יוסף קניגסברג, ניצול שואה בן 95, נתמך בדוכן הנאומים ופרץ בדמעות. הוא האדם האחרון בגרמניה שיכול לספר על גבורתו של הלמוט קלייניקה, שקיבל לאחר מותו את אות חסיד אומות העולם בשגרירות ישראל בברלין ב-14 בינואר.
"זהו אחד הימים היפים ביותר בחיי", אמר קניגסברג כשהוא מישיר מבט אל בתו של קלייניקה, יוטה שפצק, שישבה לא רחוק ממנו. "תודה לכם, תודה לכם".
שגריר ישראל בגרמניה, ג'רמי יששכרוף, העניק לשפצק יחד עם קניגסברג את תעודת הכבוד, ששפצק קיבלה בשמו של אביה.
קלייניקה, שהיה חבר המפלגה הנאצית, זכה רק בשנים האחרונות להכרה ציבורית כמי שהציל מאות יהודים בתקופת השואה. הוא הגרמני ה-628 במספר שזכה לאות ההוקרה הזה, ואחד הבודדים שהיו חברי המפלגה הנאצית.
מסיבות שאינן ברורות לגמרי – אולי מפאת צניעות ואולי כדי להימנע מקבלת הוקרה שהייתה שנויה במחלוקת בגרמניה של אחרי המלחמה – קלייניקה לא סיפר על גבורתו עד מותו ב-1979 בגיל 72. הוא מיעט לספר לבתו על מעשיו בתקופת המלחמה, ולא השיב לשלושה ניצולים שכתבו לו לאחר סיום המלחמה.
מסיבות שאינן ברורות לגמרי – אולי מפאת צניעות ואולי כדי להימנע מקבלת הוקרה שהייתה שנויה במחלוקת בגרמניה של אחרי המלחמה – קלייניקה לא סיפר על גבורתו עד מותו ב-1979 בגיל 72
לפני 3 שידר שודרה ב"כאן" כתבה ששפכה אור על מעשיו של קלייניקה, הציגה עדויות של אנשים רבים שניצלו בזכותו במהלך המלחמה והפגישה בין שפצק לבין כמה מהניצולים בישראל. הכתבה גם גרמה לשפצק להמשיך ולחקור את הנושא.
בטקס, שפצק אמרה שההתוודעות לסיפור של אביה וביקורה בישראל לפני שלוש שנים שינו את חייה באופן משמעותי. "זה אישש את מה שאבי סיפר לי בכמה מילים בודדות – ואף פעם לא ידעתי אם הוא אמר את האמת", היא אמרה.
על פי עדויות הניצולים בכתבה ששודרה ב"כאן" ב-2017, קלייניקה, שהצטרף למפלגה הנאצית ב-1933, ניצל את מעמדו כקצין בכיר שפיקד על הבנייה בכשאנוב, בשלזיה עילית, כדי "לתבוע" לעצמו עובדים יהודים. מעורבותו הצילה אותם משילוח למחנה אושוויץ, שהוקם במרחק 20 קילומטרים משם.
"כל אלו שעבדו אצל קלייניקה היו וי-איי-פי", אמר אחד הניצולים לתאגיד השידור. "הייתה לנו תעודה שאנחנו עובדים שם, וזה היה הביטוח שלנו".
קלייניקה גם הסתיר יהודים רבים במרתף ביתו – בייחוד אלה שנחלשו והיו בסכנת גירוש לאושוויץ – והזהיר את עובדיו מפני אקציות מתוכננות.
בסופו של דבר הנאצים גילו שיהודים רבים שעבדו תחת קלייניקה נעלמו, סיפרה שפצק למשתתפי האירוע, והוא הודח מתפקידו ונשלח להכשרה קרבית ב-1943.
קלייניקה לא הותיר תיעוד כלשהו של מספר היהודים שהציל, אבל ניצולים מעריכים שמדובר במאות בני אדם לפחות.
בדברים שנשא באירוע שהתקיים בשגרירות ב-14 בינואר, קניגסברג סיפר שקלייניקה עצמו בא ושלף אותו מהטרנספורט לאושוויץ כאשר היה בן 16.
"אני חב לו את חיי", אמר קניגסברג. "אמי באה אליו והתחננה שיציל אותי. קלייניקה תפס אותי ואמר שאני העובד הכי טוב שלו". אמו ואחותו של קניגסברג נשלחו לאושוויץ זמן קצר לאחר מכן. אף אחת מהן לא שרדה.
בזמנו, קניגסברג מסר לקלייניקה את אוסף הבולים שלו למשמורת. לדבריו, קלייניקה אמר לו שאם שניהם ישרדו את המלחמה, הוא ישיב לו את הבולים. לפני שלוש שנים, קניגסברג קיבל את האוסף בחזרה. שפצק היא שהחזירה לו אותו.
קניגסברג הצעיר מסר לקלייניקה את אוסף הבולים שלו למשמורת. לדבריו, קלייניקה אמר לו שאם שניהם יצליחו לשרוד את המלחמה, הוא ישיב לו את הבולים. לפני שלוש שנים, קניגסברג קיבל את האוסף שלו בחזרה.
"אני מרגישה שזוהי סגירת מעגל", אמרה לנו שפצק לאחר הטקס. "זה היה חיפוש מאוד ארוך ואמוציונלי לגילוי האמת על אבי, ואני מקווה שאנשים באמריקה, בבריטניה ובישראל ישמעו על כך".
"כשאתה נמצא בהקשר של גרמניה, אתה אף פעם לא משוחרר מהממד ההיסטורי של השואה, וזהו עול כבד מאוד עבור הגרמנים, וכמובן גם עבור העם היהודי, וזה תמיד שם", אמר השגריר יששכרוף.
"ואני חושב שזה חשוב שהטקסים האלה מכירים בכך שהיו גם כמה אנשים חשובים מאוד שעשו את הדבר הנכון. וזה המסר העיקרי שצריך לצאת מכאן".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם