אילוסטרציה: תלמידים לומדים בבית ספר 'יד ביד', שם תכנית הלימודים היא בעברית ובערבית. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: באדיבות דבי היל)
באדיבות דבי היל
בעקבות פרסום תכנית המאה

בית הספר הדו-לשוני במשולש נערך לאפשרות שיועבר לפלסטין

בית הספר "גשר על הוואדי" בכפר קרע הוא סמל לדו-קיום באזור המשולש ● הצעת טראמפ להעבירו לשטח המדינה הפלסטינית מעוררת דאגה בקרב הורים ומורים ● רובם משוכנעים שבית הספר ייסגר - והאידאלים שהוא מייצג ייעלמו ● אחרים מבטיחים לשלוח את ילדיהם לכיתה - גם אם יצטרכו להשתמש בדרכון

הורים יהודים בצפון הגיבו בזעם לרעיון החדש להעביר את בית הספר של ילדיהם לפלסטין. מירי קליין אמרה כי ב"גשר על הוואדי" – בית ספר דו-לשוני עם 280 תלמידים, מחציתם יהודים ומחציתם ערבים – נדהמו לגלות כי תכנית המאה מציעה להעביר את ביה"ס למדינה הפלסטינית. היא קראה לרעיון "מתועב ונורא".

גדי שטרית, ששני ילדיו לומדים בבית הספר, הממוקם בכפר קרע במשולש, אמר: "זה הכעיס אותי. זו לא הדרך, ואני חושש שבית הספר עשוי להיסגר".

לנה טוראל מספרת שהיא "מאוד מאוכזבת" מהסיכוי שתכנית המאה "המוזרה" תציב גבול בין ביתה בפרדס חנה לבין בית הספר שאליו היא שולחת את שני ילדה. "אנחנו נעשה את כל מה שביכולתנו להבטיח שזה לא יקרה", אמרה לי.

"כל בוקר אנחנו לוקחים את הילדים לבית הספר שבו אנחנו לא רק מדברים על חברה משותפת, אלא יוצרים אחת", סיפר לי חוסאם. "אם ביה"ס יועבר לפלסטין, זה ירגיש כאילו מתייחסים לאידאל שלנו כמו משחק"

תכנית טראמפ "מהרהרת באפשרות" להפוך את אזור המשולש מדרום מזרח לחיפה, שבו חיים יותר מ-260,000 ערבים ישראלים, לחלק ממדינת פלסטין. התכנית מציינת שמות של מספר עיירות, ביניהן כפר קרע, שם פועל בית הספר, והורים יהודים וערבים מאוחדים בחוסר שביעות הרצון שלהם מהחזון האמריקאי.

חוסאם אבו באקר אמר כי בחר את בית הספר עבור בתו, למרות שמדובר בנסיעה של 30 דקות מבית המשפחה בזלפה. "כל בוקר אנחנו לוקחים את הילדים לבית הספר שבו אנחנו לא רק מדברים על חברה משותפת, אלא יוצרים אחת", סיפר לי. "אם ביה"ס יועבר לפלסטין, זה ירגיש כאילו מתייחסים לאידאל שלנו כמו משחק".

כמו שכניו בזלפה, גם אבו באקר חושש מהאפשרות של שויך יישובים ערביים מהאזור לפלסטין, אבל מודאג יותר מגורל מבית הספר הייחודי בכפר קרע. "להורים כמוני, הבוחרים בחינוך משותף", הוא מסביר, "זה מרגיש כמו סכין בגב".

מרכז כפר קרע, מקושט לרמאדן, יוני 2018 (צילום: אמנדה בורשל-דן\ Times of Israel)
מרכז כפר קרע, מקושט לרמאדן, יוני 2018 (צילום: אמנדה בורשל-דן\ Times of Israel)

"תכנית אסונית"

מנהל בית הספר חסן אגבריה קרא לתכנית "אסון", והוסיף כי אין דרך שבית הספר ישרוד בפלסטין. "התכנית הזו תוביל לסגירת בית הספר, ב-100%", אמר.

הבית הלבן הציג את המשולש כאזור הבשל לשיוך מחדש, בהינתן כי הקהילות הערביות שם "מגדירות את הזהות העצמית שלהן כפלסטינית". ערבים מקומיים – בהם הורים מגשר על הוואדי – הפגינו בשבוע שעבר נגד התכנית, בטענה כי חייהם משולבים עם החיים היהודיים. אגבריה אמר כי העובדה שהתכנית תשפיע על תלמידים יהודיים כמו גם על תלמידים ערביים, מדגישה את הטיעון הזה.

אגבריה הוא איש חינוך ותיק, חלוץ של תכניות לימוד של דו-קיום, המנהל את בית הספר לצד סגן יהודי. הוא דיבר איתי בשבוע שעבר, בזמן שתלמידיו הערבים למדו ערבית וקוראן ותלמידיו היהודים למדו עברית ותורה. הוא לי אמר בעצב כי "התכנית היא טרגדיה עבורי, בתור מנהל בית הספר שיהודים וערבים בנו יחד".

המוסד החינוכי, בית הספר הישראלי היחיד ביישוב ערבי עם נוכחות יהודית ניכרת, הוא חלק מהרשת ללא מטרת רווח "יד ביד", הפועלת תחת משרד החינוך. אגבריה אמר כי אם הגבולות היו משורטטים מחדש, הדבר היה פוגע בסיבת הקיום של בית הספר – שהיא איחוד בקרב האזרחים הצעירים של ישראל.

מירי קליין, קצינת כיבוי אש המתגוררת בקציר, אמרה כי היהודים והערבים באזור שלה יותר מידי מחוברים מכדי להפריד ביניהם. "יש לני שני ילדים שלומדים בבית הספר, והמשרד שלי גם בכפר קרע, אז אני מרגישה מאוד מחוברת"

אך מספר הורים אומרים כי הם יאבקו להשאיר את בית הספר פתוח, גם אם ההצעה של טראמפ תקרום עור וגידים. קליין, אמא לשני תלמידים, אמרה כי "בית הספר ימשיך להתקיים, והורים ימשיכו לשלוח את הילדים שלהם". לדבריה, היא לא מודאגת מההשלכות הביטחוניות של שליחת ילדיה לבית ספר בפלסטין.

קליין, קצינת כיבוי אש המתגוררת בקציר, אמרה כי היהודים והערבים באזור שלה יותר מידי מחוברים מכדי להפריד ביניהם. "יש לני שני ילדים שלומדים בבית הספר, והמשרד שלי גם בכפר קרע, אז אני מרגישה מאוד מחוברת".

אגבריה אמר כי ההצעה עשויה לגרום להקצנה בקרב הצעירים באזור. "זה זורע את הזרעים למלחמה הבאה", הסביר. "אף אחד לא יכול להבטיח שהנכד שלי לא ייצא להילחם עם ישראל". להערכתו, תחושת הדחייה שתושבי המשולש יחושו מישראל תיצור מקור חדש לחיכוך בסכסוך ותשיג "את ההפך מוחלט" משלום.

תושבים נוספים באזור חוששים מהתכנית. מצרי מצרי, 72, התעקש כי חזון של טראמפ "הוא לא תכנית שלום, אלא טרנספר", ואמר: "כמובן שתהיה אלימות". מצרי, נהג אוטובוס בגמלאות, משתף את דעותיו במרכז הגמלאים של כפר קרע, שם חבריו אמרו כי הם מתנגדים לאלימות, אך ישתתפו במחאה נגד התכנית.

מסאלאח האשם, 69, אמר כי "בשום נסיבות לא נסכים", וחזה כי "ההפגנות יהיו עצומות" – גדולות בהרבה מהמחאות של מספר מאות אנשים שנערכו החודש.

גראווי זהדי (במרכז) עם חברים בכפר קרע, ישראל, 4 בפברואר 2020 (צילום: נתן גפי)
גראווי זהדי (במרכז) עם חברים בכפר קרע, ישראל, 4 בפברואר 2020 (צילום: נתן גפי)

שיח מבולבל

הדיון על המשולש יצר שיח מבולבל שבו אנשים מעלים טיעונים מפתיעים.
בימין הישראלי, שם הייתה התנגדות להעברת שטחים לפלסטינים, יש תמיכה חזקה בביתור המשולש מישראל והנפת דגל פלסטין שם. והטיעון הרגיל של הימין, לפי ויתור על שטח יזיק לביטחון ישראל, עולה בתשוקה רבה מצד הערבים.

גראווי זהדי, 64, אמר כי "בוא נגיד שהם נותנים את המשולש לפלסטינים. מה הושג? זה יותר מסוכן לישראל. ישראל צרה מידי בלי השטח הזה".

באופן דומה, הממשל הישראלי רוצה כבר זמן רב שהאזרחים הערבים יזדהו כישראלים ולא כפלסטינים, אך ראש הממשלה היוצא מקדם את תכנית טראמפ, והוא זה שהציע – על פי חלק מהדיווחים – את העברת המשולש. הבית הלבן תמך ברעיון הזה, על בסיס ההיגיון שהקהילות במשולש "מזדהות ברובן כפלסטיניות".

האשם, מורה בגמלאות, אמר לי כי "זה קשה רגשית. במשך שנים הם אומרים שאנחנו ישראלים, וכעת הם אומרים שאנחנו פלסטינים. אבל לרוב, אם אנחנו אומרים שאנחנו פלסטינים, אנשים מגיבים 'אתם מהמחנה של האויב'". הגמלאים האחרים אמרו כי הם חוששים מצניחה ברמת החיים תחת השלטון הפלסטיני. מצרי אמר כי "החיים טובים לנו בישראל. יש לנו דמוקרטיה, עבודה וחיים טובים".

האשם, מורה בגמלאות, אמר לי כי "זה קשה. במשך שנים הם אומרים שאנחנו ישראלים, וכעת הם אומרים שאנחנו פלסטינים. אבל לרוב, אם אנחנו אומרים שאנחנו פלסטינים, אנשים מגיבים 'אתם ממחנה האויב'"

הסנטימנט הזה מהדהד גם ברחובות ובבתי הקפה. סוזן עטאמה, 47, הייתה בבית קפה בכפר קרע ושתתה סחלב חם עם בתה. "אנחנו מאוד מתנגדים שיעבירו אותנו לפלסטין", היא אמרה. "כולם אומרים את זה, זה תרחיש קשה מאוד".

זהדי משוכנע שהתכנית תפגע במצב הכלכלי במשולש ותגדיל בעיות חברתיות. בנו עובד בהיי-טק בנתניה, והוא אמר כי כל המשפחה רגילה לסגנון חיים ישראלי. "אם זה יקרה, אני חושב שכולנו נעבור לנתניה, חיפה, פרדס חנה או בנימינה", אומר זהדי, שחיי כל חייו במשולש. "אם הייתי חי בנתניה או חיפה הייתי 'בבית', אבל זה לא עתיד אמיתי להישאר במשולש ולהיות במדינה פלסטינית".

חסן אגבריה במשרדו בבית הספר 'גשר מעל וואדי', כפר קרע, ישראל, ב-4 בפברואר 2020 (צילום: נתן גפי)
חסן אגבריה במשרדו בבית הספר 'גשר מעל וואדי', כפר קרע, ישראל, ב-4 בפברואר 2020 (צילום: נתן גפי)

ברטעה הכפולה

במרחק 15 דקות נסיעה מכפר קרע, נמצאת ברטעה, העיירה שמחולקת לשניים. מערב ברטעה הוא ישראלי, ומזרחה נשלט על ידי הרשות הפלסטינית. אבל גם כאן, במקום שבו ערבים עם אזרחות ישראלים חיים כה קרוב לשכניהם הפלסטינים, בלי בקרות גבול או מחסומים, יש תחושה של שני עולמות נפרדים.

מחמוד אל-כאתיב, אזרח ישראלי, אמר על שכניו הפלסטיניים: "הם נראים לנו מוזרים, הם רואים אותנו בתור מין מוזר. הם משפחה – אבל הם שונים".

בנוסף לעבודה בחנות המשפחתית, מחמוד הוא אח בבית החולים בילינסון פתח תקווה, ואומר כי הדבר חיזק את הצד הישראלי בזהות שלו. על תכנית טראמפ למשולש הוא אומר כי "ברגע האמת לא ניתן לזה לקרות. נצא ונפגין"

אל-כאתיב, 35, דיבר בחנות כלי העבודה של משפחתו, ואמר כי הוא לא יכול לדמיין חיים תחת שלטון פלסטיני. "אנחנו רגילים לדרך שבה הכל עובד כאן. הכל שונה – ביטוח. חינוך, בריאות, ושם יש איכות חיים נמוכה יותר", אמר אל-כאתיב.

בנוסף לעבודה בחנות המשפחתית, הוא אח בבית החולים בילינסון פתח תקווה, ואומר כי הדבר חיזק את הצד הישראלי בזהות שלו. על תכנית טראמפ למשולש הוא אומר כי "ברגע האמת לא ניתן לזה לקרות. נצא ונפגין".

הלקוח שלו, ראביה מארה, קבלן בן 44, הסכים, והוסיף כי הערכים ברחבי המדינה ישבתו. "אם נצטרף, אנחנו יכולים לעצור את כל המדינה עם שביתה", אמר מארה.

בעל חנות הטבק אנדי אליונס, 42, נוקט בעמדה שונה. לאליונס, פלסטיני שגר ליד ג'נין ומגיע לכאן כל יום לניהול החנות שלו, לא אכפת מתכנית טראמפ. לא מפריע לי אם תהיה כאן מדינת ברזיל", הוא אומר בסרקסטיות, ומרחיב: "לא מפריע לי איפה אני כל עוד אין מתחים, חיכוכים ומתח יום-יומי".

לאליונס אין סבלנות לדיבורים על פשרות, ולדעתו זה בלתי נמנע שהצד החזק יותר ינצח. "מי שחזק יותר יוצא החוצה את הצד השני", הוא אמר. "זה מה שזה". אליונס איבד תקווה לכל פתרון שיביא לרגיעה שהוא שואף אליה, ורוצה "לעוף מכאן". הוא הדגיש: "לא רק מישראל או פלסטין, אלא מכל המזרח התיכון".

מחמוד אל-כאתיב בחנות שלו בברטעה, ישראל, ב-3 בפברואר, 2020 (צילום: נתן גפי)
מחמוד אל-כאתיב בחנות שלו בברטעה, ישראל, ב-3 בפברואר, 2020 (צילום: נתן גפי)
עוד 1,271 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 29 במרץ 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

היוזמה לביטול הלכת דרעי-פנחסי מחרבת כל נורמה שלטונית ראויה

מ״לא נשב תחת ראש ממשלה עם כתבי אישום״, בני גנץ חתך בחדות למו״מ על ביטול חלקי של הלכת דרעי-פנחסי, על מנת שנתניהו יוכל לכהן כמ״מ ראש הממשלה בזמן שהוא עומד לדין, אם וכאשר תיכנס הרוטציה בין שניהם לתוקף ● מעבר לעובדה שמדובר בחקיקה פרסונלית פסולה, הרי שהיוזמה מאיימת למחוק את ההישג הגדול ביותר של אותה הלכה וכל זכר להקפדה על ניקיון כפיים ציבורי ● פרשנות

עוד 900 מילים

אחרי פגישה בת כשמונה שעות הודיעו נתניהו וגנץ על התקדמות במשא ומתן הקואליציוני

יושב ראש הליכוד ויושב ראש חוסן לישראל יקיימו היום פגישה נוספת ביניהם ● הוועדה המסדרת תדון היום בבקשת יש עתיד ותל"ם לפיצול כחול לבן

07:58 עריכה

אחרי שגבי אשכנזי אמר שאינו מעוניין לכהן כשר החוץ, בחוסן לישראל הביעו נכונות במשא ומתן הקואליציוני לוותר על התפקיד. במפלגה מבקשים לקבל לידיהם את משרד הבריאות, המשרד לביטחון הפנים או שבליכוד יוותרו על התעקשותם למנות את יולי אדלשטיין ליושב ראש הכנסת. כך דיווח זאב קם בתאגיד השידור כאן.

07:43 עריכה

הוועדה המסדרת של הכנסת, בראשות אבי ניסנקורן, תתכנס היום בשעה 12:00 כדי לדון בבקשת הפיצול של כחול לבן, שהגישו המפלגות יש עתיד ותל"ם. זאת על רקע כוונתה של חוסן לישראל, בראשות בני גנץ, להצטרף לממשלת נתניהו.

07:13 עריכה

ראש הממשלה נתניהו ויושב ראש חוסן לישראל גנץ קיימו פגישה שנמשכה כשמונה שעות, ובה חלה התקדמות במשא ומתן בין הצדדים. הפגישה נערכה במעון ראש הממשלה ולקח בה חלק גם חבר הכנסת גבי אשכנזי. נתניהו וגנץ צפויים לשוב ולהיפגש היום.

עוד 3 עדכונים

הנחש, האריה והחמור

פרשנות הרבה לפני שמגפת הקורונה הפכה לתירוץ הרשמי להקמת ממשלת חירום, ובזמן שבכחול-לבן עוד קיוו להקים ממשלת מיעוט או לכל הפחות להגיע למו״מ מול הליכוד עם הכנסת בידיהם, אשכנזי כבר בישל עם דרעי את הצטרפות גנץ ואנשיו לממשלה בראשות נתניהו ● הרמטכ״ל לשעבר ראה את תוצאות הבחירות ב-2 במרץ, וקיבל החלטה ● רק ביום חמישי, הבינו שותפיו לשעבר לאן פניו מועדות ● משרד הביטחון זו רק תחנה ראשונה ● הו הא מי זה בא ראש הממשלה הבא

עוד 2,917 מילים ו-4 תגובות
עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

"אבי מת לבדו, ועכשיו אני לא יכולה אפילו לנחם את אמי"

"אנחנו מביאים מצרכי מזון לקשישים ומנסים לספק מילות נחמה לאלו שמודאגים במיוחד" ● "למרבה הצער, גם בתוך הקהילות שלנו יש אנשים שנדבקו בנגיף" ● יהודי איטליה מספרים על החיים והמוות בלב אזור האסון של הקורונה באירופה ● הקושי הרגשי הגדול, הם אומרים, הוא האיסור להיפרד מיקיריהם או ללוות אותם בדרכם האחרונה

עוד 877 מילים

גנץ ואשכנזי פוגשים את נתניהו במעון ראש הממשלה

ליברמן: נלך לאופוזיציה ● לפיד: גנץ ואשכנזי בחשו מאחורי גבי ● כחלון רוצה לחלק מענקים של 5 מיליארד שקל ● ניסנקורן: זחילה והליכה על 4 זה קשקוש, הולכים לממשלה שוויונית ● יורם יובל קורא להדחת ליצמן: הסגר חזק מדי וגורם לסטרס ● מחאת הדגלים השחורים הגיעה לבתים של גנץ, שפע, חיימוביץ' וזמיר ● האוזר תומך בממשלת חירום, רדיר מריח מתנדנדת

עוד 30 עדכונים

התפרצות הקורונה – כל הכתבות

הושק שדה הפנלים הסולריים הצפים הגדול בארץ

על מאגר מים שסמוך לקיבוץ שמיר הוקם לאחרונה שדה הפנלים הסולריים הצפים הגדול בארץ ● סוף-סוף מתחילים לנצל את השטחים העצומים של המאגרים ● אביב לביא נחלץ מהסגר כדי לבקר בגולן, שבימים אלה ירוק וריק מתמיד

עוד 629 מילים

הקורונה מאיימת לכלות את מלאי הציוד הרפואי בעולם, והראש הפלסטיני ממציא פטנטים ● מפעל בגדים ברצועת עזה ומפעל נעליים בחברון עברו הסבה מהירה לייצור מסכות וציוד מיגון נוסף - ועושים עסקים גם עם ישראלים ● כתב זמן ישראל שוחח עם התעשיינים הפלסטיניים רבי-התושייה ● "אנחנו תורמים את תרומתנו"

