• משבר הקורונה בעיראק, מרץ 2020 (צילום: AP Photo/Anmar Khalil)
    AP Photo/Anmar Khalil
  • מגפת הקורונה במצרים, מרץ 2020 (צילום: AP Photo/Nariman El-Mofty)
    AP Photo/Nariman El-Mofty
  • מגפת הקורונה בעיראק: קבוצת נשים וילדות ברחוב כמעט-שומם בבגדד (צילום: AP Photo/Hadi Mizban)
    AP Photo/Hadi Mizban
  • מגפת הקורונה באיראן: פינוי גופה של קרבן נוסף, מרץ 2020 (צילום: AP Photo/Ebrahim Noroozi)
    AP Photo/Ebrahim Noroozi
  • חיילים ישראלים סמוך לבית-לחם, אפריל 2002, ארכיון (צילום: AP Photo/Jacqueline Larma)
    AP Photo/Jacqueline Larma

מעבר לגבול: פייק-תרופות במצרים, פלונטר עיראקי ומזימות איראניות

המצרים נלחמים בשרלטנים שמציעים תרופות לקורונה - וגם בעיתונאים שחושפים את ממדי המגיפה ● האיראנים ממשיכים לבקש הקלות, אבל לא מהסיבות הנכונות ● וושינגטון וטהראן מנסות להרכיב ממשלה - בעיראק ● מקדש אשורי בן 5,000 שנה מתגלה מחדש ● ומה קרה בבית לחם לפני 18 שנה ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

1

פייק-ניוז ופייק-רופאים במצרים

מפיצי ה"פייק-ניוז קורונה" היזהרו: קנס של כ-20,000 פאונד מצרי ועונש מאסר של עד 5 שנים צפויים לכל מצרי שמפיץ פייק-ניוז על הנושא הרגיש במצרים או בחו"ל. בדרך הזו מתכוונים השלטונות בקהיר להיאבק בגל של מפיצי פייק-ניוז, ובפייק-מרפאים, שמבטיחים שרק להם יש תרופה סודית שתציל מקורונה.

כך למשל, מגיש טלוויזיה מצרי ידוע – מפיד פאוזי – הסביר באחת מתכניותיו כי בהודו ובמצרים אין קורונה, מכיוון שבשתי המדינות הללו נפוץ שימוש בתבלינים שמכילים כורכום, ולכן אין כל סכנה שהמצרים יידבקו בקורונה.

פייק-מרפא אחר הכריז שזרעי אניס שנמצאים ברשותו הם התרופה הטובה ביותר לקורונה, והצליח למכור כמויות נכבדות של זרעי אניס, שוודאי לא מזיקים – אך גם לא מסייעים למנוע את ההידבקות בנגיף המסוכן. שמועות כאלה מסתובבות בכל העולם, אך הסכנה בחברה בה יש הרבה אנלפבתים ברורה כשמש.

פייק-מרפא הכריז שזרעי אניס שנמצאים ברשותו הם התרופה הטובה ביותר לקורונה, והצליח למכור כמויות נכבדות של זרעי אניס, שוודאי לא מזיקים – אך גם לא מסייעים

הכתבים הזרים שכלי התקשורת שלהם מדווחים כי המספרים האמיתיים של חולי קורונה במצרים גבוהים ממה שמדווחים השלטונות עוזבים את מצרים.

בשבוע שעבר, רות מיכאלסון, כתבת העיתון הבריטי גארדיאן, נאלצה לעזוב את המדינה לאחר שקיבלה מידע על כך ששירותי הביטחון עומדים לזמן אותה דחוף ל"פגישה". בקהיר מכחישים את הדיווחים הללו בתוקף, וטוענים שהמחקר הקנדי עליו הסתמך הגארדיאן בדיווחיו על ממדי המגפה במדינה אינו נכון.

מגפת הקורונה במצרים, מרץ 2020 (צילום: AP Photo/Nariman El-Mofty)
מגפת הקורונה במצרים, מרץ 2020 (צילום: AP Photo/Nariman El-Mofty)

בינתיים, מספר הנדבקים שם מטפס, אם כי לא בקצב של איטליה או ספרד. רחובות קהיר מעולם לא היו כה ריקים, והאנשים ספונים בבתיהם.  האשטג פופולארי בטווויטר קרא להפוך את ארמונות הנשיא א-סיסי למלוניות בידוד, בהמשך לנאום בו הסביר כי ארמון הנשיאות החדש "שייך לכל האזרחים".

האשטג פופולארי בטווויטר קרא להפוך את ארמונות הנשיא א-סיסי למלוניות בידוד, בהמשך לנאום בו הסביר כי ארמון הנשיאות החדש "שייך לכל האזרחים"

2

גם בעיראק מתקשים להקים ממשלה

האם ראש הממשלה המיועד של עיראק יצליח במשימתו? לאחר שראש הממשלה הקודם התפטר בדצמבר במהלך ההפגנות והמחאות הציבוריות הרחבות במדינה, הנשיא ברהם סאלח העניק את המנדט לעדנאן א-זורפי, לשעבר המושל של נג'ף.

באופן חסר תקדים, סאלח עשה זאת מבלי להיוועץ בסיעות הבית, בניסיון לפרוץ את המבוי הסתום – שפוגע במשילות בתקופה רגישה. גם בעיראק, ראש הממשלה המיועד צריך לשכנע את הסיעות השונות לתמוך בו, אך ההחלטה הסופית על המינוי או על טרפודו מתקבלת בוושינגטון ובטהראן – ולא בבגדד.

מגפת הקורונה בעיראק: קבוצת נשים וילדות ברחוב כמעט-שומם בבגדד (צילום: AP Photo/Hadi Mizban)
מגפת הקורונה בעיראק: קבוצת נשים וילדות ברחוב כמעט-שומם בבגדד (צילום: AP Photo/Hadi Mizban)

מה שזה אומר בפועל הוא שכדי להיבחר, כל מועמד צריך לזכות גם באמון האמריקאים – להם יש תפקיד חשוב מאוד בעיראק (למרות ההחלטה של טראמפ להוציא את כוחותיו משם), וגם של האיראנים – משימה בלתי אפשרית. ובעוד אמריקה נוטה לתמוך בשקט בא-זורפי, איראן טרם נתנה לו את ברכתה.

השבוע, איסמעיל קעני, ראש משמרות המהפכה, הגיע לביקור לבירה העיראקית, ושם נועד עם מוקתדא א-סאדר, פוליטיקאי שיעי משפיע שנוטה לא להמליץ על א-זורפי. וכך, למרות ההפגנות המרשימות וההתנגדות עצומה להתערבות האיראנית, טהרן ממשיכה לקבוע את גורלה של עיראק.

משבר הקורונה בעיראק: פעולת חיטוי במרחב הציבורי (צילום: AP Photo/Anmar Khalil)
משבר הקורונה בעיראק: פעולת חיטוי במרחב הציבורי (צילום: AP Photo/Anmar Khalil)

3

האם הסנקציות יוסרו בגלל המגפה?

השבוע עיראק עלתה לכותרות גם בארצות הברית, לאחר שהנשיא טראמפ חשף מידע מודיעיני לפיו איראן מתכוונת לפגוע במטרות צבאיות אמריקאיות בעיראק.  להצהרה הזאת קדמו איומים איראניים, ההחלטה של וושינגטון לפרוס בעיראק טילי פטריוט, ותקיפה נוספת של בסיס אמריקאי הסמוך לבגדאד.

בתוך כך, ולמרות המתח הגואה, איראן ממשיכה בקמפיין להסרת הסנקציות האמריקאיות נגדה. השבוע דווח ברויטרס כי מזכיר המדינה מייק פומפאו אכן שוקל להסיר סנקציות מאיראן וממדינות אחרות (בעיקר ונצואלה) בשל הקורונה.

מגפת הקורונה באיראן: פינוי גופה של קרבן נוסף, מרץ 2020 (צילום: AP Photo/Ebrahim Noroozi)
מגפת הקורונה באיראן: פינוי גופה של קרבן נוסף, מרץ 2020 (צילום: AP Photo/Ebrahim Noroozi)

בינתיים, המצב באיראן הולך ומחריף, למרות ההצהרות של השלטונות שקצב ההדבקה שם הואט. האם בנסיבות הללו ארה"ב צריכה לשנות את הקו הפוליטי שלה, ולו באופן זמני, כדי להציל את חיי אדם? התשובה היא כמובן מורכבת.

הסרת סנקציות באופן מלא תתיר לאיראן לנשום בחופשיות ולייבא ציוד רפואי נחוץ, אך גם תשחרר את הרסן בנוגע לפעילות סודית באתרי הגרעין ותאפשר את הרחבת ההגמוניה האיראנית במזרח התיכון. את ההצעה האמריקאית לספק סיוע הומניטרי האיראנים כבר דחו בזעם, כך שהטענה שלהם, שהם זקוקים להסרת הסנקציות רק כדי להציל את חיי אדם, ככל הנראה לוקה בחסר.

את ההצעה האמריקאית לספק סיוע הומניטרי האיראנים כבר דחו בזעם, כך שהטענה שלהם, שהם זקוקים להסרת הסנקציות רק כדי להציל את חיי אדם, ככל הנראה לוקה בחסר

ייתכן שארה"ב תבחר בסוף בפתרון ביניים, ותאפשר הסרת הסנקציות חלקית שתקל על האיראנים לייצא ציוד רפואי נחוץ, אך נראה שהחוגים השמרנים יותר יתנגדו לכל הקלה מהסוג הזה. בהקשר הזה מעניינת גם השתיקה של נתניהו. עד כה הוא לא התייחס לסוגיית הסנקציות ולאפשרות שהן יוסרו, גם אם חלקית.

4

מקדש בן 5,000 שנה

לאחר ישיבה ממושכת וכפויה על כולנו בבית, קשה להאמין שבחלקים אחדים על פני הגלובוס העולם כמנהגו נוהג. מסתבר שלמרות הפנדמיה, קבוצה בינלאומית של ארכאולוגים המשיכה במלאכתם בעיראק. השבוע, המשלחת גילתה מקדש בן כ-5,000 שנה בעיר שומרית עתיקה בשם אורוקו. המומחים מאמינים כי המקדש שייך לאל המלחמה הקדוש נינגירסו, ובסביבתו פריטי פולחן רבים שהשתמרו היטב. התגלית כשלעצמה מאוד יפה, אך קצת עצוב לחשוב שגם אז, לפני 5,000 שנים' בני אנוש האדירו את המלחמה במקום להאדיר ולפאר את השלום.

5

השבוע בתולדות המזרח התיכון

המצור על כנסיית המולד בבית לחם, השבוע לפני לפני 18 שנים, היה אחד משיאי האינתיפאדה השנייה. עשרות מבוקשים, מרביתם חברי גדודי חללי אל-אקצא של פת"ח, הסתגרו בכנסיית המולד העתיקה עם כ-200 בני ערובה ונלחמו בצה"ל. הפרשה הזו אף העיבה על היחסים בין ישראל לוותיקן. לאחר כחודש הושג הסכם שבמסגרתו 13 מבוקשים בכירים גורשו לחו"ל ועוד 26 נוספים גורשו לעזה.

המצור על כנסיית המולד בבית לחם, השבוע לפני לפני 18 שנים, היה אחד משיאי האינתיפאדה השנייה. עשרות מבוקשים הסתגרו אז בכנסיית המולד העתיקה

חיילים ישראלים סמוך לבית-לחם, אפריל 2002, ארכיון (צילום: AP Photo/Jacqueline Larma)
חיילים ישראלים סמוך לבית-לחם, אפריל 2002, ארכיון (צילום: AP Photo/Jacqueline Larma)
עוד 834 מילים
סגירה