שיטת הבחירות הלא-מתאימה, המפה הפוליטית המפולגת ומכונת הספינים המטורפת יוצרות ביחד מצב כה הזוי, עד שרבים כבר לא מבינים מה מהווה נצחון בבחירות בישראל. לעיתים נדמה כי כבר לא נחזה בדבר שכזה.

אז חשוב לפשט, להדגיש ולשנן: פרט לתקופה הקצרה שבה הונהגו בחירות ישירות לראשות הממשלה, הדבר היחיד שאי פעם היווה נצחון בישראל היא השגת 61 מנדטים לצד זה או אחר.

שיטת הבחירות הלא-מתאימה, המפה הפוליטית המפולגת ומכונת הספינים המטורפת יוצרות ביחד מצב כה הזוי, עד שרבים כבר לא מבינים מה מהווה נצחון בבחירות בישראל. לעיתים נדמה כי כבר לא נחזה בדבר שכזה

ומהם הצדדים? ובכן, מאז שנות השבעים יש את הליכוד פלוס מפלגות דתיות ולאומיות מצד אחד, וכל השאר בצד השני.

"כל השאר" פירושו בדרך כלל "השמאל", אף על פי שקדימה ז"ל מעולם לא אהבה את התווית הזו ויורשיה הממורכזים אף יותר בכחול לבן שונאים אותה ממש. הם אכן מרכזיים למדי, אך הדרך היחידה לשמור על שפיות מינימלית היא להבין שעדיין הם נחשבים ב"כל השאר".

זה בסדר – גם בימין יש הכחשה עצמית. ב-2015 משה כחלון הכחיש שהוא בימין – שקר שהיה צריך להיות שקוף ובכל זאת עבד מספיק טוב כדי לאפשר לליכוד להשאר בשלטון.

השמאל מסבך את העניינים עוד יותר בכך שהוא מזלזל בשותפים הטבעיים שלו מהמגזר הערבי. עד ליברמן 2019 הימין לא הסתבך עם המקבילים בצד שלו, החרדים. כך אנו מקבלים דיבורים על "קואליציה ציונית" ועל "רוב יהודי" וכיצד ממשלה "התלויה בערבים" איננה לגיטימית." אם גויים היו מדברים כך על יהודים היללות על האנטישמיות היו מחרישות אוזניים.

כך אנו מקבלים דיבורים על "קואליציה ציונית" ועל "רוב יהודי" וכיצד ממשלה "התלויה בערבים" איננה לגיטימית." אם גויים היו מדברים כך על יהודים – היללות על האנטישמיות היו מחרישות אוזניים

אנחנו לא צריכים לאהוב את זה, אבל עלינו להבין: אין גרסה אחרת של ניצחון לשמאל. רק אם כחול לבן פלוס העבודה-גשר-מרצ פלוס הרשימה המשותפת יקבלו לפחות 61 מושבים, בני גנץ ייחשב כמנצח. ככה זה, אלא אם כן ליברמן ירד מהגדר ויצטרף לשמאל ממש, תרחיש שאיננו סביר במיוחד.

וזה יכול לקרות, אם מספיק ערבים ישראלים יצביעו ואם מספיק ליכודניקים יישארו בבית בגלל שהם נגעלים מהשחיתות. שלוש המפלגות כבר יושבות על 58 בסקרים, כאשר לימין 54 וליברמן, ההמלט מקישינב, יושב לו באמצע עם שאר המנדטים, מתחבט בייסורים ועומד תמיד על מילתו המשונה.

אם זה אכן יקרה, תזכו לראות אפילו את הקוויזלינגים מהטלוויזיה – אלה שממשיכים להעמיד פנים שזה סביר שראש ממשלה יכהן במהלך משפט שוחד – מתייחסים מיד לגנץ כמנצח. תוך שניות קורי העכביש של הבלבול והחנטריש ייעלמו כלא היו.

נכון שגנץ לא ירצה את הסיבוך של קואליציה רשמית עם הערבים, מכיוון שזה יקשה על ההתמודדות עם עזה וכו', אבל גם הערבים לא באמת צריכים את כאב הראש הזה. צריך תמיכה מבחוץ תמורת שלל תגמולים תקציביים, חקיקתיים ואחרים (כמו ראשות ועדות חשובות בכנסת). וגם תמורת טיפת יחס מכבד.

אם מספיק ערבים ישראלים יצביעו ומספיק ליכודניקים יישארו בבית כי נגעלים מהשחיתות, זה יכול לקרות. 3 המפלגות כבר יושבות על 58 בסקרים, כאשר לימין 54, וליברמן, ההמלט מקישינב, יושב לו באמצע עם שאר המנדטים, מתחבט בייסורים ועומד על מילתו המשונה

או אז תגענה עוד "מפלגות יהודיות" וגזעני הארץ יוכלו להרגע. ליברמן יבוא, החבורה מימינה אולי גם כן, ואפילו חרדים שיתנהגו יותר יפה. אבל הדרך היחידה לנתק אותם מימין היא באמצעות ה-61 מנדטים שהם שלך ממש. אלה חסרו פעמיים ב-2019 – למרות השחיתות המדהימה, למרות אסופת הגנרלים, למרות הסיאוב, למרות הכל.

זה בדיוק מה שקרה ב-1992. לעבודה פלוס מרצ היו 56 מנדטים ולמפלגות ערביות עוד 5. ליצחק רבין לא הייתה שום כוונה להזמין את "הערבים" לקואליציה, אך עם זאת היה ברור שהוא ניצח בגללם וישמח לממשלת מיעוט בלי יותר מדי חוכמות.

ומכיוון שרבין לא הושפע יותר מדי מיועצים פוליטיים ולא אהב שטויות, הוא אפילו לא העמיד פנים שמדובר במשהו אחר. ואז הגיעה ש"ס היהודית אך לא ציונית, ובא לציון גואל. חלק מהליכודניקים הסיתו נגד רבין ממש מאותו רגע ואילך; עד ה-4 בנובמבר 1995 לא היה נראה שזה מזיז לו.

או אז תגענה עוד "מפלגות יהודיות" וגזעני הארץ יוכלו להרגע. ליברמן יבוא, החבורה מימינה אולי גם כן, ואפילו חרדים שיתנהגו יותר יפה. אבל הדרך היחידה לנתק אותם מימין היא באמצעות ה-61 מנדטים שהם שלך

רבין גם לא ביקש מהליכוד טובות בצורת ממשלת "אחדות", ואני בספק אם הוא היה מוכן לסלוח לליכוד על חטאיו כיום, כפי שאולי יקרה אם נתניהו רק ילך. צפו לתרחיש הזה בקרוב מאוד.

אם יחזור ה"תיקו" בבחירות השלישיות נתניהו יעמוד בלחץ גדול וגם מאד הגיוני להסכים לעסקת טיעון שבמסגרתה יואיל לפרוש – והיא תוצע שניה לפני שמתחיל המשפט ב-17 למרץ. בתמורה הליכוד ידרוש שמישהו דוגמת ישראל כץ, יולי אדלשטיין, גדעון סער או ניר ברקת יהיה ראשון ברוטציה; אולי בתמורה הליכוד "יוותר" בנוגע לתפקידים לחברי ה"בלוק". ליברמן יגבה את זה. אם גנץ ייכנע, או יתפתה למחשבה שעדיף בכלל להיות שני, הוא ישאר עם התקווה שהחבורה הזאת גם תעמוד בהסכם להעביר את המפתחות.

מה אז? אם יורשה לליכוד להישאר בפועל בשלטון כתוצאה משטיקים שכאלה, חלק משמעותי מתומכי כחול לבן יתחרפנו לחלוטין. כולם נורא מרכזיים עד שאי אפשר יותר לשאת. המון תומכי כחול לבן חשים בעוצמה שהחבר'ה הללו מהליכוד, שנראה שאפילו לא מבינים מה הם מעוללים למדינה, ושבגללם תהיה אולי לתיאוקרטיה דו-לאומית, הרוויחו ביושר תקופה ארוכה של מנוחה.

המון תומכי כחול לבן חשים בעוצמה שהחבר'ה הללו מהליכוד, שנראה שאפילו לא מבינים מה הם מעוללים למדינה, ושבגללם תהפוך אולי לתיאוקרטיה דו-לאומית, הרוויחו ביושר תקופה ארוכה של מנוחה

אנו חיים בעידן שבו קשה מאוד לשכנע אנשים להחליף צד. ברגע שהם יודעים איפה הם עומדים, פצצות גרעין לא יכולות להזיזם. אבל אחוזי ההצבעה כן עדיין עשויים להשתנות. ה"מרכז שמאל" הצליח יותר בספטמבר בהשוואה לאפריל בעיקר מכיוון שיותר ערבים ופחות ימנים טרחו לטרוח.

כדאי לגנץ לשקול שבכל פעם שהוא משגר איזה חץ מילולי לכיוון הרשימה המשותפת, סיכויו להרוויח ימני שיעבור אליו קטנים בהרבה מהסכנה שערבי נוסף יאמין לו, ייעלב ויישאר בבית ביום הבחירות. זה הפסד נקי לגוש, וגם אם אתה לא מת על הגוש שלך, רק הגוש קובע.

אם היה מה ללמוד מפארסת הבחירות ב-2019, אין ספק שזה הדבר. אז כדאי להבין סוף סוף מה המטרה, ולכוון בזהירות ובהתמדה.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com