הורים יהודים בצפון הגיבו בזעם לרעיון החדש להעביר את בית הספר של ילדיהם לפלסטין. מירי קליין אמרה כי ב"גשר על הוואדי" – בית ספר דו-לשוני עם 280 תלמידים, מחציתם יהודים ומחציתם ערבים – נדהמו לגלות כי תכנית המאה מציעה להעביר את ביה"ס למדינה הפלסטינית. היא קראה לרעיון "מתועב ונורא".
גדי שטרית, ששני ילדיו לומדים בבית הספר, הממוקם בכפר קרע במשולש, אמר: "זה הכעיס אותי. זו לא הדרך, ואני חושש שבית הספר עשוי להיסגר".
לנה טוראל מספרת שהיא "מאוד מאוכזבת" מהסיכוי שתכנית המאה "המוזרה" תציב גבול בין ביתה בפרדס חנה לבין בית הספר שאליו היא שולחת את שני ילדה. "אנחנו נעשה את כל מה שביכולתנו להבטיח שזה לא יקרה", אמרה לי.
"כל בוקר אנחנו לוקחים את הילדים לבית הספר שבו אנחנו לא רק מדברים על חברה משותפת, אלא יוצרים אחת", סיפר לי חוסאם. "אם ביה"ס יועבר לפלסטין, זה ירגיש כאילו מתייחסים לאידאל שלנו כמו משחק"
תכנית טראמפ "מהרהרת באפשרות" להפוך את אזור המשולש מדרום מזרח לחיפה, שבו חיים יותר מ-260,000 ערבים ישראלים, לחלק ממדינת פלסטין. התכנית מציינת שמות של מספר עיירות, ביניהן כפר קרע, שם פועל בית הספר, והורים יהודים וערבים מאוחדים בחוסר שביעות הרצון שלהם מהחזון האמריקאי.
חוסאם אבו באקר אמר כי בחר את בית הספר עבור בתו, למרות שמדובר בנסיעה של 30 דקות מבית המשפחה בזלפה. "כל בוקר אנחנו לוקחים את הילדים לבית הספר שבו אנחנו לא רק מדברים על חברה משותפת, אלא יוצרים אחת", סיפר לי. "אם ביה"ס יועבר לפלסטין, זה ירגיש כאילו מתייחסים לאידאל שלנו כמו משחק".
כמו שכניו בזלפה, גם אבו באקר חושש מהאפשרות של שויך יישובים ערביים מהאזור לפלסטין, אבל מודאג יותר מגורל מבית הספר הייחודי בכפר קרע. "להורים כמוני, הבוחרים בחינוך משותף", הוא מסביר, "זה מרגיש כמו סכין בגב".
"תכנית אסונית"
מנהל בית הספר חסן אגבריה קרא לתכנית "אסון", והוסיף כי אין דרך שבית הספר ישרוד בפלסטין. "התכנית הזו תוביל לסגירת בית הספר, ב-100%", אמר.
הבית הלבן הציג את המשולש כאזור הבשל לשיוך מחדש, בהינתן כי הקהילות הערביות שם "מגדירות את הזהות העצמית שלהן כפלסטינית". ערבים מקומיים – בהם הורים מגשר על הוואדי – הפגינו בשבוע שעבר נגד התכנית, בטענה כי חייהם משולבים עם החיים היהודיים. אגבריה אמר כי העובדה שהתכנית תשפיע על תלמידים יהודיים כמו גם על תלמידים ערביים, מדגישה את הטיעון הזה.
אגבריה הוא איש חינוך ותיק, חלוץ של תכניות לימוד של דו-קיום, המנהל את בית הספר לצד סגן יהודי. הוא דיבר איתי בשבוע שעבר, בזמן שתלמידיו הערבים למדו ערבית וקוראן ותלמידיו היהודים למדו עברית ותורה. הוא לי אמר בעצב כי "התכנית היא טרגדיה עבורי, בתור מנהל בית הספר שיהודים וערבים בנו יחד".
המוסד החינוכי, בית הספר הישראלי היחיד ביישוב ערבי עם נוכחות יהודית ניכרת, הוא חלק מהרשת ללא מטרת רווח "יד ביד", הפועלת תחת משרד החינוך. אגבריה אמר כי אם הגבולות היו משורטטים מחדש, הדבר היה פוגע בסיבת הקיום של בית הספר – שהיא איחוד בקרב האזרחים הצעירים של ישראל.
מירי קליין, קצינת כיבוי אש המתגוררת בקציר, אמרה כי היהודים והערבים באזור שלה יותר מידי מחוברים מכדי להפריד ביניהם. "יש לני שני ילדים שלומדים בבית הספר, והמשרד שלי גם בכפר קרע, אז אני מרגישה מאוד מחוברת"
אך מספר הורים אומרים כי הם יאבקו להשאיר את בית הספר פתוח, גם אם ההצעה של טראמפ תקרום עור וגידים. קליין, אמא לשני תלמידים, אמרה כי "בית הספר ימשיך להתקיים, והורים ימשיכו לשלוח את הילדים שלהם". לדבריה, היא לא מודאגת מההשלכות הביטחוניות של שליחת ילדיה לבית ספר בפלסטין.
קליין, קצינת כיבוי אש המתגוררת בקציר, אמרה כי היהודים והערבים באזור שלה יותר מידי מחוברים מכדי להפריד ביניהם. "יש לני שני ילדים שלומדים בבית הספר, והמשרד שלי גם בכפר קרע, אז אני מרגישה מאוד מחוברת".
אגבריה אמר כי ההצעה עשויה לגרום להקצנה בקרב הצעירים באזור. "זה זורע את הזרעים למלחמה הבאה", הסביר. "אף אחד לא יכול להבטיח שהנכד שלי לא ייצא להילחם עם ישראל". להערכתו, תחושת הדחייה שתושבי המשולש יחושו מישראל תיצור מקור חדש לחיכוך בסכסוך ותשיג "את ההפך מוחלט" משלום.
תושבים נוספים באזור חוששים מהתכנית. מצרי מצרי, 72, התעקש כי חזון של טראמפ "הוא לא תכנית שלום, אלא טרנספר", ואמר: "כמובן שתהיה אלימות". מצרי, נהג אוטובוס בגמלאות, משתף את דעותיו במרכז הגמלאים של כפר קרע, שם חבריו אמרו כי הם מתנגדים לאלימות, אך ישתתפו במחאה נגד התכנית.
מסאלאח האשם, 69, אמר כי "בשום נסיבות לא נסכים", וחזה כי "ההפגנות יהיו עצומות" – גדולות בהרבה מהמחאות של מספר מאות אנשים שנערכו החודש.
שיח מבולבל
הדיון על המשולש יצר שיח מבולבל שבו אנשים מעלים טיעונים מפתיעים.
בימין הישראלי, שם הייתה התנגדות להעברת שטחים לפלסטינים, יש תמיכה חזקה בביתור המשולש מישראל והנפת דגל פלסטין שם. והטיעון הרגיל של הימין, לפי ויתור על שטח יזיק לביטחון ישראל, עולה בתשוקה רבה מצד הערבים.
גראווי זהדי, 64, אמר כי "בוא נגיד שהם נותנים את המשולש לפלסטינים. מה הושג? זה יותר מסוכן לישראל. ישראל צרה מידי בלי השטח הזה".
באופן דומה, הממשל הישראלי רוצה כבר זמן רב שהאזרחים הערבים יזדהו כישראלים ולא כפלסטינים, אך ראש הממשלה היוצא מקדם את תכנית טראמפ, והוא זה שהציע – על פי חלק מהדיווחים – את העברת המשולש. הבית הלבן תמך ברעיון הזה, על בסיס ההיגיון שהקהילות במשולש "מזדהות ברובן כפלסטיניות".
האשם, מורה בגמלאות, אמר לי כי "זה קשה רגשית. במשך שנים הם אומרים שאנחנו ישראלים, וכעת הם אומרים שאנחנו פלסטינים. אבל לרוב, אם אנחנו אומרים שאנחנו פלסטינים, אנשים מגיבים 'אתם מהמחנה של האויב'". הגמלאים האחרים אמרו כי הם חוששים מצניחה ברמת החיים תחת השלטון הפלסטיני. מצרי אמר כי "החיים טובים לנו בישראל. יש לנו דמוקרטיה, עבודה וחיים טובים".
האשם, מורה בגמלאות, אמר לי כי "זה קשה. במשך שנים הם אומרים שאנחנו ישראלים, וכעת הם אומרים שאנחנו פלסטינים. אבל לרוב, אם אנחנו אומרים שאנחנו פלסטינים, אנשים מגיבים 'אתם ממחנה האויב'"
הסנטימנט הזה מהדהד גם ברחובות ובבתי הקפה. סוזן עטאמה, 47, הייתה בבית קפה בכפר קרע ושתתה סחלב חם עם בתה. "אנחנו מאוד מתנגדים שיעבירו אותנו לפלסטין", היא אמרה. "כולם אומרים את זה, זה תרחיש קשה מאוד".
זהדי משוכנע שהתכנית תפגע במצב הכלכלי במשולש ותגדיל בעיות חברתיות. בנו עובד בהיי-טק בנתניה, והוא אמר כי כל המשפחה רגילה לסגנון חיים ישראלי. "אם זה יקרה, אני חושב שכולנו נעבור לנתניה, חיפה, פרדס חנה או בנימינה", אומר זהדי, שחיי כל חייו במשולש. "אם הייתי חי בנתניה או חיפה הייתי 'בבית', אבל זה לא עתיד אמיתי להישאר במשולש ולהיות במדינה פלסטינית".
ברטעה הכפולה
במרחק 15 דקות נסיעה מכפר קרע, נמצאת ברטעה, העיירה שמחולקת לשניים. מערב ברטעה הוא ישראלי, ומזרחה נשלט על ידי הרשות הפלסטינית. אבל גם כאן, במקום שבו ערבים עם אזרחות ישראלים חיים כה קרוב לשכניהם הפלסטינים, בלי בקרות גבול או מחסומים, יש תחושה של שני עולמות נפרדים.
מחמוד אל-כאתיב, אזרח ישראלי, אמר על שכניו הפלסטיניים: "הם נראים לנו מוזרים, הם רואים אותנו בתור מין מוזר. הם משפחה – אבל הם שונים".
בנוסף לעבודה בחנות המשפחתית, מחמוד הוא אח בבית החולים בילינסון פתח תקווה, ואומר כי הדבר חיזק את הצד הישראלי בזהות שלו. על תכנית טראמפ למשולש הוא אומר כי "ברגע האמת לא ניתן לזה לקרות. נצא ונפגין"
אל-כאתיב, 35, דיבר בחנות כלי העבודה של משפחתו, ואמר כי הוא לא יכול לדמיין חיים תחת שלטון פלסטיני. "אנחנו רגילים לדרך שבה הכל עובד כאן. הכל שונה – ביטוח. חינוך, בריאות, ושם יש איכות חיים נמוכה יותר", אמר אל-כאתיב.
בנוסף לעבודה בחנות המשפחתית, הוא אח בבית החולים בילינסון פתח תקווה, ואומר כי הדבר חיזק את הצד הישראלי בזהות שלו. על תכנית טראמפ למשולש הוא אומר כי "ברגע האמת לא ניתן לזה לקרות. נצא ונפגין".
הלקוח שלו, ראביה מארה, קבלן בן 44, הסכים, והוסיף כי הערכים ברחבי המדינה ישבתו. "אם נצטרף, אנחנו יכולים לעצור את כל המדינה עם שביתה", אמר מארה.
בעל חנות הטבק אנדי אליונס, 42, נוקט בעמדה שונה. לאליונס, פלסטיני שגר ליד ג'נין ומגיע לכאן כל יום לניהול החנות שלו, לא אכפת מתכנית טראמפ. לא מפריע לי אם תהיה כאן מדינת ברזיל", הוא אומר בסרקסטיות, ומרחיב: "לא מפריע לי איפה אני כל עוד אין מתחים, חיכוכים ומתח יום-יומי".
לאליונס אין סבלנות לדיבורים על פשרות, ולדעתו זה בלתי נמנע שהצד החזק יותר ינצח. "מי שחזק יותר יוצא החוצה את הצד השני", הוא אמר. "זה מה שזה". אליונס איבד תקווה לכל פתרון שיביא לרגיעה שהוא שואף אליה, ורוצה "לעוף מכאן". הוא הדגיש: "לא רק מישראל או פלסטין, אלא מכל המזרח התיכון".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם