האם הקרטל אופ"ק פלוס הגיע אל סופו?

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין לוחץ ידיים עם יו"ר מעצת האנרגיה העולמית ז'ן-מארי דוגר. ביניהם, שר האנרגיה של סעודיה, עבדולעזיז בן סלמן (צילום: Alexei Nikolsky, Sputnik, Kremlin Pool Photo via AP)
Alexei Nikolsky, Sputnik, Kremlin Pool Photo via AP
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין לוחץ ידיים עם יו״ר מעצת האנרגיה העולמית ז׳ן-מארי דוגר. ביניהם, שר האנרגיה של סעודיה, עבדולעזיז בן סלמן

מחיר חבית נפט מסוג "ברנט" צלל ביום שני האחרון (9 במרץ) ביותר מ-26%, ובכך השלים ירידה של כ-50% בתוך פחות מחודש. המהלך הביא לטלטלה בשוקי הכספים בעולם, ביום הירידות האינטנסיביות ביותר מאז משבר הכספים של 2008.

צלילת מחירי הנפט נבעה מסירובה של רוסיה להצטרף לדרישת אופ"ק להקטין את ההפקה, במאמץ להעלות את המחיר, שירד משמעותית על רקע הירידה בביקושים בשל משבר הקורונה.

שרי אופ"ק החליטו (בכינוסם בוינה ב-5 במרץ) על קיצוץ של 1.5 מיליון חביות, וביקשו מעמיתיהם מרוסיה וממדינות נוספות לקחת על עצמם חלק משמעותי מהקיצוץ. הרוסים, שגם בעבר לא עמדו במלוא ההתחייבויות לקיצוץ בהפקה עליו סיכמו עם אופ"ק, סירבו בטענה שכל קיצוץ ביצוא של רוסיה ואופ"ק ינוצל על ידי יצרנים אחרים להגדיל את הנתח השוק שלהם.

ההחלטה הרוסית הדהימה את השוק, לאור עקביות שיתוף הפעולה הרוסי-סעודי בנושא בשנים האחרונות, והעובדה כי ב-1 במרץ, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין עצמו קבע לקראת מפגש השרים של אופ"ק ורוסיה, כי שיתוף הפעולה של רוסיה עם אופ"ק "הוכיח את עצמו כמנגנון לאבטחת יציבות ארוכת טווח בשוקי האנרגיה".

ההתייעצות, שבה השמיע פוטין עמדה זו – מול כל בכירי משק האנרגיה הרוסי – בוימה כהתייעצות חירום, והתקיימה באופן חריג בטרמינל של שדה התעופה ונוקובו במוסקבה (כאילו לא ניתן היה למצוא אולם ישיבות אחר ברחבי העיר).

ההתייעצות מול כל בכירי משק האנרגיה הרוסי בוימה כהתייעצות חירום, והתקיימה באופן חריג בטרמינל של שדה התעופה ונוקובו במוסקבה (כאילו לא ניתן היה למצוא אולם ישיבות אחר ברחבי העיר)

אחד הבעלים של חברת לוקאויל, חברת הנפט הלא-ממשלתית הגדולה ברוסיה, אמר כי הוא "בהלם קל" נוכח ההחלטה, והעריך כי בגינה רוסיה צפויה להפסיד 150-100 מיליון דולר ביום. מנגד, חברת הנפט הגדולה של רוסיה ROSNEFT, שהמנכ"ל שלה, איגור סצ'ין, מהמקורבים ביותר לפוטין, מצדד, במהלך ומאיימ, להגדיל את ההפקה כדי לתפוס נתח שוק גבוה יותר בעולם . גם בכירי הבלוק הכלכלי בממשלה רוסית מצדיקים בימים האחרונים את ההחלטה, ומדגישים את מוכנות המשק הרוסי לספוג את ירידת המחירים. בינתיים גם הסעודים הצהירו, כי יגדילו הפקה, ואף חתכו משמעותית את מחיר הנפט ללקוחותיהם, באופן שתרם לקריסת השווקים.

עם פתיחת המסחר בבורסות העולם היום (10 במרס) הנפט "מתקן" כלפי מעלה. עם זאת,הבורסה המוסקבאית, שנהנתה מסופ"ש ארוך של חגים, נכנסת ל"רכבת הרים" רק היום. צפויה בה קריסת מניות, וגם הרובל הרוסי התרסק בשוקים הבינ"ל לרמות שלא נראו מאז 2016 (הנמוכה ביותר מזה יותר מעשור).

מאז 2016, הרוסים והסעודים מתאמים את גובה ההפקה, בניסיון לדחוף את המחירים כלפי מעלה, והרוויחו כתוצאה מכך עשרות רבות של מיליארדי דולרים כל אחת. בביקור הנשיא פוטין בערב הסעודית ובאבו דאבי  (אוקטובר 2019) עוגן פורמלית ההסכם לשיתוף הפעולה אופ"ק פלוס – 14  חברות אופ"ק ובנוסף 10 מדינות, שרוסיה היא הבולטת מביניהן.

אם שיתוף הפעולה היה כה רווחי לרוסיה ולאופ"ק, מדוע היא "מפוצצת" את ההסדר? אפשר, שהרוסים מעריכים שכוח המיקוח שלהם רב יותר משאר חברות אופ"ק, ומנסים לחזק את מעמדם בשוק הנפט, והאנרגיה בכלל.

אם שיתוף הפעולה היה כה רווחי לרוסיה ולאופ"ק, מדוע היא "מפוצצת" את ההסדר? נראה, כי הרוסים מבינים שכוח המיקוח שלהם רב יותר משאר חברות אופ"ק, ומנסים לחזק את מעמדם בשוק הנפט, והאנרגיה בכלל

כדי לאזן את תקציבן, מדינות המפרץ חייבות מחיר שנתי ממוצע של חבית בגובה של כ-50 דולר (קטאר) עד 80 דולר (סעודיה). לעומתן, רוסיה, שמקפידה על מדיניות מאקרו-כלכלית שמרנית, בנתה את התקציב כך שיהיה מאוזן גם במחיר שנתי ממוצע של 42 דולר, ואף מצהירה כי תוכל לעמוד גם במחיר של 30 דולר לחבית באמצעות הקרנות שצברה "ליום סגריר". במחיר של 40-50 דולר לחבית, גם רוב פרוייקטי ההפקה האמריקניים מפסיקים להיות רווחיים.

להתנהלות הרוסית במשבר ניתן למצוא "טביעות אצבעות" אופייניות לפוטין: בחירת תזמון מיטבי מבחינת מוסקבה וניסיון להפתיע את כולם. דבריו הפומביים ב"ישיבת החירום" בשדה התעופה תרמו כדי "להרדים" את השוק ולאגבר את התדהמה נוכח שינוי העמדה הרוסית. פוטין ידוע כמעורב במישרין בהחלטות האסטרטגיות ביחס לעתיד משק האנרגיה העולמי, ומבין היטב בתחום.

ניתן להעלות שתי השערות לגבי המוטיבציה הרוסית בעניין. מכל אחת מההשערות ינבע גם תרחיש באשר להמשך השת"פ בין רוסיה לאופ"ק ולעתיד שווקי האנרגיה. הרוסים מבקשים:

  • לנצל את חולשת המתחרים שלהם בשוק האנרגיה – בדגש על אופ"ק והאמריקנים – כדי להרחיב על חשבונם את נתח השוק הרוסי בעולם. בכך הם גם מסייעים לשותפיהם הסינים שנאנקים תחת עול קשיים כלכליים. אם אכן כך, אזי מדובר במהלך שיוריד את מחירי הנפט לטווח הקצר והבינוני (חודשים רבים).
  • לאותת לשוק האנרגיה העולמי, כי בידיהם כוח רב להשפיע על עתיד התעשייה, ולחלץ תמורות מיידיות כדי לשוב להסדר צמצום ההפקה במסגרת אופ"ק פלוס. ניתן לשער, כי הרוסים מבקשים ללחוץ על מדינות המפרץ לחזק את שיתוף הפעולה הכלכלי, המדיני והביטחוני עם מוסקבה באופן ישיר (ממנו הם נמנעים בלחץ אמריקני), ולא רק באמצעות תיאום מחירי הנפט. כמו כן, אפשר שהרוסים רוצים להמחיש שגם הם יודעים להסב נזקים כבדים לכלכלה האמריקנית. זאת, בתגובה לסנקציות הכלכליות שהוטלו על רוזנפט בגין תמיכתה במשטר ניקולס מדורו בונצואלה או על פרויקט נורדסטרים לבניית צינור הגז מרוסיה לגרמניה, שנתקע מספר שבועות לפני השלמת הצינור. אם אכן זהו ההיגיון הרוסי, אזי בשבועות הקרובים מוסקבה תגיע לפשרה מול ריאד ואופ"ק.

ניתן לשער, כי הרוסים מבקשים ללחוץ על מדינות המפרץ לחזק את שיתוף הפעולה הכלכלי, המדיני והביטחוני עם מוסקבה באופן ישיר (ממנו הם נמנעים בלחץ אמריקני), ולא רק באמצעות תיאום מחירי הנפט

דווקא החלופה השנייה נראית לי סבירה יותר. רוסיה יודעת להתמודד עם חוסר יציבות, אך שואפת ליטול הימורים מושכלים, שבראייתה, רמת הסיכון בהם היא נמוכה. הטלטלה בשוק העולמי בגלל וירוס הקורונה מייצרת אי-ודאות גבוהה מדי, ואילו הכנסות מיצוא הנפט והגז הינן חשובות מדי לתקציב הרוסי, מכדי שניתן יהיה לוותר עליהן בקלות.

בסוף אפריל יצעיד פוטין את אזרחי רוסיה למשאל-עם על החוקה שהוא שכתב במפתיע בחודשים האחרונים. כדי להבטיח התייצבות רחבה, הוא כבר הודיע על מדיניות "חלוקת הכסף" לשכבות החלשות, בהתבסס על הכספים שנאגרו בקרנות הלאומיות של עודפי יצוא האנרגיה. האם פוטין יסתכן "לשרוף" במהירות כסף רב ממקור זה, לו הוא זקוק הן למען הבטחת יציבות הפנים, והן כדי שיוכל לספוג זעזועים מבחוץ.

בעוד מלחמת המחירים בשוק האנרגיה משתוללת במלוא עוזה, אסתכן להעריך, כי בשבועות הקרובים תימצא פשרה בין רוסיה לבין אופ"ק, שתעמיק את ההשפעה הרוסית על הקרטל, ותשקם את רמת המחירים בטווח נסבל יותר הן למוסקבה והן לריאד.

סאל (מיל.) דניאל ראקוב הינו עמית מחקר בכיר במכון הירושלמי לאסטרטגיה וביטחון (JISS) וחוקר בכיר במרכז אלרום לחקר מדיניות ואסטרטגית אוויר וחלל באוניברסיטת תל אביב. קודם לכן, הוא שרת בצהל 21 שנים, מרביתן באגף המודיעין. מתמחה במעורבות המעצמות במזרח התיכון, בדגש על האסטרטגיה הרוסית באזור ויחסי רוסיה-ישראל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 946 מילים
סגירה