1
הסעודים עושים סוף לשמועות
בשנת 1977 נחת הנשיא המצרי אנואר סאדאת בישראל ועשה היסטוריה. לאחר הביקור פתחו מצרים וישראל במו"מ מואץ, שבסופו נחתמו הסכמי קמפ-דייויד והסכם השלום בין המדינות. רגע לפני הבחירות, גם נתניהו רצה להיות סאדאת, וניסה בכל כוחו לייצר פגישה מדינית רמת דרג עם יורש העצר הסעודי.
אם פגישה כזו הייתה מתרחשת (נתניהו דווקא יודע לפרגן לערבים, כל עוד לא מדובר באזרחי ישראל או בשכניה), היה פה פסטיבל מטורף. שופרות השלטון היו משבחים את יכולותיו הבלתי-רגילות של ראש הממשלה בתחום המדיני, ומתארים את המפגש כפריצת דרך וכרגע שיא בתולדות המדינה.
אבל בראיון לערוץ אל-ערביה, שר החוץ הסעודי פייסל בן פרחאן שם קץ לשמועות ביחס לפגישה אפשרית עם הנסיך מחמד בן סלמאן. "עמדתנו בעניין הפלסטיני נותרה ללא שינוי, לא תהיה פגישה בין נתניהו ליורש העצר", אמר שר החוץ, והוסיף כי "לא קשה למצוא מדינות שיש להן בעיות עם איראן".
אם הייתה מתרחשת הפגישה לה ייחל נתניהו, היה פה פסטיבל מטורף. שופרות השלטון היו משבחים את יכולותיו הבלתי-רגילות בתחום המדיני, ומתארים את המפגש כפריצת דרך וכרגע שיא בתולדות המדינה
גם לפני הבחירות הקודמות ניסה נתניהו לייצר פגישות כאלה – עם מלך מרוקו, מלך ירדן או הנשיא המצרי, מה שבא – ברוך הבא. אך המנהיגים הוותיקים הללו גילו משנה זהירות, ולא ששו לשמש תפאורת בחירות לראש ממשלת ישראל.
בן סלמאן שונה מהם: הוא צעיר יותר, מיודד עם ג'ארד קושנר, וככל הנראה נתון להשפעה אמריקאית יותר מאשר אחרים. אילו העניין היה תלוי רק בו, ייתכן שהפגישה המדוברת כבר הייתה יוצאת לדרך. אך בריאד יש עוד גורמים שככל הנראה מרסנים את להיטותו להתקדם לעבר ברית גלויה עם ישראל נגד איראן.
אמנם בסעודיה ממשיכים להביע תמיכה בעסקת המאה ו"מוצאים בה נקודות חיוביות", אך נדמה שזה כל מה שבית המלוכה שם מוכן לתת לטראמפ כעת.
למרות הכישלון, נתניהו ימשיך לנסות את מזלו: פגישה במפרץ, הסכם אי-לוחמה עם מנאמה או אבו-דאבי – מה שיצליח. אך גם אם משאלות ליבו יתגשמו, הפגישות וההסכמים הללו לא יהיו משני מציאות. הם לא יבטיחו שקט ברצועת עזה ובגדה, ולא יסייעו בפתרון הסוגיה הפלסטינית.
אין ספק שיחסים עם מדינות המפרץ חשובים לישראל, אך ליחסים בין ישראל לירדן יש משמעות עוד יותר גדולה, כיוון שירדן היא זאת שמבטיחה לישראל את השקט בחזית המזרחית. גם הפתרונות לסכסוך עם הפלסטינים נמצאים כאן – מעבר לפינה – ולא בארמונות היפים של דובאי, אבו-דאבי או ריאד.
2
100 מיליון מצרים מודאגים
לתינוקת המצרית שעשתה היסטוריה, והביאה את אוכלוסייתה של מצרים למספר העגול והיפה של 100 מיליון בני אדם, קוראים יסמין רביע. יסמין – תושבת מחוז מיניה בדרום מצרים – תלך לגני הילדים הצפופים, תבקר במרפאות הישנות יחד עם הוריה, ואז תלך לבית הספר, שם תשב בכיתה עם עוד עשרות רבות של ילדים.
בעוד שבמדינות אירופה מודאגים משיעורי פריון נמוכים והצטמקות האוכלוסייה, במצרים מתמודדים עם פיצוץ אוכלוסין ומתקשים לסגור את הפערים המתרחבים. מדי שנה המדינה צריכה לבנות מאות בתי ספר חדשים, לייצר אלפי מקומות עבודה ולדאוג לכך שלכל 100 מיליון המצרים יהיו לחם – ובעיקר מים.
בימים אלה מתנהלות שיחות קדחתניות בין מצרים לאתיופיה על גורלו של סכר "א-נהדה", שאמור להיכנס לפעולה בשנה הקרובה.
אתיופיה, שאוכלוסייתה חצתה את רף ה-100 מיליון כבר ב-2017, דורשת את חלקה במי הנילוס, ובמצרים רואים בפתיחת הסכר איום ברור ומיידי.
כבר עכשיו, באזורים רבים במצרים יש מחסור במים זורמים ונקיים. מה יקרה אם כמות המים תקטן בעשרות אחוזים? גם אם הצדדים יגיעו לפשרה, נראה שמשק המים המצרי יספוג מכה קשה. וכמובן שהבעיה שם הרבה יותר רחבה.
https://youtu.be/PWdRog7QoPc
כבר בשנות השבעים, הזמר המצרי הפופולרי אחמד עדוויה שר את הלהיט שלו בשם "זחמה" ,על תחושת הדוחק והצפיפות שהפכה למציאות חייו של כל מצרי: חסרות מיטות בבתי החולים, חסרים מקומות בכיתות הלימוד, חסרים כבישים ובתים. אז במקביל לשמחה הטבעית על הולדת הילדים, במצרים משווים בפה מלא את שיעורי הפריון הגבוהים לטרור, מבחינת האיום על ביטחון המדינה
חסרות מיטות בבתי החולים, חסרים מקומות בכיתות הלימוד וחסרים כבישים ובתים. אז במקביל לשמחה הטבעית על הולדת הילדים, במצרים משווים את שיעורי הפריון הגבוהים לטרור, מבחינת האיום על ביטחון המדינה
נראה שהממשל המצרי יצטרך לחזור לטקטיקות שגרמו להאטה בגידול האוכלוסין בשנות השמונים, ולשכנע את האזרחים לעשות פחות ילדים, ובמקביל – לייצר פתרונות בזק ל-100 מיליון בני אדם, שצפויים להפוך ל-128 מיליון עד שנת 2030.
3
בשורה רעה לדיקטטורים
השלטונות הסודאניים הודיעו שלא יהססו להסגיר את הנשיא המודח עומר אל-בשיר, המואשם בביצוע פשעים נגד אנושות, לידי בית הדין בהאג.
בעבר, בית הדין הבינלאומי הוציא נגד צו מעצר אל-בשיר, בגלל מעורבותו ברצח העם בחבל דרפור, שם נרצחו מאות אלפי בני אדם.
אך אל-בשיר שחט לא רק דרפוריים, אלא גם סודאנים אחרים – חברי שבטים שבהם רצה לנקום, נוצרים, מתנגדים פוליטיים ואחרים.
למרות שהעבדות הוצאה מחוץ לחוק שם, סודאנים רבים (במיוחד הנוצרים) הפכו לעבדים, כאשר סוחרי עבדים נהנו מקרבה לאל-בשיר וזכו להגנתו.
קרבנות רבים של אל-בשיר המתינו לרגע הזה במהלך שנים רבות. חשוב מאוד שאל-בשיר יוסגר וישלם על פשעיו. לא רק הקרבנות יצפו במשפטו, אלא גם עריצים בכל העולם, שידעו שגם הם אינם חסינים מפני עונש
קרבנות רבים של אל-בשיר – נשים שנאנסו על ידי חייליו, משפחות שאיבדו קרובי משפחה במהלך הטיהורים האתניים ומעשי הטבח וילדים שנהפכו בעל כורחם לחיילים ואולצו לירות בבני אדם – המתינו לרגע הזה שנים רבות.
חשוב מאוד שאל-בשיר יוסגר וישלם על פשעיו. לא רק הקרבנות יצפו במשפטו, אלא גם עריצים בכל העולם, שידעו שגם הם אינם חסינים מפני עונש.
עוד נקודה למחשבה: לפני כשנתיים, ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו – שחותר כאמור להתקרב לעולם הערבי בכל מחיר – היה מוכן להיפגש עם הפושע הצבאי עומר אל-בשיר, שידיו מגואלות בדם של מאות אלפי קרבנות חפים מפשע
המטרה הייתה לקצר את הטיסות לברזיל, ולאפשר למטוסים הישראלים לטוס מעל סודן. הרי מגובה רב כל כך לא רואים את קרבנות האונס והרצח ההמוני.
4
יורש העצר לחש לגמלים וכבש לבבות
פסטיבל גמלים מרהיב מתקיים בימים אלה בנסיכויות המפרץ. מאות גמלים מסעודיה, כווית, בחריין ועומאן משתתפים במרוצים ובתחרויות יופי.
הפרסים לנאקות ולגמלים הכי יפים מגיעים למאות אלפי דולרים, אבל עבור מי שמשתתף בתחרויות הללו מדובר לא רק בכסף, אלא באהבת אמת.
הסרטון שפורסם באינסטגרם של יורש העצר של דובאי, ובו הוא משוחח בחביבות עם גמליו בעודו נוהג ברכב, מיד הפך לוויראלי. כאשר יורש העצר פונה שם לגמלים בשם עמאר ופארס, והם ניגשים לחלון ונענים לו בשמחה
הסרטון שפורסם באינסטגרם של יורש העצר של דובאי, שייח' חמדאן בן מוחמד בן ראשד אל-מקטום, ובו הוא משוחח בחביבות עם גמליו בעודו נוהג ברכב, מיד הפך לוויראלי, כאשר האמירתיים משבחים את אהבתו ודאגתו לבעלי חיים. יורש העצר פונה שם לגמלים בשם עמאר ופארס, והם ניגשים לחלון ונענים לו בשמחה.
https://youtu.be/6d-Y__NL7ak
המרוצים מתקיימים בתקופת החורף, כאשר התחרויות האחרונות מסתיימות באפריל, לפני שהחום הופך לבלתי נסבל. בתחרויות משתתפים גם רוכבים רובוטיים, שפותחו כדי להקטין שימוש ברוכבים צעירים וקלי משקל במיוחד.
5
השבוע בתולדות המזרח התיכון
ב-14 בפברואר 2005 נשמע פיצוץ עז במרכז ביירות. ראש ממשלת לבנון לשעבר, רפיק אל חרירי, שעבר בשיירה ליד מלון סנט ג'ורג', נהרג במקום עם מאבטחיו.
ארגון סורי קטן המסונף לאל-קאעידה נטל אחריות לרצח, אולם משפחת חרירי ותומכיה הפנו אצבע מאשימה לשלטון הסורי ולארגון הטרור השיעי חזבאללה.
בעקבות רציחתו של חרירי בביירות פרצו הפגנות ענק נגד נוכחותה של סוריה בלבנון, ולאחר כשבועיים נפלה הממשלה הלבנונית. בחודש מאי באותה שנה, סוריה סיימה את נוכחותה הצבאית בלבנון, שנמשכה מאז 1975
בעקבות רציחתו של חרירי בביירות פרצו הפגנות ענק נגד נוכחותה של סוריה בלבנון, ולאחר כשבועיים נפלה הממשלה הלבנונית. בחודש מאי באותה שנה, סוריה סיימה את נוכחותה הצבאית בלבנון, שנמשכה מאז 1975.
בית הדין המיוחד שהוקם על ידי האו"ם חקר את נסיבות רציחתו של חרירי וחשף את זהותם של הנאשמים ברצח – פעילי חזבאללה, ובהם גיסו של עימאד מורנייה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם