בדיקות מעבדה לנגיף הקורונה (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
"הם תמיד חשבו שיום הדין לא יגיע. והנה, הוא הגיע"

יום הכיפורים של מערכת הבריאות

תחקיר שומרים

ציוד חירום פג תוקף ● מחסור בתרופות ובחיסונים ● העדר תוכניות מגירה או חשיבה לטווח הארוך ● וכמובן, מחסור מתמשך בתקציבים ● בשלושה דוחות שנפרסו על פני 13 שנים, התריע מבקר המדינה שוב ושוב על הליקויים שעכשיו נראים במערכת הבריאות - אך רובם ככולם לא תוקנו ● בכיר במערכת: "חוסר המוכנות כל-כך רחב, שרק עם הסתכלות כוללת ניתן יהיה להתחיל בתיקון" ● חיים שדמי, בסיוע שומרים - המרכז לתקשורת ודמוקרטיה, יצא למסע בין הדוחות המאובקים לצוותים הרפואיים שמתמודדים כעת עם המחדלים

העדר יישום המסקנות "עלול לפגוע בהיערכות מוסדות הבריאות לעתות חירום ובתפקודם בחירום. יש לראות זאת בחומרה".

"לא ניתן להבטיח שנשמר בכל קופה מלאי מספיק של תרופות ולו לחודש ימים".

"יותר מעשור לאחר קבלת ההחלטה לפנות ליבואנים ולספקים, וכשש שנים מאז הבדיקה הקודמת, לא הוסדר הנושא".

"בביקורת לא נמצא כי במשרד הבריאות ובקופות נערך אומדן של מספר מטופלי הבית הצפויים בחירום".

"חוק ביטוח בריאות ממלכתי אינו מתייחס במפורש למתן שירות רפואי בקהילה בעתות חירום".

הציטוטים הללו לא לקוחים מדוח מבקר המדינה האחרון אודות "טיפול מערכת הבריאות במחלות מתפרצות ומתחדשות", שפורסם לפני כשבועיים. חלק מהם לקוחים מדוח מבקר המדינה לשנת 2007 שבחן את מוכנות העורף לשעת חירום בעקבות מלחמת לבנון השנייה. אחרים לקוחים מדוח מבקר המדינה לשנת 2014 לבחינת מוכנות משרד הבריאות לשעת חירום, הכוללת מלחמה או 'אירוע מגפתי', לשון מערכת הבריאות.

שני הדוחות כללו ממצאים קשים ביחס ליכולתה של מערכת הבריאות להתמודד עם מצבי חירום וחייבו פעולות תיקון מהירות שחלק ניכר מהן מעולם לא בוצע. בדוח של 2014, מבקר המדינה דאז יוסף שפירא אפילו מלין על כך שהליקויים שנמצאו ב-2007 – ביחס ליכולת התפקוד של הרשות העליונה לאשפוז, ולצורך הדחוף בשינוי החוק כדי להסדיר את סמכויותיה – לא תוקנו.

מבקר המדינה לשעבר יוסף שפירא (צילום: פלאש90)
מבקר המדינה לשעבר יוסף שפירא (צילום: פלאש90)

שפירא היה נחרץ, אולם קשה להאמין שבאמת הופתע מכך שההמלצה לא יושמה; משרד הבריאות החל לקדם את תיקון החוק הרלוונטי כבר ב-1995 אך לא סיים זאת גם במועד כתיבת הדוח, כמעט 19 שנה אחרי.

"הדבר עלול לפגוע בהיערכות מוסדות הבריאות לעתות חירום ובתפקודם בחירום. יש לראות זאת בחומרה", כתב אז המבקר. ההמלצה-נזיפה הזאת נשארה אות מתה בדוח מעלה אבק: גם בשש השנים שחלפו מאז, משרד הבריאות לא טרח להשלים את התיקון הנדרש – וזאת, נזכיר שוב, 25 שנה לאחר שהחל בתהליך.

הרשות העליונה לאשפוז היא הגוף המאגד ובעל הסמכות המרכזית בתחום הבריאות בשעת חירום, מעין משרד בריאות ייעודי לימי מלחמות ומגפות. הרשות מופקדת, בין היתר, על ההנחיות לבתי החולים, לקופות החולים ולמד"א; על מלאי התרופות והציוד רפואי; ועל כל יתר השירותים הרפואיים הניתנים באשפוז ובקהילה.

בראש הרשות עומד מנכ"ל משרד הבריאות ויש בה נציגים בכירים מכל הגופים המרכזיים הנותנים שירותים רפואיים בישראל. חשיבותה נובעת מהיערכותה בימי שגרה לזמני חירום מורכבים.

שר הבריאות יעקב ליצמן, מנכ״ל המשרד משה בר סימן טוב (במרכז) ופרופ׳ סיגל סצדקי, האחראית על בריאות הציבור. 4 בפברואר 2020 (צילום: פלאש90)
שר הבריאות יעקב ליצמן, מנכ״ל המשרד משה בר סימן טוב (במרכז) ופרופ׳ סיגל סצדקי, האחראית על בריאות הציבור. 4 בפברואר 2020 (צילום: פלאש90)

התעלמות משרד הבריאות מההמלצה לתקן את החוק העוסק ברשות היא רק קצה קצהו של קרחון הליקויים שלא תוקנו בהערכות לחירום, ליקויים אשר הוזכרו שוב ושוב בדוחות המבקר מאז 2007.

כך, למשל, מוצא מבקר המדינה בדוח הנוכחי כי "מלאי התרופות נותן כיום מענה עבור 16% מהאוכלוסייה לעומת 25% אשר קבעה תוכנית ההיערכות לחיסונים". סעיף אחר שעלול להיות רלוונטי מאוד לימי הקורונה הנוכחיים בשל המספרים הגדולים, קובע ש"נמצאו ליקויים בעניין מתן פתרונות אשפוז לכ-150 אלף מאושפזים נוספים (בהשוואה לשני מיליון אזרחים ורבע במקרה של התפרצות שפעת פנדמית)".

דוח המבקר, 2020: "מלאי התרופות נותן כיום מענה עבור 16% מהאוכלוסייה לעומת 25% אשר קבעה תוכנית ההיערכות לחיסונים … נמצאו ליקויים בעניין מתן פתרונות אשפוז לכ-150 אלף מאושפזים נוספים"

גם ביחס להתפשטות מהירה של מחלה בקרב האוכלוסייה ונקיטת פעולות מנע – עוד סעיף רלוונטי לקורונה – קובע המבקר כי משרד הבריאות לא מוכן. לא מדובר בדוח תיאורטי, שכן הוא מתבסס בין היתר על ניתוח התפרצויות החצבת ושושנת יריחו בשנתיים האחרונות שבטיפול משרד הבריאות בהן נמצאו ליקויים רבים.

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן ספג מאז מינויו לתפקיד ביקורת ציבורית חריפה בגין 'ריכוך' דוחות הביקורת שנכתבו במשרדו, ודווקא על הרקע הזה הדוח הנוכחי נראה חמור יחסית. כשהמרואיינים לכתבה נשאלים על כך, הם מגיבים בחריפות.

"הדוח הזה רק רומז על דברים אבל אין בו הרבה בשר. הכשל הרבה יותר עמוק ממה שמתואר שם", אומר אחד מהם. "הקורונה חידדה את היקף חוסר המוכנות בשטח אפילו בהשוואה לדוח, כיוון שפתאום אין לנו אפשרות לסמוך על עזרה מהעולם כדי לסתום חורים והשלים ציוד ותרופות שצריך", מוסיף אחר.

פרופ׳ מאיר אורן, שכיהן כמנכ"ל משרד הבריאות וכמנהל בית החולים הלל יפה בחדרה, בוטה יותר ביחס לדוח וגם ביחס לטיפול במגפת הקורונה – אותה הוא מגדיר כ"מלחמת יום הכיפורים של מערכת הבריאות הישראלית". סוגיות שעולות בדוח, כמו היעדר תיאום בין משרדי ממשלה ורשויות בעת התמודדות עם מגפה, הן מבחינתו "זוטות" ביחס לכלל כשלי המוכנות לשעת חירום ורק "חלק קטן מהסיפור המלא".

פרופ׳ מאיר אורן (צילום: מרכז רפואי הלל יפה)
פרופ׳ מאיר אורן (צילום: מרכז רפואי הלל יפה)

אורן מכיר את ההיערכות לשעת חירום מקרוב, ולא רק מהתפקידים שמילא. מתחילת שנות האלפיים ואילך הוא התריע בשורה של תלונות ומכתבים לצמרת משרדי הבריאות והאוצר על היעדר מוכנות להתפרצות מגפה. היום הוא מעדיף שלא לפרט את תוכנם, לאור העובדה שהמשבר בעיצומו.

"התרעתי לאורך זמן רב על היעדר המוכנות לאירוע מגפתי בהרבה מאד היבטים ומובנים", הוא אומר. "חוסר המוכנות כל כך מורכב, כל כך רחב, שרק אם יפתחו את הדברים לעומק ותהיה הסתכלות כוללת על יום הכיפורים הזה, ניתן יהיה להתחיל בתיקון כלשהו".

"הסיפור כולו מתחיל ונגמר בהזנחה תקציבית", הוא מוסיף. "ההרעבה הזאת, שכל הממשלות לדורותיהן ב-25 השנים האחרונות שותפות לה, היא מגמה שבפירוש ניתן להצביע עליה כמקור הבעיות. כל מי שהיה בתפקידים ממשלתיים עם נגיעה לתחום הבריאות, יש לו אחריות למצב.

"זה כשל קונספטואלי, שיטתי, של מיקום הבריאות בסדר העדיפות הלאומי. מה שקורה עכשיו סביב הקורונה, רק חושף את ערוותה של המערכת".

"חוסר המוכנות כל כך מורכב, כל כך רחב, שרק אם יפתחו את הדברים לעומק ותהיה הסתכלות כוללת על יום הכיפורים הזה, ניתן יהיה להתחיל בתיקון כלשהו"

 למה אין תוכנית מגירה?

המאבק הרפואי במגפת הקורונה הפך את המילים היבשות בדוחות המבקר למציאות יומיומית קשה בבתי החולים ובקופות החולים. לסיטואציה של מגפה, אומרים גורמים רפואיים, אמור משרד הבריאות להגיע עם תוכניות מגירה ביחס למדיניות, לנוהלי העבודה וכמובן ביחס למלאי ולהצטיידות. הנושאים הללו נבדקו גם בדוחות של 2007 ו-2014 והשוואה של מסקנותיהם לממצאי הדוח של 2020 – כמו גם למציאות היומיומית – עגומה ומטרידה.

הדוח של 2020 סוקר בין היתר את התנהלות המשרד בעת התפרצות מחלת החצבת בין מרץ 2018 לאוקטובר 2019 שבה נדבקו כ-4300 בני אדם ונרשמו שלושה מקרי מוות – סוג של חזרה גנרלית קטנה ולא מייצגת למתרחש כיום.

חצבת, בניגוד לקורונה, היא מחלה מוכרת, יש לה חיסון יעיל אך ישנם גם חלקים באוכלוסייה שמתנגדים לשימוש בו, וחלקים אחרים שאינם מחוסנים בשל חיסון עבר שנתן הגנה חלקית בלבד. בהינתן הנתונים הללו, יש סיכוי לא מבוטל להתפרצות חצבת, כפי שאמנם קרה.

האם משרד הבריאות התכונן לכך? האם יישם את מסקנות הדוחות הקודמים? המבקר קובע שלא ומוסיף ש"לא הייתה תוכנית מגירה סדורה וידועה מראש. תוכנית מגירה להתמודדות עם התפרצות מחלה זיהומית".

בדיקות מעבדה לנגיף הקורונה (צילום: משרד הבריאות)
בדיקות מעבדה לנגיף הקורונה (צילום: משרד הבריאות)

הדוח מסביר ש"משרד הבריאות קבע באוגוסט 2008 תורת לחימה כללית (גנרית) להסדרת הטיפול באירוע ביולוגי חריג. באירוע כזה הסיכון הוא תחלואה חריגה המציבה סכנה של ממש לבריאות הציבור (…). לאחר זיהוי המחלה שעוררה את האירוע הביולוגי מופעלת תורת לחימה ייעודית לאותה מחלה, שבה הנחיות פעולה פרטניות המתאימות לה".

עד כאן טוב ויפה, אולם בנקודה הזאת מתברר כי המשרד הגדיר תורת לחימה "רק לכמה מחלות ובהן שפעת פנדמית, אבולה, אנתרקס ואבעבועות שחורות. אשר למחלות אחרות דוגמת חצבת, אדמת וחזרת, אין תו"ל ייעודי אלא רק חוזרי מנכ"ל שבהם הוראות לאבחון ודיווח על מקרים כאלה".

באשר למלאי החיסונים נגד חצבת, מצא מבקר המדינה אנגלמן כי על אף הנחיות ועדה מקצועית מטעם משרד הבריאות להגדיל את מלאי החיסונים לחצבת, המשרד לא עשה זאת ובעת ההתפרצות אכן היה מחסור בהם.

ואם לחצבת המוכרת אין תוכנית מגירה, העדרה של תורת לחימה לווירוס לא מוכר כמו הקורונה – כדוגמת זו שנשלפה מהמגירה בגרמניה, למשל – אחראי לכאוס בשטח כפי שמתארים כמה גורמים רפואיים.

בדיקות מעבדה לנגיף הקורונה (צילום: משרד הבריאות)
בדיקות מעבדה לנגיף הקורונה (צילום: משרד הבריאות)

"זה מתחיל בדיווח לחשד על מחלה שבתחילת ההתפרצות היה מוטל על החולה בלבד", אומר גורם בקופות החולים. "במצב כזה משרד הבריאות לא מבין את מה שאנחנו בקופות החולים יודעים: שמדובר בדיווח מאד נזיל שלא משקף הרבה מאוד פעמים את מצבו או את המקומות שבהם הסתובב".

במשרד הבריאות כנראה הבינו את הבעיה וניסו אמצעים נוספים – ביניהם השימוש באיכון הסלולרי באמצעות השב"כ ושליחת נדבקים פוטנציאלים לבידוד. עדיין לא ברור אם הכלי הזה יעיל או לא, אולם תוכנית מגירה מוקדמת יכלה להפעיל אותו מייד עם תחילת ההתפרצות.

בעיה משמעותית אחרת שיצר היעדר תורת לחימה נוגעת להיקף הבדיקות וזהות הנבדקים, שני נושאים שמסתמנים כרגע ככשלים הגדולים של המשבר הנוכחי.

לפני ההתפרצות בישראל – ולמרות אזהרות ארגון הבריאות העולמי – לא טרח משרד הבריאות להכשיר מעבדות בהיקף הולם, וגם לאחר ההתפרצות לא מיהר לעשות זאת. יתרה מזאת: גורמים שונים במשרד טענו כי אין צורך בבדיקות נרחבות. למעשה, רק בשבועיים האחרונים עשה המשרד פניית פרסה והודיע על הרחבה משמעותית של היקף הבדיקות – בשאיפה להגיע לכ-30 אלף ביום.

לפני ההתפרצות בישראל – ולמרות אזהרות ארגון הבריאות העולמי – לא טרח משרד הבריאות להכשיר מעבדות בהיקף הולם, וגם לאחר ההתפרצות לא מיהר לעשות זאת. גורמים שונים במשרד אף טענו כי אין צורך

בכירים במערכת הבריאות מותחים ביקורת חריפה על ההתנהלות הזאת ואומרים כי הצורך המיידי במאבק בקורונה הוא לצאת לסקר בקרב האוכלוסייה כולה לגילוי נשאות לנגיף, שיכלול הגעה למקומות עבודה או לריכוזי אוכלוסייה הנחשבת בריאה. רק בדרך זאת, הם אומרים, תתקבל אינדיקציה טובה להיקף התחלואה, שכן מדובר ב"מודיעין הכי בסיסי למלחמה בנגיף, אבל את זה לא עושים".

בדיקות מעבדה לנגיף הקורונה (צילום: משרד הבריאות)
בדיקות מעבדה לנגיף הקורונה (צילום: משרד הבריאות)

הבעייתיות עם הבדיקות לא נגמרת רק בהיקף הנבדקים. כיום מי שמתלונן על תסמינים נבדק בביתו על ידי צוות של מד"א או מגיע לאחד ממוקדי הדרייב-אין. גורמים בקופות החולים אומרים כי הבדיקות הללו מועברות לאחת המעבדות המוסמכות. אם המעבדה שייכת לקופת חולים והנבדק חבר באותה קופה, הוא מקבל הודעה עם התוצאות. בכל המקרים האחרים התוצאות מועברות למשרד הבריאות שמעביר את ההודעות בעצמו או דרך הקופות. התהליך הזה אורך זמן רב ויקר ערך.

גורם בקופת חולים גדולה: "למה הסיבוב הזה? יש בסך-הכול ארבע קופות חולים בישראל, לא ארבעים. אפשר להעביר לפחות חלק מהבדיקות לקופות החולים של הנבדקים. היו אנשים שחיכו עשרה ימים לתוצאות. יש לזה משמעות אפידמיולוגית קריטית". אגב, הדברים הללו נאמרו עוד לפני שהתברר בסוף השבוע האחרון כי נעשו טעויות בדיווח בתוצאות שהועברו לנבדקים.

"למה הסיבוב הזה? יש בסך-הכול ארבע קופות חולים בישראל, לא ארבעים. אפשר להעביר לפחות חלק מהבדיקות לקופות החולים של הנבדקים. היו אנשים שחיכו עשרה ימים לתוצאות. יש לזה משמעות קריטית"

תוכנית מגירה להתמודדות עם הנגיף, ובה מדיניות ברורה שגובשה על ידי גורמי המקצוע, הייתה מן הסתם חוסכת את הזמן הרב שבוזבז על ויכוחים אם צריך את הבדיקות או לא ועל נהלי הביצוע, אבל כזאת כאמור לא הייתה.

"ישראל ומערכת הבריאות לא ערוכות להתמודדות עם התפרצות מגפה כמו הקורונה, למרות שהיה מספיק זמן להיערך", אומר אריה פז, מי שהיה משך שנים מבקר משרד הבריאות ונחשב למבקר 'לעומתי' שלא עשה הנחות.

"התפרצות החצבת לפני שנתיים תפסה אותנו לגמרי לא מוכנים וחשופים והוכיחה שמערכת הבריאות לא נערכה מעולם לאירוע מגפה. אנחנו אלופי חוסר המוכנות, בוודאי לשעת חירום, וזו מחלה כרונית ותורשתית של שנים במערכת הבריאות. יש פתגם בספרדית: 'אין עיוור גרוע יותר מזה שלא רוצה לראות'. זו התסמונת שלנו".

"אנחנו אלופי חוסר המוכנות, בוודאי לשעת חירום, וזו מחלה כרונית ותורשתית של שנים במערכת הבריאות. יש פתגם בספרדית: 'אין עיוור גרוע יותר מזה שלא רוצה לראות'. זו התסמונת שלנו"

 ציוד ובדיקות: המטוש שהכתיב מדיניות

כששואלים רופאים בכירים בבתי החולים מדוע לדעתם לא נערך סקר מקיף לגילוי הקורונה בכלל האוכלוסייה, רובם ככולם עונים כי הסיבה העיקרית הייתה המחסור במטושים.

"ישראל יודעת לתקוף באיראן וכמעט הצליחה להנחית חללית על הירח, אבל לא יודעת לייצר מטוש, שזה מקל עם קצת צמר-גפן בקצה. זה לא הגיוני ולא נתפס", אומר גורם במערכת הבריאות ומוסיף, "אין לי ספק שכל ראש ממשלה או שר בריאות, לו היו באים ואומרים לו שבעלות של מיליון שקל אנחנו מייצרים תוך חודש מיליון מטושים והם עם תוקף לעשר שנים היה אומר 'צאו לדרך'. אבל אצלנו לא היה מי שיגיד להם בגלל היעדר סנכרון. זה לא סביר ולא הגיוני".

עובדת בצוות הרפואי בבית חולים הדסה עין כרם עם דגימת בדיקה לאבחון וירוס הקורונה. 26 במרץ 2020 (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)
עובדת בצוות הרפואי בבית חולים הדסה עין כרם עם דגימת בדיקה לאבחון וירוס הקורונה. 26 במרץ 2020 (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

המחסור במטושים לא רק קבע בפועל את מדיניות הבדיקות של ישראל אלא הצטרף לחוסרים גדולים אחרים בציוד מגן לצוות הרפואי וכמובן במכונות הנשמה שנחשפו מייד עם התפרצות המגפה.

המחסור הזה הוא סעיף מוכר וכמעט קבוע בדוחות הביקורת על התנהלות משרד הבריאות ומאינספור דיווחים בתקשורת. הח"מ חשף כבר ב-2002 בכתבה בעיתון "הארץ" כי טענת משרד הבריאות על השלמת מלאי החיסון לאבעבועות שחורות – שהיה חשש כי תפרוץ בשל שימוש בנשק ביולוגי בעת מלחמת המפרץ השנייה – מבוססת על הקטנת כל מנת חיסון פי חמישה ולא על הגדלת מספר החיסונים.

דוחות המבקר ב-2007 ו-2014 התייחסו למלאי החירום של תרופות וציוד וקבעו בצורה ברורה ונחרצת שיש לתקן את הלקויים לאלתר. מה השתנה בשנים שחלפו מאז? על סמך המחסורים במטושים ומסיכות, כמו גם על ממצאי הדוח האחרון, כנראה שלא הרבה.

"השאלה המרכזית במקרה של משרד הבריאות היא אפילו לא תקציבית, אלא בעיקר ארגונית", אומר גורם במערכת הבריאות. "מיליון שקל לרכש מטושים זה כלום כסף, זה לא סוגיה בכלל. פה מדובר בהיעדר תשומת לב ניהולית של לעצור ולהגיד 'רגע, חושבים על מה צריך בזמן חירום'".

"השאלה המרכזית היא אפילו לא תקציבית, אלא בעיקר ארגונית. מיליון שקל לרכש מטושים זה כלום כסף, זה לא סוגיה בכלל. פה מדובר בהיעדר תשומת לב ניהולית של לעצור ולהגיד 'רגע, חושבים על מה צריך בזמן חירום'"

המחסור בציוד במחסנים לשעת חירום הוא רק חלק מהבעיה. ההזנחה הפושעת של מלאי הציוד הקיים התגלתה למערכת הבריאות במלוא חומרתה כאשר התברר שפג תוקף השימוש בחלק מהציוד והתרופות שיש במחסנים.

"אם לחלוק חד-פעמי יש תוקף של עשרים שנה, אז תקנו למחסני החירום ואחרי נאמר 15 שנה תעבירו אותם לשימוש בבתי החולים וקנו חדשים למחסן. כך מרעננים מלאי. אבל זה לא קרה והתוצאה היא שהמחסור בציוד התברר כחמור הרבה יותר ממה שהעריכו", אומר בכיר באחד מבתי החולים שחתום על מכתב התלונה שנשלח לראש הממשלה וכלל, בין היתר, דרישה להחליף את  מנכ"ל משרד הבריאות בטענה שהוא מקבל "החלטות תלושות מהמציאות הקלינית בשטח".

ניידת מד״א מביאה חולה בקורונה לבית החולים שערי צדק. 30 במרץ 2020 (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)
ניידת מד״א מביאה חולה בקורונה לבית החולים שערי צדק. 30 במרץ 2020 (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)

דבריו של אותו בכיר מתייחסים לרכש שביצע משרד הבריאות ב-2010 עבור קופות החולים, של ערכות התפרצות אשר כללו בין היתר מסיכות מתקדמות למתן טיפול רפואי בחירום (N95) וחלוקים חד-פעמיים. אלא שהמלאי לא רוענן וכעת מוצאות עצמן קופות החולים במרדף אחר משרד הבריאות בניסיון לקבל אישור להארכת תוקף השימוש בערכות, שפג בחלק מהמקרים.

"גם אם הפילטר של המסכה עדיין יעיל אבל הפלסטיק שמקיף אותו מתפורר – המסכה לא בת שימוש", אומרים באחת מקופות החולים ומוסיפים כי הארכת תוקף השימוש אינה פתרון אמיתי.

הבעיות הללו רחוקות מלהיות חדשות. דוח מבקר המדינה לשנת 2014 כולל ממצאים חמורים ביחס להיערכות רכש התרופות ומצבת כח האדם הרפואי בשעת חירום. אותו דוח גם מתריע, כי למרות שמבקר המדינה בדק את סוגיית אספקת התרופות בחירום, בין היתר לחולים כרוניים, הליקויים לא תוקנו. "עד למועד סיום הביקורת – יותר מעשור לאחר קבלת ההחלטה לפנות ליבואנים ולספקים וכשש שנים מאז הבדיקה שהעלתה כי הקופות אינן מבטיחות לשמור על מלאי לעתות חירום – לא הוסדר הנושא" נכתב בדוח.

דוח המבקר, 2014: "עד למועד סיום הביקורת – יותר מעשור לאחר קבלת ההחלטה לפנות ליבואנים ולספקים וכשש שנים מאז הבדיקה שהעלתה כי הקופות אינן מבטיחות לשמור על מלאי לעתות חירום – לא הוסדר הנושא"

ואגב חולים כרוניים, גם באשר לביקורי בית בשעת חירום בבתיהם של מטופלים וחולים – סוגיה מהותית במקרה הקורונה ומדיניות הבידוד – מתח מבקר המדינה שפירא ביקורת קשה על האגף לשעת חירום במשרד הבריאות: "האגף היה אמור לבחון את נוהל ביקורי הבית בחירום ולעדכנו עד לסוף יוני 2013. אולם עד למועד סיום הביקורת לא פנה האגף לשעת חירום לקופות לקבל את התייחסותן לנושא, הנוהל לא עודכן ואין פתרון מוסכם לשיטת מתן המענה הרפואי לכלל האוכלוסייה האזרחית בבית או במקלטים".

הנושא הזה מתחבר לסוגיה משמעותית נוספת: זמינות כוח האדם הרפואי והיכולת לטפל בחולים. הסוגיה הזאת עלתה לדיון ראשוני כבר בשנת 2001, ובדוח של 2014 נאמר כי עדיין לא טופלה.

מבקר המדינה בעשור הקודם, מיכה לינדשטראוס (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)
מבקר המדינה בעשור הקודם, מיכה לינדשטראוס (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

חזרה לציוד החירום: אם להסתמך על דוח מבקר המדינה האחרון, משרד הבריאות לא הפנים את הביקורת וחלק מהציוד והתרופות במחסנים אינם ברי שימוש.

כך, למשל, מצא מבקר המדינה כי מלאי התרופות בחירום מספק מענה רק ל-16% מהאוכלוסייה, לעומת 25% המתחייבים בתוכנית ההיערכות לחיסונים שמשרד הבריאות עצמו קבע. ממצאים אחרים מצביעים על כך שבמשאפים מסויימים שנבדקו, המיועדים למתן טיפול לאוכלוסיות בסיכון "תוקף התרופה האנטי ויראלית (…) פג כבר לפני כמה שנים".

הפתרון של משרד הבריאות לבעיה היה לבדוק את החומר ולהאריך את תוקף התרופה. מבקר המדינה לא אהב את הפתרון הזה: "נוכח הזמן שחלף מאז פג תוקפם של המשאפים, ראוי שהמשרד יבדוק גם את תקינות המשאף עצמו ואת התפקוד המכני שלו, כדי להבטיח שלא רק החומר שבמשאף מתאים לשימוש אלא שאפשר להשתמש במשאף עצמו".

