כל משבר הוא הזדמנות - הקורונה מספקת לפחות חמש כאלה

גרטה תונברג (צילום: Oliver-Berg-dpa-via-AP)
Oliver-Berg-dpa-via-AP
גרטה תונברג

הנשיא המנוח שמעון פרס אמר ש"ההבדל בין אופטימי לפסימי הוא ששניהם מגיעים לאותה נקודה, אבל האופטימי נהנה יותר". בנקודה זו של משבר בריאותי, כלכלי ופוליטי ברמה בינלאומית, אבקש לקחת את דבריו של פרס צעד אחד קדימה: משבר הקורונה, עם כל האתגרים והסכנות שהוא מערים, טומן בחובו הזדמנויות רבות לשיפור ותיקון בחברה הישראלית. הנה חמש העיקריות שבהן.

עבודה מהבית

בשנים האחרונות פקקים הפכו למכת מדינה, ולפי הערכות שונות הישראלי הממוצע עומד שעה וחצי ביום בפקקים. לצד פתרונות נוספים שהועלו לבעיה, עומדת האופציה של עבודה מהבית – אופציה שהשבועות האחרונים מוכיחים שמגזרים רבים בכלכלה מסוגלים ליישמה היטב, ומאפשרת הפחתה לא רק של פקקים ותאונות דרכים, אלא גם של זיהום, פגיעה בפריון ומתח נפשי.

הישראלי עומד כשעה וחצי ביום. אופציית העבודה מהבית, שהוכחה בשבועות האחרונים כנוחה ליישום במגזרים רבים בכלכלה – מאפשרת הפחתה בפקקים, בתאונות הדרכים, בזיהום, בפגיעה בפריון ובמתח נפשי

עד שתיבנה הרכבת הקלה בתל-אביב ועד שבלית ברירה יוטל מס גודש על הכניסה לערים הגדולות, ניאלץ להסתפק בכך שהממשלה תאפשר לעובדיה, אלו שיכולים לעבור לעבודה מהבית, לעשות זאת. מדובר בהחלטה שלא דורשת הקצאה תקציבית משמעותית או תכנון מרכזי ארוך ומסורבל, שכן כל ראש אגף במשרדי הממשלה מכיר ומבין את תמונת המצב בתחומו.

במגזר הפרטי, חברות הפועלות באזורי תעשייה ומתחמי הייטק משותפים – יכולות לקחת יוזמה זו צעד אחד קדימה ולתאם ביניהם איזו חברה תנחה את עובדיה לעבוד מהבית באילו ימים, ובכך "לפזר" את הפחתת הפקקים בסביבותיהם לאורך שבוע העבודה.

רפורמה במוסד מבקר המדינה

מוסד מבקר המדינה זקוק מזה זמן רב לרפורמה, שלא לומר רבולוציה, ומשבר הקורונה מוכיח זאת היטב – לאחרונה פורסם כי לפי דו"ח המבקר, ישראל לא ערוכה למגיפה עולמית.

נו, ואיך זה עוזר לנו? את הדו"ח הזה יש לשים על המדף יחד עם דו"ח המבקר שקבע כי ישראל לא נערכה כראוי לאיום המנהרות, דו"ח שפורסם בפברואר 2017, שנתיים וחצי לאחר מבצע "צוק איתן".

למבקר אין סמכויות "עם שיניים" ועוצמתו תלויה בעיקר בהד הפומבי של מסקנותיו. ראינו כמה ההד הזה משמעותי כש"גיבורי" מבצע "צוק איתן" הדפו את הביקורת שהוטחה בהם ושימרו את מעמדם במרכז הציבוריות בישראל: נתניהו בבלפור, גנץ (עד לפני שבוע) כאלטרנטיבה השלטונית וכוכבי בתפקיד הרמטכ"ל.

במקום, את תפקיד הפיקוח על הממשלה יש להפקיד בידי הרשות שזו אחריותה, כנסת ישראל, ולהבטיח כי הוועדות השונות יחזיקו בכלי אכיפה כלפי החלטות הממשלה, בדומה לקונגרס בארה"ב: מהסמכות לערוך ולתקן החלטות ותוכניות פעולה, דרך השעיית תקציבים אם המדינה לא עומדת ביעדיה, ועד עריכת "שימוע לקראת מינוי" למועמדים לתפקידים בכירים, ופסילתם באם אינם ראויים.

את תפקיד הפיקוח על הממשלה יש להפקיד בידי הרשות שזו אחריותה, כנסת ישראל, ולהבטיח כי הוועדות השונות יחזיקו בכלי אכיפה כלפי החלטות הממשלה, בדומה לקונגרס בארה"ב

סמכויותיו של מבקר המדינה כרגע מסתפקות בלעשות "נו נו נו" לממשלה (המבקר הנוכחי גם את זה לא עושה), אבל ועדות כנסת חזקות ובעלות "שיניים" יחייבו את הממשלה לתת דין וחשבון בזמן אמת על החלטותיה.

פתיחת השוק לייבוא

זוכרים שלפני שנה היה פה משבר חמאה? המחסור במוצר הצריכה הבסיסי (שהוגדר ככזה ע"י הממשלה) נבע מתוצאה של התערבות גסה במנגנון המחירים. לא רק ע"י קביעת מחיר מקסימום למוצר, אלא גם קביעת מחיר לחלב הגולמי, באופן שהוביל יצרני חמאה מקומיים להימנע מלייצר אותה. מחיר המינימום לחמאה היה נמוך ביחס למחיר החלב הגולמי והמוצר הפך ללא-רווחי. על פניו, אם הייצור המקומי לא מספק את הביקוש של השוק (במקרה הזה, הביקוש לחמאה) שוק חופשי אמור לאפשר לצרכנים לרכוש מוצר מיובא. אבל בישראל ייבוא, ובפרט של מזון, הוא מוגבל.

אחת הסיבות ליוקר המחיה בישראל היא היעדר תחרותיות בשווקים רבים – כולנו מכירים את האמירות על חמש המשפחות שמנהלות את המשק ועל שליטתם של מספר מצומצם של יבואנים בהיצע הסחורות בישראל. על הממשלה לאמץ את ההמלצות של כלכלנים בכירים, ביניהם פרופ' עומר מואב מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, ולהסיר חסמי ייבוא למוצרים כמו מזון, ובכך לא רק להבטיח את רציפות היצע המזון במשק (במקרה של, חס וחלילה, סגר מוחלט) אלא גם להגביר את התחרות בשוק ובכך להוביל להורדת עלויות.

מהפכה בחינוך

הניסיון לשמר רציפות לימודית ע"י "למידה מרחוק" הוא חשוב (וכסטודנט אני יכול להעיד שבעיניי הוא מוצלח), אך ניתן לנצל את המצב החדש כדי להשלים את המהפכה שמדברים עליה במערכת החינוך, לשים דגש על הקניית כלים ולעבור ל"למידה משמעותית". ספציפית, יש להטמיע במערכת החינוך למידה מבוססת פרויקטים (PBL).

הניסיון לשמר רציפות לימודית ב"למידה מרחוק" הוא חשוב (וכסטודנט אני יכול להעיד שמוצלח), אך ניתן לנצל את המצב להשלמת המהפכה המדוברת במערכת החינוך, לשים דגש על הקניית כלים ולעבור ל"למידה משמעותית"