עוד 607 מילים

עדות אישית בהולנד החיים נמשכים כרגיל, ואני מפחד למות

"שרדתי 4 או 5 מתקפות טילים גדולות, שתי אינתיפאדות ושירות קרבי בישראל, ובעבודתי ככתב בכמה אזורי מלחמה. אבל התמונות מאיטליה גרמו לי לראשונה לחשוש לחיי" ● העיתונאי כנען ליפשיץ מספר על מציאות החיים ההזויה בהולנד - שבחרה להמשיך בשגרה כמעט רגיל ● התחבורה שם פועלת כסדרה וחופש התנועה כמעט מוחלט ● טור מיוחד

עוד 903 מילים ו-2 תגובות

באיראן מגרשים רופאים, ומנסים לתפוס טרמפ גרעיני על הקורונה ● בטורקיה מאשימים את ישראל בהפצת הנגיף ● בחברון מגשימים חלומות מקסימים ● מה הסיכוי לקאמבק של קדאפי ● ומה קרה כאן לפני 18 שנה בדיוק ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,042 מילים

ד"ר כרמי שפר, הרופא הישראלי שמטפל בחולי קורונה בפדובה, מספר על תרופות חדשות שהוכנסו לשימוש וכבר מוכיחות את עצמן ● בראיון אופטימי לזמן ישראל הוא אומר שבימים האחרונים חולים החלו להבריא, בין השאר כתוצאה מהכנסת תרופות מפתיעות לשימוש ● ״זו תקופה שבה הרופאים נאלצים להיות יצירתיים. בעיר פארמה הצליחו להנשים אנשים באמצעות מסיכת צלילה של דקתלון, לאחר שיצרו במדפסת בתלת מימד את החלק שמחבר אותה למכונת ההנשמה״

עוד 1,736 מילים ו-1 תגובות

כלכלת הקורונה הבנקאים חייבים לחשוב כמו רופאים

ישראל מפספסת זמן יקר בטיפול במשק החולה, משום שהיא מתקשה לחשוב מחוץ לקופסה ● אבל זה בדיוק מה שנחוץ, וגם למערכת הבנקאית יש תפקיד מרכזי בכך ● על הבנקאים לנהוג כמו רופאי הקורונה בבתי החולים, ולהגיש עזרה ראשונה דווקא לעסקים שמצבם קשה ביותר (אך יש להם עדיין סיכוי לחיות) ● ועל המדינה להקים מנגנונים פיננסיים שיגבו את ההתנהלות ההכרחית הזו ● כלכלת הקורונה, פרק שלישי

עוד 2,409 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
100 מֶטֶר

על הזוועה האמיתית בכלל לא מדווחים עכשיו בטלוויזיה. היא לא מופיעה בשקפים, לא נדונה בישיבות הממשלה, לא קשורה לצעדי החירום של מערכת הבריאות וגם לא לפליק-פלאק התבוסתני של גנץ, שהתחיל בתור רץ מרתון פוליטי מבטיח ובסוף השלים בקושי את 100 המטרים הראשונים

עוד 1,315 מילים ו-1 תגובות

עוד בטרם תקום, ממשלת נתניהו-גנץ תצטרך להתמודד עם כמה אתגרים משפטיים

אחרי שהאבק ישקע וההסכמים בין נתניהו לגנץ ימוצו, ראש הממשלה ושר החוץ החדש שלו יצטרכו להתמודד עם מספר מכשלות משפטיות ● התחנה הראשונה תהיה בבית הנשיא, שם גנץ יצטרך להחזיר את המנדט שקיבל - ומשם, כולם יעברו לבג״ץ, כדי לדון אחת ולתמיד בשאלה האם נאשם בפלילים יכול להקים ממשלה ● ובינתיים, דווקא האוזר והנדל עלולים למצוא את עצמם ללא אפשרות להצטרף לקואליציה ● פרשנות

עוד 812 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה