האם בבחירות הקרובות, בעוד כשבועיים, צפויים זיופים? אם שואלים חלק מהפעילים בארגוני "משמר הבחירות האזרחי" והתנועה לטוהר המידות, התשובה לכך חיובית.

"הפעם יהיו זיופים בענק", מעריך פעיל התנועה לטוהר המידות, אמיר חרמוני. "המשטרה וועדת הבחירות המרכזית כמעט שלא טיפלו בזיופים שהיו בשני סיבובי הבחירות הקודמים. למיטב ידיעתנו, כל התלונות נסגרו ואף אחד לא הועמד לדין ונענש. זה מעודד את הפושעים להמשיך ולהונות בבחירות עוד ועוד. המסר לזייפנים פשוט: 'סבבה, תמשיכו בכיף'".

ממידע שהגיע לידי זמן ישראל עולה כי ב-333 קלפיות מתוך כ-11 אלף הקלפיות שיוצבו ביום הבחירות ברחבי הארץ לא שובץ אף נציג, חבר ועדת קלפי או משקיף, מטעם המפלגות "כחול לבן", "העבודה-גשר-מרצ" או הרשימה המשותפת – כולן מפלגות השמאל והמרכז. במרבית הקלפיות הללו אין גם נציגים מטעם "ישראל ביתנו", כך שלמעשה אין בהן כל ייצוג לאופוזיציה. קיומן של מאות קלפיות כאלה מהווה פתח ענק לזיופים.

עם זאת, מדובר בשיפור ביחס לבחירות באפריל, שבהן לא היה ייצוג לאופוזיציה ביותר מ-1,400 קלפיות, וב-26 קלפיות לא היה ייצוג לממשלה.

עוד נודע לזמן ישראל כי המשטרה לא טיפלה בתלונה מגובה במסמכים וראיות שהגישו "משמר הבחירות האזרחי" והתנועה לטוהר המידות, על מאות מקרים שמעלים חשד כבד לזיופים בבחירות באפריל.

בדיקה העלתה כי המשטרה סגרה את התלונה שהוגשה בעניין בתוך ארבעה ימים, מבלי שהיא הועברה ליחא"ה או ליחידה 433. לזמן ישראל נודע כי בכוונת ארגונים אלה להגיש השבוע ערעור על סגירת התלונה.

תלונה שהוגשה למשטרה בבחירות 2019 א'
פנייה ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית 10.2.2020

בתלונה למשטרה, שהתבססה על מסמכים של ועדות הקלפי ואירועים שבהם נכחו פעילי "משמר הבחירות", נכתב, בין השאר, כי יש חשש להגדלה מלאכותית של מספר מצביעי הליכוד בירכא ועפולה; וחשד למחיקה ולשינוי של הנתונים על מספר המעטפות בהקלדה, בכ-90 קלפיות ברמלה, טבריה, ביתר עלית, כפר סבא, פתח תקווה, מודיעין, נתניה, רהט ועשרות יישובים נוספים.

חנןו מלצר (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

בתלונה נכתב עוד כי מפלגה אחת החזיקה מטעמה שני נציגים ויותר ב-10 קלפיות, וכי מפלגת יהדות התורה ביצעה חילופים של 87 משקיפים עם מפלגות אחרות, לכאורה בניגוד לחוק. עוד נטען כי מספר המצביעים בבית"ר עלית נופח.

בעקבות התלונה הזאת, הגיש השופט חנן מלצר, ששימש כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית בבחירות בספטמבר, תלונה נוספת במשטרה על זיופים שלכאורה נעשו בספטמבר ב-31 קלפיות. עם זאת ככל הידוע לנו, גם התלונה הזאת לא טופלה.

"הזיופים בבחירות מועד א' באפריל הזיזו להערכתנו 4 מנדטים מצד לצד", אומר חרמוני, "בעקבות הרעש שעשינו, מנהלי הוועדות נכנסו ללחץ ובבחירות מועד ב' בספטמבר היו הרבה פחות זיופים. אבל האם אחרי שהגשנו תלונות למשטרה מישהו הספיק לבדוק אותן? לחקור אותן? אם זה הטיפול והמסר לעבריינים, מדוע שבבחירות מועד ג' לא יחזרו להיקף הזיופים של  מועד א', ואף יאפילו עליהם?"

"הוועדה מגוננת על חברי ועדות הקלפי"

לפני כשבוע שלחו פעילי התנועה לטוהר המידות וארגון "משמר הבחירות האזרחי" מסמך ליו"ר הוועדה, השופט ניר הנדל, ולמנכ"לית הוועדה אורלי עדס, ובו שורה של הצעות ודרישות דחופות וקונקרטיות להפיק לקחים מהבחירות הקודמות ולנהל את הבחירות הקרובות בהתאם לכך. במסמך מוצע, בין השאר:

• להרחיק מתפקידם את חברי ועדות הקלפי החשודים באי סדרים ו"חלקם גם במעשים פליליים", כולל אלה שבעניינם הוגשו תלונות במשטרה אך עדיין משמשים בתפקידם וצפויים לשמש בו גם בבחירות הקרובות במרץ, למעט חלק מחברי ועדות הקלפי בירכא ובפורודיס שהורחקו מתפקידם.
• להרחיק 424 מזכירים של ועדות קלפי שלפי דו"ח מבקר המדינה ביצעו עבירות בבחירות לכנסת ה-20 ב-2015.
• להעמיד לדין את החשודים בזיוף הבחירות כדי למנוע הישנות של מעשיהם בבחירות הקרובות, וכדי להרתיע אחרים מלבצע עבירות בקלפיות בבחירות הקרובות.
• לשנות את המדיניות שלפיה מחולקים הנציגים בקלפי בין המפלגות השונות, כדי למנוע מצב שבו יש קלפיות בלא נציגות לקואליציה או לאופוזיציה.
• למנוע החלפה בין נציגי המפלגות בקלפיות.
• לתעד, לצלם ולפרסם את הפרוטוקולים של ועדות הקלפי ושל התוצאות הידניות בבחירות, כולל חתימות ומספרי תעודות זהות של חברי הוועדות.
• לצלם את תהליך ספירת הקולות בחדרי הקלפיות.
• להבהיר לבעלי התפקידים בקלפיות את האחריות, חוקי הבחירות והסנקציות שיופעלו עליהם במקרה של אי-סדרים.

ואולם ב"משמר הבחירות" טוענים כי בוועדה לא הגיבו למכתב או להצעות במסמך.

"חלק מהליקויים שנמצאו בבחירות באפריל תוקנו בספטמבר, וחלק לא, למרות שפנינו לוועדה שוב ושוב ואמרנו שיש פרצות כאלה", אומר ד"ר מיכאל מוריס-רייך, פעיל ארגון משמר הבחירות. "יש חוסר שקיפות בוועדות שעוזר לרמאים, לנוכלים ולזייפנים".

בין השאר מציין מוריס-רייך כליקוי שדורש תיקון את האיסור לצלם את הפרוטוקולים של הוועדות. "כשעברנו על הפרוטוקולים האלה בבחירות במרץ חשכו עינינו מכל הבלאגן, הזיופים והרמאויות שמצאנו שם", הוא אומר. "בהמון מקרים לא היה קשר בין התוצאות בפרוטוקול ובין מה שהוקלד ונמסר הלאה. אז למה מסתירים את זה?"

גם העובדה שמסתירים את השם ומספר הזהות של חברי הוועדות, כך שמשקיף מבחוץ לא יכול לראות ולדווח מי ישב בוועדה, בעייתית לדברי מוריס-רייך. "הנימוק הרשמי הוא שכך שומרים על הפרטיות של המשקיפים, אבל הם בתפקיד ציבורי ואלה לא פרטים אישיים. נראה שבוועדת הבחירות רוצים להגן על חברי הוועדות מאחריות אישית ופלילית אם יהיו הסתבכויות. זה לא מקובל עלינו".

מיכאל מוריס רייך מארגון משמר הבחירות ואמיר חרמוני מהתנועה לטוהר המידות מגישים תלונה במשטרה על אי-הסדרים בבחירות הקודמות (צילום: קונסטנטין צ'רניצקי)

"הוועדה נכשלה בשמירה כבר שלוש בחירות לפחות"

בבחירות שהתקיימו ב-2015 התחילו פעילים חברתיים לחשוד שיש זיופי בחירות בהיקף גדול בבחירות. הסיבה העיקרית לכך היתה קפיצה של שלושה מנדטים מגוש השמאל-מרכז לגוש הימין בתוצאות האמת, ביחס לקלפיות המדגמיות.

שרון שמורק, פעילה במשמר הבחירות אומרת: "אני לא קובעת שהיה זיוף בבחירות ב-2015 כי אני לא יודעת, אבל זה נראה מוזר, ולקראת הבחירות הבאות התחילה התארגנות בניסיון לעקוב אחר זיופים".

"אנשים שלנו שהגיעו לראיונות נוכחו ש-98% מהמרואיינים הם חרדים ודתיים שכנראה קיבלו אפשרות להירשם לראיונות באופן שלא היה זמין לכלל הציבור"

מההתארגנות הזאת הוקם משמר הבחירות, ומספר הפעילים בארגון גדל מבחירות לבחירות. "בבחירות באפריל כבר נכחנו בקלפיות ועקבנו אחר הפרוטוקולים של הקלפיות ומצאנו מספר גדול של זיופים", אומרת שמורק, "השווינו בין התוצאות שנרשמו בפרוטוקולים של הוועדות לבין התוצאות המוקלדות, ומצאנו פערים גדולים, לרוב לכיוון ימין.

"עברנו על הפרוטוקולים עצמם, ומצאנו מחיקות וזיופים צורמים, שעברו לגמרי חלק לוועדות הקלפי האזוריות, כאילו לא הייתה בעיה. בהרבה מקרים ראינו שיש התאמה בין קלפיות בלי נציגי אופוזיציה לקלפיות לאינדיקציות שונות לאי-סדרים".

עוד מציינת שמורק כי הפעילים גילו שלעתים אין אכיפה של נהלים חשובים, למשל, של הנוהל שמחייב להסיע את הקלפי לוועדה האזורית בנוכחותם של שני חברי קלפי לפחות. "לרוב רק נציג אחד נוסע עם הקלפי, וזה עוד פתח לזיופים", היא אומרת.

הגילויים האלה הובילו את שמרוק להבנה "שתהליך הבחירות פרוץ לרווחה, ולרוב כלל לא ניתן לדעת האם היו זיופים ובאילו היקפים, כי אפשר לאתר בעיקר זיופים חובבניים. לדעתי ועדת הבחירות כשלה כשלון חרוץ כבר שלושה סבבי בחירות לפחות".

"המעטפות הכפולות מהוות כשמונה מנדטים. הן נספרות באולם גדול, ולא ידועים נהלי הבקרה על התהליך. החשש שלנו הוא שדווקא בגלל הגברת הפיקוח בקלפיות ייעשה ניסיון מוגבר לזייף בספירת המעטפות הכפולות"

מוקד סיכון נוסף לזיופים הוא תהליך ספירת המעטפות הכפולות, שמתבצע בימים שאחרי הבחירות. "האפשרות להירשם לראיון קבלה לתפקיד של סופר מעטפות בבחירות הקרובות במרץ היתה פתוחה לקהל הרחב למשך שעתיים בלבד", אומרת שמרוק. "אנשים שלנו שהגיעו לראיונות נוכחו ש-98% מהמרואיינים הם חרדים ודתיים שכנראה קיבלו אפשרות להירשם לראיונות באופן שלא היה זמין לכלל הציבור. בשיחה עם מעט החילונים שהיו שם התברר שהם עובדי משרד הפנים.

"המעטפות הכפולות מהוות כשמונה מנדטים. הן נספרות באולם גדול, ולא ידועים נהלי הבקרה על התהליך. החשש שלנו הוא שדווקא בגלל הגברת הפיקוח בקלפיות ייעשה ניסיון מוגבר לזייף בספירת המעטפות הכפולות בבחירות במרץ".

שלטי בחירות בצפת (צילום: Lucie March/Flash90)

1,600 מתנדבים ביקרו בקלפיות בספטמבר

בבחירות האחרונות, שהתקיימו בספטמבר, הפעיל הארגון כ-1,600 מתנדבים. בבחירות הקרובות, במרץ, שואף הארגון להפעיל מספר עוד יותר גדול של מתנדבים בקלפיות ברחבי הארץ, בעיקר באלה שהתגלו בהן זיופים ואי סדרים בשתי מערכות הבחירות הקודמות באפריל ובספטמבר, וכן בקלפיות שאין בהן נציגות לאופוזיציה.

פעילי הארגון פנו לכל המפלגות והציעו להן לשתף פעולה בבקרה על הבחירות. בפניות הארגון למפלגות נאמר כי מדובר בארגון על-מפלגתי, שיש בו מתנדבים מכל הקשת הפוליטית. בין השאר, הוצע למפלגות כי מתנדבי הארגון יירשמו כמשקיפים של המפלגות – מאחר שמשקיפים בקלפי צריכים להשתייך למפלגה כלשהי.

ואולם, בארגון טוענים שרק מפלגת העבודה, גשר ומרצ והאיחודים ביניהן, וכן מפלגת "הפיראטים", הסכימו לשתף איתם פעולה. שאר המפלגות, כולל "כחול לבן", "ישראל ביתנו" והרשימה המשותפת לא הגיבו לפניותיהם.

"המתנדבים שלנו הם אנשים עובדים עם משפחות וזה מאוד קשה, אבל הם מבינים שזה מאבק על הדמוקרטיה, על עצם הקיום שלנו, וזה חשוב להם", אומרת שמורק.

שרון שמורק ותמר גרשוני, פעילות ארגון משמר הבחירות (צילום: באדיבות המרואיינת שרון שמורק)

יש זיופים בפרוטוקולים? אז אסור לצלם אותם

הארגון העביר את הממצאים שגילה על מערכות הבחירות הקודמות לוועדת הבחירות המרכזית, אבל לטענת הפעילים, בוועדה לא התרגשו מהטענות לזיופים, והארגון החליט להוציא את הממצאים בתקשורת.

בתחקירים שפורסמו באוגוסט בעיתונים "הארץ" ו"גלובס", והתבססו בחלקם על ממצאי "משמר הבחירות", נמצא כי "הפיקוח על הקלפיות רופף, ובעשרות קלפיות אותרו אי-סדרים וחריגות שאיש לא בודק; נציגי הקלפי מילאו מאות רבות של טפסים בניגוד להוראות, מה שעשוי להסתיר זיופים; ביותר מאלף קלפיות לא נכח בוועדת הקלפי נציג האופוזיציה".

עוד נכתב בתחקיר כי: "בשל העומס, שופטים חותמים על מאות פרוטוקולים בתוך שעות בודדות, כמעט ללא בדיקה; בוועדת הבחירות טעו בהקלדת אלפי קולות בין המפלגות; אחוזי הצבעה חריגים ואנומליות בקלפיות ביישובים כלל לא נבדקו; יהדות התורה והמפלגות הערביות סיכמו על דיל שיגדיל את כוחן בקלפיות החשובות להן".

"לגבי הבחירות הראשונות ב-2019 – עשינו בדיקה סטטיסטית של התוצאות ב-1,400 הקלפיות שלא הייתה בהן נציגות לאופוזיציה, וראינו שהייתה בהן עלייה תמוהה בשיעורי ההצבעה בזמן שברוב המדינה הייתה ירידה"

המהלך הזה הניב את התוצאה שציפו לה בארגון. "אחרי הפרסום בתקשורת, פתאום בוועדת הבחירות נכנסו ללחץ והתחילו לפעול", אומר מוריס-רייך. ואכן, בבחירות ספטמבר, ירד דרמטית מספרן של הקלפיות בלא נציגים לאופוזיציה (מה גם שנציגי "ישראל ביתנו" הפכו לפתע לנציגי אופוזיציה). כמו כן נהלים חודדו, ומנהלי קלפיות הוזהרו שלא יהיו אי התאמות תמוהות בין התוצאות שהוקלדו לתוצאות בפרוטוקול, ובין מספר המצביעים והמעטפות בפועל לבין המספרים שדווחו.

ספירת המעטפות הכפולות בבחירות ב-2015 (צילום: Miriam Alster/FLASH90)

עם זאת, במקביל להחמרת הנהלים, הוחלט בוועדת הבחירות "לירות בשליח" ולמנוע מנציגי הארגונים שחשפו את הליקויים אפשרות לצלם את הפרוטוקולים. "בבחירות בספטמבר כבר לא נתנו לנו לצלם את הפרוטוקולים, וזאת בניגוד לנהלים של ועדת הבחירות עצמה שמאפשרים לצלם עותק אחד של הפרוטוקול", אומר מוריס-רייך. כמו כן נאסר על הארגון לצלם את תהליך ספירת הקולות.

"הם השתמשו בשערורייה סביב המצלמות שהליכוד הכניס לקלפיות ביישובים הערביים כדי שלא נכניס מצלמות לספירת הקולות", אומר מוריס-רייך, "למרות שזה בכלל לא אותו הדבר לצלם מצביעים ולצלם ועדות קלפי ואת הניירת שלהם. הבוחר לא אמור להיות שקוף ומצולם, הוועדה שסופרת קולות כן".

בליכוד טוענים שכמעט כל הזיופים היו במגזר הערבי, ולכן הם דרשו לצלם שם קלפיות ולהגביר את המעקב. 

"זה לחלוטין לא נכון. זיופים היו בכל המגזרים, גם בקלפיות של יהודים. היו זיופים רבים ורציניים במגזר הערבי, כולל הדברים שפורסמו בכתבה של קלמן ליבסקינד כמו הפתקים העגולים, אך בדיוק כפי שהזיופים במגזר היהודי לא טופלו, גם אלה  לא טופלו. יש לציין גם שהרבה מהזיופים במגזר הערבי, אם לא רובם הגדול, היו לטובת הליכוד וש"ס".

יהיה מי שיטען שאתם ארגון שמאל ושאתם פועלים כדי להביא להבסת הליכוד בבחירות. זה לא נכון? יש לכם פעילים ימנים?

"אנחנו ארגון א-מפלגתי ויש לנו פעילים ימנים, אבל הם מנוטרלים ולא יכולים להשקיף בקלפיות, כי כדי להציב אותם בקלפיות אנחנו צריכים מפלגת ימין שתאמץ אותם כמשקיפים שלה, ואף מפלגת ימין לא מוכנה לשתף איתנו פעולה".

המקרים שאתם מתארים חמורים, אבל האם מבחינה סטטיסטית אלה זיופים בהיקף שבאמת עלול להשפיע על התוצאות? אתה יכול לקחת את התוצאות של אחת ממערכות הבחירות האחרונות ולהגיד 'הן זויפו'?

"התוצאה של הבחירות ב-2015 בהחלט מעלה סימני שאלה, אבל לא היינו שם כדי לבדוק אותן. לגבי הבחירות הראשונות ב-2019 – עשינו בדיקה סטטיסטית של התוצאות ב-1,400 הקלפיות שלא הייתה בהן נציגות לאופוזיציה, וראינו שהייתה בהן עלייה תמוהה בשיעורי ההצבעה בזמן שברוב המדינה הייתה ירידה. זה מעלה שאלה על תוצאות מזויפות".

"בבחירות בספטמבר היו זיופים אבל לא בהיקף שאפשר לומר 'הבחירות זויפו'. לגבי מרץ הקרוב אני מודאג מאוד. אין ענישה של מי שסרח באפריל ולמיטב ידיעתי גם של מי שסרח בספטמבר, אז למה שהעבריינים לא יחזרו לסורם? למה שלא יזייפו? איפה ההרתעה? זאת מלחמה בטחנות רוח והבחירות הקרובות מדאיגות אותנו מאוד".

תגובות

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה:

"ככלל, כל תלונה המעלה חשד לביצוע עבירה פלילית, נבדקת ומטופלת ביסודיות במטרה להגיע לחקר האמת".

"עם קבלת התלונה נבדקו פרטיה שכללו טענות לאי סדרים במספר קלפיות ברחבי הארץ, טענות שחלקן הובאו בפני ועדת הבחירות המרכזית, ונקבע כי אין מקום להמשך חקירה במישור הפלילי".

מכחול לבן נמסר כי המפלגה לא קיבלה פניה כלשהי מארגון "משמר הבחירות האזרחי".