הסאגה לא הסתיימה בזאת: משרד הבריאות השיב למבקר שאין לו את היכולת לבדוק את תקינות המשאפים אלא רק את התרופה שבהם. גם ביחס לאי העמידה במלאי התרופות הייתה למשרד תשובה מנומקת למבקר: "המשרד פועל להגדלת כמות התרופות לטיפול בזיהום הנגיפי, אך עקב מגבלות תקציב הוא מתקשה להגיע ליעד המבוקש".

חקירות אפידמיולוגיות? אל תבנו על זה

בעקבות התפרצות הקורונה, התוודע הציבור למושג 'חקירה אפידמיולוגית' – אותה בדיקה שנעשית ביחס למקומות שבהם שהה החולה ואנשים שעימם היה במגע. דחיפות ביצועה ודיוקה של החקירה האפידמיולוגית קריטיים לעצירת התפרצות מחלה זיהומית או מגפה. האם משרד הבריאות מסוגל לעמוד במשימה?

חמ״ל בריאות לאומי במשרד הבריאות (צילום: פלאש90)
חמ״ל בריאות לאומי במשרד הבריאות (צילום: פלאש90)

דוח המבקר מ-2020 מנתח את החקירות שנעשו בעת התפרצות החצבת ומצביע על שורת ליקויים חמורים. כך, למשל, מתברר כי רק ב-57% ממקרי התחלואה נפתחו חקירות בתוך 48 שעות מרגע אבחון המחלה – כמתחייב על-פי הכללים הרפואיים. במילים אחרות, קרוב למחצית ממקרי התחלואה כלל לא נחקרו במועד, איחור שגרם להדבקה נוספת ומיותרת.

דוח המבקר מ-2020 מנתח את החקירות שנעשו בעת התפרצות החצבת ומצביע על שורת ליקויים חמורים. כך, למשל, מתברר כי רק ב-57% ממקרי התחלואה נפתחו חקירות בתוך 48 שעות מרגע אבחון המחלה – כמתחייב על-פי הכללים הרפואיים

במהלך התפרצות החצבת נדבקו כ-4300 בני אדם לאורך כשנה וחצי והטיפול בחקירות שלהם היה לקוי. מאז התפרצות הקורונה, חלו בישראל מספר דומה של אנשים בשבועיים וחצי – מה שמעורר את התהייה עד כמה הצליח משרד הבריאות לטפל בחקירות האפידמיולוגיות שלהם ובאיזה פרקי זמן.

 הסתכלות לטווח ארוך? מדיניות? לא כאן

כמעט כל המרואיינים והגורמים איתם שוחחנו לכתבה זו אומרים שהקורונה הצליחה להציף בצורה מאוד ברורה את הכשלים החמורים בהתנהלותו של משרד הבריאות." מגפת הקורונה משולה למלחמה שלא ניתן לחזות אותה", אומר אחד מהם.

"התפקוד היומיומי של משרד הבריאות הופך בנסיבות חריגות כאלה למשני בהשוואה להיערכות שלו מראש לאירוע כזה. כמו שווייז אומר לך שבעוד חמש מאות מטר יש מפגע בכביש, כך העולם סימן לנו שהמגפה מתקרבת אלינו. זה קרה בינואר, כשארגון הבריאות העולמי קבע שמדובר במה שעלולה להיות מגפה עולמית והבהיר שצריך להתכונן.

"התפקוד היומיומי של משרד הבריאות הופך בנסיבות כאלה למשני בהשוואה להיערכות שלו מראש לאירוע כזה. כמו שווייז אומר לך שבעוד חמש מאות מטר יש מפגע בכביש, כך העולם סימן לנו שהמגפה מתקרבת אלינו"

"בנקודה הזאת היו צריכות להיערך אינספור ישיבות שבהם דנים בכל התרחישים ומקבלים החלטות. למשל, האם נוכל להסתדר בלי מטושים? לא. האם נוכל לחיות בלי מאה אלף מיטות אשפוז? כן. בהתאם לזה נערכים. מיליון מטושים זה מיליון שקל? לא מחכים, מצטיידים. אותו דבר מסכות וחלוקים. אבל זה כנראה לא קרה".

בכיר אחר מוסיף ש"הטעות הייתה שב-10 בינואר, המועד המשמעותי מבחינת ארגון הבריאות העולמי, לא לחצו בארץ על אף כפתור אדום שמפעיל את מצב החירום".

מה לא עשה המשרד? הבכירים מדברים על רכש חירום שלא בוצע, על מעבדות ובתי חולים שלא הוכנו להתמודדות עם הקורונה, על הכשרות לצוות רפואי שלא בוצעו, ועוד ועוד.

ניידת מד״א מביאה חולה בקורונה לבית החולים שערי צדק. 30 במרץ 2020 (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)
ניידת מד״א מביאה חולה בקורונה לבית החולים שערי צדק. 30 במרץ 2020 (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)

נקודה נוספת שעולה בכל השיחות היא ההחלטה לשלוח ליפן את המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, איתמר גרוטו, גורם מרכזי בהתמודדות עם המחלה, וזאת בשל מספר ישראלים שהיו תקועים על 'ספינת הקורונה'. "זה כמו שרמטכ"ל יוותר בזמן מלחמה על מספר 2 שלו, ועוד כשהמנכ"ל עצמו לא רופא. וגרוטו בכלל טיפל שם בעניינים מנהליים לא רפואיים, ועם שובו לארץ נדרש גם לבידוד. לא עובדים בצורה כזאת".

"הקורונה הציפה את כל זה, אבל הסיפור פה אחר", אומר הבכיר בקופת חולים, "והוא המדיניות שהביאה את מערכת הבריאות למצב בו היא נמצאת כיום". לדבריו, מדובר בשילוב של היעדר חשיבה לטווח ארוך עם מיקום נמוך של מערכת הבריאות בסדר העדיפות הלאומי של ממשלות ישראל לאורך רבע המאה האחרונה.

"מוכנות לשעת חירום חייבת להכריע בין הזול והתשתיתי לבין הדחוף והחשוב", אומר הבכיר. "אם, למשל, היו מגדירים שבמצב מגפתי חיוני לעשות בדיקות רנטגן לשיקוף ריאות בקהילה, היו מורים לבתי החולים לקנות מכשירי רנטגן ניידים שחוץ מהשימוש היומיומי שלהם אפשר גם להעביר ממקום למקום. זה אולי יותר יקר אבל חיוני לשעת חירום.

צעיר חרדי מבצע בדיקה לגילוי נגיף הקורונה בבני ברק, ב-31 במרץ 2020 (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)
צעיר חרדי מבצע בדיקה לגילוי נגיף הקורונה בבני ברק, ב-31 במרץ 2020 (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)

"היום אף אחד לא מגדיר שצריך לחשוב על הכיוונים האלה. אף אחד מהאגף לשעת חירום לא בא למנכ"ל משרד הבריאות ואומר לו, 'שמע, זה מה שצריך לעשות'. גלגלי השיניים לא יודעים לעבוד יחד".

ובכיר באחד מבתי החולים מסכם: "כבר שנים שאני יושב בישיבות הנהלת בית החולים ורואה איך בכל פעם מגיע מנהל חדש ומוריד עלינו את הגזירות שמשרד הבריאות הנחית עליו. אתה רואה איך שנים דופקים את מערכת הרפואה הרעועה שלנו ושואל את עצמך, 'מה, הם לא מבינים שמישהו ישלם כאן בחייו?'. הם תמיד חשבו שיום הדין לא יגיע. והנה, הוא הגיע".

"אתה רואה איך שנים דופקים את המערכת הרעועה שלנו ושואל את עצמך, 'מה, הם לא מבינים שמישהו ישלם כאן בחייו?'. הם תמיד חשבו שיום הדין לא יגיע. והנה, הוא הגיע"

תגובת משרד הבריאות:
"מיישמים חלק מהמסקנות במשבר הנוכחי"

דובר משרד הבריאות אייל בסן העביר את התגובה הבאה והיא מובאת כאן כלשונה:

דו"ח מבקר המדינה בעניין טיפול מערכת הבריאות במחלות מתפרצות נלמד על ידינו ואנו מיישמים חלק מהמסקנות במשבר הנוכחי. אנו תקווה כי בדו"ח המתפרסם תוך כדי התמודדות עם אתגר הקורונה יעשה שימוש ללמידה וביקורת עניינית ולא לשם ניגוח.

לגבי התפרצות נגיף הקורונה החדש הינה יוצאת דופן, ייחודית בעוצמתה ויוצרת אתגר לכלל מערכות הבריאות בעולם. מערכת הבריאות הישראלית נערכה למצב מאמצע חודש ינואר כאשר ממועד זה החל רכש של ציוד מיגון, הנשמה וערכות בדיקה  לקורונה, בתי החולים נערכו לפתיחת מחלקות ייעודיות וכך גם קופות החולים. ישראל הייתה אחת המדינות הראשונות שהבינו את חומרת המגיפה ובהובלת המל"ל ומשרד הבריאות ננקטו צעדים דרסטיים של סגירת גבולות הארץ, צעדים אשר התבצעו לאחר מכן כמעט בכל מדינות העולם.

מטרת מדיניות משרד הבריאות בהתמודדות עם נגיף הקורונה היא לנסות ולהשטיח את עקומת החולים כך שלא תהיה תחלואה רבה ועלייה דרמטית במספר החולים והמאושפזים בבתי החולים.

הצוותים הרפואיים בבתי החולים ובקהילה הם אלו הנמצאים בחזית הטיפול בקורונה, חזית אשר צפויה להמשך ככל הנראה עוד מספר חודשים לכל הפחות.

ביחס למגפת החצבת המוזכרת בכתבה: ישראל היא ככל הנראה אחת המדינות אשר התמודדו באופן הטוב ביותר עם ההתפרצות הגלובלית של החצבת. ישראל הצליחה להגיע למספרים בודדים בחודש של הידבקות, כאשר מראשית שנת 2020 דווח על 5 חולי חצבת:4 בינואר ו- 1 בפברואר,  בחודש מרץ לא דווח על חולים חדשים. תוצאה זו מיוחסת לאיכות השירות הניתן על ידי שירותי בריאות הציבור במשרד ולהתגייסות האחיות במערך טיפות החלב.

החוזר הראשון של האגף לבריאות הציבור המתריע בנושא החצבת הופץ ב-4/2018, כלומר פחות מחודש אחרי הופעת המקרה הראשון ו-  4 חודשים לפני הפצת ההודעה של לשכת הבריאות ירושלים.  דיונים בנושא ברמת האגף נערכו מדי יום והופצו 8 חוזרים להתמודדות עם ההתפרצות לרבות הנחיות בסוגיות ייחודיות כגון: חיסון צוותי אוויר, הנחיות בעניין חיסון חצבת בקרב ילדים היוצאים במשלחת משרד החינוך, והפעלת סמכויות על ידי רופא המחוז לפי סעיף 19 לפקודת בריאות העם, 1940 למניעת כניסת ילדים לא מחוסנים למוסדות חינוך בעת התפרצות החצבת.

מנכ"ל משרד הבריאות טיפל באופן שוטף ואינטנסיבי בהתפרצות החצבת ובשיח ישיר עם הנהלת שירותי בריאות הציבור. התקיימו הערכות מצב שוטפות ואף הוקם חמ"ל לאומי בעניין. נקבעו תכניות ייעודיות להתמודדות עם כיסי החיסונים בשיעור נמוך והוקצה לכך תקציב ייעודי. נזכיר עוד כי כיסוי החיסון בישראל הוא בין הגבוהים בעולם ועומד על 97% למנה הראשונה ו-96% למנה השנייה.

אכן קיימת בעיה של כיסי אי-התחסנות. להיווצרות כיסי אי-התחסנות מספר סיבות וביניהן  אזורים עם ריבוי טבעי גבוה, אוכלוסיות (לרוב ברוכות ילדים) עם אחוז גבוה של מאחרי חיסון (מעבר לגיל המומלץ), אוכלוסייה שאינה מוגדרת כאזרחים או תושבים, אך שוהים בישראל לתקופות ארוכות יחסית ואינה ניתנת ליישוג וסרבנות לחיסון. לא ניתן למנוע היווצרות של כיסים אלא לצמצם את היקפם.

במהלך ההתפרצות בוצעו פעולות ברמת המחוז, הנפה והתחנה, וכן ברמת המטה ובכלל זאת  מבצעי הסברה, מבצעים בהם אותרו כיסים של אי-התחסנות, הגברת נגישות וזמינות על ידי הרחבת שעות הפעילות (לרבות מבצע לפתיחת תחנות טיפת חלב למתן חיסונים בחול המועד פסח 2019) ותחנות ניידות  ואמצעים משפטיים נגד מתנגדי חיסונים כגון נגד רופאים הנותנים  המלצות שונות ממשרד הבריאות, ומניעת כניסה של תלמידים לא מחוסנים למוסדות חינוך בעת התפרצות.

* * *

כתבה זו נעשתה בסיוע שומרים, המרכז לתקשורת ודמוקרטיה www.hashomrim.org

עוד 3,681 מילים
כל הזמן // יום שישי, 5 ביוני 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

שר האנרגיה יובל שטייניץ כינס השבוע את התקשורת כדי להציג את היעדים האנרגטיים של ישראל לעשור הקרוב ● היעד: 30% אנרגיות מתחדשות בישראל ב-2030 ● אפשר להיות חמוצים ולומר שזה לא מספיק, ואפשר להטיל ספק אם זה יתממש, אך עצם העובדה ששטייניץ מדבר על 2030 במדינה שהפכה את החלטורה וחוסר התכנון למקצוע, ראויה להערכה ● פרשנות

עוד 739 מילים

על מלכים ועל הדמוקרטיה בישראל

האכזבה והייאוש ממה שקורה בפוליטיקה הישראלית מייצרים אמירות שנשמעות בלחש ובקול, על כך שצריך לשנות את שיטת המשטר. אמרנו תחושות קשות, אך דומה שהתחושות הללו נוכחות בעיקר אצל אלה שרוצים בכל מאודם שבנימין נתניהו יברך את עמו ויפרוש לחיים פרטיים טובים ונעימים. מקצתם זועמים וכועסים ורוצים לראותו מאחורי סורג ובריח.

הקולות לשינוי המשטר מגיעים משם, ממחצית הבוחרות והבוחרים שחשים מיאוס. הם מאמינים ששינוי השיטה יביא את הבשורה. אז כדי להרגיע, בישראל הנושא הזה עולה ויורד מהפרק חדשות לבקרים. דיברו כאן על בחירות אזוריות, העלו והורידו את אחוז החסימה, ואפילו עשו ניסוי בשידור חי של "בחירה ישירה לראשות הממשלה". ומה קרה? המצב נהיה רק יותר גרוע.

נושא שינוי שיטת המשטר עולה ויורד מהפרק חדשות לבקרים. דיברו על בחירות אזוריות, העלו והורידו את אחוז החסימה, וניסו "בחירה ישירה לראשות הממשלה". ומה קרה? המצב נהיה רק יותר גרוע

במדע המדינה יש תיאורים אינספור לשיטות ניהול משטר דמוקרטי. מדינות העולם מתחבטות בסוגיה הזו לא אחת. לכל המדינות הדמוקרטיות יש תחושת פספוס, שמשהו לא עובד. העקרון הדמוקרטי נראה אידיאלי, צודק ושוויוני, אך בפועל הוא לא אחת כסות למאוויי שלטון חסרי רסן של בודדים, שמכירים את הכללים היטב ויודעים לסחוט את המיץ גם מקליפת הלימון. גם כשנדמה שלא נותרו בו נוזלים.

דוגמאות לכך לא חסרות ולא נתעמק כאן במהלכים הדמוקרטיים לכינון המשטר בגרמניה בשנות השלושים של המאה שעברה, אלא ננסה להתעמק בעקרון אחד ויחיד שמהווה מכשול במשטרים דמוקרטיים ונגדיר אותו באופן כללי – תרבות פוליטית.

בין הטוטליטריזם לבין הדמוקרטיה יש מצוק ענק, שבר טקטוני שמסמן את המעבר החד בין דיכוי לבין חירות, בין משטור לבין חופש לבחור. אם נעשה משאל בין אזרחי העולם, מה הם היו רוצים שיהיה, אני מאמין שיש עדיין רבים מאוד שרוצים שמישהו יקבל עבורם החלטות. שהם ישלמו מיסים והמדינה תיתן להם שירותים. אל תהיו מופתעים ממה שכתבתי, קחו למשל את וועד הבית שבו אתם גרים, אף אחד לא רוצה לקחת את המשימה, ולצד עובדה זו, כולם רוצים שהבית יהיה נקי וכשמשהו מתקלקל במעלית, שיהיה מי שידאג לזה, בכספי המיסים.

הדוגמא הזאת של וועד הבית היא לא ייחודית, אפילו בבחירות ללשכת עורכי הדין אחוזי ההשתתפות הם מהנמוכים המוכרים במקומותינו. התכונה האנושית הזאת מלווה אותנו במהלכים רבים בחיינו, כשמעלים ומורידים את מחירי הבנזין, כשמשנים את תעריפי הגז והחשמל ועוד ועוד.

יש המכנים זאת אדישות אזרחית ויש בכך המון ויש שיאמרו, זו דרכו של המין האנושי. יצורים חופשיים שרוצים רועה שינהל אותם.

יש מצוק ענק המסמן את המעבר בין דיכוי ומשטור לבין חירות וחופש בחירה. במשאל בין אזרחי העולם – אני מאמין שרבים ירצו שמישהו יקבל עבורם החלטות. קחו את וועד הבית שלכם למשל

אנחנו קוראים גם את ההיסטוריה של העם היהודי ונזכרים בעם שבא אל שמואל וביקש להמליך מלך שינהל אותם. שמואל ענה:

"וַיֹּאמֶר–זֶה יִהְיֶה מִשְׁפַּט הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר יִמְלֹךְ עֲלֵיכֶם: אֶת-בְּנֵיכֶם יִקָּח, וְשָׂם לוֹ בְּמֶרְכַּבְתּוֹ וּבְפָרָשָׁיו, וְרָצוּ, לִפְנֵי מֶרְכַּבְתּוֹ.  וְלָשׂוּם לוֹ, שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי חֲמִשִּׁים; וְלַחֲרֹשׁ חֲרִישׁוֹ וְלִקְצֹר קְצִירוֹ, וְלַעֲשׂוֹת כְּלֵי-מִלְחַמְתּוֹ וּכְלֵי רִכְבּוֹ.  וְאֶת-בְּנוֹתֵיכֶם, יִקָּח, לְרַקָּחוֹת וּלְטַבָּחוֹת, וּלְאֹפוֹת.  וְאֶת-שְׂדוֹתֵיכֶם וְאֶת-כַּרְמֵיכֶם וְזֵיתֵיכֶם, הַטּוֹבִים–יִקָּח; וְנָתַן, לַעֲבָדָיו.  וְזַרְעֵיכֶם וְכַרְמֵיכֶם, יַעְשֹׂר; וְנָתַן לְסָרִיסָיו, וְלַעֲבָדָיו.  וְאֶת-עַבְדֵיכֶם וְאֶת-שִׁפְחוֹתֵיכֶם וְאֶת-בַּחוּרֵיכֶם הַטּוֹבִים, וְאֶת-חֲמוֹרֵיכֶם–יִקָּח; וְעָשָׂה, לִמְלַאכְתּוֹ.  צֹאנְכֶם, יַעְשֹׂר; וְאַתֶּם, תִּהְיוּ-לוֹ לַעֲבָדִים."

הסיפור הזה מופיע בספר שמואל א פרק ח' ומלווה אותנו מאז ועד היום. רבים מאיתנו רוצים שמישהו יחליט עבורם מה טוב ומה רע, מה מותר ומה אסור. אם אומר שבעצם כולם רוצים את זה תאמרו, ואולי בצדק, שירדתי מדעתי. אולי. אבל גם במשטר דמוקרטי – 120 נבחרי ציבור קובעים למליוני בני אדם מה מותר ומה אסור. ההבדל היחיד שהמלך הוא אחד ובכנסת יש 120 חברים וחברות. החשיבה דומה למדי אצל המלך ואצל נבחרי הציבור.

אכן, זה אולי לא היה צריך להיות כך, אך הלכה ולמעשה כשנבחר מישהו, הוא חש בגופו את זרמי המלוכה: "אני אחליט, אני אנווט".

ובכל זאת, אמרנו שבין המשטר הטוטליטרי לבין המשטר הדמוקרטי פעורה תהום. כן פעורה תהום, אם כי נבחרי הציבור הדמוקרטים מקפידים לכסות את התהום בערמות של חוקים שנועדו לתת להם עוד ועוד עוצמה למשול ולמלוך.

במהלך השנים, אולי מתחילת הדרך של הדמוקרטיה הישראלית, אנחנו בוחרים אמנם במפלגות, אך חושבים בעיקר על המנהיגים, כשהבולטים שבהם הם דוד בן גוריון, מנחם בגין, יצחק רבין, אריאל שרון ובנימין נתניהו. אלה מנהיגים שהצליחו לבסס את מעמדם ולהפוך לכמעין מלכים דמוקרטיים בדיוק כפי ש"העם רוצה". היו עוד ראשי ממשלות, אך הם היו אפיזודה חולפת וקשה להיזכר שהיו שם, אלא אם כן היו מעורבים באירועים משמעותיים כמו לוי אשכול במלחמת ששת הימים וגולדה מאיר במלחמת יום הכיפורים.

גם במשטר דמוקרטי – 120 נבחרי ציבור קובעים למליוני בני אדם מה מותר ומה אסור. ההבדל היחיד שהמלך הוא אחד ובכנסת יש 120 חברים וחברות. החשיבה דומה למדי אצל המלך ואצל נבחרי הציבור

הדמוקרטיה הישראלית צעירה ומהוססת, אך גם דמוקרטיות וותיקות כמו בצרפת ובארצות הברית מתנדנדות כמו כאן אצלנו וניכר שהנשיא הנבחר הוא לא פחות ולא יותר מאשר המלך הדמוקרט. השוני העיקרי והחשוב הוא שלמלך הזה יש תאריך תפוגה, שתי קדנציות כמו בארצות הברית. תאריך תפוגה שלא קיים כאן אצלנו במדינת ישראל הדמוקרטית, שבה יש מלך דמוקרט, נערץ, שיכול להמשיך למלוך גם עם כתבי אישום על שחיתות והפרת אמונים.

כאמור לרבים מאוד מאיתנו זה מצב נוח, כי יש מישהו שמחליט עבורנו כמו בהרבה תחומים אחרים.

ומה לגבי האחרים, אלה שרוצים לשנות את השיטה? התשובה שלי פשוטה, אם תשנו תקבלו את אותה התוצאה. הבעיה בישראל וכנראה במקומות נוספים בעולם, שהמונח נבחר ציבור התעוות.

המילה בחירה מסחררת את בני האדם ומטעה אותם לחשוב שמרגע שנבחרו הם למעשה מלך כל יכול. הנקודה הזאת היא קריטית. נבחרי ציבור, מרגע בחירתם מקבלים חסינות, מתוך התפישה שצריך לאפשר להם לעבוד. זו גישה שגויה, שכן בזמן הזה הם מחוקקים גם חוקים לא אתיים ולא מוסריים שמטרתם לשמר את הכוח שלהם.

ברגע שנבחרי הציבור בישראל מחוקקים חוקים שמאפשרים להם להמשיך במשימתם גם עם כתבי אישום, הם בעצם מודיעים לנו האזרחים שלא משנה איזה פתק נשים בקלפי, הם ימשיכו למשול בנו.

מציע לנו לחשוב, איך יכול להיות שיש לא מעט נבחרי ציבור שפוקדים את חדרי החקירות של המשטרה. איך יכול להיות שראש ממשלה, נשיא ועוד כמה שרים בילו מאחורי סורג ובריח. איך יכול להיות שראש ממשלה עם כתב אישום נבחר לקדנציה נוספת וכעת יחלק את זמנו המוגבל בישיבה עם השרים על עתידנו ובישיבה בבית המשפט כדי לדון בעתידו האישי.

ברגע שנבחרי הציבור בישראל מחוקקים חוקים שמאפשרים להם להמשיך במשימתם גם עם כתבי אישום, הם בעצם מודיעים לנו האזרחים שלא משנה איזה פתק נשים בקלפי, הם ימשיכו למשול בנו

הבעיה היא לא השיטה, הבעיה היא נבחרי הציבור שלנו, האם אנחנו יודעים באמת עבור מי ומה אנחנו מצביעים. התשובה היא שאנחנו מצביעים למי שימשול בנו ולא מוטרדים מערכיו האישיים, למרות שהכל גלוי לפנינו. מלכים דמוקרטיים, בעלי נכסים, שאינם חתומים על קוד אתי כלשהו וזוכים להערצה ואהדה גם ביום הבחירות. היום שבו אנו הולכים בהמונינו, גם אם זה נעשה שלוש פעמים בשנה, מצקצקים בלשון ומצביעים באדיקות לכל אותם אלה שרוצים רק למשול.

לסיכום: נשנה את התרבות הפוליטית שלנו, נצפה ונתבע מנבחרי הציבור להיות נקיי כפיים, שליחים שלנו שפועלים על פי קוד אתי ברור. נציב בפני המפלגות את הדרישות שלנו ונתבע מהם הגבלת קדנציות, שתיים ולא יותר.

מיכאל מירו הוא דוקטור למדע המדינה, עיתונאי למעלה מארבעים שנה, לשעבר מנהל קול ישראל. חוקר ומתעניין בפוליטיקה, חברה, סביבה, מוסר ואתיקה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
הבעיה בהנחה כי דרישה להגינות ויושר מנהיגותי צריכה להתבטא על ידי הבוחר היא תמימות. יש כן צורך להיסמך על קדנציות חברי כנסת ישרי דרך אחת לפחות כדי לעגן חוקים דמוקרטיים המעמידים את ראש המפל... המשך קריאה

הבעיה בהנחה כי דרישה להגינות ויושר מנהיגותי צריכה להתבטא על ידי הבוחר היא תמימות. יש כן צורך להיסמך על קדנציות חברי כנסת ישרי דרך אחת לפחות כדי לעגן חוקים דמוקרטיים המעמידים את ראש המפלגה במבחן מוסרי , נקיון כפיים ובעיקר בקיצוב כהונה .

עוד 1,086 מילים ו-1 תגובות
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
זַעַם

הזעם מורגש בכל פינה. גולמי, מופרז, רושף. רותח ועולה על גדותיו. רגש ראשוני, קדום, לא מעובד, לא מרוסן, לא מעודן. מעורר חרדה לא פחות משהוא מספק פורקן ● יכול להיות שהצלחנו לשטח את עקומת התפשטות הקורונה; ספק רב אם נצליח לחמוק מגלי הזעם שעוד יגאו בעקבותיה

עוד 1,065 מילים ו-1 תגובות

מנדלבליט: ישנה דחיפות לחוקק את חוק הקורונה, כי תקנות החירום יפקעו בקרוב

לדברי היועץ המשפטי לממשלה, התקבלו מאות הערות על הצעת החוק והייעוץ המשפטי החל לדון בהן ● נציבות שירות המדינה אישרה את מינוי פרופסור חזי לוי לתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות ● ועד רשות שדות התעופה הפסיק את שביתת הפתע בנמל התעופה בן-גוריון, לאחר שנקבעה פגישה בעניינו בין שרת התחבורה רגב ושר האוצר כ"ץ

עוד 16 עדכונים

ישראלים ששוהים בארה"ב ללא ויזה חוששים לקבל סיוע בקורונה

מהגרים ישראלים בקליפורניה שאיבדו את עבודתם במשבר הקורונה, חוששים לבקש סיוע ממשלתי שעשוי לסכן את זכאותם לגרין קארד ● "אחרי שהחברה שבה אני עובד נסגרה לפרק זמן בלתי ידוע, רעדתי מפחד. אני דואג למצבי הפיננסי, דואג לבריאות, אבל בעיקר לכסף", מספר גיא, שחי בארה"ב עם משפחתו ● אך הוא מסרב לבקש עזרה

עוד 1,139 מילים

למקרה שפיספסת

נוכחות יוניפי"ל בדרום לבנון מגיעה לצומת דרכים

התמונות יוצאות הדופן בהן חיילים לבנונים מכוונים מטולי RPG, בעוד טנק של צה"ל פועל במובלעת מול משגב-עם, וביניהם עומדים חיילי יוניפי"ל – ממחישות בצורה הטובה ביותר את המצב המורכב שקיים בגבולה הצפוני של ישראל. הן גם מדגישות את הצורך "לחשב מסלול מחדש" באשר למדיניות שיש לנקוט בנוגע להתעצמות ארגון חזבאללה בדרום לבנון.

נתחיל מהסוף – התקרית החריגה במובלעת מול קיבוץ משגב-עם הסתיימה מבלי שנורתה ירייה אחת. עובדה זו הינה תולדה ישירה של השת"פ הקרוב של צה"ל עם ארגון יוניפי"ל, ודרכו עם צבא לבנון, באופן שמאפשר לצה"ל לבצע פעילות במקום כה רגיש ללא סכנת התדרדרות.

התקרית החריגה הסתיימה ללא ירייה אחת. תולדה ישירה של השת"פ הקרוב של צה"ל עם יוניפי"ל, ודרכו עם צבא לבנון, באופן שמאפשר לצה"ל לבצע פעילות במקום כה רגיש ללא סכנת התדרדרות

במובן הרחב של הדברים, היכולת של יוניפי"ל להעביר מסרים משני הצדדים משככת מתיחות, מונעת מתיחויות ובולמת את הפיכתם של אירועים טקטיים (כתוצאה מפעילות צה"ל בגבול הצפוני) לאסטרטגיים.

אולם תקרית זו גם ממחישה את הבעייתיות הרבה של נוכחות יוניפי"ל בדרום לבנון. מטול ה-RPG שהוחזק על-ידי אחד מחיילי צל"ב. הנוכחות "הכמעט" גלויה של אנשי חזבאללה באיזור (וכמובן של כתבי תחנת הטלוויזיה של הארגון "אלמנאר", שבאופן "מפתיע" הגיעו למקום במהירות). אלה ממחישים שמעבר לתיאום בין הגורמים השונים, אין באמת לארגון יוניפי"ל את היכולת לכפות את מרותו וליישם הלכה למעשה את המנדט הרחב שניתן לו לאחר מלחמת לבנון.

אירוע זה מצטרף לאירועי משמעותיים יותר בגבול הצפון. גילוי המנהרות ההתקפיות של חזבאללה שנחפרו מתחת לאפם של חיילי יוניפי"ל, רצף התגובות של חזבאללה על אירועים שונים שלטענתו ישראל היתה אחראית עליהם (פגיעה בגדר המערכת, ירי נ"ט, הנחת מטענים), וכמובן בניין הכוח של הארגון בדרום לבנון שנמשך כמעט ללא כל התנגדות – כל אלה ממחישים את אוזלת ידו של ארגון יוניפי"ל בגבול הצפוני.

לקראת דיוני חידוש המנדט של יוניפי"ל, על ישראל לקבל החלטה האם היא מוכנה לקבל הלכה למעשה את המצב בגבול הצפוני (עם כל החסרונות שבכך) ולאפשר את נוכחותו של יוניפי"ל בגבולה הצפוני. זאת מתוך הנחה שארגון זה לא יבלום את בניין הכוח, אבל יאפשר העברת מסרים שאולי תמנע חיכוך עתידי. או שהיא מוכנה לקבל כל זאת, או שהיא מבקשת לשנות את המצב הנוכחי מיסודו.

לקראת דיוני חידוש המנדט של יוניפי"ל, על ישראל להחליט: האם לאפשר נוכחות יוניפי"ל בגבולה הצפוני, בהנחה שלא יבלום את בניין הכוח אך יאפשר העברת מסרים למניעת חיכוך עתידי – או לשנות את המצב מיסודו

חשוב לזכור כי ישראל עתידה לשלם מחיר מדיני יקר אם תחול התדרדרות שתוביל למלחמה בינה או לבין חיזבאללה, בשל נכונותה לקבל את הפעילות המוגבלת של יוניפי"ל בגבול הצפון.

העובדה שיוניפי"ל מאפשר לחזבאללה לפעול באופן עצמאי בגבול הצפון ולא באמת מדווח על כך בדיווחיו השונים למועצת הבטחון (שכן אם הוא יציג את המצב לאשורו הוא יוצג במערומיו) – עתידה להקשות על ישראל לגייס תמיכה בינ"ל לפעילות קשה שלה בגבול הצפון, שתכוון גם כנגד אזרחים (לאור העובדה שחיזבאללה מסתיר ומסתתר מאחורי אזרחיו השיעים בדרום לבנון).

אותה "קהילה בינ"ל" עלולה להסתמך על דיווחי יוניפי"ל ולהאשים את ישראל בהפעלת כוח מיותרת כנגד אזרחים ומוסדות אזרחיים, מבלי שיש עדויות לכך שחיזבאללה מסתתר מאחוריהם (שכן יוניפי"ל לא דיווח על כך).

חשוב לציין כי לקהילה הבינ"ל (בדגש על המדינות החברות במועב"ט ואלו ששולחות את חייליהן ליוניפי"ל) המצב הנוכחי הוא מאוד נוח. הוא גם מאפשר לכאורה לאותן מדינות השפעה על המצב בלבנון, מבלי לשלם את המחיר של פעילות אקטיבית מצד יוניפי"ל מול פעילות חזבאללה בדרום לבנון.

אותן מדינות שמעדיפות את שלומם של חיילי יוניפי"ל מעל לכל אינטרס אחר (וכמובן שלא ניתן להאשימם בכך) לא באמת דוחפות או מבקשות לדחוף את יוניפי"ל לפעילות מסוג זה, והן מבינות היטב את מגבלות הכוח של פעילות יוניפי"ל (מבלי שהן מודות בכך כמובן).

ישראל עתידה לשלם מחיר מדיני יקר אם תחול התדרדרות שתוביל למלחמה בינה או לבין חיזבאללה, בשל נכונותה לקבל את הפעילות המוגבלת של יוניפי"ל בגבול הצפון

ולכן – אם תרצה ישראל להוביל לשינוי של ממש באשר לנוכחות כוח יוניפי"ל ומהלכיו בגבול הצפון, יהיה עליה לבצע מהלכים דרסטיים בזירה המדינית בהקשר. מכיוון שמהלכים אחרים בדמות "הנחיה ליוניפי"ל לממש הלכה למעשה את המנדט שניתן לו בשטח" כבר מוצו, ולכאורה התקבלו החלטות במועצת הבטחון בהקשר (וכמובן שום דבר לא קרה) – רק מהלכים ישראלים משמעותיים יוכלו לשנות את המצב בזירה הצפונית מהיסוד.

בפני ישראל עומדות מספר אופציות:

  • פעילות מדינית לביטול נוכחות יוניפי"ל על כל המשתמע מכך.
  • לחץ לצמצום משמעותי של כמות החיילים המוצבת בלבנון (מעל 10000), מתוך הנחה שצמצום נוכחות זו יסייע לישראל בחשיפת הפעילות השלילית של חזבאללה (במובן הזה שיהיה ברור שיוניפי"ל לא באמת מפקח על המתרחש בגבול), והפיכת יוניפיל למכשיר תיאום בלבד.
  • במקביל לכלל האופציות – הגברת המסרים בדבר מלחמה קרבה עם חזבאללה אם יוניפי"ל לא ישנה את מדיניותו. זאת כדי להפעיל לחץ על מועצת הבטחון לשנות את מתווה הפעילות של יוניפי"ל, או לכל הפחות לתת לישראל גיבוי כלשהו לפעילות בגבולה הצפוני אם תחול התדרדרות בינה לבין חזבאללה. זו מדיניות מסוכנת, מתוך הבנה שמסרים אלו עלולים להיות כ"נבואה המגשימה את עצמה" ואלו עתידים להלחיץ מאוד את מדינת לבנון וארגון חזבאללה.

בוודאי שלכל אחת מהאופציות הללו ישנן השלכות משמעותיות. אבל, כאמור, גם המשך המצב הנוכחי גורם לישראל לשלם מחירים משמעותיים (לאור סכנת ההסלמה בזירה הצפונית).

אמנם על רקע עליית המתח בין ישראל והארגון, ולאור החשש המוחשי להתדרדרות, עשויה ישראל לאבד מכשיר שיכול לסייע לה לתחם את המתיחות בינה ובין חזבאללה בעת מתיחות, אך מנגד אותו "מכשיר" עלול להוות מכשול של ממש אם תהיה התדרדרות מהירה בזירה הצפונית. מאיום בפגיעה לא מכוונת בחיילי יוניפי"ל ועד מניעת פעילות צה"ל באזורים מסוימים בשל נוכחות הארגון, בוודאי בשלבים הראשונים של המערכה העתידית.

בצורה פרדוקסלית, דווקא היעדרותו של גורם בינ"ל בדרום לבנון יכולה לאפשר לישראל לקבל גיבוי בינ"ל לפעילות אפשרית מול חזבאללה, אותו גיבוי שהיא תתקשה לקבל כל עוד חיילי יוניפי"ל מוצבים באיזור זה.

בצורה פרדוקסלית, דווקא היעדרותו של גורם בינ"ל בדרום לבנון יכולה לאפשר לישראל לקבל גיבוי בינ"ל לפעילות אפשרית מול חזבאללה, אותו גיבוי שהיא תתקשה לקבל כל עוד חיילי יוניפי"ל מוצבים באיזור זה

מה שלא ישתנה – איזור דרום לבנון הוא "אסם התבואה" של חזבאללה מבחינת אמל"ח ונוכחות פעילים של הארגון. לא יוניפי"ל ולא צל"ב (שיותר משתף פעולה עם חזבאללה מאשר מונע פעולה) יכולים להוות מכשול של ממש להמשך בניין הכוח של הארגון. הגיע זמן ההחלטה.

רס"ן (במיל') דני (דניס) סיטרינוביץ שירת 25 שנה במגוון תפקידי פיקוד ביחידות האיסוף והמחקר המובילות באמ"ן ובנספחות אמ"ן בשגרירות ישראל בוושינגטון. דני בוגר תואר שני ביחסים בינ"ל מהאוניבסיטה העברית, וכיום ראש האקדמיה הדיגיטלית של חברת Cobwebs technologies. מתגורר ברחובות ומתעניין (מאוד) בהתפתחויות אסטרטגיות במזרח התיכון, בדגש על המערכה כנגד איראן.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 957 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

"נתניהו מנתק את ארץ ישראל מהיהודים"

ראיון הקרע במחנה הימין סביב החלת הריבונות רק הולך ומחמיר ● בראיון לזמן ישראל, אומר עירא רפפורט, מי שהיה חבר במחתרת היהודית: "צריך להילחם בזה בצורה חריפה מאד" ● כמו רבים מחבריו ביו"ש, הוא תוקף בחריפות את טראמפ ונתניהו ● "כשאתה מוסר את ארץ ישראל לאויבים, זה החטא הגדול ביותר. אבל כשאתה גם מנתק את היישובים - זה עוון לא פחות גדול" ● אבל, הוא מרגיע, זה לא יזלוג לאלימות: "מה שהיה טוב בזמנו, לא נכון להיום"

עוד 987 מילים

פטר אקשטיין קובקס הגן על מיעוטים ברומניה במשך עשרות שנים ● וגם הוביל את מאבק הלהט"ב שם ● למרות שאביו היה יהודי, הוא מעולם לא שקל לעלות לארץ ● האם המורשת הליברלית שלו תשרוד שלו את גל הלאומנות באזור, שאותו מוביל השכן מהונגריה, ויקטור אורבן? ● ראיון

עוד 1,244 מילים

ציוץ אחד יכול לעצור את הדהירה לסיפוח חד-צדדי

פרשנות לפני כארבעה חודשים הציג נשיא ארה"ב את תוכנית המאה - "משלום לשגשוג: חזון לשיפור חייהם של הפלסטינים והישראלים" ● משפט אחד שאמר טראמפ בנאומו באותו יום, אשר עומד בניגוד גמור לתוכנית הכתובה והמושקעת, איפשר לנתניהו לחתור תחת התוכנית ולהפוך אותה למסך עשן עבור פעולת הונאה חד-צדדית - שתפגע קשות במרקם היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל ● האם טראמפ יתערב לפני שיהיה מאוחר מדי?

עוד 3,152 מילים

רוב הישראלים ציפו מבג"ץ לפסול את נתניהו

סקר מדד השלום מעלה כי רק 35% מהישראלים תומכים בפסיקת בג"ץ שאיפשרה לנתניהו לכהן כראש ממשלה, לעומת 51.5% שציפו מבג"ץ לפסול אותו ● לתמיכה הרחבה באקטיביזם שיפוטי במקרה של ראש ממשלה הנאשם בפלילים שותפים מצביעי ימין רבים ● קמפיין הליכוד להחרבת שלטון החוק פוגע אנושות גם בבני גנץ, העלול להיפלט מהפוליטיקה מוקדם מהצפוי ● פרשנות

עוד 854 מילים ו-1 תגובות

פייק ניוז תוצרת יולי אדלשטיין: הכריז על מהפכה שהתרחשה כבר

הביקורת על מיעוט בדיקות הקורונה, גרמה לשר הבריאות להכריז כי יאפשר גם לאנשים ללא סימפטומים להיבדק ● אבל בדיקת זמן ישראל מגלה: בדיקות כאלה נערכו כבר לפני ההכרזה ● אפידמיולוג בכיר: "אדלשטיין רק התאים את ההודעות הרשמיות למדיניות במציאות"

עוד 851 מילים

איימן עודה: "ההפגנה תתקיים על אפם וחמתם של ממשלת הימין והמשטרה"

אריה דרעי תועד נוסע באין כניסה בדרכו לראיון בבני ברק ● פטין מולא על ההדבקות של ח"כ אבו שחאדה: פיגוע של המשותפת בכנסת ● משרד רה"מ מסיים התקשרות עם חברת ניקיון בצל חשד לתצהיר שקרי של עובדות במעון ● ליברמן: "לא יהיה סיפוח, נתניהו בדרך למדינה פלסטינית" ● רגב ואדלשטיין הודיעו: הרכבות יחזרו לפעול ביום שני הקרוב

עוד 61 עדכונים

תביעת פעילי כחול-לבן נגד גנץ נוגעת ללב אך חסרת סיכוי

446 פעילים ומתנדבים של כחול-לבן הגישו אתמול תביעה אזרחית נגד יו"ר המפלגה בני גנץ, בטענה כי החלטתו לחבור אל בנימין נתניהו, בניגוד להבטחתו במהלך הבחירות, מהווה הפרת חוזה עמם ● אולם, ככל שקל לחוש בכאבם האותנטי של התובעים, כך גם קל להפריך את הקונסטרוקציה המשפטית שעליה העמידו את תביעתם ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
אכן הגיע הזמן להתקדם אך בפעם הבאה יש לדרוש מהמועמדים להגיש כתב התחייבות מחייב למצביעו שקיים הבטחותיו העקרוניות . יש לעגן את הצבעתם של האזרחים בהתאם להתחייבות המועמדים. ניתוק מוחלט של הח... המשך קריאה

אכן הגיע הזמן להתקדם אך בפעם הבאה יש לדרוש מהמועמדים להגיש כתב התחייבות מחייב למצביעו שקיים הבטחותיו העקרוניות . יש לעגן את הצבעתם של האזרחים בהתאם להתחייבות המועמדים. ניתוק מוחלט של החלטתו של מועמד לאחר בחירתו מאפשרת את בגידתו שוב ושוב ומציבה את קו השבר בשיטה הדמוקרטית הנהוגה .

עוד 886 מילים ו-1 תגובות

נ' עברה בדיקת קורונה ונשלחה לבידוד ביתי עד לקבלת התוצאות, אבל לא היה לה בית מתאים להתבודד בו ● כשפנתה לקופת החולים עם הבעיה, היא הופנתה למשרד הבריאות, שהפנה אותה לעירייה, משם הופנתה לפיקוד העורף וחוזר חלילה ● לבסוף היא נאלצה לשכור דירה זמנית על חשבונה - ולא בפעם הראשונה ● בפיקוד העורף אומרים בתגובה שהמלוניות עדיין פעילות, אך הם לא אחראים לשיכון המבודדים

עוד 627 מילים

הזהב השחור של ד"ר זיו

פרק 9כמעט בלתי נמנע שעיתונאי מתל אביב יגיע להתנחלות בגדה המערבית עם סטיגמות בתא המטען, ולכן זה תמיד משמח כשהסטיגמות האלה חוטפות כאפה ● אמיר בן-דוד פוגש במסעו דוקטור למדעי המוח ומנסה לדבר איתו על הסיפוח, על פוליטיקה ועל יחסי המתנחלים והפלסטינים ● את ד"ר נדב זיו הרבה יותר מעניין לדבר על תשוקתו הגדולה: ייצור ביו-פחם ● בסוף הם התפשרו - ויצא ראיון מעניין במיוחד

עוד 2,087 מילים

"גם אם נוכל לעזור לאישה אחת בלבד, זה שווה את המאמץ"

כל אישה שמגיעה לבית מרקחת בספרד ואומרת את מילות הקוד "מסכה 19", מאותתת בכך על מצוקה ● בתגובה, הרוקח ממלא טופס מיוחד ומעביר אותו בדיסקרטיות לרשויות ● היוזמה הספרדית כבר אומצה בצרפת ובהולנד, ונתונים ראשוניים מעידים על תרומתה למאבק באלימות במשפחה ● למה בישראל היוזמה הזו נדחתה, ומדוע רשויות הרווחה מסתייגות מקמפיינים ברוח דומה ברשתות החברתיות?

עוד 1,977 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה