פרופ' אבי שמחון (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
Yonatan Sindel/Flash90

״אין לנו רשתות ביטחון טובות לעסקים קטנים״

אבי שמחון מעריך כי משבר הקורונה יעלה למשק יותר מ-50 מיליארד שקל, אך משוכנע כי הכלכלה תתאושש במהרה ● בראיון מקיף הוא מביע חשש מהידרדרות דרמטית במצב, מדבר על ההשלכות הרחבות יותר של המשבר על הכלכלה - לרבות ההשפעות של שקל חלש יותר ותכניות שיקום לעסקים במצוקה, ומביע ביטחון שבסוף הכל יהיה בסדר

הממשלה תטיל סגר כללי אם תרגיש שהיא מאבדת שליטה על התפשטות הקורונה, כך אמר השבוע (ג') היועץ הכלכלי הבכיר של ראש הממשלה נתניהו, על רקע צעדים שהממשלה שוקלת כדי להיאבק במחלה.

"אם נרגיש שמספר האנשים הנדבקים ביום אחד  גבוה עד כדי כך שאנחנו מאבדים שליטה, ומגיעים למצב של אלפי נדבקים ביום, נלחץ על הבלמים ונצהיר על סגר", כך אמר לזמן ישראל אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה. המצב יכול להידרדר במהירות, הוא הזהיר.

ביום שלישי בערב, נציגי משרד הבריאות אמרו כי ישראל צריכה לצפות ל"אלפי מקרי מוות" מ-COVID-19, המחלה הנגרמת מהווירוס, אם אזרחי המדינה לא יעמדו במגבלות ובקווים המנחים שפורסמו על ידי הממשלה.

בלתי אפשרי לחזות מה המהירות שבה תתרחש ההתפתחות בישראל, אומר שמחון. "ומשום שאני לא יודע, לדעתי אנחנו צריכים לקחת סיכונים. ואנחנו לוקחים סיכונים: העובדה שביום שני לא החלטנו על סגר היא סיכון שאנחנו לוקחים".

שמחון, 61, העריך כי המשבר הנוכחי עשוי לעלות לכלכלה הישראלית יותר מ-50 מיליארד שקל. למרות זאת הוא הביע אופטימיות זהירה בנוגע לעתיד, וחזה כי ברגע שהמגפה תעבור, העסקים יתאוששו במהירות.

בתור חבר במעגל הפנימי של נתניהו, שנכח ברוב הדיונים על משבר וירוס הקורונה, שמחון – מינוי פוליטי – סיפק גם תובנות באשר לתהליך קבלת ההחלטות של ראש הממשלה, עם גורמי מערכת הבריאות, שהפצירו בו להגביל עוד את החיים הציבוריים, לעומת אחרים שהביעו חשש מהמחיר הכלכלי.

שמחון, שהרצה במחלקה לחקלאות, כלכלה וניהול באוניברסיטה העברית לפני שהצטרף למשרד רה"מ, דיבר גם על ההשלכות הרחבות יותר של המשבר עבור הכלכלה, לרבות ההשפעות של שקל חלש יותר ותכניות שיקום לעסקים במצוקה.

המועצה הלאומית לכלכלה, אשר בראשה עמד מאז דצמבר 2015, "משמשת בתור גוף תיאום עבור ראש הממשלה בנושאים הדורשים מחשבה מקיפה ומתודולוגית מבחינה כלכלית, מסייעת בתהליכי קבלת החלטות ומעורבת בפרויקטים הנמצאים על סדר היום של ראש הממשלה ושל הממשלה באופן כללי".

משבר הקורונה: סופר מרקט בירושלים (צילום: Olivier Fitoussi/FLASH90)
משבר הקורונה: סופר מרקט בירושלים (צילום: Olivier Fitoussi/FLASH90)

ההוראות האחרונות מהממשלה, שפורסמו ביום שלישי אחר הצהריים, דרקוניות למדי. התבקשנו שלא לעזוב את הבית, אלא אם הדבר הכרחי מאוד. האם צפויה החמרה נוספת במגבלות בהמשך, או שזה השיא?

"יש עוד דברים שיכולים לקרות, כמו מעבר לכלכלת חירום וסגר מוחלט".

מה צריך לקרות כדי שזה יתרחש?

"זה יקרה כשנרגיש שהמצב יצא משליטה, ושאנחנו מאבדים שליטה על מספר הנדבקים. אם נרגיש שמספר הנדבקים בכל יום הוא גבוה, כך שאנחנו מאבדים שליטה ושאנחנו בדרך למצב של אלפי נדבקים ביום, נלחץ על הבלמים ונצהיר על סגר מוחלט".

לא נראה שאנחנו שם עדיין, נכון?

"שמע, היום זה עדיין לא נראה כך. אבל תן לי להזכיר לך שגרמניה הייתה איפה שהיינו רק לפני שבועיים. ספרד – ב-5 במרץ היו 280 נדבקים, ולמחרת 400. זה היה לפני פחות משבועיים. תוך 11 יום הם עברו מהמצב שאנחנו נמצאים בו עכשיו ל-500 מתים. אז זה יכול להשתנות מאוד מאוד מהר, ואז פשוט מאבדים שליטה".

"אם נרגיש שמספר הנדבקים בכל יום הוא גבוה, כך שאנחנו מאבדים שליטה ושאנחנו בדרך למצב של אלפי נדבקים ביום, נלחץ על הבלמים ונצהיר על סגר מוחלט"

מה הסיכוי לדעתך לכך שהתפתחות דומה עשויה להתרחש בישראל?

"אני לא יודע. אתה שואל אותי מה דעתי, אבל אני פשוט לא יודע. ומשום שאני לא יודע, לדעתי אנחנו צריכים לקחת סיכונים. ואנחנו לוקחים סיכונים. העובדה שביום שני לא החלטנו על סגר הוא סיכון שאנחנו לוקחים.

"מה שקרה זה שאנחנו – מספר קולגות ממשרדי האוצר והכלכלה ומספר אפידמיולוגים – התחלנו מרתון של פגישות ביום חמישי בלילה, שערכו 10 שעות ברצף, במהלך כל יום שישי ושבת. ישבתי במשרד עם אנשים דתיים בין היתר.

"משום שאני לא יודע, לדעתי אנחנו צריכים לקחת סיכונים. ואנחנו לוקחים סיכונים. העובדה שביום שני לא החלטנו על סגר הוא סיכון שאנחנו לוקחים"

"הצגנו מתווה לראש הממשלה, והוא בחן אותו וביקש מאיתנו לבוא אליו עם יותר מידע על השלכות אפשריות. עבדו על המתווה עד מספר דקות לפני שראש הממשלה הציג אותו ביום שני בערב".

הבנתי שנציגי משרד הבריאות רצו צעדים יותר דרקוניים, והגורמים מבנק ישראל ומשרד האוצר חשבו שהצעדים שראש הממשלה החליט עליהם היו מוגזמים. האם זה מדויק?

"כן".

על בסיס מה קיבל ראש הממשלה את ההחלטה ש"שירותים חיוניים" ימשיכו כרגיל, המגזר הציבורי יעבור ל"מצב חירום" והמגזר הפרטי יידרש להפחית את מספר העובדים במקומות עבודה ב-70%?

"הוא מקשיב לטיעונים משני הצדדים. לדעתי מה שבסופו של דבר מטה את הכף הוא השאלה של הסיכון שאנחנו לוקחים כשאנחנו עושים יותר מידי, ומה הסיכון שאנחנו לוקחים כשאנחנו עושים מעט מידי.

"אם נעשה יותר מידי – יותר מהנדרש – יהיו השלכות כלכליות, ובנק ישראל ומשרד האוצר, ואני עצמי, הצגנו את ההערכות של העלויות של הצעדים האלו.

"מצד שני, אם אנחנו עושים מעט מידי, אנחנו עשויים לקבל מצב דומה לספרד ואיטליה. אנחנו גם דואגים שהן עשויות להגיע למצב בו הן יתגעגעו למה שקורה שם היום – זו אפשרות וחשש. כך שראש הממשלה שוקל את המחיר של טעות בכל כיוון.

"מעולם לא היה דבר כזה, ואף אחד לא יכול להגיד בוודאות מה יתרחש אם נעשה כך או כך. יש רק הערכות, וכולם יודעים שהם עשויים לטעות. כך שרה"מ צריך לשאול את עצמו מה המחיר אם הוא טועה בכיוון אחד. על בסיס זה הוא מחליט.

משבר הקורונה: בנימין נתניהו (צילום: Alex Kolomoisky/POOL)
משבר הקורונה: בנימין נתניהו (צילום: Alex Kolomoisky/POOL)

מה אתה אומר על מומחים רפואיים הטוענים כי אתם מגזימים, שאפשר לשרוד את המשבר עם צעדים פחות דרמטיים, וכי אתם זורעים פניקה לא מוצדקת.

"עד לאחרונה חשבתי שאין קבוצה עם יותר מומחים שמתווכחים בינם לבין עצמם ללא הפסק כמו כלכלנים. היום אני יודע שטעיתי. יש יתר מומחים בתחום הרפואי, והם מתווכחים אחד עם השני יותר מכלכלנים. רוב המומחים בטוחים כי הסכנה גבוהה מאוד מאוד, וכי אם המצב יחמיר, הוא יכול להוביל לאלפי מקרי מוות.

"יש אפשרות שהם טועים. כמו שאמרת, יש מומחים שסבורים ההפך. יש אפשרות שהם צודקים. אני צריך לשקול את הנושא, ולייעץ לרה"מ, והוא צריך להחליט מה הסיכויים שהמחנה הזה טועה, ומה הסיכויים לכך שהמחנה השני טועה.

"רוב המומחים בטוחים כי הסכנה גבוהה מאוד מאוד, ושאם המצב יחמיר, הוא יכול להוביל לאלפי מקרי מוות. יש אפשרות שהם טועים. כמו שאמרת, יש מומחים שסבורים ההפך, ויש אפשרות שהם צודקים"

"התשובה הקצרה שלי לשאלות שלך היא: אני אומר לכם שיש אפשרות שהם צודקים. ויש אפשרות שהם טועים. משום שיש אנשים שהם חכמים באותה מידה, עם טייטלים מרשימים באותה מידה, שטוענים ההפך".

אמרת לפני מספר ימים שתהיה מופתע אם תדע כי כל משבר הקורונה יעלו לכלכלה הישראלים 50 מיליארד שקל. האם זו עדיין ההערכה שלך?

"אני עומד מאחורי מה שאמרתי. אם המלאך גבריאל יירד מהשמיים ויגיד לי, 'בוא, תן לי 50 מיליארד שקל והמשבר מאחוריך', אני אגיד לו 'יאללה, לך על זה'. אני חושש שזה יעלה לנו יותר, אבל אני לא יודע. אני חיי בתנאי אי ודאות. יש לי חששות רציניים מכך שזה יעלה לנו הרבה יותר מכך".

מה התרחיש הגרוע ביותר שלך?

"כפי שאתה יודע, למצוקה אין גבולות".

"אם המלאך גבריאל יירד מהשמיים ויגיד לי, 'בוא, תן לי 50 מיליארד שקל והמשבר מאחוריך', אני אגיד לו 'יאללה, לך על זה'. אני חושש שזה יעלה לנו יותר, אבל אני לא יודע. אני חיי בתנאי אי ודאות"

תן לי הערכה גסה. זה יכול להגיע ל-150 מיליארד שקלים?

"אני לא חושב. אני מאוד מודאג מכך שזה יעלה מעל 50 מיליארד שקל, אבל אני לא רוצה לתת לך מספרים".

הנזק לכלכלה הישראלית נגרם על ידי הקורונה – האם זה משהו זמני, או שזה עשוי לשנות באופן קבוע את פני הכלכלה שלנו לרעה?

"למשבר הזה יש משהו שהוא טוב יותר ממשברים אחרים. רק משהו אחד: אנחנו יודעים שזה יסתיים מבלי להרוס את המוסדות שלנו. משום שבסוף, יהיה חיסון, וברגע שיהיה חיסון, המגפה הזו תיעלם לחלוטין ונהיה בדיוק במקום שבו התחלנו.

"המשבר הזה יהיה עמוק וכואב מאוד, אני חושש. אבל האור בסוף המנהרה הוא שבסוף, כל העולם ייפתח שוב ויחזור למקום בו היה לפניו. זה משהו שחשוב לזכור.

"מלונות ומסעדות סגורים כרגע. ויכול להיות שחלק מהאנשים יפשטו רגל. אבל ביום בו המגפה תסתיים, המלונות והמסעדות עדיין יהיו שם, ורק יחכו שאנשים יחזרו ויפתחו אותם. וזה יקרה, משום שהמוסדות שלנו לא ייפגעו. הכסף יישאר, המוסדות הפיננסיים שלנו לא יקרסו ואנחנו נוכל להמשיך במקום בו עצרנו".

"מלונות ומסעדות סגורים כרגע. ויכול להיות שחלק מהאנשים יפשטו רגל. אבל כשהמגפה תסתיים, המלונות והמסעדות עדיין יהיו שם, ורק יחכו שאנשים יחזרו ויפתחו אותם. וזה יקרה, משום שהמוסדות שלנו לא ייפגעו"

השקל נחלש הרבה לאחרונה. זה טוב או רע?

"לדעתי זה רע משום שהשקל נחלש מסיבות לא נכונות. אני צופה שבנק ישראל יעמוד בהבטחת הנגיד, שאמר כי הוא לא יתערב, אלא אם יהיו תנודות חדות מסיבות ספקולטיביות ולא ממשיות. זה מה שקרה ואני צופה שהוא יתערב".

באיזו דרך הנגיד יתערב לדעתך?

"אני צופה שהוא ימכור דולרים, מהם יש לו יותר מידי".

נגיד בנק ישראל אמיר ירון (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
נגיד בנק ישראל אמיר ירון (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

שקל חלש הופך את הייצוא ליקר יותר, וזה מוביל לחששות מכך הדבר עשוי להעיב על האספקה של מזון ומוצרים אחרים מחו"ל, לא?

"לא. שער החליפין לא משפיע על היכולת שלנו לייבא מזון. הוא עשוי להשפיע על מחירים אבל לא הרבה".

רה"מ ממשיך להדגיש שיש מספיק מזון, גם לקראת פסח. אוקיי, אז נעשה את המנגל ביום העצמאות, על המרפסות שלנו, ובשבועות נאכל עוגת גבינה. אבל מאחר שאנחנו לא יודעים עד מתי ימשיך המשבר, לכמה זמן יספיק המזון?

"עד סוף המשבר. העולם לא הוגבל מבחינת ייצור המזון, ואין סיבה לעשות זאת. וירוס הקורונה הוא לא משהו שפוגע ביבולים. אם היית אומר לי שיש מגפה אצל מגדלי חיטה, הייתי מודאג באשר לזמינות של מוצרי מזון. אבל משום שלא נעשה נזק ליבולים, אין סיבה להאמין שתהיה בעיה כלשהי עם מזון.

"בנק ישראל מחזיק ב-131 מיליון דולר, מה שמספיק לרכישת מזון ל-15 שנים. ולא הפסקנו לייצא. הייצוא שלנו ממשיך".

מה בקשר לייבוא? הילדים שלי, למשל, אוהבים פסטה ברילה מאיטליה.

"יש אפשרות שהם יצטרכו להתרגל למותג שלא מאיטליה. אבל תהיה הרבה פסטה. הם לא צריכים לדאוג".

אילו צעדי שיקום אתם מתכננים לנקודה בה הכל יעבור? אילו צעדים קונקרטיים מתוכננים כדי להחזיר את הכלכלה הישראלית לתלם?

"כשכל זה ייגמר, הכלכלה הישראלית תחזור לתלם בלעדינו. מלונות, מסעדות ובעלי עסקים לא יצטרכו אותנו כבר, כמו שהם לא היו צריכים אותנו לפני המשבר. מה שאנחנו צריכים לעשות הוא לדאוג בנוגע לאנשים לפני שכל זה ייגמר.

"לעזור לעובדים זה יחסית קל. יש לנו את כל האמצעים לעשות זאת – כל החוקים כבר נכתבו. מדינת ישראל יחסית טובה עם העובדים שלה, עם דמי אבטלה וכדומה.

"כן, מי שיצא לחל"ת ראה את השכר שלו יורד, אבל הם לא צריכים להישאר בלי כלום. יש רשת ביטחון לעובדים שהיא לא רעה (אם הם איבדו את העבודה שלהם). הם לא ירוויחו את אותו סכום שהם הרוויחו קודם, אבל הם יקבלו משהו.

"אין לנו רשתות ביטחון טובות לבעלי עסקים קטנים. אז עשינו כמה דברים: ניתן לעסקים ממש קטנים כעזרה ראשונה, ממש פלסטר, 5,000-6,000 שקל. בעלי עסקים אחרים יקבלו הלוואות בערבות המדינה, ואשראי בתנאים טובים מאוד.

"אבל זה לא מספיק, אנחנו צריכים לנקוט בצעדים נוספים. אנחנו צריכים לשבת ולחשוב על זה. אני לא יכול להגיד לכם היום שזה כל מה שנעשה, אבל זה בהחלט משהו שנצטרך להתמודד איתו".

משבר הקורונה: עובדי מד"א נערכים לבידוד חולים בבית מלון בתל אביב (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)
משבר הקורונה: עובדי מד"א נערכים לבידוד חולים בבית מלון בתל אביב (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
המהלכים הם מטורפים ... אפשר חתת לחיים לזרום. הייתי עכשיו בקניון הראל לקניות לשבת. הקניון סגור למעט הסופר ובית המרקחת . למה לא לתת לחנויות להכניס בכל פעם לקוח. הם משלמים שכירות וארנונה ת... המשך קריאה

המהלכים הם מטורפים … אפשר חתת לחיים לזרום. הייתי עכשיו בקניון הראל לקניות לשבת. הקניון סגור למעט הסופר ובית המרקחת . למה לא לתת לחנויות להכניס בכל פעם לקוח. הם משלמים שכירות וארנונה תנו להם להתקיים. בתחום התיירות יש התרסקות …לעבור לסגר יהיה התאבדות כלכלית

עוד 1,636 מילים ו-1 תגובות
סגירה