דניאל ראקוב
הזמן של
דניאל ראקוב

סא"ל (מיל.) דניאל ראקוב הצטרף למכון למחקרי ביטחון לאומי בשנת 2019. שרת בצה"ל 21 שנים, מרביתן באגף המודיעין. עסק במחקר מודיעיני ועבודת מטה, במיקוד על האתגרים האסטרטגיים והאופרטיביים הבולטים של צה"ל וממשלת ישראל, בזירות גיאוגרפיות מגוונות. מתמחה במעורבות המעצמות במזרח התיכון, בדגש על האסטרטגיה הרוסית באזור ויחסי רוסיה עם ישראל.

"אימפריית הספורט" נלחמת בכל המגרשים

הנשיא פוטין חותר למצב את רוסיה כשחקנית מובילה בעולם בתחום הספורט. הספורט הוא נדבך בסל כלי ה"השפעה הרכה" הרוסי, להפגנת דימוי מעצמתי מחוץ לגבולותיה ורכיב בזהות הלאומית שממשל פוטין מבקש להנחיל ברוסיה המודרנית.

רוסיה פעלתנית ב"פוליטיקה של הספורט", ופרסה רשת סוכני השפעה באגודות ספורט בינ"ל המנהלות את ענפי הספורט. שערוריות הסמים בספורט, שבהן הואשמו הרוסים, בייחוד לאחר אולימפיאדת Soci (סוצ'י) הפכו את תחום הספורט לזירת התגוששות רב ממדית (תודעה, דיפלומטיה ואף תקיפות סייבר) נוספת בין רוסיה לבין המערב.

רוסיה פעלתנית ב"פוליטיקה של הספורט", ופרסה רשת סוכני השפעה באגודות ספורט בינ"ל. שערוריות הסמים בספורט שבהן הואשמו הרוסים, הפכו את התחום לזירת התגוששות נוספת בין רוסיה לבין המערב

הניסיון של מוסקבה לשקם מעמדה בתחום זה, גם לקראת אולימפיאדת הקיץ בטוקיו (2020) מציב אותה בפני אתגרים משמעותיים בשנה הקרובה. ישראל יכולה לשקול להרחיב את קשריה עם רוסיה גם בממד הספורטיבי, היקר לליבו של פוטין, ולשקול מחוות בתחום במהלך ביקורו הצפוי בישראל בראשית 2020.

*  *  *

 בעשירי באוקטובר התקיים ב-Nizhniy Novgorod (ניז'ניי נובגורוד), עיר בת יותר ממיליון תושבים שלגדות נהר הוולגה, הפורום העשירי הבינלאומי בשם "רוסיה – מעצמת הספורט". הנשיא פוטין נאם, כמובן, בפני באי הכנס, פגש בבכירי ארגוני הספורט בעולם, הצטלם עם הספורטאים המצטיינים הרוסיים, לא פסח גם על הספורטאים הצעירים, וישב בראש "הועד הנשיאותי לחינוך גופני והספורט", שאורגן בשולי הכנס הגדול.

בדבריו בפורומים השונים באותו היום פוטין הדגיש את שותפותה של רוסיה במשימה  האוניברסלית הגדולה של קידום ערכי הספורט בעולם. הוא דיבר על הצורך לאמץ אסטרטגיה לאומית לקידום הספורט עד 2030; הזכיר, כי בהנחיותיו הקודמות דרש לחתור לכך, כי עד 2024 (סיום כהונתו) לא פחות מ-55% מהאוכלוסייה יעסקו בספורט בקביעות; והנחה את רשויות הממשל והשלטון המקומי לפעול בסנכרון להנחלת ערכי הספורט ומימוש היעדים שנקבעו.

פוטין הדגיש את שותפות רוסיה במשימה האוניברסלית של קידום ערכי הספורט בעולם, את הצורך לאמץ אסטרטגיה לאומית לקידום הספורט, ואת חתירתו לכך ש-55% מהאוכלוסייה יעסקו בספורט בקביעות

הוא הדגיש את נכונותה של רוסיה לארח תחרויות ספורט בינלאומיות משמעותיות, והזמין לחשוב על פורמטים חדשים לתחרויות, למשל, במסגרת ה-BRICS" (התארגנות רופפת של ברזיל, רוסיה, הודו, סין ודרום אפריקה), "ארגון שנגחאי" (לביטחון ושת"פ במרכז היבשת האסיאתית) והאיחוד האירו-אסיאתי (אזור סחר חופשי המאחד חלק ממדינות בריה"מ לשעבר). כל אלה – התארגנויות אזוריות ועל-אזוריות, המציגות אלטרנטיבה למוסדות הבינלאומיים הנשלטים על ידי המערב.

הנשיא פוטין חייב לספורט רבות. בזכות אימוני הג'ודו הוא נחלץ מחבורת החוליגנים של ילדותו, פיתח משמעת עצמית, התקבל לאוניברסיטת סנקט-פטרבורג היוקרתית ולקג"ב.

הנשיא פוטין חייב לספורט רבות. בזכות אימוני הג'ודו הוא נחלץ מחבורת החוליגנים של ילדותו, פיתח משמעת עצמית, התקבל לאוניברסיטת סנקט-פטרבורג היוקרתית ולקג"ב

 כשהיה לנשיא הפגין את חיבתו לג'ודו על ידי אימונים מתוקשרים, שהציגו לציבור מודל מעודכן של מנהיגות – נמרצת ואסרטיבית. דימוי זה טופח דרך מפגניו בענפי ספורט ופעילויות Outdoors אחרים – רכיבה על סוסים, אופנועים, צלילה, ריחוף ובשנים האחרונות – ההשתתפות ב"משחקי-גאלה" של "ליגת הלילה בהוקי-קרח".

פוטין בפגישה עם המדליסטים הרוסיים, בפורום "רוסיה – מעצמת הספורט". (צילום: ארכיון אתר הקרמלין, www.kremlin.ru)
פוטין בפגישה עם המדליסטים הרוסיים, בפורום "רוסיה – מעצמת הספורט". (צילום: ארכיון אתר הקרמלין, www.kremlin.ru)

הספורט כרכיב ב"עוצמה הרכה" הרוסית

הספורט הוא אחד המרכיבים בנוסחת "הדבק המלכד" של רוסיה תחת פוטין ובקידום דימויה כמעצמת-העל. במערכת הממשל האוטוריטרית למחצה כמו ברוסיה, לעידוד הספורט יתרונות רבים. זהו נושא קרוב לליבם של ציבורים רחבים, ובאופן בסיסי הינו ניטרלי מהבחינה הפוליטית. הספורט מפתח תחרותיות, מביא כבוד לאומה, מצופף שורות מול יריב חיצוני, ומתגבר על חומות של בידוד פוליטי ע"י הבאת דימויים חיוביים של רוסיה הישר לאזרחי מדינות זרות.

במערכת ממשל אוטוריטרית למחצה כמו ברוסיה, לעידוד הספורט יתרונות רבים. הוא קרוב ללב ציבורים רבים, ניטרלי מבחינה פוליטית, מביא כבוד לאומה, מצופף שורות מול יריב חיצוני, ומתגבר על חומות בידוד פוליטי

רוסיה איננה מעצמה כלכלית. במוסקבה מבינים זאת, ומנסים לחזק את יציבתה האסטרטגית (Strategic posture) הגלובלית בכלים א-סימטריים. כאלה, שבמעט השקעה יביאו לה הישגים משמעותיים. רוסיה מוצאת אפיקי השפעה כאלה בתחומים מוגדרים, שבהם יש לה יתרונות יחסיים טבעיים או נרכשים.

במישור המדיני-צבאי, רוסיה נעזרת בצבאה הגדול והמנוסה במלחמות באוקראינה ובסוריה וביכולתה הגרעינית להרתעת יריביה. שטחה העצום – הופך אותה לצד במרבית הסכסוכים הבוערים של העולם.

מושב הקבע במועצת הביטחון של האו"ם, זכות וטו על החלטותיה ורשת כמעט הרמטית של נציגויות מאפשרות לרוסיה תפקיד בולט בדיפלומטיה רב צדדית בארגונים הבינ"ל. רוסיה מצליחה לעתים לבנות קואליציות יחד עם מדינות העולם השלישי המותירות את ארה"ב והמערב במיעוט.

במישור המדיני-צבאי, רוסיה נעזרת בצבאה הגדול והמנוסה במלחמות באוקראינה ובסוריה וביכולתה הגרעינית להרתעת יריביה. שטחה העצום – הופך אותה לצד במרבית הסכסוכים הבוערים של העולם

במישור הכלכלי-אסטרטגי, לחברות רוסיות נוכחות בולטות בתחומי הפקה ושינוע של נפט, גז ומוצריהם (בשנים האחרונות מעמד זה חוזק ע"י שותפות עם ערב הסעודית – קרטל + "OPEC"); במתכות מסוימות (ניקל, אלומיניום) וחומרי גלם נוספים.

רוסיה מחזיקה שנים רבות במקום השני בעולם ביצוא נשק. בשנים האחרונות היא הפכה יצואנית חיטה מספר אחת בעולם ושואפת להגיע למקום דומה במוצרים חקלאיים נוספים. חברת Rosatom (רוסאטום) הרוסית הינה מובילה ביצוא כורי כוח גרעיניים.

הכלים המדיניים, הצבאיים והכלכליים האלה מועצמים בכלי "השפעה רכה". רוסיה עושה שימוש פרו-אקטיבי בכלי תודעה (תקשורת, סייבר, מודיעין ועוד); נעזרת בכנסייה הפרבוסלבית; מטפחת קהילות דוברות רוסית מחוץ לגבולות רוסיה; ומקדמת חשיפה לתרבות הרוסית.

הכלים המדיניים, הצבאיים והכלכליים מועצמים בכלי "השפעה רכה". רוסיה עושה שימוש פרו-אקטיבי בכלי תודעה (תקשורת, סייבר, מודיעין ועוד), והספורט הוא אחד מאותם כלים רכים

הספורט הוא אחד מאותם הכלים הרכים, ורוסיה מבקשת להוכיח גם דרך הספורט, כי הינה מעצמה. ענפי הספורט מספקים גיבורי תרבות רוסיים לחובבים ולמקצוענים ברחבי העולם, העומדים בניגוד, לדיווחים (השליליים לרוב) שהתקשורת הבינ"ל מספרת על רוסיה. הדבר עשוי לסייע לדלל את הסנטימנט השלילי ביחס לרוסיה במדינות המערב; אף כי תרגומו לכדי השפעה פוליטית פרו-רוסית הינו אתגר מסוג אחר.

עידוד הספורט ברוסיה מתבצע לרוב מלמעלה, ופחות כיוזמות פרטיות ספונטניות. זרוע הביצוע המרכזית היא מיניסטריון הספורט, מוסד שרובו מוקדש לניהול ולרגולציה, והוא נעזר בכל זרועות הממשל, לרבות משרד החוץ ושירותי הביטחון, ככל שהדבר נחוץ לקידום יעדיו.

מיניסטריון הספורט מציב בפני עצמו שלושה יעדים לחומש הקרוב: ליצור תנאים שיאפשרו לאזרח לעסוק בספורט באופן שיטתי; להגביר את תחרותיות הספורט הרוסי בזירה הבינלאומית (ולסייע לספורטאים הרוסיים למקסם הישגיהם); להבטיח את קיומן המוצלח של תחרויות הספורט הבינלאומיות הגדולות ביותר בשטחה של רוסיה.

אליפות העולם בכדורגל ב-2018, שנערכה ב-11 ערים ברוסיה נתפסה בעולם כמרשימה (היקרה בהיסטוריה של האליפויות), ומיליוני אוהדים שביקרו ברוסיה התרשמו לטובה מהפער, שבין דימויה התקשורתי השלילי-טוטליטרי לבין הנינוחות ברחובות, המודרניות של הערים הגדולות, היופי של הטבע והכנסת האורחים הרוסית הלבבית.

מיליוני אוהדים, שביקרו באליפות העולם ברוסיה, התרשמו לטובה מהפער, שבין דימויה השלילי-טוטליטרי לבין הנינוחות ברחובות, המודרניות של הערים הגדולות, היופי של הטבע והכנסת האורחים הלבבית

עשרות מנהיגי מדינות ביקרו את רוסיה במהלך התחרות, וניצלו אותה לפיתוח קשרים עם מוסקבה. במישור הפנימי – היה זה פסטיבל לאומי בלתי פוסק במשך חודש והתגייסות ציבורית רחבה לעודד את הנבחרת מקומית שהפתיעה מעבר לציפיות.

הנשיא פוטין פוגש את המתאבק HABIB NURMAGOMEDOV, ספטמבר 2019 (צילום: ארכיון אתר הקרמלין, www.kremlin.ru)
הנשיא פוטין פוגש את המתאבק HABIB NURMAGOMEDOV, ספטמבר 2019 (צילום: ארכיון אתר הקרמלין, www.kremlin.ru)

פוטין מאמין בתרומת תחרויות גדולות בקידום מעמדה של רוסיה. הוא משקיע מזמנו בלפגוש בכירים בארגוני הספורט בעולם, בפתיחת תחרויות בעולם ובקבלות פנים לאלופים הרוסיים. בספטמבר האחרון פוטין איחר בארבע שעות לפגישה עם ראש ממשלת ישראל נתניהו בסוצ'י, כי היה חשוב לו להיפגש עם מתאבק מצטיין בMahachkala (מח'צ'קלה), בירת מחוז דגסטאן בדרום רוסיה.

הנשיא פוטין וראש ממשלת יפן ABE צופים בתחרות ג'ודו (צילום: ארכיון אתר הקרמלין, www.kremlin.ru)
הנשיא פוטין וראש ממשלת יפן ABE צופים בתחרות ג'ודו (צילום: ארכיון אתר הקרמלין, www.kremlin.ru)

אירוח התחרויות הגדולות מסייע למוסקבה לכונן אפיקי שיתוף פעולה משלימים מול ממשלות, לחלוק ידע ארגוני עם מדינות קטנות, להכיר לתיירים הזרים באופן בלתי אמצעי את רוסיה, וגם את הספר הרוסי ובכך לעודד תיירות זרה. צפייה משותפת בתחרויות ספורט מסייעת לרקום קשרים אישיים ו"לשבור קרח" בין המנהיגים הרוסים והזרים.

הספורט הוא כר נוח לשת"פ בין המדינות. למשל, ההתקרבות הרוסית-קטרית בשנים האחרונות נשענת גם על שיתוף קטר בניסיון הרוסי בארגון אליפות העולם בכדורל, לקראת האליפות הבאה שתתקיים בנסיכות ב-2022.

צפייה משותפת בתחרויות ספורט מסייעת לרקום קשרים אישיים ו"לשבור קרח" בין המנהיגים הרוסים והזרים. הספורט הוא כר נוח לשת"פ בין המדינות. למשל, ההתקרבות הרוסית-קטרית

רוסיה הרשמית מעורבת באופן עמוק בפוליטיקה של הספורט העולמי. היא חותרת למקסם את השפעתה בארגונים הבינ"ל השונים המארגנים את התחרויות הגדולות או המנהלים את ענפי הספורט. הדבר נועד לשפר את מועמדותה של רוסיה לארח תחרויות ולהתמודד עם שערוריות.

פוטין נוהג להיפגש עם הבכירים בארגונים אלה, ובפרט עם נשיא איגוד הכדורגל הבינ"ל (פיפ"א), Infantino (אינפנטינו) או עם נשיא הועד האולימפי הבינ"ל תומאס באך. הוא אישית ביצע סדרת פגישות מרתוניות עם חברי הועד האולימפי הבינ"ל לקראת החלטתם לבחור בסוצ'י לאירוח אולימפיאדת החורף של 2014.

מוסקבה מסייעת לקדם מועמדותם של פוליטיקאים ואנשי עסקים רוסיים מובילים לתפקידים בכירים באגודות הספורט הבינ"ל, ומנהלת מסעות שתדלנות דיפלומטיים לשם כך.

מוסקבה מסייעת לקדם מועמדותם של פוליטיקאים ואנשי עסקים רוסים מובילים לתפקידים בכירים באגודות הספורט הבינ"ל, ומנהלת מסעות שתדלנות דיפלומטיים לשם השגת מטרה זו

הנשיא פוטין בעצמו הינו נשיא כבוד של איגוד הג'ודו העולמי (IJF). סגן ראה"מ לשעבר Dvorkovich (ארקדיי דבורקוביץ) נבחר אשתקד לנשיא איגוד השחמט העולמי (FIDE), שנשלט על ידי הרוסים מ-1995. המיליארדר Alisher Usmanov (אלישר אוסמנוב), מנהל מעל עשור את איגוד הסיף העולמי (FIE). מיליארדר אחר, Vladimir Lisin (ולדימיר ליסין) עומד בראש ארגון הצליפה עולמי (ISSF). ספורטאים ופוליטיקאים רוסיים בכירים לשעבר יושבים במועצות המנהלים כמעט של כל איגוד ספורט בינ"ל שמעניין את הרוסים.

USMANOV, מקבל תעודת הערכה מפוטין, אפריל 2019 (צילום: ארכיון אתר הקרמלין, www.kremlin.ru)
USMANOV, מקבל תעודת הערכה מפוטין, אפריל 2019 (צילום: ארכיון אתר הקרמלין, www.kremlin.ru)

מספר אנשי עסקים רוסים החזיקו בעשור האחרון בבעלות על מועדוני כדורגל באירופה (בעיקר בבריטניה, אך גם במונקו, שוויץ ויוון). זאת, הן כהשקעה, הן כאמצעי להפעיל לחץ על ממשלות מקומיות למען אינטרסיהם האישיים, והן כחלק מההשפעה הספורטיבית הרכה של רוסיה.

אנשי עסקים רוסים החזיקו בעשור האחרון מועדוני כדורגל באירופה (בבריטניה, מונקו, שוויץ ויוון). כהשקעה, כאמצעי לחץ על ממשלות למען אינטרסים אישיים, וגם כחלק מההשפעה הספורטיבית הרכה של רוסיה

הבעלות של המיליארדר הרוסי, ממוצא יהודי, אברמוביץ' על המועדון הבריטי צ'לסי, עטור התארים, הוא הדוגמה הבולטת ביותר לכך. בשנה החולפת, אגב, עלה אברמוביץ' לישראל.

הספורט כמכשיר גיוס משאבים פוליטיים ומוביליות חברתית

האליטה הרוסית מזהה את קריאת הקרמלין לפעול להנחלת הספורט בבית ובחו"ל, ומציגה מעורבות מופגנת בענפים השונים. זאת, כאפיק לגיוס השפעה פוליטית מבית. בכירי ממשל ועסקים גם מציגים דוגמה אישית במעורבות בפעילות ספורטיבית. שר החוץ לברוב משתתף במשחקי ראווה בכדורגל. שר ההגנה Shoygu (שויגו) מעודד פעילות ספורטיבית בצבא.

חברות רוסיות פרטיות וכן תאגידים ממלכתיים, כגון Gazprom (גזפרום) או Rosneft (רוסנפט) מעניקים תמיכה כספית למועדוני הספורט הרוסיים ולאגודות ספורט ענפיות. הדבר נתפס כסוג של "אחריות חברתית קורפורטיבית", וגם החברות, המפסידות כסף, אינן ממהרות לעצור את תקציב המועדונים מחשש להשלכות תדמית.

האליטה הרוסית מזהה את קריאת הקרמלין לפעול להנחלת הספורט בבית ובחו"ל, ומציגה מעורבות מופגנת בענפים השונים. זאת, כאפיק לגיוס השפעה פוליטית מבית. בכירי ממשל ועסקים גם מציגים דוגמה אישית

כשהמיליארדר Deripaska (דריפסקה), עליו מוטלות סנקציות אמריקניות, ניסה להפסיק בחודשים האחרונים את תמיכתו במועדון מוביל בענף הרוגבי, הלא מאד מפותח ברוסיה – הוא ניצב בפני ביקורת פומבית, ונאלץ לחזור ולתמוך במועדון.

מתמצתת את התופעה הזאת "ליגת הלילה בהוקי", שהנשיא פוטין הוא ממייסדיה. פעמיים בשנה לערך, מתקיימים במסגרתה "משחקי-גאלה", שבהם משחקים זה כנגד זה צוותים מעורבים של "סלבריטאים", שחקני עבר מעוטרים ושחקנים מקצועיים פעילים.

המשחקים מציגים את הנשיא, בן ה-67, שמשמש כאבן הראשה של המערכת הפוליטית כולה ברוסיה, כמצוי בכושר טוב, ובכך, הם בעצם מעבירים איתות של יציבות פוליטית לציבור הרוסי ולמערכת הבינ"ל. לא מפתיע, שהנשיא זוכה להבקיע כמעט את כל השערים של קבוצתו.

המשחקים מציגים את הנשיא, בן ה-67 כמצוי בכושר טוב, ובכך הם בעצם מעבירים איתות של יציבות פוליטית לציבור הרוסי ולמערכת הבינ"ל. לא מפתיע, שהנשיא זוכה להבקיע כמעט את כל השערים של קבוצתו

בקבוצתו משחקים בקביעות שר ההגנה שויגו, ומושל מחוז טולה (Tula) אלכסיי דיומין (Dyumin, בעברו המאבטח האישי של פוטין) – בתפקיד מגן. בקבוצה היריבה משחקים בקביעות 3 מיליארדרים המקורבים לנשיא: פוטנין (Potanin), טימצ'נקו (Timchenko) ובוריס רוטנברג (Rottenberg).

מושל TULA, DYUMIN (מימין) יחד עם פוטין במהלך משחק ליגת הלילה. (צילום: ארכיון אתר הקרמלין, www.kremlin.ru)
מושל TULA, DYUMIN (מימין) יחד עם פוטין במהלך משחק ליגת הלילה. (צילום: ארכיון אתר הקרמלין, www.kremlin.ru)

כולם מתערבבים בחדר ההלבשה. וכך ההשתתפות במשחק היא סמל סטטוס, ונתפסת כסימן לעוצמה פוליטית.

ניהול ענפי הספורט בתחומי רוסיה מחייב פעילות שתדלנות, ומקצועות שכושלים להעמיד לוביסט בכיר, אינם מצליחים מבחינה כלכלית. מזכיר המועצה לביטחון לאומי Patrushev (פטרושב) עומד בראש איגוד הכדורעף הרוסי. שר ההגנה לשעבר Sergey Ivanov (סרגיי איבנוב) נחשב ללוביסט ענף הכדורסל.  חלק מהענפים נשלטים על ידי דמויות המזוהות עם העולם התחתון, שמבקשות להגביר את הלגיטימיות שלהן. כך מתואר בתקשורת ראש ארגון האגרוף הרוסי Krremlyov (קרמליוב).

ניהול ענפי הספורט בתחומי רוסיה מחייב פעילות שתדלנות, ומקצועות שכושלים להעמיד לוביסט בכיר, אינם מצליחים מבחינה כלכלית. חלק מהענפים נשלטים על ידי דמויות המזוהות עם העולם התחתון, שמבקשות לגיטימציה

מועדוני אופנוענים ("בייקרים"), אומנם אינם קשורים לספורט תחרותי – אך מהווים אף הם מכשיר "להתחבר לאנשים הנכונים". מועדון "זאבי הלילה" זוכה לביקורים עיתיים של הנשיא. מועדון "ציפורי הברזל", שאחד מראשיו הוא הבן של הפרקליט הראשי של רוסיה, Chayka (צ'ייקה), כולל בין חבריו גם את בנו של נשיא בלרוס Lukashenko (לוקשנקו).

נטען, כי החברות במועדון מסייעת לחבריו לקדם את מעמדם בתחומי המשפט או העסקים. שני המועדונים מקיימים מסעות רכיבה "פטריוטיים" ברוסיה ומחוצה לה, כתמיכה ביעדי מדיניות בולטים של הקרמלין.

ברמה הפרסונלית, ההצטיינות בספורט הינה אפיק חשוב למוביליות חברתית ברוסיה. הספורטאים זוכים למענקים, קמפיינים פרסומיים, ויכולים להתמנות תפקידים ציבוריים. החסות של אנשי העסקים הגדולים על מועדוני הספורט מעניקה לספורטאים הזדמנויות עסקיות, כאשר פורשים הם מספורט תחרותי.

המתעמלת האלופה האולימפית Alina Kabayeva (אלינה קבאייבה), שילבה קריירה ספורטיבית עם חברות במוסדות ההנהגה של מפלגת השלטון "רוסיה המאוחדת" ודוגמנות. ב-2007 נבחרה לפרלמנט הפדרלי

כך, המתעמלת האלופה האולימפית Alina Kabayeva שילבה קריירה ספורטיבית עם חברות במוסדות ההנהגה של מפלגת השלטון "רוסיה המאוחדת" ודוגמנות. ב-2007 נבחרה לפרלמנט הפדרלי. הקריירה שלה לא נפגעה מהשמועות שהחלו להתפרסם בעקשנות מ-2008, כי היא מנהלת רומן עם הנשיא פוטין, ואף כי ילדה לו שני ילדים מחוץ לנישואין.

KABAYEVA מקבלת את העיטור "עבור הישגים למען המולדת", 2005 (צילום: ארכיון אתר הקרמלין, www.kremlin.ru)
KABAYEVA מקבלת את העיטור "עבור הישגים למען המולדת", 2005 (צילום: ארכיון אתר הקרמלין, www.kremlin.ru)

לא הכל שקט ב"אימפריית הספורט" הרוסית

אבל לצד ההישגים הספורטיביים והתודעתיים, העיסוק בספורט הבין-לאומי גרר את רוסיה, ואת הספורט העולמי למוקד של מחלוקות קשות. כשהקרמלין חותר להגיע לפריצות דרך מהירות, ומטיל לטובת העניין משאבים ממלכתיים עודפים – לרוב הדברים מסתבכים.

דרישת הקרמלין להגיע להישגים "מעצמתיים" בספורט גררה לאורך השנים "השתדלות יתר", שבמסגרתה כל האמצעים כשרים כדי להגיע לניצחון. ענפי הספורט ובניית מתקני הספורט התנהלו בצל פרשיות שחיתות חמורות

הדרישה של הקרמלין להגיע להישגים "מעצמתיים" בספורט גררה לאורך השנים "השתדלות יתר", שבמסגרתה כל האמצעים כשרים כדי להגיע לניצחון. ענפי הספורט ובניית מתקני הספורט התנהלו בצל פרשיות שחיתות חמורות, וניסיונות של התארגנויות פליליות להרחיב את השפעתן – על העסקים והפוליטיקה הסובבים את עניני הספורט. בנוסף, ההידרדרות ביחסי רוסיה-המערב לאורך העשור האחרון, העניק לתחרויות הספורט גוון בלתי ספורטיבי בעליל.

חלום האולימפיאדה הרוסית של פוטין התחיל כבר בראשית שנות התשעים, עת כיהן סגן ראש עריית סנקט-פטרבורג. הוא סייע לארגן בעיר את "משחקי הרצון הטוב" ב-1994 – תחרות בינלאומית גדולה שנועדה לחזק את מועמדותה לאירוח אולימפיאדת 2004. רוסיה הייתה בקשיים כלכליים, הארגון היה לקוי, וחלום האולימפיאדה נגנז ל-20 שנה, עד לאולימפיאדת 2014 (סוצ'י).

אולימפיאדת סוצ'י ואחריתה היוו המחשה טובה לכל האתגרים שעמם רוסיה נדרשת להתמודד באירוח התחרויות הספורטיביות הגדולות. רוסיה ביקשה למנף את האולימפיאדה כדי להציג את עצמה לעולם באופן החיובי ביותר האפשרי, ולפתח באמצעותה אתר נופש בינ"ל בדרום המדינה.

התכנון של המשחקים היה גרנדיוזי, אך לא מדוקדק. וכך, עלותה הסופית הייתה יותר מ-50 מיליארד דולר – פי 4 מהתכנון, שיא לכל אולימפיאדה שהיא, בשל כשלים תכנוניים חמורים וגניבות מרובות ע"י הקבלנים המקורבים לשלטון

התכנון של המשחקים היה גרנדיוזי, אך לא מדוקדק. וכך, עלותה הסופית הייתה יותר מ-50 מיליארד דולר – פי ארבע מהתכנון, שיא לכל אולימפיאדה שהיא (תחרויות החורף נחשבות לזולות יותר). זאת, בשל כשלים תכנוניים חמורים וגניבות מרובות ע"י הקבלנים המקורבים לשלטון.

האירוע עצמו היה בהחלט מרשים ונוצץ, והספורטאים הרוסיים עמדו במשימה שציפו מהם – רוסיה זכתה במספר הגבוה ביותר של מדליות בתחרות.

טקס הסיום של אולימפיאדת סוצ'י, 23 בפברואר 2014 (צילום: ארכיון אתר הקרמלין, www.kremlin.ru)
טקס הסיום של אולימפיאדת סוצ'י, 23 בפברואר 2014 (צילום: ארכיון אתר הקרמלין, www.kremlin.ru)

עם זאת, ההישגים הללו הואפלו במהרה ע"י כותרות אחרות. במקביל לטקס הסיום של המשחקים הכוחות הרוסיים השתלטו על חצי-האי קרים (בתגובה להפיכה אנטי-רוסית באוקראינה) – אירוע שהוביל להסלמת העימות בין רוסיה למערב.

ההישגים הואפלו במהרה ע"י כותרות אחרות. במקביל לטקס הסיום של המשחקים – הכוחות הרוסים השתלטו על חצי-האי קרים – אירוע שהוביל להסלמת העימות בין רוסיה למערב

ב-2016 פורסם דו"ח מק'לרן מטעם הארגון העולמי נגד הסמים בספורט (WADA), שטען, כי מעבדת ניטור הסמים במוסקבה עסקה בשנים 2011-2015, ובפרט לאורך האולימפיאדה בסוצ'י בזיוף שיטתי של תוצאות הבדיקות של הספורטאים הרוסיים. בהמשך נשללו חלק מהמדליות הרוסיות מאולימפיאדת סוצ'י, רוסיה הודחה ממספר אגודות ספורט מובילות, חלק מהספורטאים הרוסים המובילים נפסלו מהשתתפות בתחרויות, ורוסיה לא הורשתה להשתתף כנבחרת לאומית באולימפיאדת החורף בדרום קוריאה ב-2018.

מוסדות השלטון הרוסי התגייסו לקרב בתקשורת הבינלאומית ובמדיה החברתית כדי להגן על שם הטוב של הספורטאים, ולתקוף את יריביה. כל עוצמת הדיפלומטיה הרוסית הופנתה למניעת שלילת חברות הספורטאים הרוסיים בתחרויות השונות, ולציבור הרוסי הוסבר, כי ספורטאים רוסיים הם קורבן של "שנאת הרוסים" (ה"רוסופוביה").

ב-2016 פורסם דו"ח מטעם הארגון העולמי נגד הסמים בספורט, שטען, כי מעבדת ניטור הסמים במוסקבה עסקה בשנים 2011-2015, ובפרט לאורך האולימפיאדה בסוצ'י, בזיוף שיטתי של תוצאות הבדיקות של הספורטאים הרוסים

ארגוני הספורט הבינ"ל הפכו לזירת התגוששות, בעוד הנציגים הרוסיים מנסים למנוע החלטות המטילות על רוסיה אשם בזיוף הבדיקות ומענישות אותה ואת ספורטאיה. מוסקבה הכחישה את השימוש בסמים, האשימה את המערב בניסיון לעשות פוליטיזציה של הספורט ולנהל "מלחמות מידע" כנגד רוסיה באמצעות אישומי שווא.

ב-2016 גופי ההגנה בסייבר זיהו מבצעי תקיפה קיברנטיים נרחבים במחשבי WADA ובארגוני ספורט משמעותיים נוספים. התקיפה אופיינה, כמזוהה עם שירותי המודיעין הרוסיים.

נטען, כי הרוסים ביקשו לדלות מידע מודיעיני על החקירות כדי לדעת להתמודד מולן טוב יותר. כמו כן, בהמשך הודלף לתקשורת מידע על חשדות לשימוש בסמים מצד ספורטאים מערביים, כהוכחה לכך, שהספורטאים הרוסיים סובלים מאפלייה על רקע פוליטי, בעוד המידע על עבירות של ספורטאים מערביים זוכה להעלמת עין.

מוסקבה הכחישה את השימוש בסמים, והאשימה את המערב בניסיון לעשות פוליטיזציה של הספורט ולנהל "מלחמות מידע" כנגד רוסיה באמצעות אישומי שווא

רוסיה התפשרה בנוגע למתכונת השתתפות ספורטאיה באולימפיאדה בדרום קוריאה (מי שהוכר כ"נקי" יכל להשתתף באופן עצמאי, ולא כחלק מנבחרת לאומית רוסית).

עם זאת, מתקפת סייבר נרחבת, שניסתה לשבש את טקס הפתיחה של אולימפיאדת החורף ב-2018, שויכה בהמשך למודיעין הצבאי הרוסי (GRU). אפשר שהרוסים ביקשו לנקום כך על מניעת השתתפות הנבחרת הלאומית הרוסית באולימפיאדה זו.

בשנה האחרונה מנסה רוסיה לשקם את השתתפותה בארגונים מהם הודחה, ולשכנע באמינות בדיקותיה למניעת הסמים בספורט. עם זאת, מחלוקות קשות עדיין אופפות תהליך זה.

שערוריות הקשורות בספורט מזעזעות גם את הזירה הפנים-רוסית מפעם לפעם. מתבלט הניסיון שעשתה ממשלת רוסיה בקיץ 2018 לנצל לרעה את ההתלהבות הלאומית מעריכת אליפות העולם בכדורגל, כהסחת דעת.

במקביל לאליפות פורסמה רפורמה פנסיונית לא פופולרית. המהלך הציני זוהה ע"י הציבור, ועורר להידרדרות באמון בכל מוסדות השלטון, לרבות הנשיא עצמו.

ממשלת רוסיה ניסתה לנצל את ההתלהבות הלאומית מאליפות העולם בכדורגל, כהסחת דעת לפרסום רפורמה פנסיונית לא פופולרית. המהלך הוביל להידרדרות באמון במוסדות השלטון ובנשיא עצמו

אם ציפה ממשל פוטין לחזק את התמיכה הציבורית בו באמצעות אירוח מופתי של אליפות העולם – הישג זה נשחק לחלוטין לאור פרסום הרפורמה הפנסיונית. הגם שהמשחקים האלה אורגנו היטב, גם הם סבלו לשערוריות רבות – גניבות כספים ע"י גורמים שהיו מעורבים בפרוייקטי הבינוי הגדולים. כמו כן, רוסיה הואשמה בניסיון לקנות קולות של חברי ההנהלה של FIFA כדי לזכות באירוח המשחקים.

סיכום

ניתן לזהות קווי המשכיות ברורים בין הניהול של הספורט בתקופה הסובייטית לבין האופן, שבו הספורט מקודם ברוסיה כיום. גם הסובייטים ראו ערך בספורט כאפיק ל"השפעה רכה" מבית ובחו"ל. גם בבריה"מ הספורט נוהל ריכוזית, במטרה להוכיח בכל מגרש ספורט ל"קפיטליסטים הדקדנטיים" את העליונות של הספורט הסוציאליסטי. גם הסובייטים ניסו לחזק את יוקרתם באמצעות עריכת אירועי ספורט גרנדיוזיים.

בדומה לאולימפיאדת סוצ'י -אירוע הספורט הגדול בכל הזמנים של בריה"מ – המשחקים האולימפיים של 1980 במוסקבה – הביא לשיא את הפוליטיזציה של הספורט. רק 80 מדינות השתתפו, 66 מדינות החרימו. זאת, כאמצעי לחץ, שהובל ע"י ארה"ב להעניש את ברה"מ בגין פלישתה לאפגניסטאן שנה קודם לכן.

במערב נטען, כי כל ספורטאי רוסי מצליח נוטל סמי מרץ, ואף הדביקו לאולימפיאדת 1980 כינוי: "האולימפיאדה בכימיה". הסובייטים נקמו בארה"ב ע"י החרמת אולימפיאדת לוס-אנג'לס ב-1984

במערב נטען, כי כל ספורטאי רוסי מצליח נוטל סמי מרץ, לעתים מכמה סוגים, ואף הדביקו לאולימפיאדת 1980 כינוי "האולימפיאדה בכימיה". הסובייטים נקמו בארה"ב ע"י החרמת אולימפיאדת לוס-אנג'לס ב-1984.

רוסיה המודרנית צועדת בתלם שנסלל ע"י בריה"מ, אך בתוספת "הקפיטליזם הממלכתי", וללא העימות האידיאולוגי העמוק עם המערב. הספורט הוא מכשיר לגיוס הציבור מבית, ולהפצת הדימוי החיובי של רוסיה בעולם.

רוסיה מציבה לספורטאיה דרישות מקסימליסטיות. הניהול המרכזי של הספורט, חרף בזבוז המשאבים האינהרנטי שבו, אכן מסייע למוסקבה להגיע להישגים – הן באירוח התחרויות המובילות והן בטיפוח ספורטאים מצטיינים ברמה הבינ"ל. הספורט גם מסייע במעט לקעקע את הדימוי השבלוני העוין שהתקשורת המערבית מדביקה לחברה הרוסית.

מרוב הרצון להצליח בספורט, נציגים רוסים אינם מפספסים הזדמנות "לדרוך מחדש על אותה המגרפה" (ברוסית זה נשמע טוב יותר – כשדורכים על מגרפה שנשכחה, המוט הארוך שלה עולה במפתיע, ומכה את הדורך בראשו).

עם זאת, מרוב הרצון להצליח בספורט נציגים רוסיים אינם מפספסים הזדמנות "לדרוך מחדש על אותה המגרפה" (ברוסית זה נשמע טוב יותר – כשדורכים על מגרפה שנשכחה בין עשבים, המוט הארוך שלה עולה במפתיע, ומכה את הדורך בראשו). וכך, אפיק "ההשפעה הספורטיבית הרכה", הופך להיות מוקד נוסף של עימות בין רוסיה לבין המערב, ומכרסם בדימוי העוצמה הרוסית, במקום להעצים אותו.

2020 מזמנת לרוסיה אתגרים, ויש לקוות, כי תצלח אותם בכבוד וברוח ספורטיבית. בחודשים הקרובים תילחם רוסיה על זכותה להשתתף באולימפיאדת הקיץ ביפן – למול האשמות חוזרות לזיוף בדיקות הסמים של ספורטאיה. רוסיה משתתפת באירוח אליפות אירופה בכדורגל בקיץ 2020 (הנערכת ב12 מדינות במקביל). הממשל הרוסי – סביר שיבקש לנקז את תשומת הלב הציבורית לאירועים הספורטיביים, כדי שלא תפנה לפעילויות מחאה, בדומה לקיץ האחרון.

רוסיה משתתפת באירוח אליפות אירופה בכדורגל בקיץ 2020. הממשל הרוסי – סביר שיבקש לנקז את תשומת הלב הציבורית לאירועים הספורטיביים, כדי שלא תפנה לפעילויות מחאה, בדומה לקיץ האחרון

אשר לישראל – מי שחפץ להגיע אל לבם של מקבלי ההחלטות בקרמלין ובסביבתו, מוטב שיתעדכן בעיתונות הספורט, ויוכל להצטייד ברעיונות לקידום הקשרים עם רוסים גם בערוצים כאלה. ב-2020 מתוכנן הנשיא פוטין להגיע לישראל, ואולי כדאי לשקול אירוע ספורטיבי על סדר היום של ביקורו.

כל התמונות מאתר הנשיאות הרוסית, www.kremlin.ru

סא"ל (מיל.) דניאל ראקוב הצטרף למכון למחקרי ביטחון לאומי בשנת 2019. שרת בצה"ל 21 שנים, מרביתן באגף המודיעין. עסק במחקר מודיעיני ועבודת מטה, במיקוד על האתגרים האסטרטגיים והאופרטיביים הבולטים של צה"ל וממשלת ישראל, בזירות גיאוגרפיות מגוונות. מתמחה במעורבות המעצמות במזרח התיכון, בדגש על האסטרטגיה הרוסית באזור ויחסי רוסיה עם ישראל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 3,278 מילים
AVIA.PRO הוא אתר די מפוקפק. פעמים רבות הוא מציג פייק מוחלט או עובדות ללא כל בדיקה, ונותן מקום בולט לתיאוריות קונספירציה. הוא נותן מקום בולט לכיסוי נושא מערכות הגנה אווירית בסוריה. להתרש... המשך קריאה

AVIA.PRO הוא אתר די מפוקפק. פעמים רבות הוא מציג פייק מוחלט או עובדות ללא כל בדיקה, ונותן מקום בולט לתיאוריות קונספירציה. הוא נותן מקום בולט לכיסוי נושא מערכות הגנה אווירית בסוריה. להתרשמותי, הוא משמש אפיק לוחמת תודעה של גורמים רוסיים. יתכן שהוא מזוהה עם תעשיות הגנה אווירית ברוסיה.

אז להציג פרסומים משם, כאסטרטגיה של הקרמלין, זו קפיצה לוגית ארוכה מדי. הדיווח על קלע דוד מצוטט בavia.pro – מגיע במקור מסוכנות ידיעות סורית, ולא מרוסיה. הדיווח על sa8 – ציטוט מתקשורת ישראלית. אין הכרה רוסית רשמית בשיגור sa8 בלבנון. הטענה שאין פרסומים סתמיים ברוסיה – אינה נדויקת. אני מניח שהפרסום בavia.pro ביקש לקדם נרטיב, שישראל מורתעת, ושהטילים הרוסיים מצוינים. אני לא הייתי נותן לכך יותר משקל.

הרוסים אכן מקבלים את הטיעון הלבנוני, שישראל לא צריכה לטוס שם – עמדה שלא השתנתה כבר כמה עשורים. הרוסים היו רוצים לחזק השפעתם בלבנון, אבל ספק אם הם מצפים להחליף את צרפת או ארה"ב בטווח הזמן הנראה לעין.

אולי הרוסים רוצים חלק בשיח הישראלי-לבנוני, אך יש להם ערוצים יותר יעילים להעביר מסרים בהירים יותר.

לסיכום, רוסיה בצפון היא אתגר לישראל. היא מייצרת לא מעט קשיים, אך גם הזדמנויות (החזרת באומל, כדוגמה). יש מלחמת מידע רב צדדית, מרובת אינטרסים ונרטיבים סביב מה שקורה בסוריה, במישור הפוליטי והטכנולוגי. חשוב שלא ניפול במלכודות במסגרתה.

כל הזמן // יום שלישי, 12 בנובמבר 2019
מה שחשוב ומעניין עכשיו

פרשנות פסק דין שמעוני מזכה את ראש העיר אבל מרשיע את ראש הממשלה

פסק הדין העוסק בראש עיריית אשקלון לשעבר איתמר שמעוני ובמקורביו, כולל פרק המפרט שישה מבחנים לזיהוי סיקור תקשורתי המהווה טובת הנאה אסורה ושוחד ● בעוד ששמעוני לא עמד כמעט באף אחד מהמבחנים, בנימין נתניהו עומד בכולם

עוד 872 מילים

דרעי וליצמן לגנץ: נהיה ערבים לקיום הסכם הרוטציה

חפץ במכתב לאוחנה: תתנצל ותפצה או שאתבע אותך ● נתניהו תוקף את גנץ: ממשלה בתמיכת הערבים - סטירת לחי ● ליברמן לגנץ ונתניהו: אם יש ביניכם מחלוקת - תטילו מטבע ● ביהמ"ש הרשיע את ראש העיר אשקלון לשעבר בקבלת שוחד, אך זיכה אותו מחמת הספק מהחשד שקיבל שוחד דרך סיקור אוהד - מה שאולי מהווה תקדים לפרשות נתניהו ● גנץ וליברמן ייפגשו מחר בשעה 16:00

עוד 43 עדכונים

למקרה שפיספסת

איך איפשרנו לרונלדו הימני של עולם התקשורת להכנס לפריים טיים

במאמרה ב"הארץ", טוענת נוה דרומי שאנשי שמאל שונאים את עמית סגל כי הוא ״טוב״.

ברור! הסיבה היחידה ששמאלנים מתנגדים למשהו זה רק כי הוא טוב מדי.

זו הסיבה ששמאלנים מתנגדים לנתניהו – מרוב שהוא טוב. זאת גם הסיבה ששמאלנים מתנגדים לכיבוש, הוא פשוט כל כך נפלא שאנחנו מוכרחים להתנגד לו.

ברור! הסיבה היחידה ששמאלנים מתנגדים למשהו זה רק כי הוא טוב מדי. זו סיבת התנגדות שמאלנים לנתניהו – מרוב שהוא טוב. זאת גם הסיבה ששמאלנים מתנגדים לכיבוש, הוא פשוט כל כך נפלא שאנחנו מוכרחים להתנגד לו

בעיני נוה דרומי אנחנו השמאלנים יושבים בבתי הקפה בתל אביב (באמצע שבוע כמובן כי אין לנו עבודה), שותים אספרסו ושואלים את עצמנו ״איך אפשרנו לעמית סגל, נער הפלא מהשטחים, התותח מהשומרון, האקדח המהיר מעפרה, הרונאלדו הימני של עולם התקשורת להיכנס ללב הפריים טיים בערוץ 12, אנחנו חייבים לעצור את זה״.

אז כמה נקודות לתשומת ליבה של נוה דרומי:

  • במועד א׳ של בחירות 2019 סגל טען שהאיראנים פרצו לטלפון של בני גנץ ביום בו התגלה שנתניהו החזיק במניות בחברת הפלדה שייצרה צוללות לישראל.
  • במועד ב׳ עמית סגל דיווח שהרוסים פרצו לטלפון של גנץ יום אחרי שהתגלה שנתניהו שיקר במצח נחושה בנוגע לסיבה ״החשאית״ שבגינה לא דיווח לשר הביטחון והרמטכ״ל שהוא רוכש צוללות עבור ישראל. האם זה מקרי?

אנחנו השמאלנים יושבים בבתי הקפה בת"א (באמצע השבוע כי אין לנו עבודה), שותים אספרסו ושואלים: "איך אפשרנו לסגל, נער הפלא מהשטחים, האקדח המהיר מעפרה, הרונאלדו הימני של עולם התקשורת, להיכנס ללב הפריים-טיים?"

  • האם עמית סגל הקריא את הטענות של פרקליטי נתניהו בפרשת ניר חפץ (כפי שדיווח הכתב נתי טוקר בדה מרקר) בלי גילוי נאות? ואם כן, האם זה מעיד שהוא עיתונאי ״טוב״?

למה אני, השמאלני, לא תוקף עיתונאים ימנים כמו איילה חסון, עקיבא נוביק, יאיר שרקי, גאולה אבן, אלמוג בוקר, דוריה למפל ועוד רבים וטובים? כי הם עיתונאים, כי הם ישרים, כי הם ממלאים את תפקידם נאמנה.

אין קשר בין כישוריו של עמית סגל למתקפות עליו. לדעתי, סגל לא ממלא את תפקידו כעיתונאי ומשמש כתועמלן שמכתיב את הסדר הציבורי עבור נתניהו. ועל זה, אני לא מוכן לשתוק.

העובדה שעמית סגל מבקר פעם בירח מלא את הימין, לא סותרת את היותו בעיני תועמלן. גם העובדה שהוא מותקף על ידי גורמים הזווים בימין הכהניסטי לא מעידה על יושרו. היא מעידה על כך שהוא מעדיף את הכהניסטים שלו מעל אחוז החסימה, כמו בצלאל סמוטריץ׳ לדוגמה.

העובדה שעמית סגל מבקר פעם בירח מלא את הימין,לא סותרת את היותו בעיני תועמלן. גם העובדה שהוא מותקף על ידי גורמים הזווים בימין הכהניסטי לא מעידה על יושרו

לפיכך, אני מציע לנוה דרומי להתייחס לגופה של הביקורת נגד סגל ולא לגופם של שמאלנים. במאמרה ניכר כי אין לה רצון או יכולת לסתור את הטענות העולות מבחינה לעומק את דיווחיו של סגל.

שמאלני ציוני גאה, תל אביבי, לומד משפטים ומלמד עברית. הוביל מחאות למען קהילת להט״ב, שיויון לנשים והדמוקרטיה הישראלית. גר עם הכלבה שלו, ירדנה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 424 מילים ו-1 תגובות
גיא זהר גיא זהר

אוקראינה חידת זלנסקי

עבור יהודי אוקראינה, נשיא יהודי הוא מקור לגאווה, וגם לפחד ● חצי שנה אחרי הניצחון המפתיע בבחירות, וולדימיר זלנסקי נהנה מאחוזי תמיכה מרשימים וגם מכיסי התנגדות משמעותיים ● בקהילה היהודית חוששים כי כל כישלון שלו יתורגם לפגיעה ביהודים ● ודווקא מהסקנדל עם טראמפ אף אחד לא מתרגש שם

עוד 896 מילים

תגובות אחרונות

ירושלים מציגה: הרכבל הפוליטי הראשון

אישור פרויקט הרכבל לכותל, בתקציב של 220 מיליון שקל, נובע בעיקר ממוטיבציות פוליטיות ● בירושלים של מעלה ירחפו תיירים לכותל, ובירושלים של מטה ימשיכו התושבים להזדחל בתחבורה של עולם שלישי

עוד 619 מילים

תומכי נתניהו חשים שהוא נרדף. מדובר בטעות חמורה

אין מחלוקת שהפגנות התמיכה השבועיות בנתניהו, שממוקמות מול כיכר גורן בשבועות האחרונים, טומנות בחובן מאות גברים ונשים, החשים בכנות שראש הממשלה נרדף בידי משטרת ישראל ופרקליטות המדינה.

מאות גברים ונשים בהפגנות התמיכה בנתניהו חשים כי רה"מ נרדף בידי המשטרה ופרקליטות המדינה. מדובר בטעות חמורה, פועל יוצא של ספין שקרי. בפועל, המשטרה והפרקליטות נהגו בו בזהירות מופלגת

מדובר כמובן בטעות חמורה ואף בשכנוע שהוא פועל יוצא של ספין שקרי, שיטתי ומסוכן במיוחד שבוקע מבלפור וקיסריה:

בפועל, הן המשטרה והן הפרקליטות נהגו בנתניהו בזהירות מופלגת. טענות ספציפיות וחשובות מטעם סנגורי נתניהו נגד היבטים שונים בהתנהלות חוקרי המשטרה – לרבות אופן הפעלת הלחץ על ניר חפץ כדי לגייסו להיות עד מדינה – הן טענות שיש לבחון ברצינות. כל טענה בדבר פגיעה בזכויות חשודים, נחקרים ועדים חייבת להיבחן ברצינות. נתניהו אינו שונה מבחינה זו משום אזרח אחר.

לאורך שנים התחוללו פגיעות חמורות ומקיפות בזכויות מפגינים (לרבות אלימות משטרה ומעצרי שווא), בזכויות חשודים מקבוצות מוחלשות ובזכויות נחקרים במכלול פרשות, אך דבר לא נשמע מפי נתניהו וחבר חנפניו שמנהלים את המדינה בעשור האחרון.

לאורך שנים התחוללו פגיעות חמורות ומקיפות בזכויות מפגינים (לרבות אלימות משטרה ומעצרי שווא), בזכויות חשודים מקבוצות מוחלשות ובזכויות נחקרים במכלול פרשות, אך דבר לא נשמע מפי נתניהו וחנפניו

ואף מילה על השלילה השיטתית של זכויות האדם והאזרח של הפלסטינים בגדה ובירושלים המזרחית – שלילה איומה ואנטי דמוקרטית שנגזרת מהמשטר הצבאי והאנטי-דמוקרטי לו כפופים הפלסטינים. משטר צבאי נוקשה שאותו מבקש נתניהו להנציח. זאת בעוד כל בדל חשש לפגיעה במקורבי נתניהו, מניח תשתית מידית לקול זעקה רמה בדבר רדיפה פוליטית דמיונית מצד נתניהו וחבר חנפניו.

אז נדגיש. על אף שיש לחקור לעומק כל טענה בדבר סחיטה פוטנציאלית שאולי הניבה לחץ לא לגיטימי על מי שהחליט להיות עד מדינה וכן יש לחקור כל חשש להפרת זכויות עדים וחשודים בפרשות נתניהו המסועפות והמגוונות – ברור שמכלול החקירות בפרשות נתניהו טמן בחובו הנחות סלב מופלגות.

דוגמאות לכך? בבקשה:

1

הימנעות מחקירה מקבילה באותו זמן של בני הזוג המלכותי בפרשה 1000. הדבר הנו כה בסיסי וכה מתבקש, עד שברור שהימנעות מדהימה זו מחקירה מקבילה באותו פרק זמן, יכולה הייתה להניב תיאום עדויות מושלם בין השניים.

הימנעות מחקירה מקבילה של בני הזוג בפרשה 1000. דבר כה בסיסי וכה מתבקש, עד שברור שהימנעות מדהימה זו יכולה היתה להניב תיאום עדויות מושלם בין השניים

2

ניקוי מראש של הקיסר מפי היועמ"ש בפרשה 3000 וזאת בכלל בטרם פתיחת חקירת פרשת קניית הצוללות והספינות.

3

הימנעות מקוממת מחקירת קניית המניות של נתניהו במפעל ייצור פלדה (בבעלות בן דודו) שנמכר מאוחר יותר לחברה שמספקת חומרים לתאגיד טיסנקרופ הגרמני.

קדמה למכירה זו מכירה של מניות נתניהו לבן דודו בעל המפעל. מכירת מניות זו הניבה רווח לא הגיוני בסך 16 מיליון שקלים, ששולשלו לכיסו של נתניהו בעודו מכהן כרה"מ, בפרק זמן שבו שווי המניות דווקא צלל (תוך שנתניהו מרוויח סכום עתק ממכירת המניות שהיו אז בשפל אדיר).

וכל זאת כשקיים חשד שנתניהו אינו מדווח דבר על הרווח העצום כפי שהיה עליו לעשות על פי חוק.

ניקוי מראש של רה"מ מפי היועמ"ש בפרשה 3000, והימנעות מחקירת קניית המניות של נתניהו במפעל ייצור פלדה (בבעלות בן דודו) שנמכר בהמשך לחברה המספקת חומרים לטיסנקרופ

טענת רדיפתו הפוליטית של נתניהו אפוא היא טענה משוללת כל יסוד, נטולת כל תשתית וחסרת כל ביסוס עובדתי. בכלל, המחשבה שמשטרת ישראל ופרקליטות המדינה וראש התביעה הכללית, ד"ר מנדלבליט, יעזו להניח לפתחו של בית המשפט המחוזי בירושלים ולעיני האומה כולה, כתב אישום שמושתת על תפירת תיק דמיונית – היא מחשבה בדיונית ומופרכת באופן שקשה לתאר. ואף מילה על כך שראש הממשלה שקדם לנתניהו נשלח לכלא אף שהניח לפני כן על השולחן נכונות לסגת לקווי 67 לרבות חלוקת ירושלים.

אך טענה מופרכת זו בדבר רדיפה פוליטית, כובשת לבבות של רבים מתומכי נתניהו. הספין הכוזב והמסוכן מתנחל במוחותיהם של רבים מקרב תומכי הימין. השבר שימיט הדבר על אמון הציבור ברשויות אכיפת החוק, מן הסתם, עומד להיות עצום. החשש מפני ריסוק שלטון החוק הופך מוחשי. אך מה אכפת לנתניהו? העיקר להימלט מאימת הדין ולכל הפחות לערער את הלגיטימציה הציבורית של כתב האישום החמור נגדו הממשמש ובא.

אין מקום לפקפק בכנות אמונתם העמוקה של תומכי נתניהו. בניגוד לאלילם הציני וחסר הגבולות, הם מאמינים כי הוא באמת נרדף. ההפגנה השבועית שלהם אפוא היא הפגנה לגיטימית. מדובר במימוש מובהק של חופש ההפגנה כפועל יוצא של חירות הביטוי. ואף מדובר בליבת חופש הביטוי: חופש הביטוי הפוליטי.

אלא שבמוצ"ש האחרונה נפל דבר מטריד: עשרות ממפגיני הימין פקדו את בית הקפה רולדין שממוקם בכיכר גורן. שם, כך נטען ואף תועד, ישבו מספר מפגינות נגד השחיתות שספגו איומים קשים מפי עשרות תומכי נתניהו

אלא שבמוצאי השבת האחרונה נפל דבר מטריד: בתום שתי ההפגנות המנוגדות – ההפגנה מספר 154 של מאות המפגינים, שקוראים ליועץ המשפטי לממשלה להיאבק ללא חת בשחיתות מול ההפגנה של מאות המפגינים שגורסים שמנדלבליט רודף את נתניהו – פקדו עשרות ממפגיני הימין את בית הקפה רולדין שממוקם בכיכר גורן. שם, כך נטען ואף תועד, ישבו מספר מפגינות נגד השחיתות שספגו איומים קשים מפי עשרות תומכי נתניהו.

אם נכונים הדברים (והתיעוד המצולם מוכיח שאכן מדובר בדברים שהתרחשו) מדובר בביטוי נוסף וחמור לתוצאות השיסוי וההסתה שבוקעות מבלפור ללא הפסקה. וגם במתחם מרכזי באשקלון, כך מתברר היום, ספג גבי אשכנזי קללות קשות מפי עוברים ושבים (שמאלני מנייאק. הולך עם ערבים. בן זונה. ועוד). ההסתה מבלפור אפוא נושאת פרי.

במובן המשפטי אין ספק שחזקת החפות עדיין עומדת לצדו של נתניהו. אבל במובן המוסרי התפוגגה חזקה זו כבר מזמן. במובן המוסרי אשם נתניהו בהלהטה שיטתית וקבועה של האווירה נגד יריביו הפוליטיים. כמו לפני 24 שנים: ברור שהוא לא רצה ברצח רבין. ברור שלא הסית לרצח. אך הוא יצר אווירת שיסוי והסתה אישית נגד רבין ופרס (כולל המשפט הנורא: "רבין ופרס קשרו קשר עם האויב מאחורי גבו של העם").

כמו לפני 24 שנים: ברור שהוא לא רצה ברצח רבין. ברור שלא הסית לרצח. אך הוא יצר אווירת שיסוי והסתה אישית נגד רבין ופרס (כולל המשפט הנורא: "רבין ופרס קשרו קשר עם האויב מאחורי גבו של העם")

זה היה מקומם. זה נותר מקומם. וזה מסוכן. זה מסוכן מפני שהרצח הנורא של רבין עלול לחזור על עצמו. פוליטיקאי מהמרכז או מהשמאל, עיתונאי ביקורתי או אזרח שמפגין נגד השחיתות, עלולים חלילה לשלם בחייהם. כמו ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ז"ל. עוד סיבה (אחת מני רבות) להיפרד במהרה משלטונו של בנימין נתניהו.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
הכתבה מערבת נושאים שאין קשר ביניהם. היחס לפלסתינאים לא קשור לנושא. הפגנה 154 וקודמותיה לא עודדו את מנדלבליט למלא את תפקידו ביחס לנתניהו אלא הטרידו אותו, את בני משפחתו ואת שכניו. התבטאוי... המשך קריאה

הכתבה מערבת נושאים שאין קשר ביניהם. היחס לפלסתינאים לא קשור לנושא.
הפגנה 154 וקודמותיה לא עודדו את מנדלבליט למלא את תפקידו ביחס לנתניהו אלא הטרידו אותו, את בני משפחתו ואת שכניו. התבטאויות המפגינים כלפיהם וכלפי מתפללי בית הכנסת והמשטרה מתנשאות ומקוממות. טוב שמצביאי ימין הגיעו לאזן את המשוואה אבל גם הם הקצינו יתר על המידה. מומלץ לשני הצדדים למתן את ההתבטאויות

עוד 963 מילים ו-2 תגובות
עודכן לפני שעתיים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תחקיר זמן ישראל מותו של ים המוות קרוב מתמיד

לדעיכת הסכם השלום עם ירדן יש כבר קרבן ודאי אחד: ים המלח ● פרויקט תעלת הימים המגלומני - להזרמת מים לים בשיתוף פעולה בינלאומי - מעלה אבק במגירה ● בינתיים נמשכת כריית המינרליים בידי כ"יל, למרות המחאה הירוקה ● והמומחים מעריכים שבקרוב יהיה כאן כל כך יבש וחם, שהתכניות ל"הרטבת" ושיקום ים המלח ייזנחו לטובת הגדלת כמות מי השתייה

עוד 3,244 מילים

תורת המשחקים הפוליטיים

חודש בדיוק לפני יציאה אפשרית לבחירות נוספות, קשה להעריך כיצד יסתיים הפלונטר חסר התקדים בפוליטיקה הישראלית ● שלושת השחקנים הראשיים שיכולים לפרוץ את המבוי הסתום - נתניהו, גנץ וליברמן - מחזיקים באינטרסים שונים, לרוב מנוגדים ● בניסיון לעשות סדר, ערכנו לכל אחד מהם מאזן רווח והפסד בכל אחד מהתרחישים

עוד 1,531 מילים

האולטימטום של ליברמן לא חוקי - ואף אחד לא שם לב

ליברמן דורש שכחול-לבן תקבל את מתווה הנשיא, לפיו נתניהו יכהן ראשון ברוטציה על ראשות הממשלה ● אלא שעל פי חוק יסוד הממשלה, כל עוד גנץ מחזיק במנדט, זה פשוט לא אפשרי

יו״ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן שלח אמש אולטימטום לבנימין נתניהו ולבני גנץ, ובו דרישה כי יו״ר הליכוד יוותר על הליכה עם בלוק ה-55 של מפלגות הימין-חרדים, ואילו יו״ר כחול-לבן יקבל את מתווה נשיא המדינה, לפיו נתניהו יכהן ראשון כראש ממשלה במסגרת הסכם רוטציה – אך יסכים לצאת לנבצרות אם וכאשר יוגש נגדו כתב אישום.

"אני מצפה ומבקש משניהם לקבל החלטות נכונות״, אמר ליברמן בראיון לדנה ויס בחדשות 12. ״כל אחד שלא יידע לקבל את ההחלטה הנכונה – אנחנו נתמוך בצד השני".

אלא שהתוכנית של ליברמן – לפיה כל צד יעשה ויתור עקרוני אחד לטובת הקמת ממשלת אחדות – איננה כה פשוטה כפי שהוא מצייר אותה, ובעיקר: היא עומדת בפני מכשול משפטי שעלול לשנות את פני הדברים.

לפי חוק יסוד: הממשלה, סעיף 13 ג׳, ״חבר הכנסת שהרכיב ממשלה יעמוד בראשה״. אי לכך, מאחר שגנץ מחזיק כעת את המנדט להרכבת הממשלה, הוא חייב להיות ראש הממשלה של כל ממשלה שתקום כשהמנדט בידו – כך לפי מספר מומחים משפטיים עמם שוחחנו.

״היה מקרה ב-1961 שבו לוי אשכול הקים ממשלה ובן-גוריון עמד בראשה. אבל החוק שונה מאז וכיום זה פשוט לא אפשרי״, מסביר ד״ר אסף שפירא, מומחה למשפט חוקתי וחוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה. ״כתוב במפורש – מי שמקים את הממשלה חייב לעמוד בראשה. ואם גנץ מקים את הממשלה, הוא זה שצריך לעמוד בראשה״.

בית הנשיא אישר בתגובה כי לפי החוק הנוכחי, מי שקיבל את המנדט להרכבת הממשלה הוא זה שצריך להיות ראש הממשלה.

״אף אחד לא שם לב למגבלה הזו״, אומר שפירא.

״היה מקרה ב-1961 שבו לוי אשכול הקים ממשלה ובן-גוריון עמד בראשה. אבל החוק שונה מאז וכיום זה פשוט לא אפשרי. כתוב במפורש – מי שמקים את הממשלה חייב לעמוד בראשה. ואם גנץ מקים את הממשלה, הוא זה שצריך לעמוד בראשה״

ואכן, דוברי הליכוד וכחול-לבן אמרו לזמן ישראל בתחילה כי אין שום בעיה שגנץ יקים קואליציה אך נתניהו יהיה ראש הממשלה הראשון. רק אחרי שהוצג בפניהם לשון חוק היסוד וחוות הדעת המשפטית, הסכימו דוברי שתי המפלגות כי תחת החוק הקיים, גנץ יהיה אוטומטית ראש הממשלה הראשון אם תוקם ממשלה כזו.

אי לכך, בכדי שגנץ יסכים לאולטימטום של ליברמן לאפשר לנתניהו להיות ראש ממשלה ראשון, על יו״ר כחול-לבן להחזיר את המנדט לנשיא ולנצל את תקופת ה-21 יום שבה כל חבר כנסת המקבל תמיכה של 61 ח״כים יכול להרכיב ממשלה – ובמצב כזה, חברי כחול-לבן יצטרכו לחתום על הסכמתם לתמוך בנתניהו לראשות הממשלה.

״האפשרות הזו רלוונטית רק לתקופת ה-21 יום״, מאשר שפירא. ״אבל מתווה הנשיא כבר כלל המלצה לשנות את החוק (בנושא סמכויות ממלא מקום ראש הממשלה, ר״ו) – אזל אולי הם יכולים באותה הזדמנות לשנות גם את הסעיף הזה״.

עוד 405 מילים

המזל״ט שאריאל העביר לרוסים עדיין מושבת

שלוש שנים אחרי ששר החקלאות היוצא נתן מזל"ט מתקדם לראש ממשלת רוסיה, באופן ספונטני ובניגוד לנהלים, הרחפן עדיין מושבת ● משרד החקלאות עמד בהבטחתו ורכש מזל"ט חדש למכון וולקני ● אבל העובדים מסרבים להעביר לרוסיה את מערכת ההפעלה שלו

עוד 528 מילים ו-2 תגובות

בדיקת זמן ישראל סודות ושקרים על רצח נשים

בעקבות המחאה הציבורית על רצח נשים, הופצו בתקשורת נתונים המצביעים על שיעור הרציחות הנמוך בתוך המשפחה בישראל ● אבל עם הנתון האמיתי אף אחד לא רוצה להתמודד: בישראל חיות כ-200 אלף נשים מוכות, שאינן זוכות למענה הולם מצד הרשויות ● התכנית הממשלתית נגד אלימות לא מיושמת בגלל השיתוק הפוליטי ● חלק גדול מהתלונות למשטרה אינן מטופלות ● והסטיגמות לפיהן אלימות במשפחה מאפיינת רק את החברה הערבית פשוט אינן נכונות

עוד 1,489 מילים

הוא נלחם בשמאלנים ("אני נותן להם להתקיים, לא שם אותם במחנות הסגר"), נאבק במערכת המשפט הצבאית ("השופטים שם לא מקצועיים"), מארגן הפגנות נגד היועמ״ש ("אנחנו צריכים להעביר למנדלבליט את המסר") ולגמרי מעריץ את נתניהו ("אני אוהב את דרך החיים שלו") ● אבל רן כרמי בוזגלו, אחד האקטיביסטים הבולטים כיום במחנה הימין, מתעקש: "אני לא פרובוקטור"

עוד 3,020 מילים ו-1 תגובות

כחול-לבן מגבירים קצב במגעים להקמת ממשלת מיעוט

סקר: רוב מוחלט יאשימו את נתניהו אם יתקיימו בחירות ● חילופי האשמות כבדים בישיבה לזכר רבין בכנסת ● גנץ: ישראל משותקת לא בגלל פלונטר פוליטי אלא בגלל תהליך משפטי ● נתניהו: אני חשוף להסתה ● יונתן בן-ארצי: הפוליטיקאים שכחו מה זה להיות בני אדם ● שרי הליכוד: בן ארצי ביזה את זכר סבו ● ריבלין: אל תאמינו לפוסט-אמת ● בנט מונה לשר הביטחון, גלנט התנגד ● אורי אריאל התפטר מהממשלה ● חברי המשותפת חלוקים על תמיכה בממשלה עם ליברמן

עוד 54 עדכונים

מאחורי הקלעים של מינוי נפתלי בנט לשר הביטחון

העסקה שנרקמה בין נתניהו לבנט נגעה אך ורק למאוויהם האישיים של שני אנשים ועל חשבונם של אחרים ● נפתלי בנט זכה להגשים את חלום חייו, ואילו בנימין נתניהו הצליח למנוע את חלום הבלהות שלו עצמו ● ואז בא ליברמן וגנב, שוב, את תשומת הלב הלאומית ● כך נרקמה הסערה הפוליטית של הסופ"שׁ

עוד 749 מילים

לפני 100 שנה, "האיינשטיין של הסקס" התחיל את תנועת זכויות ההומוסקסואלים בגרמניה ● למרות שלא הפך למפורסם כמו פרויד, הסקסולוג מגנוס הירשפלד נאבק לבטל את האיסור בחוק על הומוסקסואליות ולשפר את שירותי הבריאות ללהט"בים ● "הירשפלד הבין שהמדע הוא פוליטי"

עוד 941 מילים

ליברמן לגנץ ונתניהו: מי שלא יתפשר, נתמוך בצד השני

כמו כן אמר יו"ר ישראל ביתנו כי לא יתמוך בבחירות ישירות ● שקד לאחר המינוי של בנט: "כל מפלגה נשארת עצמאית, שואפים להקים ממשלת ימין עם ליברמן" ● נתניהו ביקש מדרעי להתגמש בנושאי דת ומדינה למקרה שליברמן יתחרט ● יעלון: נתניהו מוכר את התפקיד הרגיש למתרפס התורן

עוד 23 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה