בובות בדמויותיהם של מנהיגי ארה"ב ואיראן בפסטיבל רחוב בדיסלדורף, גרמניה, פברואר 2020 (צילום: AP Photo/Martin Meissner)
AP Photo/Martin Meissner

פרשנות איראן מתחננת, ארצות הברית מתלבטת - ונתניהו שותק

לנתניהו היה הרגל רב-שנים: לדבר על איראן בכל הזדמנות, גם אם לא נשאל עליה ישירות ● אבל מאז פרוץ משבר הקורונה - אף מילה ● טהראן מבקשת מהעולם סיוע הומניטרי, אירופה מגלה אמפתיה, ארצות הברית מתלבטת, ורק ישראל שותקת ● ד"ר אהוד ערן: "אין צורך ללכד את האומה סביב נתניהו, היות שהנגיף כבר משרת את המטרה הזו" ● "הוא לא רוצה להיראות כמי שמבקש להרע לאזרחי איראן בשעת מצוקה"

בפברואר 2015, ראש הממשלה בנימין נתניהו דחה בביטול חששות חברתיים-כלכליים, מפני שלהשקפתו, הסכנה הגדולה ביותר שמאיימת על ישראל היא שאיפות הגרעין של איראן. "כשאנחנו מדברים על מחירי הדיור, על יוקר המחיה, אני לרגע לא שוכח את החיים עצמם", צייץ נתניהו בחשבון הטוויטר שלו, וזכה לקיתונות של לעג מצד גולשים שהגחיכו את האובססיה שלו לאיראן.

שום פוליטיקאי בעולם לא דיבר באופן כה ישיר על הצורך להתעמת עם איראן כמו נתניהו. אבל מאז תחילת משבר הקורונה, הוא לא הזכיר את איראן אפילו פעם אחת. הצהרותיו הפומביות מתרכזות אך ורק באחד משני נושאים: הצורך למנוע את התפשטות המגפה, שמא אלפי אנשים ימותו – מה שהוא כינה "החיים עצמם", אם תרצו – ובתחום הפוליטי, הצורך להקים ממשלת אחדות.

בארצות הברית, ממשלו של דונלד טראמפ ממשיך לנהל מלחמה מילולית וכלכלית עם הרפובליקה האסלאמית, אף על פי שאלפי איראנים מתים מקוביד-19, המחלה שמחולל הנגיף. בניגוד לכך, ממשלת ישראל שומרת על שתיקה מוחלטת בנושא.

האם ירושלים תומכת בהקלה זמנית של סנקציות על טהרן, כמחווה הומניטרית? או שנתניהו תומך לגמרי בקמפיין המתמשך של הבית הלבן להפעלת "לחץ מקסימלי" על המשטר האיראני? ישראל לא הביעה עמדה רשמית בנוגע לשאלות האלה. משרד ראש הממשלה לא הגיב לשאלותינו בנוגע לעמדתו כלפי אויבתה האזורית הראשית של ישראל בזמנים אלה של משבר חסר תקדים.

מגפת הקורונה: אישה עושה קניות בטהראן, 4 באפריל 2020 (צילום: AP Photo/Vahid Salemi)
מגפת הקורונה: אישה עושה קניות בטהראן, 4 באפריל 2020 (צילום: AP Photo/Vahid Salemi)

למרות דממת האלחוט, נגיף הקורונה לא החליף את איראן כאויב הציבור הישראלי מספר אחת, כך טוענים כמה פרשנים. "אני לא בטוח איזה ערך מוסף יהיה להתערבות של נתניהו כאן. נראה לי שלמעשה עדיף שישראל תשמור על פרופיל נמוך מנקודת המבט של ישראל", אומר לזמן ישראל מייקל מקובסקי, נשיא ומנכ"ל המכון היהודי לביטחון לאומי של ארצות הברית בוושינגטון.

לאיראן יש הרבה כסף, והיא יכולה להסב חלק ממנו בקלות לשירותי הבריאות במקום להרפתקאות צבאיות, הוא מוסיף, ומציין כי הוא תומך בהחמרת הסנקציות. "אבל עדיף לארצות הברית להיראות כמי שפועלת לבדה", הוא אומר.

למרות שנתניהו לא אמר זאת במפורש, ירושלים עדיין תומכת בוושינגטון במאבקה בטהרן, אומר דורי גולד, מנכ"ל משרד החוץ לשעבר, המקורב לנתניהו.

"כל עוד המיליציות בעיראק, שנתמכות על ידי איראן, ממשיכות לתקוף את הכוחות האמריקאים על אדמת עיראק, לארצות הברית יש זכות להגן על עצמה. השימוש בסנקציות כלכליות הוא הרבה פחות קיצוני מאשר תגובה צבאית רחבה בכל פעם. ושלילת זכותה של ארצות הברית להשתמש בסנקציות כלכליות תותיר אותה חסרת הגנה לנוכח התוקפנות האיראנית המתמשכת", אומר גולד. "אני מניח שישראל רואה את הדברים באופן דומה", הוא מוסיף.

"השימוש בסנקציות כלכליות הרבה פחות קיצוני מתגובה צבאית, ושלילת זכותה של ארה"ב להשתמש בסנקציות תותיר אותה חסרת הגנה לנוכח התוקפנות האיראנית. אני מניח שישראל רואה את הדברים באופן דומה"

ד"ר אהוד ערן, מרצה ליחסים בינ"ל באוניברסיטת חיפה, מציע כמה הסברים לשתיקה של ישראל. ראשית, ארה"ב לוחצת על איראן גם ללא עידוד ישראלי, כך שנתניהו אינו צריך לבזבז הון דיפלומטי כדי לדחוף להרחבת הסנקציות. שנית, ידיה של ישראל מלאות במלחמה במגפה, "כך שאין צורך להוסיף עוד עניינים להתעסק בהם, כמו חילופי דברים זועמים עם טהרן", הוא אומר.

נוסף על כך, ערן מעריך כי "אין צורך פנימי ללכד את האומה סביב המנהיגות של נתניהו, היות שהנגיף כבר משרת את המטרה הזאת". ולבסוף, הממשלה "לא רוצה להיראות כמי שמבקשת להרע לאזרחי איראן בשעת המצוקה הגדולה שלהם, שכן ישראל טוענת שיש לה סכסוך עם המשטר, ולא עם האוכלוסייה האיראנית".

מגפת הקורונה: הדגל האיראני מתנוסס בטהראן, מרץ 2020 (צילום: AP Photo/Vahid Salemi)
מגפת הקורונה: הדגל האיראני מתנוסס בטהראן, מרץ 2020 (צילום: AP Photo/Vahid Salemi)

איראן היא אחת המדינות שנגיף הקורונה פגע בהן בצורה החמורה ביותר; נכון להבוקר (ראשון), נרשמו בה יותר מ-55,000 נדבקים וכ-3,500 מקרי מוות מדווחים. המשטר ניצל את המשבר כדי לקרוא לקהילה הבינלאומית להתעלם מהסנקציות של ארה"ב, בטענה כי הן מונעות מהרופאים האיראנים לטפל כראוי בחולים בארצם. בכירים בטהרן האשימו את הממשל האמריקאי ב"טרור רפואי".

"אין צורך פנימי ללכד את האומה סביב המנהיגות של נתניהו, היות שהנגיף כבר משרת את המטרה הזאת. בנוסף, ממשלת ישראל לא רוצה להיראות כמי שמבקשת להרע לאזרחי איראן בשעת המצוקה הגדולה שלהם"

מחלקת המדינה האמריקאית לא נרתעה, ואף הגבירה את קמפיין "הלחץ המקסימלי" נגד טהרן, כשהיא מרחיבה את הסנקציות ומכה בשליחיה כשהם תוקפים מטרות אמריקאיות. בכירים בוושינגטון טענו כי האיראנים אשמים בכשלי מערכת הבריאות שלהם, וציינו כי טהרן מסרבת לקבל סיוע הומניטרי אמריקאי.

אך כאשר השבועות חלפו ומספר מקרי המוות באיראן המשיך לעלות, כמה מבעלי בריתו של המשטר, בכירים באו"ם ואפילו פוליטיקאים בולטים בארצות הברית החלו להפציר בממשל להקל בלחץ הכלכלי על הרפובליקה האסלאמית.

"במקום להמשיך ולהטיל סנקציות חדשות על העם האיראני בשעת צרתו, אנו קוראים לכם להשהות את הסנקציות במהלך מצב החירום העולמי הזה של בריאות הציבור, כמחווה הומניטרית כלפי העם האיראני, כדי לאפשר לו להיאבק בנגיף", כך כתבו בשבוע שעבר 34 חברי קונגרס דמוקרטיים, בהם המועמד לנשיאות ברני סנדרס, למזכיר המדינה מייק פומפאו ולשר האוצר סטיבן מנושין.

פומפאו היה הפנים של העוינות העיקשת של הממשל כלפי איראן, גם כאשר המדינה הוכרעה על ידי הנגיף הקטלני, דבר שזיכה אותו בביקורת רבה.

"אפילו בעלות בריתה הקרובות של ארה"ב, כמו בריטניה, קוראות לממשל טראמפ להקל בסנקציות, שמונעות משלוחים של ציוד רפואי וסיוע הומניטרי ל-80 מיליון התושבים של איראן. אבל דומה שפומפאו מנצל את המגפה כאמצעי נוח ליצירת 'לחץ מקסימלי'. לאיזו מטרה?", תהה ג'קסון דיל, בעל טור בוושינגטון פוסט.

"אין זה סביר שהתוצאה תהיה החלפת המשטר, שמזכיר המדינה הבהיר כי הוא תומך בה. תוצאה סבירה יותר תהיה מוות סיטונאי של חפים מפשע והחלשת טענתה של אמריקה להומניטריות", הוא כתב לאחרונה.

מגפת הקורונה: צוות רפואי מתמגן באיראן, מרץ 2020 (צילום: Koosha Mahshid Falahi/Mizan News Agency via AP)
מגפת הקורונה: צוות רפואי מתמגן באיראן, מרץ 2020 (צילום: Koosha Mahshid Falahi/Mizan News Agency via AP)

ביום שלישי שעבר, צרפת, גרמניה ובריטניה הודיעו כי אינסטקס, המנגנון הפיננסי שהקימו כדי לעקוף את הסנקציות האמריקאיות על איראן, השלים בהצלחה את העסקה הראשונה שלו, שאפשרה ייצוא של ציוד רפואי מאירופה לאיראן.

מאוחר יותר באותו היום, פומפאו אמר לראשונה כי הוא עשוי לשקול מחדש את עמדתו. "ובכן, כמובן, אנחנו מבצעים הערכה של כל המדיניות שלנו כל הזמן, אז התשובה היא – האם אי פעם נשקול מחדש? – כמובן, אנחנו מנסים כל הזמן לוודא שהמדיניות שלנו נכונה", הוא אמר בשיחה עם כתבים.

בנימין נתניהו מדבר על האיום האיראני באו"ם, ספטמבר 2012 (צילום: AP Photo/Richard Drew, File)
בנימין נתניהו מדבר על האיום האיראני באו"ם, ספטמבר 2012 (צילום: AP Photo/Richard Drew, File)

משרדו של נתניהו סירב להגיב לדבריו, אך יעקב עמידרור, לשעבר ראש המטה שלו לביטחון לאומי, אומר שמעשי ראש הממשלה חזקים יותר ממילים. "יש אימרה קלסית שכל אמריקאי מכיר: אם אתה רוצה לירות, תירה. אל תדבר", הוא אמר לי. "לאחרונה, ישראל תקפה בסוריה – לפי מקורות זרים. ישראל ממשיכה לעשות מה שעליה לעשות, מבלי לדבר. אנו ממשיכים לעשות את מה שאנחנו חושבים לנחוץ, והאמריקאים עושים את מה שהם רואים לנכון במונחים של סנקציות".

"לאחרונה, ישראל תקפה בסוריה – לפי מקורות זרים. ישראל ממשיכה לעשות מה שעליה לעשות, מבלי לדבר. אנו ממשיכים לעשות את מה שאנחנו חושבים לנחוץ, והאמריקאים עושים את מה שהם רואים לנכון"

הוויכוח שמתנהל כעת בארצות הברית איננו על הסרתן של כל הסנקציות מעל איראן, אלא רק על האפשרות להקל בכמה מהן כדי להפחית את הסבל שנגרם בעקבות המגפה, מדגיש עמידרור. גם אם ממשל טראמפ יעשה זאת, במסגרת של מחווה הומניטרית, מוטב לישראל שלא להגיב בנושא בפומבי, לדעתו.

"ראש הממשלה מספיק חכם כדי לשמור את דבריו לצמתים מכריעים", הוא אומר. "כרגע, זה לא דבר מכריע. הדבר המכריע עבורנו כרגע הוא להתמודד עם הנגיף".

עוד 1,053 מילים
סגירה