המגזר הערבי שרוצה לחיות במדינת ישראל זקוק לנציגים אמיתיים. אחמד טיבי דופק את המגזר שלו כבר 20 שנה וכך רוב המפלגות הערביות. מנסור עבאס הוא היחיד שניסה ללכת עם ישראל לטובת הציבור שהוא מייצג, לצערנו הממשלה שבה היה חבר לא שרדה מספיק כדי לראות תוצאות.

הבעיה של מפלגות ערביות היא שגם אם ירצו להוביל שילוב בחברה הישראלית, השיח הפוליטי בישראל הוא גזעני לחלוטין. כולם דורשים מכולם להצהיר שלא יסתמכו על מפלגה ערבית להקמת קואליציה – זו בעיקר דרך של הימין לתקוע את הרכבת הממשלה ע"י "השמאל", למרות שהימין מורכב בחלקו הגדול ממפלגות לא ציוניות.

הדרך של אזרחי ישראל הערבים להשתלב במדינה בלי שיוכלו להותיר אותם מחוץ לקואליציה ולהשפעה היא להכניס נציגים לתוך המפלגות הציוניות הליברליות. כך לא יוכלו לסמן אותם כ"ערבים" ולפסול את כל המפלגה. העבודה ויש עתיד ישמחו לקבל את קולות ונציגי האזרחים הערבים.

החלוקה הפוליטית היא כבר לא ימין/שמאל של פעם – יש לנו את הגוש הליברל דמוקרטי, נגד הגוש הסקטוריאלי האנטי דמוקרטי. ערביי ישראל מוזמנים להרוויח את חלקם במדינה הליברלית בזכות ובצורה אקטיבית כתף לכתף עם האזרחים היהודים שמוכנים לקבל אותם – לא תקבלו כלום אם תמשיכו לשבת על התחת, להתלונן על קיפוח, ולחכות שהיהוד יגמרו לריב ביניהם.
זו ההזדמנות שלכם להלחם למען ישראל, בלי להרוג או לההרג, ולעשות את ישראל גם שלכם.