בכ-28 אלף מוסדות חינוך שונים ברחבי הארץ צלצלו הבוקר הפעמונים המבשרים על תחילת שנת הלימודים תשפ"ז. כ-2.6 מיליון תלמידים נכנסו לכיתות, מהם כ-180 אלף תלמידים נרגשים במיוחד שנכנסו בפעם הראשונה לכיתה א', אחרי שהוריהם צילמו אותם מכול זווית אפשרית.

הפעמונים המצלצלים הבוקר בבתי הספר חייבים להיות גם פעמוני אזהרה עבור כולנו. כל האינדיקציות מעידות שמערכת החינוך הישראלית ניצבת על פי תהום.

ראש הממשלה בנימין נתניהו במפגש עם ילדים ביום הראשון ללימודים ברמלה. 1 בספטמבר 2026 (צילום: מעיין טואף/ לע"מ)

שר החינוך יואב קיש אמר לקראת פתיחת שנת הלימודים את הדברים הבאים, המלמדים על תפיסת עולמו:

על תחושת "הזהות, הערכים והמורשת" אפשר וחשוב להתווכח, והם גם יעמדו מן הסתם במוקד הבחירות הקרובות. אבל מערכת החינוך אמורה להציג גם הישגים בתחומים אחרים – שבהם היא אינה מצטיינת בשנים האחרונות. בלשון המעטה.

זה לא מקרי ששר החינוך קיש הפעיל בתקופה האחרונה לחצים אדירים במטרה למנוע פרסום נתונים מטעם הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה). מנכ"ל הרשות, ד"ר גל אלון, הודיע השבוע כי הנתונים יפורסמו במלואם בשבוע הבא.

ממה שנודע עד כה, במבחני "תנופה" במדעים שנערכו בזמנו לתלמידי כיתות ט' (שהבוקר כבר מתחילים את כיתה י"א) עולה כי הם השיגו הישגים נמוכים מאוד במבחני המדעים, ולא הגיעו לרמה הנדרשת גם באנגלית וגם במבחני שפה.

קיש ניסה "להרוג את השליח" וטען כי נפלו "תקלות חמורות" בבדיקות עצמן שהובילו ל"נתונים שגויים". ד"ר אלון טען כי שר החינוך מנסה להלך אימים על הרשות ולהשפיע על תוצאות המבדקים.

הנתונים האמיתיים מעידים כי משרד החינוך נכשל ב-15 השנים האחרונות באופן עמוק לספק לילדי ישראל מסגרת חינוכית שעומדת בסטנדרטים של העולם המערבי. זאת למרות שתקציבי המשרד גדלו ב-177% מ-2010 ועד 2025 – כולל תוספת של יותר מ-50 מיליארד שקלים לשנה שלא התבטאה בתוצאות טובות יותר, אלא דווקא בהידרדרות דרמטית ברמת התלמידים.

במבחן הבינלאומי הבודק הישגים במתמטיקה ובמדעים לכיתות ח' ישראל צנחה מהמקום תשיעי במתמטיקה בשנת 2019 למקום ה-23 ב-2023. במדעים צנחנו באותה תקופה מהמקום ה-16 למקום ה-25. זו הירידה החדה ביותר במבחנים הללו מבין 37 המדינות הנבדקות. הישגי תלמידי ישראל בתקופת כהונת קיש הם הנמוכים ביותר מאז 2007.

גם הבריחה מאחריות לכישלון הזה נשמעת כמו שיעור מורשת, שמוכרת לנו מזירות אחרות לחלוטין של הממשלה.

בלגן בכיתה. אילוסטרציה (צילום: danbailey/iStock)

קיש לא הצליח להטיל מרות על הרשות הארצית למדידה; את פרסום מבחני פיז"ה הבינלאומיים אין לו סיכוי לבלום. הנתונים הללו אמורים להתפרסם במהלך החודש בו-זמנית בכל העולם – והם לא צפויים להחמיא למערכת החינוך הישראלית.

שר החינוך מתראיין הבוקר ל"ידיעות אחרונות" לכבוד פתיחת שנת הלימודים ומבטיח כי ישראל תוביל את העולם בשימוש ב-AI ככלי ללמידה אישי. "תלמידי כיתות ז'-ח' ילמדו השנה אנגלית באמצעות בינה מלאכותית", מבטיח השר ומתגאה: "מעט מאוד מדינות נמצאות במקום הזה".

אלא שהמקום האמיתי שבו ישראל נמצאת רחוק מאוד מהעולם שמצייר השר. על פי מחקר של פרופ' נעם גרובר, ישראלי הפועל בסינגפור כיועץ של קרן המטבע הבינלאומית, הבעיה העיקרית של ישראל – הרבה לפני שהיא משלבת כלי בינה מלאכותית בבית הספר – היא חוסר המשמעת בבתי הספר. ובלי משמעת, מה הטעם בלימודים בעזרת בינה מלאכותית?

מירב ארלוזורוב, שפרסמה את ממצאיו של גרובר ב"דה מרקר", כותבת כי בניגוד לדעה הרווחת, הבעיה המרכזית של ישראל היא לא הכיתות הגדולות מדי. על פי הניתוח של גרובר, דווקא כיתות גדולות תורמות לשיפור בהישגי התלמידים.

ההסבר לכך מעניין: ככל שהכיתות גדולות יותר, המערכת נזקקת לפחות מורים ולכן יכולה לגייס מורים טובים יותר. זה לפחות המצב במדינות הנמצאות בראש דירוגי פיז"ה כמו יפן, סינגפור וקוריאה הדרומית.

אבל יש תנאי אחד הכרחי כדי שזה יעבוד: רמת משמעת גבוהה בקרב התלמידים. רק בבתי ספר שבהם רמת המשמעת גבוהה, אפשר להגדיל את הכיתות וגם להעלות את הרמה. כשרמת המשמעת נמוכה – ובישראל רמת המשמעת מזעזעת ממש – כיתות גדולות מבטיחות כאוס.

את רמת המשמעת הנמוכה הזו התלמידים מביאים איתם בהמשך לצה"ל, ואת התוצאות כולנו רואים מדי יום כמעט.

ראש שירות הביטחון הכללי דוד זיני בטקס האזכרה הממלכתי לחללי פעולות האיבה בהר הרצל בירושלים, 21 באפריל 2026 (צילום: Dor Pazuelo/Flash90)

מיכאל שמש פרסם אתמול בערוץ 13 כי ראש שב"כ דוד זיני יצא לביקור רשמי בארה"ב ונפגש שם עם ראשי האף-בי-איי על מנת לדון עימם "בנושאים רגישים" שטיבם אינו ידוע.

זיני יצא לנסיעה המסתורית והמסקרנת לארה"ב כשבבית המשפט העליון דנים בבקשה לביזיון בית משפט שראש שב"כ הגיש נגד שלושה מקודמיו בתפקיד – כרמי גילון, עמי אילון ונדב ארגמן – שסירבו לחשוף את שמותיהם של 186 אנשי שב"כ לשעבר שהצטרפו לעתירתם נגד מינויו של זיני.

119 מהעותרים הסכימו להעביר לזיני את שמותיהם, אך 67 סירבו לעשות זאת ושמותיהם הופיעו בעתירה נגדו רק בראשי תיבות, מחשש שזיני ינקום בהם.

נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית אמר על כך ביום ראשון השבוע, כי הוא מצפה מזיני לסגת מדרישתו לחשוף את שמותיהם של 67 הסרבנים הללו. "טוב יעשה ראש השירות אם ישקול שוב את עמדתו. לא בטוח שזה עושה לו טוב", אמר עמית.

שרה נתניהו בריאיון לערוץ 14. 31 באוגוסט 2026 (צילום: צילום מסך מערוץ 14)

אשת ראש הממשלה שרה נתניהו התראיינה אתמול לערוץ 14 ובין היתר האשימה את יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן כי הוא הגיע לעוטף עזה בבוקר השבעה באוקטובר בשעות הבוקר כשהוא לבוש ומצויד לקרב, עוד לפני שראש הממשלה ידע על פלישת חמאס.

נתניהו יותר מרמזה בכך לתיאוריות הקונספירציה על "בגידה מבפנים".

הבוקר שר התקשורת שלמה קרעי חיזק את דבריה של גברת נתניהו בריאיון ל"כאן ב", והוסיף: "ראינו אותו עם מדים מגוהצים ולא ראינו שום תיעוד שלו עוזר לאנשים. אני לא מאמין לאף מילה שמספרים עליו".

בניגוד לדבריהם של גברת נתניהו והשר קרעי, גולן יצא לעבר יישובי העוטף בשעה שמונה בבוקר, כשעה וחצי לאחר תחילת המתקפה, והציל חיים. יש על כך מספר עדויות בזמן אמת – כולל זו של עיתונאי "הארץ" ניר גונטז' שגולן חילץ את בנו, וזו של עוז דוידיאן, שחילץ אזרחים רבים בשבעה באוקטובר, חלקם בעזרת גולן.

גולן עצמו אמר הבוקר לגלי צה"ל כי בכוונתו להגיש תביעת לשון הרע נגד גברת נתניהו.

יו"ר רע"ם מנסור עבאס מקיים מסיבת עיתונאים משותפת עם חבר המפלגה החדש יואב סגלוביץ בנצרת. 31 באוגוסט 2026 (צילום: מיכאל גלעדי/פלאש90)

יואב סגלוביץ הצטרף רשמית לרע"ם ויהיה מספר 2 של מנסור עבאס. בהכרזתו אמש אמר: "האמירה שאחרי שבעה באוקטובר אי אפשר להיות שותף פוליטי למפלגות ערביות מופרכת ושקרית".

* * *

שני חברי הכנסת הוותיקים מיש עתיד מאיר כהן ומיקי לוי – הראשון שר הרווחה לשעבר והשני יו"ר הכנסת לשעבר – לא יתמודדו בבחירות הקרובות ברשימת "ביחד" של נפתלי בנט ויאיר לפיד.

* * *

בהמלצת המשטרה תוגברה האבטחה על יו"ר ועדת הבחירות המרכזית נעם סולברג. ההחלטה התקבלה בתגובה לאיומים שונים על השופט.

* * *

ח"כ טלי גוטליב טוענת שראש הממשלה בנימין נתניהו הוביל לדחיקתה למקום נמוך ברשימת הליכוד ורומזת שתשקול לעזוב את הליכוד אם תקבל הצעה טובה. האפשרות הריאלית היחידה היא עוצמה יהודית, מפלגה שממילא הפכה לתואמת הליכוד בעידן גוטליב.

המדענית הישראלית עדה יונת, פרופסור במכון ויצמן למדע, במסיבת עיתונאים ברחובות. 7 באוקטובר 2009 (צילום: פלאש90)

כלת פרס נובל לכימיה לשנת 2009, פרופ' עדה יונת, מתה אתמול בגיל 87. יונת הייתה חוקרת בכירה במכון ויצמן והייתה חלוצה בחקר הריבוזום – מונח מדעי שנכנס ללקסיקון הישראלי בזכותה.

הריבוזום הוא "בית החרושת" שבו מיוצרים בתאים חלבונים. מחקרה פורץ הדרך של יונת סלל את הדרך לפיתוח תרופות חדשות ולמאבק בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה.

נשיא מכון ויצמן, פופ' אלון חן אמר אתמול, אחרי שנודע על מותה של פרופ' יונת:

ליאו מסי מארגנטינה מגיב בסיום משחק גמר גביע העולם בכדורגל בין ספרד לארגנטינה באיסט ראת'רפורד, ניו ג'רזי, ליד ניו יורק. 19 ביולי 2026 (צילום: AP Photo/Ashley Landis)

גם לליאו מסי הייתה קריירה יוצאת דופן שבמהלכה הוא בחר לפרוץ לרחבה בדרך שאחרים חשבו לבלתי אפשרית ושינה את הבנתנו על התהליכים הבסיסיים בכדורגל.

אתמול הודיע מסי על פרישתו הסופית מנבחרת ארגנטינה – אם כי הוא עדיין ימשיך לשחק במדי קבוצתו, אינטר מיאמי. מי שראו אותו השבוע מבקיע רביעייה יודעים שהברק עדיין שם, גם בגיל 39.

אתמול פרסם מסי את ההודעה הבאה:

בנימין נתניהו, מאי 2008