מיכל הלפרין (צילום: אבנר הלפרין)
אבנר הלפרין

מיכל הלפרין, המקורבות והחשש לניגוד עניינים במיזוג הבנקים

הממונה על התחרות מיכל הלפרין התעקשה לייצג את הציבור במיזוג של אגוד ומזרחי אף על פי שבתחילת התהליך נמנעה להתערב בשל הסדר ניגוד עניינים ● הלפרין ניצבה מול מי שעבדה תחתיה בעבר והובסה בסוף ללא קרב ● את פרוטוקול ההחלטה היא מסרבת לפרסם

את תופעת ה"דלת המסתובבת" בין הרגולטורים והמגזר העסקי, הממונה על התחרות, מיכל הלפרין לא המציאה, אלא שנראה שבהליך אישור המיזוג בין בנק מזרחי לבנק אגוד הרגישו היטב את ההשלכות שלה.

"התנהלותה של הלפרין לא הייתה בניגוד לחוק, אבל היא מעלה הרבה סימני שאלה לגבי שיקול דעתה ובעיקר מריחה לא טוב", אומר גורם משפטי המעורה בעניין. מדובר בהתנהלות תמוהה שגם הלפרין עצמה התקשתה לספק לה הסברים מניחים את הדעת.

ראשית הסיפור בתחילת דצמבר 2017, אז הוגשו לרשות התחרות בקשות מטעם בנק מזרחי טפחות ובנק אגוד לאישור הסכם מיזוג, שבו ירכוש בנק מזרחי את מלוא הון המניות של בנק אגוד.

בשל הסדר ניגוד עניינים לתקופה של שנה וחצי, שהלפרין חתמה עליו עם כניסתה לתפקיד הממונה על רשות התחרות, היא העבירה את ההחלטה על אישור המיזוג לידיו של ממלא מקומה, עו"ד אורי שוורץ.

שוורץ פרסם דוח מסקנות מפורט, המתפרש על פני 23 עמודים, ב-21 ביוני 2018, וקבע כי המיזוג בין הבנקים מעלה חשש סביר לפגיעה משמעותית בתחרות ובציבור הלקוחות, ומשום כך הרשות מתנגדת למיזוג.

ב-2013 גויסה ברג-לבנת למחלקה להגבלים עסקיים במשרד מיתר, שהקימה וניהלה אז הלפרין. 5 שנים לאחר מכן, הלפרין כבר ניהלה את הערעור מולה בכובע של הממונה

אף שתאגידים אינם ממהרים לערער על החלטות מיזוג שנדחו, החליטו בבנק אגוד ובבנק המזרחי לערער על ההחלטה בפני בית הדין לתחרות.

בעלי השליטה של בנק אגוד יוצגו בערעור על ידי שתי עורכות דין ממשרד מיתר ליקוורניק גבע לשם טל: עו"ד דין ניבה ברג-לבנת ועו"ד דליה טל, ששתיהן עבדו עם הלפרין באותו משרד עורכי דין, לפני שהיא מונתה לממונה על התחרות.

כמו הלפרין, גם ברג-לבנת עברה בדלת המסתובבת, ומתפקידה כתובעת ברשות התחרות היא נחתה היישר במגזר הפרטי, והחלה לייצג חברות ענק מול רשות התחרות. ב-2013 גויסה ברג-לבנת למחלקה להגבלים עסקיים במשרד מיתר, שהקימה וניהלה אז הלפרין. 5 שנים לאחר מכן, הלפרין כבר ניהלה את הערעור מולה בכובע של הממונה על התחרות.

ויש עוד: זמן קצר לאחר שהלפרין עברה בדלת המסתובבת ממשרד מיתר לתפקידה כממונה על רשות התחרות, קודמה ברג-לבנת במשרד מיתר, ומונתה לשותפה ומובילה באותה מחלקה שהלפרין ניהלה במשך כ-10 שנים בשוק הפרטי.

למרות הבעייתיות בעבודה מול קולגה ועובדת שלה לשעבר, הלפרין הודיעה כי היא זו שתוביל את הרשות בערעור שהגישו בנק אגוד ובנק המזרחי טפחות על החלטת המיזוג ביניהם.

בנק אגוד (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)
בנק אגוד (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

גורם משפטי המכיר היטב את עבודת המשרד התקשה להסביר מדוע הלפרין התעקשה להתערב בתהליך במקום להשאיר את המשך הטיפול לממלא מקומה או למישהו אחר במשרדה, והגדיר את ההחלטה הזו כ"תמוהה ומוזרה".

הלפרין מצידה טוענת כי פעלה בהתאם להסדר ניגוד העניינים שקבע לה משרד המשפטים ובהתאם להנחיותיו, וכי לא הייתה שום מניעה משפטית לכך שתיקח את ההובלה בתיק, לנוכח העובדה שהסתיימה תקופת הסדר ניגוד העניינים שהייתה חתומה עליו בגין עבודתה במיתר. הלפרין העדיפה לא להתייחס לשאלה האם היא לא רואה בהתערבות זו פגם מוסרי וערכי בעבודתה ברשות.

כישלון לאינטרס הציבורי

במבחן התוצאה, המהלך הזה התברר כלא פחות מכישלון צורב הן לרשות התחרות והן לאינטרס הציבורי. בעיתונות הכלכלית כינו את פסק הדין כ"פצצת ארבע טון על הרשות", לאחר שבית הדין לתחרות דחה את הקו שהובילה הלפרין מטעם הרשות, קיבל את ערעור הבנקים, ואישר את המיזוג בין הבנקים לשביעות רצונן של עורכות הדין ברג-לבנת וטל.

"מדובר בהחלטה מאוד דרמטית", אמרו שתי עורכות הדין בראיון לביזפורטל. "זה לא בכל יום שבית הדין הופך החלטות של הרשות. יש מעט מאוד דוגמאות כאלה לאורך ההיסטוריה המשפטית של מדינת ישראל. זה נדיר שזה קורה. בטח ובטח בשוק הבנקאות".

עורכות הדין גם ציינו כי מה שהוביל בסופו של דבר להחלטה הנדירה היא הכנה לקויה של הלפרין והרשות לקראת הדיון בערעור. "הכשל הגדול ביותר זה שלא היו להם ראיות מוחשיות (לפגיעה בתחרות) – לא מהבנקים האחרים ולא מגורמים אחרים בשוק".

השופט בבית הדין אכן קיבל את הטענה כי אגוד אינו גורם תחרותי עכשווי בשוק, אך המעיט בסיכום פסק הדין מהפוטנציאל התחרותי של הבנק בעתיד. אחרי הכל, בקרוב אמורים להתרחש במערכת הבנקאית שינויים משמעותיים, בעקבות יישום חלק מהמלצות ועדת שטרום. כחלק מכך אמורה לקום מערכת להשוואת מחירים בין הבנקים, ומערכת לניוד חשבונות, שתאפשר ללקוח לעבור מבנק לבנק באותה הקלות שעוברים כיום מחברה סלולרית אחת לשנייה.

בנק המזרחי (צילום: Miriam Alster/Flash90)
בנק מזרחי (צילום: Miriam Alster/Flash90)

ההערכה הרווחת היא כי השינויים הצפויים במערכת הבנקאית עשויים היו להגדיל באופן דרמטי את כושר התחרות של בנק אגוד מול הבנקים הגדולים, כך שאך מתבקש היה להעלות את הסוגיה הזו בערעור של הרשות על פסק הדין של השופט.

בכלל, משפטנים ופרשנים כלכליים רבים העריכו כי הרשות לא תוכל לחיות עם ההשפלה שנחתה עליה בבית הדין, ולכל הפחות תנסה לשקם את כבודה, ותגיש ערעור לבית המשפט העליון.

אבל להלפרין היו תכניות שונות. לממלא מקומה לשעבר, אורי שוורץ, לקח כשבעה חודשים עד שהגיע להחלטה האקטיביסטית לדחות את בקשת המיזוג. להלפרין, לעומת זאת, הספיק פחות מחודש מרגע פרסום פסק הדין, כדי להרים ידיים מול הבנקים ולהבטיח את המיזוג ביניהם ללא קרב. ב-10 בדצמבר פירסמה הלפרין הודעה בת שני משפטים בלבד:

"לאחר דיון פנימי שנערך ברשות הוחלט שלא להגיש ערעור על החלטת בית הדין לתחרות. הרשות עומדת בקשר עם הצדדים בנוגע לסוגיות שבית הדין החזיר לפתחה בהם אשראי בתחום היהלומים ונושא הלימות ההון".

בניגוד לדו"ח המלא של שוורץ ולנימוקים שגיבש בהחלטתו ופורסמו בשקיפות מלאה לציבור, החליטה הלפרין למנוע הפעם מהציבור את הגישה לפרוטוקול ונימוקי החלטתה שלא לערער על פסק הדין. הסיבה הרשמית שנמסרה לנו היתה ש"רק כך יובטח מעטה מסוים של חסיון לתהליך גיבוש שיקול הדעת של הרשות ולתהליך הביקורת הפנימית של הרשות".

עוד מסרה הלפרין כי החלטה זו, כמו החלטות אחרות שלה ברשות, התקבלה בהתייעצות עם צוות מקצועי. עם זאת היא לא פירטה מה היה ההרכב אותו צוות ומה היתה עמדת החברים בו.

הלפרין מודה כי למרות החלטת בית הדין לתחרות, לדעתה יש לבנק אגוד פוטנציאל תחרותי, והמיזוג שלו עם בנק המזרחי טפחות הוא טעות. ואולם בניגוד גמור לדעה זו היא לא ערערה על החלטת בית הדין

הלפרין מודה כי למרות החלטת בית הדין לתחרות, לדעתה יש לבנק אגוד פוטנציאל תחרותי, והמיזוג שלו עם בנק המזרחי טפחות הוא טעות. ואולם בניגוד גמור לדעה זו היא לא ערערה על החלטת בית הדין, ובתגובה לשאלה בעניין העדיפה להסיט את נושא הדיון מהמיזוג הספציפי הזה, להשלכות הצפויות על מיזוגים אחרים.

הלפרין טוענת כי הרשות נוהגת להגיש ערעורים לבית המשפט העליון במקרים שבהם מתעוררת שאלה עקרונית הראויה להכרעה ולפסיקה של בית המשפט העליון. מאחר שהחלטת בית הדין לתחרות אינה מעלה סוגיות רוחב, וגם לא קובעת הלכות בעלות השלכה רחבה על מיזוגים נוספים, הרשות לא מצאה לנכון להביא את התיק בפני בית המשפט העליון.

לא ברור מה היתה ההשפעה של הקולגות לשעבר ממשרד מיתר, על התנהלותה של הלפרין. מה שברור הוא שהתעקשותה לייצג את האינטרס הציבורי בסוגיה שהיתה מנועה מלטפל בה בתחילת הדרך בשל ניגוד עניינים, קשרי העבודה הקרובים שהיו לה בעבר עם נציגת בעלי השליטה של איגוד, ובנוסף – החלת מדיניות של חוסר השקיפות כלפי הציבור, לא הגבירו את אמון הציבור, הנמוך ממילא, בעבודת רשות התחרות תקופתה כממונה.

עוד 1,044 מילים
סגירה