מכון ויצמן מסתמך על חכמת ההמונים כדי לסייע בזיהוי מוקדי התפרצות הקורונה

חוקרים ממכון ויצמן ומהאוניברסטיה העברית החלו להפעיל אתמול כלי נסיוני חדש, שמטרתו איתור מוקדם של אזורים מועדים להתפרצות הקורונה ● באמצעות שאלון יומי המיועד לכלל האוכלוסיה, וללא פגיעה בפרטיות, הם מקווים לאפשר איתור מהיר יותר של מוקדי התפשטות המגפה - וניבוי המוקדים הבאים לפני שהם פורצים ● בראיון לזמן ישראל, מספר פרופ׳ ערן סגל כי כבר עכשיו מזהים הבדלים בין אזורים שונים בארץ ● מוזמנים לשתף ולהשתתף

מגפת הקורונה. אילוסטרציה (צילום: jesadaphorn/iStock)
jesadaphorn/iStock
מגפת הקורונה. אילוסטרציה

כלי ניסיוני חדש, שמטרתו לאפשר איתור מוקדם של אזורים מועדים להתפרצות קורונה, החל לפעול אתמול.

היוזמים והמפתחים שלו הם שני חוקרים בכירים ממכון ויצמן – פרופ' ערן סגל ופרופ' בנימין גיגר, ופרופ' יובל דור מהאוניברסיטה העברית בירושלים. יחד עם רופאים ממשרד הבריאות הם פיתחו שאלון פשוט לכלל האוכלוסיה, אשר נועד להעריך התפתחות של תסמינים הנגרמים על ידי הנגיף.

הם קוראים לציבור כולו למלא מדי יום את השאלון שיאפשר למקבלי ההחלטות איתור מהיר יותר של מוקדי ההתפשטות והחולים, קבלת תמונת מצב עדכנית של מספר האנשים בכל אזור שהחלו לפתח תסמינים וניבוי של מוקדי ההתפשטות הבאים מספר ימים לפני שהם פורצים.

פרופ' סגל מספר שכבר בשלב מוקדם זה, כשרק 7000 אזרחים החלו למלא את השאלון, מתגלים הבדלים משמעותיים בהופעת התסמינים בין אזורים שונים בארץ.

פרופ' ערן סגל
פרופ' ערן סגל

סגל מסביר: "ביום שישי נולד הרעיון מתוך הבנה שצוואר הבקבוק הוא זיהוי מהיר של מוקדי ההתפרצות של הקורונה, ושיהיה מאוד קשה לענות על זה רק על ידי בדיקות. כי אין לנו יכולת כרגע להריץ כזו כמות של בדיקות, שיכולה לכסות את כל האוכלוסיה. לכן חשבנו שצריך כלי כזה, שבעצם מזהה את התסמינים של הקורונה, שאותם אנחנו כבר מכירים מהניסיון בעולם.

"יחד עם רופאים ממשרד הבריאות כתבנו שאלון שמאפיין אנשים. הוא בעצם שואל אותם האם יש להם תסמינים לקורונה. יש שם חמישה-שישה תסמינים נפוצים. אנחנו אוספים מידע רק על המיקום שלהם, גיל ומין. המטרה היא שעכשיו, כשמספר הנדבקים בישראל הוא יחסית נמוך, נבנה את מודל הרקע, בעזרת כלי המדידה החדש שלנו, השאלונים, וכשיתחילו התפרצויות, תהיה לנו תמונה אזורית. נוכל לראות 'צבירים' של אנשים שידווחו על תסמינים.

"ברגע שנראה בשאלונים האלה, שעליהם אנחנו מבקשים מאנשים לענות באופן יומי, שפתאום יש עליה במספר האנשים שמדווחים על תסמינים מאזור מסוים, נדע למקד בו את תשומת הלב. זה יוכל להיות כלי שייתן למשרד הבריאות מידע גם על מצב הדברים הנוכחי, אבל גם יכולת לנבא איפה הולכות להיות ההתפרצויות הבאות. ובעזרת זה גם להכווין את הבדיקות וגם לדעת איפה להפעיל כלים של 'ריחוק חברתי' מה שהם קוראים, יותר מחמירים או יותר מקלים, לפי העניין".

"ברגע שנראה בשאלונים האלה שפתאום יש עליה במספר האנשים שמדווחים על תסמינים מאזור מסוים, נדע למקד בו את תשומת הלב. זה יוכל להיות כלי שייתן מידע על מצב הדברים הנוכחי, אבל גם יכולת לנבא איפה הולכות להיות ההתפרצויות הבאות"

האפקטיביות של השאלונים תלויה כמובן בשיתוף פעולה של האוכלוסייה. ככל שיותר אנשים ימלאו את השאלונים היומיים, תהיה לכם תמונה יותר מדויקת ומועילה.
"נכון מאוד. זה שימוש בחוכמת ההמונים פה. לוקח פחות מדקה למלא את השאלון, וזה מה שאנחנו מבקשים מכולם לעשות מדי יום. אנחנו מאמינים שהוא יוכל לשקף באופן השוואתי בין אזורים שונים ולתת למקבלי ההחלטות תמונת מצב טובה, שתעזור לאתר ימים מראש את המקומות הבאים ששם תהיה התפשטות".

התחלתם את הפיילוט הזה אתמול. איך ההיענות עד עכשיו?
"בעיני ההיענות כרגע מאוד יפה. למעלה מ-7000 אנשים כבר התחילו למלא את השאלונים היומיים וזה כשאנחנו עוד בשלב של פה לאוזן. המטרה שלנו היא להראות – והפיילוט הזה מראה כבר עכשיו – שהמידע שאנחנו אוספים יכול להיות שימושי למטרות שציינתי. המטרה היא שגוף כמו משרד הבריאות יבין שזה כלי שיכול להועיל ויבקש מהציבור להתחיל למלא את השאלונים, כדי לעזור באיתור מוקדי ההתפשטות".

אמרת שכבר עכשיו, עם 7000 מצטרפים בלבד, אתם רואים דברים בעלי משמעות. מה למשל?
"אנחנו רואים הבדלים בין אזורים שונים. אני בכוונה לא רוצה להיכנס לפרטים, כי זה פיילוט, ולא הייתי רוצה לומר דברים חסרי אחריות. אני יכול להגיד לך שאנחנו רואים שבישובים סמוכים אחד לשני יש הבדלים בכמות התסמינים בין אזור אחד לאזור אחר.

"אני חושב שבעוד כמה ימים נדע אם הדברים האלה משקפים באמת הבדלים בקורונה, או שהם סתם משקפים הבדלים בין אוכלוסיות. בימים הקרובים המידע שייאסף ייצר לנו את הרקע שעליו – כשתגיע ההתפשטות – נוכל להשוות כל מקום גם לעצמו לפני כמה ימים, וגם כהשוואה בין המקומות".

איזה שיתוף פעולה יש לכם עם הרשויות השונות שמעורבות עכשיו בבלימת התפשטות המחלה? מדברים עכשיו על כל מיני אמצעי מעקב מיוחדים שיופעלו, ויהיו אנשים שיחששו לשתף מידע, מחשש שהוא יוצלב עם מידע אחר, או יישמר ללא ידיעתם.
"נכון, ולכן חשוב להדגיש שהמידע שאנחנו אוספים הוא מידע אנונימי. אין בו פרטים מזהים. זה יורד לרמת העיר, רחוב ומיקוד מבחינת מיקום, וגיל ומין מבחינת הפרטים. אין מידע מזהה. אין לנו כוונה לזהות אנשים, אלא לזהות אזורים שהם בעייתיים".

אתה יודע על ניסיונות דומים לזה במקומות אחרים בעולם?
"לא. אני לא מכיר כאלה ניסיונות, וניסיתי לחפש. אני מתפלא על זה. אני חושב שזה כלי שיכול להיות כלי עזר חשוב, בטח לא כלי יחיד, אבל כלי עזר בעל משמעות מאוד גדולה בארגז הכלים שלנו להתמודד עכשיו עם הנגיף. גם במציאת המקומות הבעייתיים וגם בהבנה של האפקטיביות של פעולות שמשרד הבריאות נוקט. כי אתה יכול לראות שאם אתה נוקט פעולה כזו או אחרת, כמו סגר, אתה יכול לבחון על פני כמה ימים אם אתה רואה שינוי בתסמינים, כמדד לאחוז החולי באוכלוסייה".

"זה יכול להיות כלי עזר בעל משמעות מאוד גדולה בארגז הכלים שלנו להתמודד עכשיו עם הנגיף. גם במציאת המקומות הבעייתיים וגם בהבנה של האפקטיביות של פעולות שמשרד הבריאות נוקט"

כלומר, אם תראו למשל שיש צביר של סובלים מסימפטומים בשכונה מסוימת, הדבר הנכון לעשות יהיה לבודד מיד את אותה שכונה מהסביבה. לסגור אותה ולהמשיך לעקוב מה קורה לאנשים בימים שאחרי?
"נכון. אנחנו כמובן לא מוסמכים לקבל כאלה החלטות, אבל אנחנו רוצים לשקף מידע כזה למשרד הבריאות, כדי שהוא יוכל להחליט איך הוא משתמש במידע, לצד שאר המידע שיש לו, כדי לקבל את ההחלטות הכי טובות, כשהמטרה של כולנו במדינה זה להאט עד כמה שניתן ההתפשטות של הנגיף".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
עוד 855 מילים ו-2 תגובות
סגירה