זמן ישראל חשף הבוקר שורה ארוכה של ליקויים בטיפול הרשויות בזיופים שהתגלו במערכות הבחירות הקודמות, אשר העלו חשש בארגונים שונים כי הטיוח יובלזיופים נרחבים בבחירות הקרובות.

בעקבות הפרסום, שלחה ועדת הבחירות המרכזית תגובה מפורטת וארוכה, הגם שלא כללה תשובות למרבית השאלות שעלו בכתבה. עם זאת, זמן ישראל מפרסם את תגובת הוועדה כאן כלשונה.

"ועדת הבחירות המרכזית מעריכה את פעולתם של הגופים השונים, בכל הקשור לשמירה על טוהר הבחירות. יחד עם זאת, ראוי היה כי כל אותם גופים 'הדורשים' מוועדת הבחירות ביצוע פעולות מיידיות לשיפור השמירה על טוהר הבחירות יבחנו ראשית את הוראות החוק, יוודאו את העובדות לאשורן, ויתייחסו למסגרת הזמנים הנתונה ליישום.

"ויוזכר – הגוף המקצועי ובעל הסמכות, האמון על ארגון וביצוע הבחירות לכנסת, וזאת מכח חוק הבחירות לכנסת – הוא ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, ובכל הכבוד וההערכה הראויים – גופים חיצוניים, אינם יכולים לבוא בגדר 'דורשים', אלא בגדר מציעים בלבד.

"ועדת הבחירות המרכזית מבצעת את תפקידה נאמנה, ובמסגרת זו, כנוהל קבוע, מבצעת הוועדה הליך סדור של הפקת לקחים מכל מערכת בחירות, וכך נהגה גם בשלוש מערכות הבחירות האחרונות, על אף העובדה שהתקיימו ברצף בשנה אחת!

"הליך זה בוצע גם הפעם הזו, על אף קיצור תקופת הבחירות. במסגרת זו הוכנסו שינויים וחידושים רבים בתהליכי הבחירות ובציוד הבחירות – והכל במסגרת האפשרויות לביצוע ויישום בלוח הזמנים הדחוק.

"מכל מקום, ועדת הבחירות המרכזית לכנסת אינה נוהגת להשיב לפונים אליה באמצעות גורמים מתווכים, והפונים יקבלו תשובה לפנייתם באופן ישיר".

"החוק מחייב להציב רק שלוש מפלגות בקלפי"

לגבי המידע שהגיע לידי זמן ישראל, לפיו יש יש יותר מ-300 קלפיות שבהן אין שום נציגים של מפלגות שמאל-מרכז, נמסר מהוועדה: "ברצוני ליידע ולהרגיעך כי חוק הבחירות קובע שהוועדה תקבע 'לא מאוחר מהיום ה-40 (22.1.2020) את מספר חבריה של כל אחת מוועדות הקלפי והרכבה הסיעתי מבין הסיעות המיוצגות בוועדה… ובלבד שבכל ועדה יהיו מיוצגות לא פחות משלוש סיעות'.

"מהסעיף עולה שהדרישה החוקית היא אך ורק לשלוש סיעות שונות, כלומר, אין כל מניעה חוקית להצבת נציגים מאותו הגוש.

"אולם, הוועדה החמירה זה מספר מערכות בחירות, מיוזמתה, את דרישת החוק, וקבעה תנאי נוסף לחלוקה, והוא חלוקת הגושים, וזאת במגמה למקסם את האיזון בקלפיות.

"על כך, נוספת החמרה נוספת של השופט אליקים רובינשטיין, מי שכהן כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-19, שקבע כי – "סיעה", לצורך הכנת ההרכב הסיעתי, היא גם כמה סיעות שמתמודדות יחד לכנסת כרשימת מועמדים אחת, קרי – זוהי גם החמרה נוספת, מעבר לדרישת החוק.

"ניתן לערוך את ההרכב הסיעתי של ועדת הקלפי, רק לאחר הגשת רשימות המועמדים, והחל ממועד זה (ביום ה-46 שלפני יום הבחירות) מחושב ההרכב הסיעתי על ידי מערכת המידע של ועדת הבחירות. החלוקה לגושים מאפשרת שיבוץ סיעות מאוזן, ככל הניתן, במגבלות הקיימות של גודל הגושים.

"המערכת הממוחשבת מחשבת ומשבצת את הרכב ועדות הקלפי בהתאם לאלגוריתם מורכב שפועל תחת אילוצים רבים ושונים המתייחסים ככל הניתן לאיזון בן גושי, איזון סייעתי, איזון איזורי ומניעה של סיעות שונות שאינן יכולות לכהן יחד בקלפי, לדוגמא: הימין החדש והבית היהודי, או דגל התורה ואגודת ישראל.

"יחד עם זאת, נוכח מגבלות האלגוריתם הממוחשב, נותרו כ-276 (מתוך כ-11 אלף קלפיות) ועדות קלפי בהן יש שני נציגים מאותו הגוש. כמובן ששאיפת הוועדה היא שמספר זה יהיה נמוך ככל האפשר.

"יתכן ואילו היה עומד לרשות הוועדה זמן נוסף, ניתן היה לצמצם מספר זה אף יותר, אך המועד האחרון לפי החוק חלף, ואין בסמכות ועדת הבחירות המרכזית לערוך שינויים בהרכב ועדות הקלפי, אלא בהחלפות שנעשות בין הסיעות בהסכמתן (ובפיקוח יושב ראש ועדת הבחירות).

"מכלול חליפת ההגנה שהוועדה מציבה, לצורך שמירה על טוהר הבחירות, מצמצם עד מאוד את הסיכון לפגיעה בטוהר הבחירות נוכח חברותם של שני נציגים מאותו הגוש באותה ועדת קלפי, שכן הם מפוקחים על ידי חבר נוסף מגוש אחר, מזכיר ועדת הקלפי (ובמחצית מסה"כ הקלפיות, יש שני מזכירים), משקיפים ששולחות סיעות אחרות, מפקחי טוהר הבחירות, ואמצעי בקרה נוספים".