בנט ואיילת שקד צפויים לרוץ עצמאית עם "הימין החדש", שלא עברה את אחוז החסימה באפריל. עם זאת, בנט בטוח כי מינויו לשר ביטחון יבטיח את כניסתו לכנסת, מבלי להיאלץ להתמזג עם מפלגות לוויין אחרות מימין לליכוד.

החלטה זו הותירה את שאר המפלגות הדתיות לאומיות – הבית היהודי, עוצמה יהודית והאיחוד הלאומי – להחליט בעצמן על האופן שבו הן רוצות להתקדם.

הבית היהודי ועוצמה יהודית לא בזבזו זמן, כאשר יושבי הראשי של המפלגות, רפי פרץ ואיתמר בן גביר, חתמו על הסכם לרוץ יחד בתור "הבית היהודי המאוחד".

המהלך הפוליטי הערמומי מצד שני מנהיגי המפלגות הפחות פופולריים, שם את יו"ר האיחוד הלאומי בצלאל סמוטריץ' בסיכון, משום שריצה עצמאית תציב את המפלגה הימנית-קיצונית שלו קרוב מאוד לאחוז החסימה.

הוא יכול לקבל את הצעת הבית היהודי-עוצמה יהודית להצטרף לרשימה שלהם ולקבל שני מקומות עבור מועמדי האיחוד הלאומי, אך נוסחת הבית היהודי-האיחוד הלאומי-עוצמה יהודית גרפה רק חמישה מנדטים באפריל.

סמוטריץ' רמז כי הוא ייקח את הטאלנטים שלו לימין החדש, אבל אין סיכוי גדול לכך שהמותג שלו יקסום לקהל הבוחרים הדתי המתון שבנט ושקד רוצים למשוך.

הסיטואציה לא פחות כאוטית בשמאל: בעוד שגורמים רבים קראו למיזוג של העבודה-גשר והמחנה הדמוקרטי, המחנה הדמוקרטי עשוי כבר שלא להגיע לשולחן המשא ומתן בתור יחידה אחת, לאור הקרע המשמעותי עם סתיו שפיר.

סתיו שפיר, ניצן הורוביץ ויאיר גולן בפתח ישיבת סיעת המחנה הדמוקרטי בכנסת, ב-18 בנובמבר 2019 (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
סתיו שפיר, ניצן הורוביץ ויאיר גולן בפתח ישיבת סיעת המחנה הדמוקרטי בכנסת (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

19 בפברואר: מצביעים מעבר לים

בעוד שהרוב המכריע של 6.3 הישראלים הזכאים לבחור יאלצו להמתין עד ה-2 במארס להצבעה בקלפי, כ-5,000 ישראלים המוצבים ב-96 שגרירויות וקונסוליות מסביב לעולם יזכו להזדמנות להצביע שלושה שבועות קודם לכן.

2 במרץ: בחירות שלישיות

כפי שהיה בשתי מערכות הבחירות הקודמות השנה, ההצבעה ב-2 במרץ נתפסת במידה רבה כמשאל עם על נתניהו, בעיקר לאחר ההודעה של היועץ המשפט אביחי מנדלבליט בנובמבר, על הגשת שלושה כתבי אישום נגד ראש הממשלה.

נראה שהמציאות הפוליטית המקוטבת נמצאת במגמת החמרה, על רקע המתקפות הישירות יותר של נתניהו מהחודשים האחרונים כלפי נציגי מערכת המשפט על קביעת גורלו, והתקיפה האגרסיבית יותר על ראש הליכוד מצד יריביו.

נושאים של דת ומדינה שעמדו בחזית באפריל ובספטמבר לא צפויים להיעלם גם הפעם, והמפלגות נראות מוכנות שוב לבקש מהישראלים לבחור צד.

נתניה הקדיש את רוב תהליך בניית הקואליציה להכפשת כחול-לכן על שיתוף פעולה לכאורה עם הרשימה המשותפת. צעד זה הוביל לעלייה ברטוריקה האנטי-ערבית במערכת הפוליטית, שצפויה לככב גם בקמפיינים הנוכחיים.

נתניה הקדיש את רוב תהליך בניית הקואליציה להכפשת כחול-לכן על שיתוף פעולה לכאורה עם הרשימה המשותפת. צעד זה הוביל לעלייה ברטוריקה האנטי-ערבית, שצפויה לככב גם בקמפיינים הנוכחיים

בבחירות האחרונות, הנושא הוצף בעקבות הניסיון של נתניהו (שבסופו של דבר לא צלח) לאפשר לנציגי מפלגות לצלם את הקלפיות במגזר הערבי.

כאשר הסקרים חוזים כי הרשימה המשותפת תשמור על כוחה, יש לצפות כי המפלגה והציבור שהיא מייצגת ימצאו את עצמם שוב בין הכוונות של רוב המפלגות האחרות בכנסת, שרואות בהם פרסונה נון גרטה.

.הרשימה המשותפת (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
.הרשימה המשותפת (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

4 במרץ: ההתייעצות הנשיאותית מתחילה

ריבלין יכול להתחיל בהתייעצות עם מנהיגי המפלגות, ובסופו של דבר להטיל את המשימה על אחד המועמדים לראשות הממשלה, כמעט מיד לאחר הבחירות.

על פי החישובים של זמן ישראל, 4 במרץ הוא התאריך האפשרי הראשון להתחיל בדיונים האלו, אבל הם צפויים לקחת מספר ימים.

ברגע שהמועמד נבחר על ידי הנשיא, לאותו אדם יש 28 יום להציג קואליציה לכנסת ולזכות באמונה. הנשיא יכול להאריך את התקופה בעד 14 ימים. אם המועמד נכשל, המועמד השני בסבירות שלו מקבל הזדמנות בת 28 יום משלו.

16 במרץ: השבעת הכנסת

ברוב טקס והדר, ריבלין יפתח את מושב הכנסת בליווי משמר כבוד ותזמורת צה"ל. בטקס האחרון, ריבלין ניצל את ההזדמנות לקרוא למחוקקים להניח בצד את ההבדלים שהוחרפו במהלך קמפיין הבחירות כך שיהיה ניתן ליצור ממשלה.

אם הייתה תחושת דחיפות בקולו של הנשיא באוקטובר, הפעם היא תהיה בולטת יותר, סביב המחשבה על כך ששליחת הישראלים לקלפי בפעם הרביעית תהיה בלתי נתפסת – אפילו יותר מהבאתם לקלפיות 3 פעמים ברצף

אם הייתה תחושת דחיפות בקולו של הנשיא באוקטובר, הפעם היא תהיה בולטת עוד יותר, סביב המחשבה על כך ששליחת הישראלים לקלפיות בפעם הרביעית תהיה בלתי נתפסת – אפילו יותר מהבאתם לקלפיות שלוש פעמים ברצף.

בהשבעה האחרונה, שיא שלילי של שמונה חברי כנסת חדשים הושבעו לראשונה. נתון זה צפוי להישבר שוב במרץ, בעקבות קומץ קטן בלבד של מועמדים חדשים.

8 ביוני: ההזדמנות האחרונה של הכנסת להתעשת

אם שני המועמדים לראשות הממשלה ייכשלו בהרכבת הקואליציה לאחר מלוא הזמן שניתן להם, תינתן לכנסת תקופה סופית של 21 ימים, שבה כל ח"כ יכול לאסוף חתימות של לפחות 61 חברי כנסת, אשר ממליצים עליו להרכיב ממשלה.

אם אף מחוקק לא יצליח לעשות זאת עד ה-8 ביוני, בחירות חדשות ייקבעו ביום שלישי הקרוב 90 יום לאחר מכן.

אם ח"כ יצליח לגייס תמיכה של רוב מוחלט בכנסת, הוא יקבל 14 יום לנסות וליצור קואליציה עם תמיכה אפשרית מאותה קבוצה שנתנה לו את המנדט.

אבל אם כמות לא מספיק מאותם ח"כים לא יסכימו לדבוק במועמד שהמליצו עליו, והמועמד לא יצליח להרכיב ממשלה, ייקבעו שוב בחירות.

בני גנץ ברחבת הכותל המערבי
בני גנץ ברחבת הכותל המערבי

8 בספטמבר: בחירות רביעיות?

הרעיון נשמע משוגע, אבל כך גם הייתה המחשבה על בחירות שניות ושלישיות.

יתרה מכך, סקרים אחרונים מורים על כך שההצבעה במרץ תותיר את המחוקקים באותו מבוי סתום שבו הם נמצאים כרגע, כאשר לא כחול-לבן ולא הליכוד עם שותפיהם הטבעיים צפויים לגרוף מספיק מנדטים להקמת קואליציה.

סקרים אחרונים מורים על כך שההצבעה במרץ תותיר את המחוקקים באותו מבוי סתום שבו הם נמצאים כרגע, כאשר לא כחול-לבן ולא הליכוד עם שותפיהם הטבעיים צפויים לגרוף מספיק מנדטים להקמת קואליציה

האם נתניהו יהיה מוכן להיפרד מהבלוק הימני, הדתי שלו כדי ליצור ממשלת אחדות עם כחול-לבן? האם המפלגה של בני גנץ תהיה מוכנה לבלוע את הישיבה בממשלה עם יו"ר ליכוד תחת כתב אישום, או תבחר במקום זאת להוביל קואליציית מיעוט הנסמכת על תמיכה מבחוץ של הרשימה המשותפת?

אלו אותן שאלות שהמחוקקים התמודדו איתן השנה, והן צפויות להישאר רלוונטיות גם אם ייקבעו בחירות נוספות.

עוד 973 מילים
סגירה