"בישראל יש לפחות 12 מעבדות פרטיות שיכולת לבצע בדיקות PCR – הבדיקה שמשרד הבריאות מבצע לאיתור הנגיף, תוך הסבה מהירה לצורכי בדיקות הקורונה", כך אומר לזמן ישראל גורם במעבדה פרטית גדולה.
לדבריו, נעשו פניות מצד חלק מהמעבדות למשרד הבריאות, כדי להציע עזרה בביצוע הבדיקות, אך הן נתקלו בסחבת בירוקרטית ובמשרד לא הגיבו אליהן.
רק בשבוע שעבר הודיע משרד הבריאות לכמה מעבדות פרטיות כי יבדוק את האפשרות להסתייע בהן במאמץ להאיץ את בדיקות הקורונה, שמתבצעות בארץ בקצב איטי, ובאופן שפוגע בהתמודדות עם המגיפה.
כמו כן הודיע המשרד על הרחבת הבדיקות שהוא מבצע בבתי החולים, ועל הכוונה לאפשר איסוף דגימות גם בקופות החולים ולא רק במד"א, כדי להגיע לקצב של אלפי בדיקות ביום.
בכמה מעבדות פרטיות טוענים שמשרד הבריאות מתעלם מקיומן כבר קרוב לחודשיים. במעבדות אלה טוענים כי הן ערוכות לבצע בדיקות לגילוי הנגיף, בתוך מספר ימים, אך למרות זאת, לא התבקשו לסייע.
"אני לא ממש מבין למה לא פנו אלינו. חלק מהמעבדות עובדות עם משרד הבריאות בשוטף על דברים אחרים, זה לא שבמשרד לא מכירים מעבדות פרטיות", אמר אותו גורם. "המחיר שהמעבדות יגבו יהיה ברצפה, וכל המעבדות יכולות להשתתף בזה. אין תחרות בינינו בכלל, כי הצורך עצום. אנחנו אזרחים ובני אדם, ורוצים לתרום למאמץ לאתר את החולים במגיפה.
"המחיר שהמעבדות יגבו יהיה ברצפה, וכל המעבדות יכולות להשתתף בזה. אין תחרות בינינו בכלל, כי הצורך עצום. אנחנו אזרחים ובני אדם, ורוצים לתרום למאמץ לאתר את החולים"
"הקורונה מתפשטת ומעסיקה את העולם כבר חודשיים. אם הם לא צפו שהמגיפה תגיע לישראל זו טעות קשה, ואם הם הבינו שהיא תגיע ובכל זאת לא נעזרו בזמן בגורם שיכל להקל עליהם, זאת גם טעות קשה".
יש מדענים ורופאים שטוענים שבמעבדות פרטיות מבצעים בדיקות מסוג אחר – כמו בדיקות מזון או איתור נגיפים בחקלאות – ולא ערוכים לבדוק בני אדם מבחינת הכשרה מקצועית של עובדים, סטריליות שנדרשת לכך ועוד.
"זה לא נכון. מתבצעות בדיקות רפואיות ואפידמיולוגיות בבני אדם במעבדות פרטיות בישראל כל הזמן. צריך הכשרה קצרצרה לדרישות הספציפיות של הקורונה, וזה הכול".
"בדיקה פשוטה ומהירה"
במעבדות הפרטיות חוששים לדבר לייחוס וזאת בנימוק שעבודה השוטפת שלהם היא מול משרד הבריאות.
החברה המסחרית היחידה שבה דיברו עם זמן ישראל לייחוס היא חברת "זרעים גדרה" המייצאת ומייבאת זרעים לחקלאות ומשתמשת בבדיקות PCR באותן מעבדות פרטיות, כדי לאתר נגיפים וחיידקים שמזיקים לחקלאות.
"בדיקת PCR היא בדיקה פשוטה ומהירה, שמאפשרת לאתר בגוף כל יצור (כולל וירוס) שחדר אליו, אם יודעים את הקוד הגנטי שלו", אומר אבי זוהרי, מנהל הייצור של זרעים גדרה, שאחראי על העבודה מול המעבדות בחברה.
זוהרי הוסיף כי, "אנחנו מעבירים למעבדות פרטיות זרעים לבדיקת PCR על בסיס שוטף ומקבלים תשובות תוך שעות, וזאת אותה בדיקה שמשתמשים בה בבדיקות קורונה בישראל".
כדי לבדוק טפיל שחודר לצמח לא צריך את אותה רמת סטריליות כמו לבדוק נגיף של מגיפה מסוכנת בבני אדם.
"נכון. אבל המעבדות שאנחנו עובדים איתן לא מבצעות רק בדיקות בצמחים ובחקלאות. ואני לא איש מדע, אבל אני חושב שאלה התאמות שאפשר היה לעשות תוך פחות זמן, מהחודש שבו הקורונה הגיעה במטוסים בדרך לכאן".
קצב הבדיקה אטי מדי
בישראל בוצעו עד לסוף השבוע האחרון רק כ-6,000 בדיקות לזיהוי הקורונה. בשבועות הראשונים, אחרי שעלה החשד שהנגיף הגיע לארץ, התבצעו בדיקות רק במעבדה אחת – בבית החולים שיבא, ואחר כך נוספו שלוש מעבדות נוספות, בבתי החולים סורוקה, הדסה ורמב"ם, והקצב הגיע ל-700 בדיקות ביום.
בימים האחרונים, מאז שעלה מספר הישראלים שאובחנו כחולי קורונה, החלה להישמע ביקורת ציבורית רבה על אטיות הבדיקות. כעת שם לו משרד הבריאות כמטרה להגיע לקצב של כ-2,200 בדיקות ביום.
לפי נתוני משרדי הבריאות במדינות השונות, היקף הבדיקות שנעשו בישראל, שהגיע לפני כשבוע לכ-400 בדיקות למיליון איש, דומה לזה של בריטניה והולנד, גדול יותר מאשר בארצות הברית וביפן, שבהן בוצעו כמה עשרות בדיקות למיליון איש, וקטן בהרבה ביחס לשוודיה, לסין שביצעה כ-3,000 בדיקות למיליון איש (גם מחוץ למחוז חוביי) ולקוריאה שביצעה כ-3,700 בדיקות למיליון איש.
בישראל שלחו מספר גבוה מאוד של אנשים – עשרות אלפים – לבידוד בית אחרי שהגיעו מחו"ל או לאחר שהיו במגע עם חולה קורונה, ורובם כלל לא עברו בדיקה. רוב אלה שנבדקו נמצאו כבר בבידוד בית. היתרון של השיטה הנהוגה בישראל הוא שהבדיקה אינה מגלה נשאים של הנגיף בתקופת הדגירה, כך שעדיף שכל מי שעלול להתברר כחולה מיד ישהה בבידוד בכל מקרה.
אלא ש"השיטה הישראלית" מדלגת כמעט לגמרי על אנשים שאין מידע שקושר אותם לנגיף, אפילו אם הם חשים ברע ומבקשים להיבדק. המקרה המטריד של עובד רשות שדות התעופה שהגיע לבית חולים עם דלקת ריאות, טופל, הונשם ושוחרר מבלי לעבור בדיקת קורונה, ורק אחר כך התברר שהוא חולה במחלה – ממחיש את מגרעות השיטה.
בקוריאה מתבצעות בדיקות באופן וולונטרי לאנשים לפי בקשתם, בתחנות קטנות ומבודדות שמזכירות אשנבים למכירת מזון בתחנות דלק. בדיקות נרחבות, כמו אלה שנעשו בשוודיה, קוריאה הדרומית ומדינות נוספות מאפשרות לאתר חולים ולבודד אותם בעוד מועד, ובכך להקטין את קצב ההדבקה.
יש גם השפעה פסיכולוגית
בדיקות מאפשרות גם להקטין את רמת הבהלה וההיסטריה – כיוון שהן חושפות את העובדה שהקורונה קטלנית פחות מכפי שהיא מצטיירת בסטטיסטיקה.
זאת, כיוון ששיעור החולים הקשים, שעלולים למות, מתברר כנמוך יותר ככל שמאתרים יותר חולים קלים ונשאים. פחות מאחוז מהאנשים שאובחנו במחלה בקוריאה הדרומית מתו – פשוט בגלל שאותרו חולים קלים רבים יותר מבמדינות אחרות.
יש לציין שהבדיקות בסין ובקוריאה הדרומית אינן בדיקות PCR כמו בישראל, אלא בדיקות סרולוגיות, אשר בניגוד לבדיקות PCR ניתן לבצען באמצעות ערכה קטנה וקלה להפעלה, בלא צורך בעבודה מורכבת של מעבדה. במשרד הבריאות לא מסבירים מדוע לא משתמשים בבדיקות הסרולוגיות בישראל, וההערכה היא שהערכות, שמיוצרות בסין ובקוריאה הדרומית, אינן מיובאות בשל המחסור העולמי שיצרה המגיפה.
"חשוב להגיד שהבדיקה הסרולוגית שנעשית במדינות מסוימות בחו"ל פחות אמינה מבדיקת ה-PCR שנעשית בארץ", מסביר המיקרוביולוג ד"ר אורי לרנר, המנהל המקצועי של ארגון "מדעת"..
לדברי לרנר: "בדיקת PCR מאתרת את החומר הגנטי של הנגיף ואילו בדיקה סרולוגית בודקת נוגדנים. לכן יכול להיות שחלק מאלה שאובחנו כחולי קורונה בקוריאה הדרומית ובמדינות נוספות שבודקות בשיטה הזאת ובודדו – הם לא חולים".
מה רע בשילוב של שתי השיטות? גם בישראל בודדו הרבה אנשים שאינם חולים ליתר ביטחון. למה לא להוסיף בדיקה נוספת, קלה ופשוטה לביצוע, שתאתר עוד "חשודים" ותבודד אותם, ולבדוק בבדיקה הקשה והיקרה רק את החולים? ואם ערכות הבדיקה מיובאות ואינן נמצאות בארץ, מדוע לא מייצרים אותן?
"אלה שאלות שצריך להפנות למשרד הבריאות. בכל אופן, צוואר הבקבוק של בדיקות הקורונה בישראל הוא לאו דווקא ביצוע הבדיקות עצמן. גם העובדה שרוב הבדיקות מתבצעות בבתיהם של המבודדים ואיסוף הדגימות מבתיהם מוטל על כוח האדם של מד"א היא גורם מעכב רציני, לא פחות מעבודת המעבדות עצמן".
"צוואר הבקבוק של בדיקות הקורונה בישראל הוא לאו דווקא ביצוע הבדיקות עצמן. גם העובדה שרוב הבדיקות מתבצעות בבתיהם של המבודדים ואיסוף הדגימות מבתיהם מוטל על כוח האדם של מד"א היא גורם מעכב רציני"
"ערוכים כבר חודשיים וחצי"
על רקע טענות הולכות וגוברות על האטיות של בדיקות הקורונה, פרסמה קרן לנדסמן, אפידמיולוגית המשמשת כרפרנטית האחראית על הקורונה במשרד הבריאות, פוסט בפייסבוק שבו הגיבה לטענות:
"בואו נדבר על לוגיסטיקה", כתבה לנדסמן, "ספציפית – לוגיסטיקה של בדיקות מעבדה לווירוס שאנחנו מכירים רק 3 חודשים".
"הנה הדברים שחייבים לקרות כדי שאפשר יהיה לעשות בדיקות: להכשיר את כל הצוותים הרלוונטיים – מי שלוקחות את הדגימה, מאפסנות אותה, מסיעות אותה למעבדה, אוספות אותה במעבדה ובודקות אותה. כולן צריכות לדעת להתמגן כראוי, לטפל בדגימות, ולחטא. ההכשרה הזו לוקחת זמן, ואי אפשר לזרז אותה, כי אם לוחצים על זירוז ההכשרה, מישהו, מתישהו, יחלה בגלל הכשרה לא ראויה.
"בנוסף, יש לדאוג לאספקה הרלוונטית – חלוקים, מסיכות, כפפות, מקלונים, ערכות בדיקה, מכשור שקורא את הבדיקה. תחשבו על מעבדה מדהימה, שיא הטכנולוגיה, אבל אין מקלונים שאיתם לוקחים את הדגימה. או מסיכות לרופאים במרפאה שיאבחנו את המטופלים. הכל צריך לייבא, ובתקופה של מגפה כלל עולמית *כולם* צריכים את הציוד הזה, אז בכלל מורכב יותר להשיג אותו".
"בנוסף", מציינת לנדסמן, "יש צורך במערכת ששואבת את המידע הרפואי שהרופאה מתעדת, מעבירה את המידע לנוטלי הדגימות, מעבירה את הצורך בבדיקה למעבדה, מחזירה תשובת מעבדה לרופאה ולחולה. כל מרפאה, כל קופת חולים וכמעט כל בית חולים עובדים עם מערכת משל עצמם, שמתקשרת רק עם הדומים להם. הממשקים בין המערכות מורכבים מאד להקמה ולתפעול.
"אנחנו עובדים כל הזמן. כל הזמן. גם בשישי, גם בשבת. אני לא מכירה מישהו אחד בבריאות הציבור שישן לילה שלם מאז ינואר. והסיבה שאנחנו עובדים בלי הפסקה היא כדי להקים את השרשרת הזו. כשאומרים 'אבל היו לכם חודשיים להתכונן! מה עשיתם בזמן הזה?' ובכן – בדיוק את זה. הבאנו ציוד שלא היה בארץ, מילאנו מחסנים, הכשרנו עובדים, והקמנו ממשקים שלא היו קודם".
ממשרד הבריאות לא נמסרה תגובה לכתבה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם