גבעת הקפיטול בוושינגטון הבירה, ערב לפני נאום "מצב האומה" של הנשיא דונלד טראמפ. 23 בפברואר 2026 (צילום: AP Photo/Matt Rourke)

קשה להיזכר באירוע קודם שבו עקבו בישראל במתח רב כל כך אחרי בחירות האמצע בארצות הברית. בדרך כלל האירוע הפוליטי המורכב הזה עובר גבוה מעל ראשם של רוב הישראלים. חברי הסנאט, הקונגרס, מושלי המדינות – רוב אלה אינם דמויות מוכרות בישראל, והמאבקים ביניהם נתפסו בדרך כלל כעניין פנים-אמריקאי.

זה לא המצב הבוקר. האמריקאים הולכים היום לקלפיות לקבוע את זהותם של שליש מחברי הסנאט, של 435 חברי בית הנבחרים, של 36 מושלים ושל אלפי בעלי משרות מפתח כמו תובעים כלליים, שופטים וראשי ערים. מבחינת הישראלים, הבחירות האלה עלולות להכריע אם ארה"ב תחדש את המלחמה באיראן, עניין שעלולות להיות לו השלכות בלתי נעימות בעליל על חיינו. בכל זאת, ביתנו עלול לקרוס לנו על הראש.

אם יש משהו שלמדנו שוב ושוב בשנים האחרונות – וקיבלנו שיעור נוסף בבחירות בישראל בשבוע שעבר – זה שכדאי להתייחס לסקרים בספקנות. ובכל זאת, הם הכלי היחיד שעומד לרשותנו. ואם הסקרים לקראת בחירות האמצע לא יתגלו כפרל הארבור של הסוקרים באמריקה, המפלגה הדמוקרטית היא הפייבוריטית להשיג רוב בקונגרס.

הסקרים האחרונים נותנים לדמוקרטים סיכוי של כ-95% לזכות ברוב בקונגרס – עם 236 מושבים (כשלהכרעה נדרשים 218 מושבים בלבד). בסנאט, שבו הרפובליקאים מחזיקים כרגע ב-53 מושבים מול 47 של הדמוקרטים, המרוץ מורכב יותר. הדמוקרטים צריכים להעביר אליהם ארבעה מושבים (משום שלסגן הנשיא ג'יי די ואנס יש קול מכריע במקרה של תיקו).

בישראל עוקבים הבוקר בדריכות אחרי בחירות האמצע באמריקה בעיקר כי היום סומן כבר לפני חודשים כיום שלאחריו הנשיא דונלד טראמפ עשוי לחבור לראש הממשלה בנימין נתניהו, ולצאת לעוד סיבוב של מלחמת אריות ולביאים באיראן, בתקווה להשיג שוב את ההישגים שהושגו לדורות רבים לפני שנה.

אבל תוצאות הבחירות הבוקר באמריקה ישפיעו על חיינו במובנים רבים נוספים. מעמדה של ישראל – בעולם בכלל ובארה"ב בפרט – נמצא בשפל שלא היה כמוהו. משולש הכוח בין הבית הלבן, הסנאט והקונגרס יקבע במידה רבה איך ייראו החיים בישראל בשנים הבאות.

אנדרטה בדמות אגרופו הקמוץ של מנהיגה העליון לשעבר של איראן, האייתוללה עלי חמינאי, בכיכר המהפכה האסלאמית בטהרן, איראן. 5 ביולי 2026 (צילום: AP Photo/Vahid Salemi)

צה"ל נמצא בכוננות עליונה. צבא ארה"ב שולח עוד ועוד כוחות למזרח התיכון. סיבוב מלחמה נוסף נראה שוב מעבר לפינה, אולי אפילו בימים הקרובים. הנשיא טראמפ, כדרכו, מחמם ומצנן את אווירת המלחמה לסירוגין, בהצהרות סותרות שמתדלקות את הכאוס החביב עליו.

והקטארים שוב בוחשים בקלחת, אך קשה עד בלתי אפשרי להבין מה הם באמת רוצים. "לנוכח הסימנים להיערכות אמריקאית-ישראלית למתקפה, ייתכן שאיראן תהיה פתוחה יותר למו"מ אבל אין זה אומר שהיא תיסוג מעמדותיה העיקריות", מעריך הבוקר עמוס הראל ב"הארץ".

ארה"ב תקפה הלילה באי קשם באיראן. על פי מקור אמריקאי עלום שם שהתראיין לסוכנות AP מדובר ב"תקיפות הגנתיות" כנגד "איראנים שהשתמשו בטילי קרקע-אוויר נגד נכסים אמריקאים". סגן הנשיא ואנס אמר אתמול לכתבים כי הוא והנשיא "מרגישים די טוב לגבי הסיכויים להגיע להסדר באמצעות משא ומתן".

בישראל התנהל עימות בין ראש הממשלה נתניהו לרמטכ"ל אייל זמיר, על רקע דרישתו של נתניהו לצאת למתקפה באיראן עוד לפני הבחירות לכנסת ביום שלישי שעבר – מתקפה שעל פי דיווחים שונים גם הרמטכ"ל וגם נשיא ארה"ב התנגדו לה.

הבחירות בישראל אומנם חלפו, אבל "נותרה בעינה הסכנה שחידוש המלחמה, כולל פגיעות קשות הצפויות בעורף הישראלי, יכתיבו את מהלך הדברים הפוליטי ויאפשרו לנתניהו למנוע הקמת קואליציה שתכלול את גוש השינוי, בתמיכה כזו או אחרת של הסיעות הערביות", כותב הראל הבוקר ומזכיר שכבר היינו בסרט דומה, כשבמאי 2021 נסוג נפתלי בנט מהמאמץ להקים ממשלה דומה על רקע מבצע "שומר חומות" בעזה. רק בהמשך, כשהלחימה הסתיימה, הוקמה ממשלת השינוי קצרת המועד.

ההתפרעויות בגבעת הקפיטול בוושינגטון הבירה, 6 בינואר 2021 (צילום: Lev Radin/Pacific Press)

היועץ המשפטי של הליכוד, עו"ד אילן בומבך, פנה אתמול ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, בדרישה לעכב את פרסום תוצאות הבחירות "עד לסיום החקירה" בעניין החשדות להתערבות זרה.

סולברג דחה את הדרישה והבהיר כי ועדת הבחירות אינה מוסמכת להחזיק את תוצאות הבחירות כבנות ערובה לחקירה שמתנהלת במקום אחר. הוא גם הזכיר לליכוד משפט שאמור להיות מובן מאליו בדמוקרטיה: "התוצאות לא תלויות בהסכמת קבוצת הרוב בכנסת היוצאת".

למי שעוקב אחר מכונת המסרים שפועלת בימים האחרונים – ולמעשה עוד בטרם הבחירות בכלל התקיימו – נראה כי הפנייה של הליכוד נועדה להניח כבר עכשיו את היסודות לטענה שתוצאות הבחירות אינן לגיטימיות אם לא יתאימו לרצון הליכוד.

"כך עובדת שיטת נתניהו: מקבעים במהירות נרטיב שקרי, ועד שהעובדות מתבררות כולם כבר משוכנעים שכך היה", כותבת הבוקר יוענה גונן ב"הארץ", ומזכירה כי אותה מכונה שכבר הפיצה את הטענה ש"פילבר צדק" משווקת עכשיו את הטענה ש"הערבים גנבו את הבחירות".

קשה שלא להיזכר במה שקרה בארצות הברית אחרי בחירות 2020. במשך שבועות טראמפ ובעלי בריתו חזרו על הטענה שהבחירות "נגנבו", אף שהטענות לא הוכחו, והנרטיב הזה הפך בסופו של דבר לדלק פוליטי עבור ההמון שהסתער על הקפיטול ב־6 בינואר 2021 וניסה לשבש את אישור תוצאות הבחירות.

ישראל, יש לקוות, עדיין רחוקה משם. אבל זה בדיוק השלב שבו כדאי לשים לב לאופן שבו נבנה נרטיב: קודם מטילים ספק בתוצאה, אחר כך מציגים אותה כחשודה, ולבסוף מעניקים לציבור תירוץ לא לקבל אותה.

נציגי נפגעות ונפגעי מחדל ה-7 באוקטובר מפגינים בכניסה למפגש ראשי מפלגות גוש השינוי, 3 בנובמבר 2026 (צילום: זהר בר יהודה)

ארבע מפלגות גוש השינוי הודיעו שימליצו לנשיא יצחק הרצוג על גדי איזנקוט לראשות הממשלה.

יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, שעיכב במתכוון את הודעתו, אמר אתמול כי יצטרף לדמוקרטים ולביחד וימליץ על איזנקוט, למרות שלדבריו הוא ניהל "קמפיין אגואיסטי" שעל פי ליברמן "הוריד לנו שבעה-שמונה מנדטים".

* * *

ראשי גוש השינוי – איזנקוט, בנט, לפיד, גולן וליברמן – נפגשו הבוקר לראשונה מאז הבחירות על מנת לדון באפשרויות הפתוחות בפני הגוש. על הפרק: החלפת יו"ר הכנסת וביטול חקיקה שנויה במחלוקת.

למקום המפגש הגיעו נציגי נפגעות ונפגעי מחדל ה-7 באוקטובר כדי להעביר להם מסר כי "יש לכם מנדט" להקים ממשלה חדשה. מישל אילוז, אביו של גיא ז"ל שנחטף בחיים ונרצח בשבי, אמר במקום: "אל תדברו איתי על אחדות. העם הצביע שינוי".

ראשי המפלגות חלוקים ביניהם בכמה סוגיות משמעותיות, בהן שיתוף פעולה עם המפלגות הערביות ועם המפלגות החרדיות והאופציה של ממשלת אחדות, בגרסה זו או אחרת.

בכניסה לפגישה אמר יאיר לפיד:

* * *

נתניהו פרסם אמש התייחסות ראשונה מטעמו לתוצאות הבחירות והכריז כי הוא לא מתכוון לוותר על אף אחת מהמפלגות בגוש שלו – הציונות הדתית, עוצמה יהודית וש"ס – וכי הוא דורש לעמוד בראש בכל ממשלה שתקום.

* * *

אתמול, לראשונה מאז הבחירות, התקיימה במלון בנצרת פגישת תיאום בין הנהגות הרשימה המשותפת ורע"ם שהשיגו יחד הישג חסר תקדים של 19 מנדטים. על הפרק: חיזוק התיאום ובחינת שיתוף פעולה פוליטי בין המפלגות, על מנת להשתמש בתוצאות הבחירות כמנוף לשינוי מעמדם של ערביי ישראל.

נראה כי ההמלצה של המפלגות הערביות לנשיא תהיה מתואמת. השם נתניהו לא יוזכר בה. ל"גוש השינוי" יש 48 מנדטים. אם המפלגות הערביות ימליצו לנשיא שיטיל את הרכבת הממשלה על איזנקוט, הנשיא יטיל עליו את המשימה בוודאות.

אם המפלגות הערביות יימנעו מהמלצה, העיניים יופנו להמלצת יהדות התורה. אם יהדות התורה לא תמליץ על נתניהו (כפי שהצהירה לאחרונה) יהיו לנתניהו 46 ממליצים בלבד – שניים פחות מאשר לאיזנקוט.

הנשיא לא מחויב להטיל את המשימה על מי שיש לו הכי הרבה המלצות, אלא על מי שלהערכת הנשיא סיכוייו להקים ממשלה גבוהים יותר.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ורב-ניצב דני לוי בקבלת פנים לרגל מינויו למפכ"ל המשטרה, 25 באוגוסט 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שבכל תסריט יאבד בקרוב את מעמדו, הטיח אתמול האשמות חסרות תקדים במפכ"ל המשטרה דני לוי וטען כי הוא "רצה לראות דם" בפיזור הפגנות החרדים שהתקיימו לאחרונה. המפכ"ל לוי פרסם תגובה יוצאת דופן בחריפותה נגד השר ואמר שטענתו "מופרכת, חסרת כל בסיס ומקוממת".

בין השניים שוררת לאחרונה מתיחות רבה, שלא לומר עוינות של ממש, כשבן גביר מאשים את לוי כי מאז הבחירות הוא הפסיק להתיישר עם מדיניות השר.

בן גביר השמיע את טענותיו בבקשה שהגיש לבג"ץ לביטול צו הביניים שאוסר עליו להתערב בטיפול המשטרה בהפגנות. הוא לא צירף פרוטוקולים או הוכחות לטענותיו ואמר שיציג את ההוכחות לשופטים.

השר טוען כי המפכ"ל הורה – בניגוד להנחיותיו – להשתמש באלות וברימוני הלם נגד המפגינים החרדים שהפגינו נגד מעצר העריקים וכן ש"הזיז מפקדי מרחבים בניגוד לחוק, התערב ישירות בהחלטות של קצינים בשטח, נעדר מהערכות מצב ומישיבות שוטפות וטס לחו"ל בלי לעדכן את השר ולקבל את אישורו".

בתוך כך, לירן תמרי כותב הבוקר ב"ידיעות אחרונות" כי במשטרה טוענים שבן גביר מתדרך עיתונאים המקורבים לו בשם "גורמים במשטרה" במטרה לפגוע בארגון עצמו. בהודעה יוצאת דופן מטעם דוברות המשטרה שפורסמה אתמול נכתב:

בנימין נתניהו, מאי 2008