ביום יום, והלמידה מרחוק ממחישה זאת טוב מכל, לתלמידים יש נגישות עצומה למאגרי מידע והם יכולים לקבל הנחיות והכוונה ממוריהם באמצעות האינטרנט: האם לא נכון יותר שישקיעו את זמנם באיסוף מידע וכתיבת עבודות על חומר הלימוד, ובכך לבצע תהליך למידה משמעותי, מאשר להקשיב להרצאות מקוטעות ב-ZOOM? תלמיד שמגדיר שאלת מחקר, מחפש מקורות מידע ופרשנויות, מסדר אותם באופן מאורגן, מזקק מהם את המידע החשוב לו ומתנסה בניסוח ובכתיבה מפתח לא רק היכרות אינטימית עם מושא הלמידה (אינטימית הרבה יותר מאשר לשבת ולסכם בכיתה) אלא גם רוכש כלים ושיטות עבודה שישמשו אותו ב-"חיים האמיתיים".

כבודה של ההוראה הפרונטלית במקומה מונח, אך במאה ה-21 ישנה חשיבות רבה יותר לפיתוח כלים לאיסוף ועיבוד מידע מאשר לצבירת ידע. הקורונה היא ההזדמנות לבצע את המעבר הזה.

היערכות לשינויי האקלים

לבסוף, הקורונה מזכירה לנו את מה שאנחנו אוהבים לשכוח – שעם כל הידע והקדמה, הטבע עדיין חזק מאיתנו. שינויי האקלים של המאה ה-21 יהפכו את העולם, ואת המזרח התיכון בפרט, לאזור מזוהם יותר, חם יותר ויבש יותר. עולם שבו מדינות וארגונים לא נלחמים על טריטוריה או לאומיות אלא על אוכל ומים.

בשעה שאת מגפת הקורונה, שנישאת בבני אדם, קל יחסית לבלום ע"י הכנסה לבידוד וסגירת שערים, הסכנות שבשינויי האקלים, מאירועי מזג אוויר קיצוני ועד התייבשות מקורות המים, עיוורות לגבולות פוליטיים. התייבשות או זיהום של אקוויפר ההר יפגעו בישראלים ובפלסטינים גם יחד, תקופות בצורת קיצוניות באיראן או בסעודיה ישפיעו על יציבות המשטר, ועליית מפלס הים בחוף עזה – כבר ראינו שהרעה במצב ההומניטארי ברצועה היא בעלת השלכות על הביטחון של ישראל.

הקורונה מזכירה את מה שאנחנו אוהבים לשכוח – הטבע עדיין חזק מאיתנו. שינויי האקלים יהפכו את העולם למזוהם יותר, חם יותר ויבש יותר. עולם בו מדינות לא נלחמות על טריטוריה או לאומיות אלא על אוכל ומים

על הממשלה להקים קבינט אקלים לאומי שיתכנן ויבצע תכנית היערכות לאיום, תוך שיתוף פעולה עם המדינות השכנות. הקבינט צריך לכלול נציגות משותפת של משרדי הממשלה (הגנת הסביבה, אוצר, חוץ, כלכלה, מדע וטכנולוגיה, מים ואנרגיה, חקלאות, שת"פ אזורי) ושל המגזר הפרטי, ובפרט חברות סטארטאפ שיש להן פתרונות מוכחים בתחומי פוד-טק וחקלאות חכמה, אנרגיה מתחדשת, התפלת מים וצמצום זיהום.

שיתופי פעולה עם מדינות האזור יאפשרו לא רק לבלום, לפחות חלקית, את הסכנות של שינויי האקלים, אלא גם לייצר פלטפורמה נוספת של שיתוף פעולה אזרחי, שאינו פוליטי-מדיני, בין ישראל ושכנותיה.

לאורך זמן ובאם הפלטפורמה הזו תוכיח את עצמה, ניתן יהיה להשתמש בה כבסיס לפתרון בעיות אחרות במזרח התיכון. כן, הסכסוך הישראלי-פלסטיני לא יעלם, אבל אם המדינות באזור לא ישקיעו רבות בטיפול במשבר האקלים עכשיו, בעתיד לא ישראלים ולא פלסטינים יוכלו לחיות על פיסת האדמה שאנו ושכנינו רבים עליה.

רותם אורג הוא חוקר פוליטיקה ומדיניות חוץ אמריקאית, יוצא אגף המודיעין בצה"ל, סטודנט באוניברסיטה העברית בירושלים ומחבר הספר "לב ארי".

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,082 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 7 ביוני 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

דוקטרינת הצדק האנושי של השופט נעם סולברג

מי שיהיה נשיא בית המשפט העליון בעוד כשמונה שנים, מאמין כי "צדק אבסולוטי שאינו מתפשר, עלול לרסק את החברה" וכי "הצדק האנושי מוגבל באילוצי המציאות החומרית ושלל צרכי גוף ונפש" ● גם במקרה של מנדלבליט וגם במקרה של נתניהו, סולברג פיתח את תזת "הרבב כיתרון" ● "אדם איננו מלאך", כתב לאחרונה, "ואנשי השירות הציבורי אינם יוצאי דופן" ● פרשנות

עוד 909 מילים

לא ידענו מאיפה נשלם שכירות, שכר לימוד, אפילו כיצד נרכוש אוכל

עכשיו, כשהעניינים כנראה מתחילים לחזור למסלולם, אפשר לבחון את מה שעברנו. אז איך זה היה להיות סטודנטית בתקופת קורונה? אותו דבר כמו להיות סטודנטית בתקופה רגילה, רק עם יותר בכי, התקפי חרדה, עומס, דאגות כלכליות ואי-ודאות משוועת.

הקורונה הכתה בנו כמו הודעה של מרצה על שיעור השלמה ביום שישי. צפוי, אבל אף אחד לא תכנן לקחת בזה חלק עד שהוא הודיע על נוכחות חובה, או במקרה שלנו בידוד.

איך זה היה להיות סטודנטית בתקופת קורונה? אותו דבר כמו להיות סטודנטית בתקופה רגילה, רק עם יותר בכי, התקפי חרדה, עומס, דאגות כלכליות ואי-ודאות משוועת

זה קרה ממש בתחילתו של סמסטר ב', אני זוכרת את המרצה מדברת איתנו על תוכנה בשם “zoom”, ושרוב הסיכויים נעבור ללמוד למידה מקוונת, מהבית. בהתחלה שמחתי, איזה כיף, נלמד מהמיטה, לא נצטרך להתעורר מוקדם יותר או לבשל מראש או ללבוש בגדים אמיתיים שהם לא פיג'מה.

אך עד מהרה מאוד החלום הפך לסיוט.

העומס הלימודי גדל בטענה ש"גם ככה אנחנו לא עושים כלום", לפתע סילבוסים שלמים השתנו והתהפכו, נוספו מטלות רבות, הדרישות עלו. וללמוד במיטה זה לא באמת נוח אז אין ברירה, את יושבת על כיסא מול מסך 12 שעות ביממה.

ההבנה העמוקה שישראל היא כנראה לא אומת הייטק גדולה כי בכל זאת כל שיעור השאלה הכי נפוצה הייתה "שומעים אותי?".

דברים שנקלטו במצלמות וידאו שאולי היה עדיף שלא היינו רואים. התמודדות עם קריוקי בעשר בבוקר של השכנים.

ובכל זאת, שום דבר לא הכין אותנו לגזירה הנוראית מכל. ולא, אני לא מדברת על ביטול הפאנג'ויה או ימי הסטודנט אלא על הודעת היציאה לחל"ת. קחו לנו את הקפה, את הסיגריות, את החומוס בבניין רפואה, אבל אל תקחו לנו את הפרנסה.
הקושי הכלכלי בתקופה זו הביא אותי ואת חבריי  לספסל הלימודים לנקודות אפלות ופחדים אמיתיים.

שום דבר לא הכין אותנו לגזירה הנוראית מכל. ולא, אני לא מדברת על ביטול הפאנג'ויה. קחו לנו את הקפה, את החומוס בבניין רפואה, אבל לא את הפרנסה. זה הביא אותנו לנקודות אפלות ופחדים אמיתיים

חלקנו לא ידענו מאיפה נשלם שכירות, שכר לימוד, או אפילו כיצד נרכוש אוכל. בעקבות כך לא הייתה ברירה מלבד לחזור לגור אצל ההורים. ענין שיש לו השלכות משלו, הן רגשיות, הן נפשיות והן פיזיות.

בנוסף, רוב גדול של הסטודנטים מסתמכים על מלגות שבוטלו או לא המשיכו להתקיים במתכונת רגילה עקב המציאות החדשה.

הדבר היחידי שקצת נתן לי אוויר לנשימה זו המלגה שקיבלתי מקרן אייסף, אבל לצערי זה לא מספיק. אני ממש מקווה שהמדינה תבין שציבור שלם של סטודנטים נמצא בבעיה קשה, ויוכלו לסייע לנו כדי שלא נאלץ חלילה לנשור מהלימודים.

לסיכום, אינני יודעת מה יותר גרוע: גל החום המכה בנו, המצב הכלכלי של הסטודנטים, ריבוי השרים בממשלה או העובדה שתקופת המבחנים ממש קרובה. אבל מה שאני כן יודעת זה שרובנו מבינים שהסמסטר הזה די אבוד. יש לנו עוד הרבה מה ללמוד בהקשר ללמידה מקוונת ודווקא כסטודנטית לחינוך אני מבינה כמה הוראה טכנולוגית היא העתיד.

עדן בן אור לומדת לתואר דו-חוגי בחינוך שנה ב', ותרבות צרפת וצרפתית שנה א', באוניברסיטת תל-אביב,  מלגאית קרן אייסף

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 439 מילים
עודכן אתמול
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

קורונה בכנסת: חמישה ח"כים נתונים בבידוד

בחקירה האפידמיולוגית, שנערכה לחבר הכנסת סמי אבו שחאדה, נקבע שעל ארבעה מחבריו לסיעה - איימן עודה, היבה יזבק, עאידה תומא סלימאן ומטאנס שחאדה - להיכנס לבידוד

06:57 עריכה

חברי הכנסת איימן עודה, היבה יזבק, עאידה תומא סלימאן ומטאנס שחאדה – ארבעתם חברי הרשימה המשותפת – נכנסו לבידוד, לאחר שחקירה אפידמיולוגית שנערכה לחבר הכנסת סמי אבו שחאדה, שנדבק בקורונה, קבעה שעליהם לעשות כן. בנוסף גם שני מנהלי הסיעה נדרשו להיכנס לבידוד.

אמש נשא עודה דברים בהפגנה שנערכה בתל אביב נגד הסיפוח.

למקרה שפיספסת

הדילמה של הקהילה היהודית בעיר הבוערת

הקהילה היהודית במיניאפוליס - שם החלו המהומות בארצות הברית, בעקבות הריגת ג'ורג' פלויד בידי שוטר - חצויה ● מצד אחד, חברי הקהילה נחושים להגיש עזרה לעיר הבוערת ● מצד שני, הם חוששים להפוך בעצמם למטרה

עוד 654 מילים

ח"כ ניצן הורוביץ: "הסיפוח הוא פשע מלחמה"

לפיד: "אני נגד סיפוח חד צדדי. אני חושב שזה ספין" ● דיווח: נתניהו וגנץ הסכימו על הקמת פורום שרים מצומצם לעניינים מדיניים-בטחוניים רגישים ● ח"כ ג'בארין: "קורא לשר אוחנה להפסיק את המדיניות הגזענית של התעלמות מהפשיעה בחברה הערבית"

15:52 עריכה

מנכ"ל משרד הבריאות היוצא, משה בר סימן טוב, מתריע בשיחות סגורות: "אנחנו בהתפרצות שהיקפה לא ידוע".

לחדשות 12 אמר: "אני לא חושב שצריך להיות גל שני בישראל אם נתנהל נכון, אבל אנחנו בעלייה בתחלואה והיא מובהקת, אמיתית ומוחשית וייקח זמן עד שנבין את מלוא היקפה".

15:54 עריכה

בעקבות הרצח המשולש היום בלוד, תקף ח"כ יוסף ג׳בארין (הרשימה המשותפת) בחריפות את חוסר האונים של המשטרה והממשלה: "הרצח המחריד בלוד שוב חושף את המחדל של רשויות אכיפת החוק בהתמודדות עם תופעת הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. העבריינים מרגישים שיש להם יד חופשית לפעול, כל עוד קורבנותיהם הם ערבים. הגיע הזמן לסיים את 'האוטונומיה' של גורמי הפשיעה בחברה הערבית. אני קורא לשר לביטחון פנים אמיר אוחנה להפסיק את המדיניות השערורייתית והגזענית של התעלמות מהפשיעה בחברה הערבית".

15:58 עריכה

שר הכלכלה עמיר פרץ על מעגל האבטלה: "המבחן המשמעותי של הממשלה הינו ההיערכות לחגי תשרי שיכולים להפוך לימים נוראים עבור מאות אלפי אזרחים שא ישובו לעבודה. מצב שעלול לקבע תרבות של אבטלה שהיא מחלה מסוכנת כלכלית וחברתית. חייבים לאמץ את המודל הגרמני במשק הישראלי, דבר שיאפשר להחזיר עד כ-50%  מהמובטלים לעבודה".

16:02 עריכה

הערב ב-19:00 תתקיים הפגנה בכיכר רבין שבתל אביב נגד סיפוח יהודה ושומרון.

19:14 עריכה

ח"כ עאידה תומא-סלימאן נמצאת בבידוד ולכן לא תוכל להגיע להפגנה שמתוכננת הערב בכיכר רבין בתל אביב נגד תוכנית טראמפ: "יושבת בבידוד ומחכה לשידור ישיר מכיכר רבין לצפות באלפי היהודים והערבים אשר ינהרו להפגין נגד הכיבוש והסיפוח".

19:32 עריכה

כאלף בני אדם מפגינים כעת בכיכר רבין בתל אביב נגד כוונת הממשלה לספח את שטחי יו"ש, זאת לאחר שהמשטרה חזרה בה אמש מהאיסור לקיים את ההפגנה בטענה שהיא נוגדת את תקנות הקורונה.

19:46 עריכה

יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד הערב ב"פגוש את העיתונות" בערוץ 12 התייחס לפגישה שלו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו: "אנחנו תמיד מתנהגים באופן מכבד. הפגישה שלנו עסקה רק בענייני ביטחון". 

לפיד התייחס לשבועות הראשונים של הממשלה: "אנחנו שלושה שבועות מאז שהממשלה הזאת הוקמה. ההחלטות היחידות שהם עשו זה להקים משרדים מיותרים עם שרים מיותרים, חוק נורבגי, עוד ג'ובים, עוד לשכות, עוד נהגים. זה הדבר היחיד שהם עשו".

"לכחול לבן אין שום יכולת לעצור שום דבר שהם הבטיחו שהם יעצרו. ההודעות שלהם רפויות. הם שם כדי להלבין את ההתקפה על מערכת המשפט. הם שם כי הם פחדו וכדי לייצר משרדים לכולם במצב של משבר חמור", הוסיף.

על תוכנית הסיפוח אמר: "הודעתי שאני תומך בה, אני נגד סיפוח חד צדדי. אני חושב שזה ספין. אין מפות, האמריקאים עסוקים גם במהומות שלהם וגם בקורונה. רק לפני יומיים צה"ל התחיל להיערך. נתניהו כמו נתניהו הבין שהקורונה והשיח על הקריסה הכלכלית לא טוב לו – והבין שאם ידברו על הסיפוח מצבו יהיה טוב".

"זו לא ממשלת אחדות, לא תהיה רוטציה. הממשלה הזאת צריכה ללכת הביתה כי היא לא עוזרת לאזרחים ולעסקים הקטנים. והיא לא מוסרית. קורה פה משהו חמור".

20:18 עריכה

יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה בהפגנה בכיכר רבין נגד תכנית הסיפוח כי אפשר לעצור את זה.

"ביחד ערבים ויהודים עוד נביא את השלום והדמוקרטיה", אמר בהקלטה ח"כ עודה מהבידוד לאחר שח"כ סמי אבו שחאדה ממפלגתו נדבק בקורונה. "יש פה קהל מגוון ולא תמיד נסכים על הכול אבל נסכים על העיקר. אם לא, נאבק ביחד להסכים לחוד".

20:18 עריכה

יו"ר מרצ, ח"כ ניצן הורוביץ בהפגנה נגד הסיפוח: "הסיפוח הוא פשע מלחמה. פשע נגד השלום, פשע נגד הדמוקרטיה, פשע שיעלה לנו בדם. תאוות כוח משיחית מכאן התלכדה עם חזיונות משיחיים משם, המתנחלים מצאו את האוונגליסטים, וההזיות האלה ממיטות עלינו אסון, על כולנו – יהודים וערבים".

20:48 עריכה

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון בני גנץ החליטו להקים פורום מצומצם בו יתקיימו הדיונים המדיניים והבטחוניים הרגישים בנושאים כמו תוכנית הסיפוח או הגראין האיראני – כך דיווח ברק רביד בחדשות 13.

לדברי הבכירים עמם שוחח, הסיבה לכך היא העובדה שבפורום של 20 שרים לא ניתן לנהל דיון רגיש ולא כל שכן לקבל החלטות. ההערכה היא כי בפורום החדש יהיו שמונה שרים, עם חלוקה שווה בין שני הגושים בממשלה.

22:01 עריכה

ח"כ מרב מיכאלי (העבודה) מההפגנה נגד הסיפוח: "אני כאן בשביל להגיד – לא נוותר. זה אפשרי. הגעתי הערב להפגנה נגד הסיפוח בשם כל חברות וחברי…ומיליון וחצי שהצביעו לגנץ שהבטיח אלטרנטיבה לנתניהו".

22:02 עריכה

ח"כ משה בוגי יעלון (יש עתיד-תלם): "ספין 'הסיפוח' גם נועד להסיט את תשומת הלב מחקיקה דרקונית שהופכת את ישראל מדמוקרטיה לדיקטטורה".

 

22:28 עריכה

ח"כ שלמה קרעי (ליכוד) על ההפגנה בכיכר רבין: "יש כאן גיס חמישי שמייחל המהומות בארה"ב יגיעו לכאן. לא מפתיע שרבים מהם נמצאים בהפגנה בתל אביב שנראית כמו הפגנה עזתית ולא של ישראל מודאגים".

22:33 עריכה

בנו של ראש הממשלה, יאיר נתניהו על ההפגנה: "החברים של ימינה מפגינים נגד החלת הריבונות".

22:40 עריכה

ח"כ מיקי זוהר (ליכוד): "תמונה מההפגנה היום בתל אביב. דגלי פלסטין וקריאות נגד מדינת ישראל. כפי הנראה מדובר בחבורת אנשים מנותקים מהמציאות, מלאים בשאננות יתר שהביאה עלינו את אסון אוסלו וההתנתקות. בע״ה נמשיך לפעול למען ארץ ישראל וריבונותה בכל הכוח ובמלוא העוצמה".

22:47 עריכה

השר רפי פרץ: "כשהשמאל הצוני נמחק ומאבק את השפיות הוא מאבד את דגלי האויב. עצוב שזה מה שנהיה מהשמאל בישראל".

עוד 16 עדכונים

תגובות אחרונות

הקהילה היהודית במדינות בריה"מ לשעבר הכריזה על מבצע שאפתני: טאבלט לכל קשיש ● זאת, לאחר שמבוגרים רבים נותקו מהעולם החיצון בעקבות מגבלות הקורונה ● בינתיים גויסו תרומות לארבעה מכשירים בלבד, אך אחד מהם עומד לשנות את חייה של אירינה, החולמת לשוחח באמצעותו עם חברתה, שעלתה לארץ ● "היינו כמו אחיות, אבל אני לא יכולה לדבר איתה יותר, בגלל שיקר לי מדי להתקשר אליה"

עוד 941 מילים

פרויקט צילומים "זה יותר קשה מהפיגוע במגדלי התאומים"

הצלם ג'ונתן אלפיירי יצא למסע לתוככי בית לוויות יהודי בניו יורק, שם, למרבה הצער, הובילה הקורונה לפריחה בעבודה ● דומיניק קרלה, מנהל בית הלוויות גוטרמן, אומר שלא ראה מספר כזה של מתים ב-30 שנות הקריירה שלו – והוא מעולם לא רצה לראות ● תיעוד מיוחד

עוד 343 מילים ו-1 תגובות

בירושלים הסטטוס קוו מתערער ● בדמשק נערך קונצרט היסטורי ● בוושינגטון מאיימים על אסד ● במצרים סוחרים במסכות משומשות ● בלוב מכנים את ברק אובמה "עבד" ו"טיפש" ● ואיזה אירוע נורא קרה בעיראק ביוני 1941 ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 917 מילים

תיעוד מיוחד הסינים מראים לזרים את הדרך החוצה

בתי עסק ומקומות ציבוריים מגרשים אותי בזה אחר זה ● במקביל, הסינים מתקרבים לדת אחרי שנים של התרחקות כפויה, ומתחילים להבין שהנזק האמיתי והעמוק לכלכלה עוד לפניהם ● ואני מתחילה להתכונן לפרידה שלי משגנחאי ● הפרק הרביעי ביומנה של יפעת פרופר, המתעדת את עידן הקורונה בסין

עוד 3,460 מילים

שר האנרגיה יובל שטייניץ כינס השבוע את התקשורת כדי להציג את היעדים האנרגטיים של ישראל לעשור הקרוב ● היעד: 30% אנרגיות מתחדשות בישראל ב-2030 ● אפשר להיות חמוצים ולומר שזה לא מספיק, ואפשר להטיל ספק אם זה יתממש, אך עצם העובדה ששטייניץ מדבר על 2030 במדינה שהפכה את החלטורה וחוסר התכנון למקצוע, ראויה להערכה ● פרשנות

עוד 739 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
זַעַם

הזעם מורגש בכל פינה. גולמי, מופרז, רושף. רותח ועולה על גדותיו. רגש ראשוני, קדום, לא מעובד, לא מרוסן, לא מעודן. מעורר חרדה לא פחות משהוא מספק פורקן ● יכול להיות שהצלחנו לשטח את עקומת התפשטות הקורונה; ספק רב אם נצליח לחמוק מגלי הזעם שעוד יגאו בעקבותיה

עוד 1,065 מילים ו-1 תגובות

ישראלים ששוהים בארה"ב ללא ויזה חוששים לקבל סיוע בקורונה

מהגרים ישראלים בקליפורניה שאיבדו את עבודתם במשבר הקורונה, חוששים לבקש סיוע ממשלתי שעשוי לסכן את זכאותם לגרין קארד ● "אחרי שהחברה שבה אני עובד נסגרה לפרק זמן בלתי ידוע, רעדתי מפחד. אני דואג למצבי הפיננסי, דואג לבריאות, אבל בעיקר לכסף", מספר גיא, שחי בארה"ב עם משפחתו ● אך הוא מסרב לבקש עזרה

עוד 1,139 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה