בנימין נתניהו וראובן ריבלין (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)
בזמן מחסור בבדיקות קורונה, נתניהו וריבלין ערכו בדיקות לכל הסובבים אותם

הפריבילגים

בדיקת זמן ישראל

בעוד שבישראל שורר מחסור בבדיקות לגילוי נגיף הקורונה, בני המשפחה ועובדי המעונות של ראש הממשלה ונשיא המדינה עברו בחודש האחרון עשרות ואולי אף מאות בדיקות ● זאת, למרות שאינם נמצאים בסדר העדיפויות שפרסם משרד הבריאות ● למעשה, שורת פעולות שנקטו בסביבתם של נתניהו וריבלין מעידה כי ראשי המדינה לא מאמינים במה שהם עצמם מטיפים לאזרחים ● קומבינות, צפצוף על ההוראות, פרוטקציות והעדר שקיפות: כך מתנהלים האזרחים השווים יותר של מדינת ישראל

בני המשפחה ועובדי המעונות של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ונשיא המדינה, ראובן ריבלין, עברו בחודש האחרון עשרות ואולי אף מאות בדיקות לגילוי קורונה – בעוד שבישראל שורר מחסור בבדיקות, שפוגע בהתמודדות עם המגפה ומסכן את תפקוד מערכת הבריאות ואת חייהם של הקשישים. כך עולה מבדיקת זמן ישראל.

בדיקות לגילוי קורונה נעשו למרות שבני המשפחה והעובדים של ריבלין ונתניהו אינם כלולים בסדר העדיפויות שפרסם משרד הבריאות. למעשה, הבדיקות אושרו על ידי משרד הבריאות בהליך חריג ובלתי שקוף, שלא ברור כיצד התבצע.

בדיקות לגילוי קורונה נעשו למרות שבני המשפחה והעובדים של ריבלין ונתניהו אינם כלולים בסדר העדיפויות שפרסם משרד הבריאות. למעשה, הבדיקות אושרו על ידי משרד הבריאות בהליך חריג ובלתי שקוף

כדי להצדיק את ריבוי הבדיקות, טענו בבית הנשיא כי הבדיקות נערכות למשפחה ולפמליה של כל אנשי הציבור הבכירים בישראל – אך מבדיקה שערכנו עולה כי הטענה אינה נכונה, וכי חלק מאנשי הציבור הבכירים אינם עוברים בדיקות מיוחדות, ואחרים עוברים בדיקה אישית בלבד, ללא האנשים שבסביבתם.

סביבת ריבלין נבדקה כולה, סביבת נתניהו נבדקה שוב ושוב

בליל הסדר התברר שבניגוד גמור להוראות ולתקנות שעת חירום להגבלת התנועה, חגגו נתניהו בן ה-70 – שבכלל היה אמור להימצא בבידוד – וריבלין בן ה-83 את ערב החג עם ילדיהם שאינם מתגוררים איתם באותו בית. נתניהו חגג עם בנו אבנר וריבלין עם אחת מבנותיו, שאף נכחה במעון הנשיא עם בן זוגה וילדיהם.

כדי לוודא שהפרת ההוראות לא תסכן את בריאותם וחייהם של ריבלין ונתניהו, שנמצאים בקבוצת סיכון למחלת הקורונה בשל גילם, בוצעו בדיקות קורונה לבני משפחתם של השניים, וזאת, בהמשך לבדיקות שבוצעו לכל מי שבא איתם במגע.

בתגובה שהעבירה לשכת נשיא המדינה לתקשורת, הוסבר, בין השאר, כי "בתו ובני משפחתה עברו בדיקות קורונה שנמצאו שליליות, לפני הפגישה עם הנשיא בן ה-83".

עוד נמסר מבית הנשיא כי "מאז פטירתה של נחמה, שוהה הנשיא באופן קבוע במחיצת אחד מבני משפחתו בשבתות, בחגים ובטיסות לחו"ל. מאז ליל הסדר הנשיא שוהה לבד עם צוותו".

בתשובה לשאלת זמן ישראל, האם בוצעו בדיקות לגילוי קורונה גם לשאר בני משפחתו של הנשיא ששהו עמו לסירוגין בשבועות האחרונים, וכן אנשי צוותו ששוהים אתו כעת, הבהירה דוברת בית הנשיא: "כל סביבתו הרלוונטית של הנשיא נבדקה, כמו בכל סביבת איש ציבור אחר".

בנימין נתניהו וראובן ריבלין. מרץ 2020 (צילום: קובי גדעון/לע"מ)
בנימין נתניהו וראובן ריבלין. מרץ 2020 (צילום: קובי גדעון/לע"מ)

גם בני משפחת נתניהו, צוותו הקרוב של ראש הממשלה ועובדי מעון ראש הממשלה עברו בדיקות קורונה.

בפרסומים רשמיים שיצאו מטעם תקשורת רה"מ נמסר פעמיים לפחות כי "על פי הנחיות סמנכ"ל ביטחון וחירום במשרד ראש הממשלה, נעשות בדיקות קורונה שגרתיות לסביבתו הקרובה של ראש הממשלה, וכן לראש הממשלה. לאף אחד מהנבדקים לא הופיעו סימפטומים".

בלשכתו של ריבלין ציינו שכל אחד מהאנשים בסביבתו הרלוונטית נבדק פעם אחת בלבד. לגבי נתניהו, פורסם בעבר, בידיעות שלא הוכחשו, כי לפחות חלק מהאנשים בסביבתו נבדקו כמה פעמים.

מספר האנשים שעברו את הבדיקות הללו אינו ידוע, כיוון שגם בלשכת הנשיא וגם בתקשורת ראש הממשלה מסרבים לענות לשאלה הזאת, ולפרט מיהם קרובי המשפחה שנפגשים עם שני הבכירים וכמה עובדים מועסקים בשני המעונות בימים אלה. מכיוון שמדובר בשתי משפחות ושני צוותים, שאחד מהם נבדק פעמיים לפחות, ניתן להעריך שמדובר לכל הפחות בעשרות בדיקות.

גם בלשכת הנשיא וגם בתקשורת ראש הממשלה מסרבים לפרט מי הם בדיוק קרובי המשפחה שנפגשים עם שני הבכירים וכמה עובדים מועסקים בשני המעונות בימים אלה

הפמליות אינן בקבוצת עדיפות לבדיקה

הגורם היחיד האחראי על אישור בדיקות קורונה בישראל הוא משרד הבריאות,  והוא זה שקובע את סדר העדיפויות של הקבוצות הזכאיות לבדיקת קורונה. אנשי הפמליה של הנשיא וראש הממשלה – משפחה ועובדי המעון – לא נמצאים באף אחת מהקבוצות הזכאיות לעדיפות.

לפי הקריטריונים של משרד הבריאות, הנשיא וראש הממשלה, וחלק מהצוות שלהם, מוגדרים כ"עובדים חיוניים", אך גם ככאלה הם זכאים לבדיקה, ולעדיפות על פני אזרחי המדינה האחרים, רק אם הם נחשפו למגע עם חולה מאומת וגם פיתחו תסמינים של מחלת הקורונה (חום, שיעול וכו').

קרובי משפחתם של הנשיא וראש הממשלה, לעומת זאת, אינם נמנים עם רשימת העדיפויות של משרד הבריאות בשום מקרה, ולפי הוראות הריחוק החברתי הם כלל לא היו אמורים להיפגש.

נשאלת השאלה מי אישר לנתניהו, ריבלין ולכל הסביבה שלהם לעבור בדיקות קורונה, ובמקרה של נתניהו – בדיקות חוזרות ונשנות? בתקשורת רה"מ, בית הנשיא ומשרד הבריאות לא השיבו לשאלות זמן ישראל בנושא.

גורם בכיר במשרד הבריאות אמר לזמן ישראל: "לנתניהו ולריבלין יש רופאים אישיים משלהם שמנהלים את כל הנושא. מישהו במשרד הבריאות אישר להם בדיקות, לא יודע בדיוק מי ומה הייתה הפרוצדורה".

אנשי מגן דוד אדם מבצעים בדיקת קורונה. אפריל 2020 (צילום: Gili Yaari/Flash90)
אנשי מגן דוד אדם מבצעים בדיקת קורונה. אפריל 2020 (צילום: Gili Yaari/Flash90)

אף פמליה אחרת לא נבדקה

מבדיקת זמן ישראל עולה כי המידע בתגובת לשכת הנשיא לגבי אנשי ציבור אחרים אינו נכון, וכי בפמליות של אנשי ציבור אחרים, פרט לנשיא ולראש הממשלה, לא נערכות בדיקות קורונה.

חברי הכנסת, ובכללם גם השרים, זכאים לבדיקת קורונה חד-פעמית, ולא כולם מממשים את הזכות הזאת. המשפחות, היועצים, העוזרים ושאר הסביבה של השרים והח"כים אינם זכאים לבדיקה, אלא אם כן הם נחשפו למגע עם חולה מאומת וגם פיתחו תסמינים.

"למיטב ידיעתנו, אף אחד מקרובי המשפחה, הפמליות, היועצים, העובדים הבכירים, המזכירים והמקורבים של אף אחד מהשרים לא עבר בדיקות קורונה", אמר לזמן ישראל בכיר בלשכתו של שר הבריאות, יעקב ליצמן.

לדברי אותו בכיר, "ליצמן לא עבר שום בדיקה עד שאשתו חלתה בקורונה, ורק אז הוא נבדק והתברר שהוא חולה בעצמו. אותנו לא בדקו. אנחנו בודקים חום כל יום, כמו שכל עובד במקום ציבורי בישראל אמור להיבדק, אבל לא בדיקות קורונה. כשליצמן חלה, כולנו נבדקנו. אני נבדקתי בקופת חולים כמו כל אחד אחר. הטענה ש'כל הסביבה של כל אנשי הציבור' נבדקת היא שקר".

חבר הכנסת אלי אבידר אמר לזמן ישראל: "אף אחד לא בודק קרובי משפחה ואת הסביבה של חברי הכנסת. אם זה נאמר זאת המצאה. הציעו לנו, חברי הכנסת, להיבדק בדיקה מיוחדת, חד פעמית, ואני ועוד חברי כנסת סירבנו. אני לא רוצה להיבדק, אלא אם כן אפתח תסמינים או אהיה ליד חולה וכו'. כדי להקטין את הסיכון להדבקה, שלחתי את העוזרים הפרלמנטריים שלי לעבוד מהבית.

אלי אבידר (צילום: פלאש90)
אלי אבידר (צילום: פלאש90)

"זה מגוחך ומכוער בעיני לבדוק אנשי ציבור, ובוודאי את המשפחה והמקורבים שלהם, בזמן שלא בודקים זקנים בבתי אבות, לא בודקים רופאים ואחיות, והממשלה לא עומדת ביעדי הבדיקה שלה. זאת בושה וחרפה. הציבור בישראל ברובו מפגין חוסן, משמעת, אחריות, מתנהג למופת. ההנהגה, לצערי, לא".

מהבדיקה שערכנו עלה כי מנכ"לים של משרדי ממשלה (כמו מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב ומנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד) אינם זכאים לבדיקה מיוחדת, ואמורים להיבדק רק אם הם עומדים בקריטריונים של משרד הבריאות – חשיפה לחולה מאומת ותסמינים של המחלה.

"זה מגוחך ומכוער בעיני לבדוק אנשי ציבור, ובוודאי את המשפחה והמקורבים שלהם, בזמן שלא בודקים זקנים בבתי אבות, לא בודקים רופאים ואחיות, והממשלה לא עומדת ביעדי הבדיקה שלה. זאת בושה וחרפה"

בפועל, היו מקרים שבהם מנכ"לי המשרדים הממשלתיים והעובדים הבכירים נבדקו כשנחשפו למגע עם חולה מאומת גם אם לא פיתחו תסמינים. כך, למשל, אירע עם בכירי משרד הבריאות שנבדקו לאחר שהתגלה כי ליצמן חלה בקורונה. גם חלק מראשי הערים לא נבדקו, גם במקרים שבהם נחשפו לחולים, אלא פשוט נכנסו לבידוד וניהלו את ענייני העיר מרחוק.

"כל הסביבה של כל איש ציבור נבדקת? זאת בדיחה"? שאלה עוזרת של אחד מראשי הערים. "יש עוזרים קרובים של ראשי ערים שיושבים בבית עם חום ושיעול ולא נבדקים. אם זה מה שסיפרו לך בלשכת הנשיא, הם מנותקים לגמרי ממה שקורה במציאות שמחוץ לארמון שלהם".

משפחת נתניהו בימי הקורונה: בזבוז וזלזול בהנחיות

שערוריית הבדיקות היא רק חלק ממסכת מתמשכת של בזבוז משאבים יקרים וזלזול בהנחיות במעון רה"מ, בזמן שבמדינת ישראל כולה פועלים בצמצום במסגרת המאבק במגפה.

העיתונאי בן כספית וחדשות ערוץ 13 חשפו בימים האחרונים כי הזמנה ענקית של ציוד מיגון שיועד להגנה על עובדי משרד ראש הממשלה מקורונה, התגלגלה ברובה למעון ראש הממשלה.

לפי הפרסומים, הזמין משרד רה"מ 700 חבילות של כפפות, כמה מאות בקבוקי אלכוג'ל ו-20 זוגות ערדליים בעלות של 66 אלף שקל, שיועדו למיגונם של כמה מאות עובדי המשרד. מעדויות שהגיעו לידי חדשות 13 ולבן כספית, עולה כי רוב הציוד הגיע למעון. כספית אף פרסם כי הציוד הועבר למעון "באישון לילה".

לפי הפרסומים, הזמין משרד רה"מ 700 חבילות כפפות, מאות בקבוקי אלכוג'ל ו-20 זוגות ערדליים בעלות של 66 אלף שקל שיועדו למיגונם של כמה עובדי המשרד. אך מהדיווחים עולה כי רוב הציוד הגיע למעון "באישון לילה"

זאת ועוד: בזמן שמרבית מקומות העבודה במשק עברו צמצום חד במצבת כוח האדם שלהם, בהתאם להנחיות משרד הבריאות, מה שגרם לפיטוריהם של כמיליון עובדים ולאובדן פרנסתם של מאות אלפי עצמאים שרבים מהם לא קיבלו כל פיצוי – לא ברור אם ובכמה משרד רה"מ צמצם את מצבת כוח האדם העומדת לרשותו, אשר בחלקה אינה אמורה להיות מוגדרת כ"חיונית".

במשרד ראש הממשלה לא הסכימו לענות לשאלת זמן ישראל האם ובכמה קוצץ מספר העובדים במעון. לאחר תכתובת חוזרת ונשנית עם משרד ראש הממשלה בנושא, וסירוב מתמיד שלהם לענות – זמן ישראל הגיש היום (שני) בקשה לפי חוק חופש המידע, שבה המשרד נדרש להשיב כמה עובדים, אם בכלל, הפסיקו לעבוד במעון בעקבות התקנות להגבלת מספר העובדים.

בתקנות שהגבילו את מספר העובדים במקומות העבודה, שעליהם חתום, בין השאר, נתניהו עצמו, נכתב:

"במקום עבודה לא ישהו בו-זמנית יותר מ-10 עובדים או 15% ממצבת העובדים, לפי הגבוה מביניהם. על אף האמור, רשאי מעסיק להעלות את מספר העובדים המרבי המותר לשהייה בו-זמנית עד לשיעור של 30% ממצבת העובדים, כל עוד ההעלאה חיונית לפעילות השוטפת של מקום העבודה".

לתקנות צורף נספח שבו הוחרגו חלק מהגופים הציבוריים, אשר קיבלו היתר להעסיק מספר גבוה יותר של עובדים. לפי הנספח, משרד ראש הממשלה רשאי להמשיך ולהעסיק 60% ממצבת העובדים הקבועה שלו. גורם במשרד האוצר הבהיר כי ההיתר הוא כוללני ונוגע לכלל מצבת העובדים באותו משרד, וכי התקנות אינן מפרטות מי מהעובדים במשרדים הללו צריך להמשיך ולעבוד.

משרד ראש הממשלה מעסיק, לפי הערכות של גורם המעורה בנושא, בין 15 ל-20 עובדים במעון ראש הממשלה בירושלים. לפני שנתיים החליטה הממשלה להסיר כל מגבלה על העסקת העובדים במעון, ולאפשר העסקת מספר בלתי מוגבל של עובדים "במשרות אמון".

עקב פרסום ההנחיות, פנינו לתקשורת רה"מ ושאלנו האם מספר העובדים במעון צומצם במסגרת קיצוץ של 40% במצבת העובדים במשרד רה"מ, קיצוץ של 85% במספר העובדים במקום עבודה לא חיוני, והגבלת מספר העובדים השוהים במקום אחר ל-10.

בית ראש הממשלה בבלפור (צילום: תני גולדשטיין)
בית ראש הממשלה בבלפור (צילום: תני גולדשטיין)

ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה: "משרד רה"מ עומד בתקנות שעת החירום לעניין הגבלת מספר העובדים במקום העבודה לשם התפשטות נגיף הקורונה. המשרד הפחית לפי התקנות ולפי היעד שהוגדר לו בתקשי"ר". כששאלנו אם ההפחתה כללה עובדים במעון רה"מ עצמו, קיבלנו שוב את אותה תשובה: "הפחיתו כמובן לפי מה שהוגדר". כששאלנו מה הוגדר, נאמר לנו "לפי היעד".

בעקבות התשובות המתחמקות, הגשנו שאילתה נוספת, שבה שאלנו: מה מספר העובדים שהועסקו במעון ערב ההכרזה על הצורך בקיצוץ? מה מספר המועסקים במעון נכון ליום הגשת הבקשה? אם יש עובדים שלא ניתן לפרט את מספרם עקב סיבות ביטחוניות – מה מספר העובדים בשני המועדים לא כולל מספר העובדים שלא ניתן לפרט את מספרם? ומה שיעור השינוי בכלל מצבת העובדים, באחוזים? מאז עברו שבועיים ולא קיבלנו תשובה לשאלות הללו.

כיוון שמספר עובדי המעון בזמן המגפה אינו ידוע, קשה לדעת כמה עובדים עברו בדיקות קורונה וכמה בדיקות, בסך הכול, בוזבזו על הבדיקה החוזרת-ונשנית של "סביבת רה"מ".

לכל אלה מתווספת העובדה שנתניהו עצמו בכלל אמור להימצא כיום בבידוד, לנוכח העובדה שטרם חלפו שבועיים מאז שנפגש עם חולה קורונה מאומת – שר הבריאות יעקב ליצמן.

למעשה, נתניהו היה אמור לשהות בבידוד במרבית הימים בחודש האחרון – ולמרות זאת שהה בבידוד בפועל רק ימים ספורים, בהנחה שהבידוד שעליו הצהיר אכן התבצע.

נתניהו עצמו בכלל אמור להימצא בבידוד, לנוכח העובדה שטרם חלפו שבועיים מאז שנפגש ליצמן. למעשה, נתניהו היה אמור לשהות בבידוד במרבית הימים בחודש האחרון – ולמרות זאת שהה בבידוד רק ימים ספורים

ב-30 במרץ נמצא שיועצת ראש הממשלה לענייני חרדים, רבקה פאלוך, חולה בקורונה, ונפגשה אתו פעמים רבות בתקופת הדגירה של הנגיף. בלשכתו של נתניהו טענו בתוקף כי "נתניהו שמר על הוראות הריחוק", ולכן, כביכול, לא היה עלול להידבק מפאלוך; כי "נתניהו יעבור בקרוב בדיקות קורונה נוספות"; וכי "הנושא נמצא בדיון עם משרד הבריאות". לאחר מכן פורסם כי נתניהו נכנס לבידוד אך יצא ממנו ב-1 באפריל – כלומר, אחרי יומיים לכל היותר.

ב-4 באפריל התברר ששר הבריאות ליצמן חולה בקורונה, ונתניהו היה נכנס שוב לבידוד, אך גם הבידוד הזה הסתיים אחרי שלושה ימים, לאחר שנתניהו נבדק שוב ונמצא כי אינו חולה או נשא של הנגיף. זאת, בניגוד גמור להוראת משרד הבריאות, לפיה בידוד אמור להימשך שבועיים גם אם המבודד נבדק ונמצא בריא – בשל תקופת הדגירה של המחלה, שבה חלק מהנשאים שנדבקו נמצאים שליליים בבדיקות.

לכל אלה הצטרף ביקורו השנוי במחלוקת של אבנר נתניהו במעון וליד שולחן הוריו בליל הסדר, מה שמעלה שאלות נוספות על זכויות היתר המופלגות שהמשפחה נוטלת לעצמה. במשרד רה"מ הסבירו את הביקור בכך שאבנר גם בסמיכות למעון ראש הממשלה, תוך המתחם המאובטח. יאיר נתניהו צייץ שאחיו גר "בבניין ממול" למעון רה"מ, אך מחק את הציוץ תוך זמן קצר.

בנימין ואבנר נתניהו בליל הסדר 2020 (צילום: צילום מסך, ערוץ 12)
בנימין ואבנר נתניהו בליל הסדר 2020 (צילום: צילום מסך, ערוץ 12)

ביקור אצל קרובים אסור לפי התקנות לשעת חירום גם אם הם מתגוררים בטווח של פחות מ-100 מטר, ונתניהו עצמו ביקש מאזרחי ישראל שלא לקיים ביקורים כאלה בליל הסדר.

נתניהו לא לבד: אתמול נחשף שגם אביגדור ליברמן הפר את הוראות הסגר ובילה את ליל הסדר עם בנו. אולם ליברמן, לפחות, אינו בתפקיד רשמי – מה שלא ניתן לומר על האזרח מספר אחד.

התנהלות הנשיא ריבלין חשפה בזבזנות, חוסר שקיפות וזלזול בהוראות הקורונה. לפי התגובות שלשכת הנשיא עצמה העבירה לתקשורת, מספר בני משפחה שונים של הנשיא נמצאו אצלו בשבועות האחרונים והתחלפו ביניהם, תוך כדי שהם באים והולכים לביתם ולענייניהם – בניגוד גמור להוראות.

גם בלשכת הנשיא סירבו לענות לשאלה בכמה קרובי משפחה מדובר, כמה עובדים נמצאים כיום בלשכה וכמה בדיקות קורונה יקרות בוזבזו על ההתנהלות הזאת.

תגובות

מלשכת הנשיא ריבלין נמסר בתגובה לכתבה: "כל מנגנון הבדיקות חונה אצל משרד הבריאות, לא ברשותנו. אנחנו לא יכולים לתת לך רשימה של מי שנבדק, אלה נתונים רפואיים. כל הסביבה הרלוונטית למפגש עם הנשיא נבדקה, כמו בכל סביבת משרת ציבור אחר. וכל זה לא רלוונטי עוד, כי הנשיא התנצל והוא לבדו עם אנשי צוותו".

מהכנסת נמסר בתגובה: "בשיתוף פעולה שערכנו עם מד״א מרפאת הכנסת נפתחה לבדיקת קורונה עבור חברי הכנסת. אנשים אחרים בכנסת, פרט לח"כים עצמם, אינם זכאים לבדיקה מיוחדת במרפאה זאת או בכלל".

עד כה לא התקבלה תגובת משרד הבריאות ותגובת תקשורת ראש הממשלה.   

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
ההסבר למחדלים ולהתנהלות הקלוקלת של משרד הבריאות ובכלל מקבל ההחלטות היא בחוסר המקצועיות, העדר השקיפות ומדיניות. "מדינת הפארטץ' " כפי שמכנה זאת פרופ' אסא כשר בראיון ( https://bit.ly/2y... המשך קריאה

ההסבר למחדלים ולהתנהלות הקלוקלת של משרד הבריאות ובכלל מקבל ההחלטות היא בחוסר המקצועיות, העדר השקיפות ומדיניות.
"מדינת הפארטץ' " כפי שמכנה זאת פרופ' אסא כשר בראיון
( https://bit.ly/2ycjPio ) ומדבר על העדר אמון בדרג מקבלי ההחלטות. ראיון שחובה לקרוא ועצוב לדעת. אבל זה המקור למה שהפוסט שלך מתייחס אליו

עוד 2,145 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום שישי, 26 בפברואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

תנועת המחאה נגד פוטין מפלגת את יהודי רוסיה

"יהודי רוסיה חייבים להבין את הסכנות הטמונות בקריסתו האפשרית של ממשל פוטין", מזהיר מנהיג פדרציית הקהילות היהודיות של רוסיה ● אך היחס הסובלני לו זוכים היהודים אינו מנת חלקם של המוסלמים והלהט"בים במדינה ● "90% מהרוסים באמת מעריצים את פוטין. היתר, שאליהם אני שייך, לא מרגישים חופשיים לומר מה הם חושבים", אומר דימה איגנסון, שבחר לעלות ארצה

עוד 988 מילים

ישראלי מדבר בלב האקדמיה האינדונזית

לא פעם הוזמנתי להרצות בפורומים אקדמיים באינדונזיה, אך בהיעדר יחסים דיפלומטיים עמה, הדבר לא צלח. שלטונות אינדונזיה לא מונעים מחברות אינדונזיות פרטיות סחר עם ישראל, וכך אנשי עסקים ישראלים פוקדים את הארכיפלג האינדונזי. אך אין דין פעילות עסקית כדין פעילות אקדמית – במיוחד הרצאה של ישראלי בקמפוס באינדונזיה.

במקרה שלי האתגר גדול במיוחד ודומה להליכה על חבל דק, שכן נושאי מחקרי מכוונים לנושאים פוליטיים פנימיים כמו המערכת הפוליטית האינדונזית, מהמורות בתהליך בניית הדמוקרטיה שם, מדיניות החוץ – השלובה במדיניות הפנים – בדגש על זו המזרח תיכונית, וכן המפגש בין מגמות אסלאמיות מקומיות מתונות לרוחות קיצוניות מהמזרח התיכון.

לא פעם הוזמנתי להרצות בפורומים אקדמיים באינדונזיה, אך בהיעדר יחסים דיפלומטיים עמה, הדבר לא צלח. במקרה שלי האתגר גדול במיוחד ודומה להליכה על חבל דק, שכן נושאי מחקרי מכוונים לנושאים פוליטיים פנימיים

והנה, עידן הקורונה הציע הזדמנות ש"המציאות הנורמלית" לא הובילה אליה. בעקבות מאמר שפרסמתי בבמה מרכזית בסינגפור, שכנתה הקטנה של אינדונזיה, ואשר הצביע על תגובתה המשתהה, הזהירה והעמומה משהו של אינדונזיה בנושא ההסכמים שנחתמו בין ישראל לאיחוד האמירויות הערביות ובחריין,  הוזמנתי באוקטובר האחרון לשמש כדובר ראשון מבין שניים בוובינר (Webinar), שנערך ביוזמת התאחדות הסטודנטים של המחלקה ליחסים בינלאומיים בUniversitas Islam Indonesia ("האוניברסיטה האסלאמית של אינדונזיה", UII). לזו שורשים עמוקים בהיסטוריה הלאומית של המדינה והיא ממוקמת בעיר ג'וגג'קרטה, שבמרכז האי ג'אווה, הידועה כמרכז למוסדות להשכלה גבוהה. נושא הוובינר, "נרמול היחסים בין מדינות ערביות לבין ישראל; אינטרס פוליטי והסטטוס של פלשתינה", הינו נושא טעון במיוחד, שהרי קשה לנתק את נושא נרמול היחסים, ודאי מנקודת מבט אינדונזית, מהנושא הפלסטיני.

באינדונזיה, כמדינה וכחברה אזרחית, ההזדהות עם מה שמוגדר כמאבק העם הפלסטיני לזכויותיו, רבה מאוד ונוגעת בנימים מרכזיים:

  1. האחד, הלאומי, בבחינת מאבק אנטי-קולוניאלי, תפיסה ששורשיה מובילים למאבק אינדונזיה לעצמאות מההולנדים וכן לתנועת המדינות הבלתי מזדהות, שאינדונזיה הייתה בין מחולליה בשנות ה-50.
  2. השני, נוגע בעיקרו לרוב המוסלמי הדומיננטי במדינה, והניזון מתחושה חזקה של סולידריות עם כלל האומה האסלאמית. המאבק הפלסטיני נתפס בקרבו גם כמאבקו של העולם המוסלמי.

עיון בהזמנה לכנס ובשאלות המנחות לקראתו הצביעו על האתגר הצפוי בהתבטאות בנושא במרחב האינדונזי. מרחב שהנרטיב הישראלי בסכסוך זר לו, בלשון המעטה. כך למשל, בדף פתיחה לדיון נאמר:

"כעת כאשר אנו רואים נרמול יחסים בין מדינות ערביות וישראל, יהיה מעניין לדון האם זהו שינוי שחל באינטרסים פוליטיים מצד מדינות אלה או שקיימת מזימה [קונספירציה] אחרת מאחורי הנרמול".

למרבה השמחה, המפגש עבר בשלום ובהצלחה. השתדלתי שלא להוביל לפולמוס, שבכל מקרה לא היה מוליך לשום מקום מלבד לסגירת הדלת שנפתחה. עם זאת, מצאתי צורך לומר, בחיוך, כי מה שנתפס על ידם כ"מזימה", כ"הפרה" של קונצנזוס ערבי, הוא בבחינת החלטה של מדינות ערביות עצמאיות, במציאות משתנה. מדינות המונעות אומנם מאינטרסים, אך גם מהבנתן כי הדבר עשוי לסייע לאזור כולו, ואף לקדם דווקא מימוש זכויות הפלסטינים.

המפגש עבר בשלום ובהצלחה. השתדלתי לא להוביל לפולמוס, שלא היה מוליך לדבר מלבד לסגירת הדלת שנפתחה. עם זאת, מצאתי צורך לומר, בחיוך, כי מה שנתפס על ידם כ"מזימה", כ"הפרה" של קונצנזוס ערבי, הוא בבחינת החלטה של מדינות ערביות עצמאיות

אך את עיקר דבריי כיוונתי לשאלה המורכבת, שיש לי בה יתרון מחקרי, והיא יחסי אינדונזיה ישראל – נושא שלא ממש עולה לדיון אקדמי וציבורי עד כה באינדונזיה.

יאמר, אינדונזיה מתנה באופן עקבי יחסים דיפלומטיים עם ישראל במהלך מקדים של כינון מדינה פלסטינית עצמאית לצד ישראל. מהטעם הזה, כאמור, התמהמהה בתגובתה להסכמי נרמול היחסים וגילתה זהירות ניסוחית. אולי גם תוך העברת מסר משתמע בצורך שלה להמתין ולראות להיכן יתפתחו הדברים, בעיקר בכל הקשור להשלכות הפנימיות באשר לקידום הנושא הפלסטיני.

במסגרת סוגיה כבדת משקל זו, הצגתי מערכת טעונים המובילה למסקנה שאולי הגיעה העת שאינדונזיה תשקול מחדש את עמדתה. זאת, בין היתר, מהטעם שלתהליך נרמול היחסים עם ישראל שותפות מדינות ערביות סוניות מתונות, כמוה, החולקות עמה תפיסה בדבר קידום סובלנות דתית ומאבק בהקצנה דתית.

ברור גם כי מערכת האינטרסים הכלכלית של אינדונזיה מובילה באופן מובהק למדינות המפרץ הערביות. ובנוסף, כתובנה היסטורית, העיקרון המוביל במדיניות החוץ האינדונזית, שנקבע על ידי האבות המייסדים, בדבר "עצמאות ואקטיביזם" (bebas dan aktif) מכיל בתוכו גם הכרה בצורך להתאים מדיניות חוץ למציאות משתנה.

למערכת השיקולים מתווסף גם עניינה של אינדונזיה במעורבות בזירה המזרח-תיכונית כשחקנית פעילה בתהליכי פתרון סכסוכים ובניית שלום, גם כמענה לאיום של גלישת קיצוניות מהמזרח התיכון לתחומה היא.

אומנם קשה עתה קשה לצפות לתזוזה כלשהי בעמדה האינדונזית בנושא כינון יחסים דיפלומטיים עם ישראל, בהיעדר התקדמות ממשית לפתרון הסכסוך  הישראלי פלסטיני, לרבות הקמת מדינה פלסטינית עצמאית. עם זאת, יש עניין במציאות הנוכחית להפיק את המרב מפעילות במרחב קשרי "אנשים  לאנשים" (people-to-people), בין ישראל לאינדונזיה, בדיוק כפי שנעשה בוובינר שבו השתתפתי.

למערכת השיקולים מתווסף גם עניינה של אינדונזיה במעורבות בזירה המזרח-תיכונית כשחקנית פעילה בתהליכי פתרון סכסוכים ובניית שלום, גם כמענה לאיום של גלישת קיצוניות מהמזרח התיכון לתחומה היא

וברמה האישית, מפגש הוובינר היווה חוויה מיוחדת משני טעמים עיקריים.  ראשית, לשוב לאחר למעלה משני עשורים לעיר המופלאה ג'וגג'קרטה –  גם אם הפעם, בשונה מהעבר, מדובר במסע וירטואלי בלבד. ג'וגג'קרטה משמשת לב לתרבות הג'אוונית, המקרינה על כל הארכיפלג האינדונזי. למעשה, העיר היא גם עיר מלכותית, שכן בתוך שטחה משתרעת הסולטנות רבת השנים של ג'וגג'קרטה ובמרכזה ארמון הסולטן; לא כאתר היסטורי אלא כמציאות חיה.

והטעם השני – היחשפות נוספת, והפעם ייחודית משהו, למעגלי  משכילים צעירים אינדונזים, המובילים בארצם רעיונות מתקדמים כמו סובלנות, פלורליזם, דמוקרטיה, שוויון מגדרי, דיאלוג בין דתי ופתרון סכסוכים בדרכי שלום. כך מפגש וובינר זה היווה עבורי עוד ציון דרך בניסיון לתרום במשהו לבנית גשרים לעולם שבעיקרו זר לנו ושאנו, במידה רבה בשל זרות הנרטיב שלנו בסכסוך באזורנו, נתפסים בו במושגים שליליים.

מהטעם הזה הזדרזתי עתה לצרף חוקר אינדונזי למחקר עליו אני שוקד. חרף המרחק, במובן הרחב של המושג, כדאי לנסות וליצור שיח עם מעגלי משכילים במדינה זו, המהווה בית לאוכלוסייה המוסלמית הגדולה בעולם. שיח העשוי אולי לתרום לטווח הרחוק יותר לקירוב בין עמים ואולי אף לקידום אווירת פיוס באזורנו.

ד"ר גיורא אלירז הינו עמית נלווה במכון טרומן באוניברסיטה העברית בירושלים, עמית מחקר בפורום לחשיבה אזורית, ובמכון למדיניות נגד טרור במרכז הבינתחומי בהרצליה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 890 מילים

גבר נפגע בראשו מרימון הלם ופונה במצב קשה לבית החולים

ח״כ יוסף ג׳אברין מהמשותפת נורה בגבו ברימון הלם ופונה לטיפול ● אעידה תומא-סלימאן: מפקד התחנה צריך להתפטר ● משרד המשפטים מבהיר כי מנדלבליט לא הנחה להימנע מהעברת חיסונים לגורמים זרים ● דיווח: העימות בין נתניהו ורגב שעליו דווח השבוע - מבוים ונועד לצרכי קמפיין ● סער: בנט ואני לא מקיימים שיחות על רוטציה בינינו

עוד 27 עדכונים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

הירוק נשאר ירוק מאוד

הצל"ש הירוק של השבוע הולך לוועדת התכנון שהחליטה להפוך את הגבעות הירוקות סביב מודיעין לגן לאומי ולא לשכונה כעורה ● מזהם השבוע הוא הישראל המטנף שממלא את הים בפלסטיק - לא פחות גרוע מזפת ● והטיפ: הבקתה שרואים ממנה רק חולות וכוכבים

עוד 547 מילים

למקרה שפיספסת

הטורקים טוענים שמטוסי קרב יוונים ביצעו יעף מאיים מעל ספינת הצי הטורקי ● היוונים מכחישים וטוענים שהטורקים מייצרים פרובוקציה לקראת חידוש השיחות בין המדינות בחודש הבא ● לתוך הקלחת הזו נכנסת ישראל שלא ברצונה, כשלמעשה הדבר האמיתי שמטריד את ארדואן הוא צינור הגז הישראלי-קפריסאי-יווני ● וזו גם בדיוק הסיבה לניסיונות ההתקרבות של ארדואן לישראל ● פרשנות

עוד 679 מילים

האם מגילת אסתר היא מספרי הקודש?

מגילת אסתר היא סיפור-חצר. בכל סיפור החצר הזה כפשוטו, מתחילתו ועד סופו, אין ביטוי רוחני אחד, שלא לומר ביטוי דתי. אל תחפשו במגילה את שם אלוהים כי לא תמצאו. התכנים ארציים וכמובן בעייתיים (בלשון המעטה):

  • ההתחלה: משתה שיכורים, זלילה וסביאה שנמשך כחצי שנה!
  • תככי חצר. זימה. איסוף נערות בתולות מכל הממלכה לשימושו-בחירתו של המלך.
  • פקודה מלכותית להשמיד, להרוג ולאבד את רוב יהודי העולם (השראה ל"פתרון הסופי"?).
  • התגובה היהודית בגיבוי מלכותי "לְהִקָּהֵל וְלַעֲמֹד עַל נַפְשָׁם" מפני הצרים אותם (מידתית? בלתי-נמנעת?).

מגילת אסתר היא סיפור-חצר. בכל סיפור החצר הזה כפשוטו, מתחילתו ועד סופו, אין ביטוי רוחני אחד, שלא לומר ביטוי דתי. אל תחפשו את שם אלוהים כי לא תמצאו. התכנים ארציים וכמובן בעייתיים, בלשון המעטה

אנו קוראים במגילה:

"קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם וְעַל כָּל הַנִּלְוִים עֲלֵיהֶם וְלֹא יַעֲבוֹר לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת שְׁנֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה כִּכְתָבָם וְכִזְמַנָּם בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה. וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה מְדִינָה וּמְדִינָה וְעִיר וָעִיר וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים וְזִכְרָם לֹא יָסוּף מִזַּרְעָם".

אולם חז"ל במסכת מגילה (ז ע"א) מעידים שהיו בתחילה קשיים בקבלת המגילה כספר קודש לקריאה בציבור ובהתקבלותו של החג, שצוין בתחילה רק בשושן הבירה. הם מתארים מעין ויכוח בין אסתר המלכה לחכמים:

"אמר רב שמואל בר יהודה: שלחה להם אסתר לחכמים: קבעוני לדורות. שלחו לה: קׅנְאה את מעוררת עלינו לבין האומות. שלחה להם: כבר כתובה אני על דברי הימים למלכי מדי ופרס…".

הוויכוח בין אסתר לחכמים ממשיך, ובמהלכו אף מעוררים האמוראים אפשרות שמגילת אסתר אינה מכתבי הקודש. סוף דבר נקבעת עמדת חכמים ברוח דברי הפסוקים במגילה על קביעתם של ימי הפורים וקדושתה של המגילה.

כמובן שהדיון בגמרא הוא תיאורטי, ואולי בא לדחות דברי ביקורת על החג ועל תוכן המגילה שכן בימיהם של החכמים הנזכרים ודורות רבים לפניהם, חגג עם ישראל בכל קהילותיו ותפוצותיו את ימי הפורים. הם נחגגו בקריאת המגילה, משתה ושמחה, משלוח מנות ומתנות לאביונים וחשיבותם הלכה והעצימה.

עד כמה התחזקה חשיבותם של ימֵי הַפּוּרִים?

פורים כתיקון למעמד קבלת התורה בסיני

למדנו במסכת שבת (פח ע"א):

"וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר (שמות יט, יז) – אמר רב אבדימי בר חמא בר חסא: מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר כגיגית, ואמר להם: אם אתם מקבלים התורה – מוטב; ואם לאו – שם תהא קבורתכם. אמר רב אחא בר יעקב: מכאן מודעא רבה לאורייתא. אמר רבא: אף על פי כן, הדור [חזרו] קבלוה בימי אחשורוש. דכתיב: "קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים" (אסתר ט, כז) – קיימו מה שקיבלו כבר".

לפי גישת חז"ל היה פגם בקבלת התורה בהר סיני בכך שהיא נכפתה על העם שלא בחר בה מרצונו החופשי. קבלת ימי הפורים על-ידי היהודים שניצלו במלכות אחשוורוש בימי מרדכי ואסתר היא גם קבלה מחודשת מרצון של התורה ומהווה מעין תיקון למעמד קבלתה בסיני.

לגישת חז"ל היה פגם בכך שהתורה בהר סיני נכפתה על העם, שלא בחר בה מרצונו החופשי. קבלת ימי הפורים על-ידי היהודים היא גם קבלה מחודשת מרצון של התורה ומהווה מעין תיקון למעמד קבלתה בהר סיני

טענה זו חוזרת ומדגישה שהבסיס לחג הפורים, מקור עוצמתו הוא התקבלותו על ידי העם ולא עמדתם הערכית או רצונם של חכמי ישראל.

קריאת המגילה כמצווה שווה למצוות התורה

מכאן ואילך עומדת מצוות המגילה, שהיא מצווה מדרבנן, בשורה אחת עם מצוות התורה כפי שכתב המחבר (בעקבות בעל הטורים) בשולחן ערוך תרפ"ז סימן ב':

מְבַטְּלִים תַּלְמוּד תּוֹרָה לִשְׁמֹעַ מִקְרָא מְגִלָּה, קַל וָחֹמֶר לִשְׁאָר מִצְוֹת שֶׁל תּוֹרָה שֶׁכֻּלָּם נִדְחִים מִפְּנֵי מִקְרָא מְגִלָּה, וְאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁנִּדְחָה מִקְרָא מְגִלָּה מִפָּנָיו חוּץ מִמֵּת מִצְוָה שֶׁאֵין לוֹ קוֹבְרִים…

הרמ"א בהגהותיו אמנם מסייג שמדובר רק בעת שיש מספיק זמן לקיים את שתי המצוות, ורק אז מקדימים את מצוות קריאת מגילה,

"אֲבָל אִם אִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת שְׁתֵּיהֶן אֵין שׁוּם מִצְוָה דְּאוֹרַיְתָא נִדְחֵית מִפְּנֵי מִקְרָא מְגִלָּה…".

ניסוחים אלה מעצימים את חשיבותה של המגילה ומבטאים את המשקל הרב שהעניקו לה לא רק חכמים אלא הציבור הרחב בכללו.

אז מה ניתן ללמוד מחג שבמרכזו סיפור די בעייתי מבחינה רוחנית ודתית ועם ישראל לדורותיו מחשיב אותו עד כדי תפיסתו כתיקון לקלקול של קבלת התורה בסיני והשוואתו למצוות התורה?

מצוות ימי הפורים חוזרות ומדגישות את העובדה התרבותית וההיסטורית שבמוקד ההוויה היהודית עומדים המעשים, המצוות ואלה הם תוצאה של רצון העם לדורותיו ומסורתו. האמונה, הרעיונות הרוחניים והדתיים חשובים אך אינם היסוד. הללו מולבשים בדיעבד על הפרקטיקה המקובלת והנהוגה בציבור.  בדרשות רבות מספור מנסים להסביר כך טקסט בעייתי, גם כזה שחף מרוחניות ודתיות.

אין בכוחן של השאלות הגדולות על התוכן של המגילה והאתגר שהיא מעמידה לערכים חשובים שרובנו דוגלים בהם, כדי לשנות הוויה תרבותית מושרשת של חגיגת הפורים.

במוקד ההוויה היהודית עומדים המעשים, המצוות ואלה הם תוצאה של רצון העם לדורותיו ומסורתו. האמונה, הרעיונות הרוחניים והדתיים חשובים, אך אינם היסוד. הללו מולבשים בדיעבד על הפרקטיקה המקובלת והנהוגה בציבור

ברמה העיונית נפתח לנו פתח להמשיך את המדרשים והפירושים הרבים הרחק מהכתוב בפשט הפסוקים. אין צורך לקלקל את השמחה ולהחריב את המסיבה. ברמה המעשית, עובדת היות

הַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה מְדִינָה וּמְדִינָה וְעִיר וָעִיר קובעת בסופו של דבר שימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים וְזִכְרָם לֹא יָסוּף מִזַּרְעָם.

פורים שמח!

הרב נפתלי רוטנברג הוא רב המועצה המקומית הר אדר, עמית מחקר במכון ון ליר בירושלים, וחוקר בתוכניות על אהבה ודת וחוק ודת בריג'נט פארק קולג', באוניברסיטת אוקספורד. תחומי התעניינותו העיקריים: חוכמת האהבה; הלכה ומדרש; חינוך דמוקרטי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 767 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

החיסונים לא מצילים את נתניהו ובליכוד רואים את הקו האדום

נתניהו הגיע אתמול לאולפן ערוץ 13 כשהוא אינו במיטבו וישב מול מראיין שהצליח להוציא את ראש הממשלה מאיזון ● לנתניהו יש סיבות להיות בלחץ: מבצע החיסונים לא מסייע לליכוד בסקרים ואתמול השרים הבכירים אף ראו את המפלגה מתקרבת לקו האדום ● עכשיו ראש הממשלה משנה טקטיקה: חיסונים - אאוט, כלכלה - אין ● פרשנות

עוד 589 מילים ו-3 תגובות

פרשת ילדי ארה"ב

אמהות וזוגות צעירים אולצו במשך שנים לוותר על התינוקות שלהם, ולמסור אותם ● זה קרה בארה"ב בין שנות ה-50 לשנות ה-70 ● לפחות 2.5 מיליון תינוקות לבנים נמסרו לסוכנויות אימוץ, ועברם נמחק ● בספר חדש חושפת גבריאל גלזר את זוועות השיטה, כולל הניסויים הכואבים שערכו רופאים יהודים בתינוקות יהודים שרק נולדו

עוד 1,201 מילים

החוק מטומטם ולכן הציבור ישלם

בחירות זה עסק יקר, וחוק מימון מפלגות מ-1973 לא מתאים למציאות שבה מתקיימות בחירות כל שני וחמישי ● הבנקים כבר לא ששים לתת הלוואות למפלגות שאולי לא יצליחו להחזיר את הכסף, וכך הפכה הכנסת לבנק מממן בתנאים נוחים ● לא פלא שהמפלגות החדשות מעדיפות ערבויות מטייקונים על פני תרומות קטנות מהציבור ● כך או אחרת, זו יוצא מהכיס שלנו - וכרגע חייבים לנו 196 מיליון שקל

עוד 2,653 מילים

האיחוד בציונות הדתית מקרב יותר מאי-פעם את איתמר בן-גביר למושב בכנסת ● בעקבות זאת, החל מאמץ חסר-תקדים להלבין את הפעיל הקיצוני שהחל את דרכו כמי שגנב עיטור מרכב הקדילק של יצחק רבין שבועות לפני הירצחו והפך לעו"ד פעלתני ומרואיין מבוקש בתקשורת ● אך הוויכוח הוא לא באמת על בן-גביר אלא על נתניהו, ועד כמה ירחיק לכת כדי להבטיח את המשך שלטונו

עוד 1,916 מילים

נתניהו: אני תוקף את התקשורת הישראלית כי מגיע לה

נתניהו שהתראיין לערוץ 13 הבטיח: לא אקדם חוקים שיעניקו לי חסינות ● היועמ״ש בודק את תכנית חלוקת החיסונים למדינות זרות שהוקפאה בינתיים ● סקר מנדטים: הליכוד נחלש, לנתניהו אין קואליציה ● דירקטוריון קק״ל אישר תקציב לרכישת קרקעות בשטחים ● עדות יועץ הזוג נתניהו: אין אחד שלא מפחד משרה, כל הלשכה ידעה על המגעים עם מוזס ● פורסם מדד רמזור לחופים

עוד 32 עדכונים

החוק שאושר אתמול בכנסת, המאפשר למסור מידע על מתחסנים ולא-מתחסנים לשורת רשויות ציבוריות, לא היה עובר אלמלא ההיסטריה הציבורית סביב מגפת הקורונה והחיסונים ● ואלמלא אותה היסטריה, סביר להניח שבית המשפט העליון היה פוסל את החוק ● השאלה היא, מה תהיה הפגיעה הבאה בזכויות היסוד של האזרחים ● פרשנות

עוד 712 מילים ו-1 תגובות

חמש הערות על המצב

המשרד להגנת הסביבה עבר מהתמודדות עם זיהום הים לפארסת זיהום החקירה ● מיקי זוהר הוציא צו איסור דיון שערורייתי ● שוב הוכח שבישראל, האינסטינקט ההישרדותי מציף מייד את פתרון הקסם: צה"ל ● בניקוי הזפת מהידיים, מתברר שאסון סביבתי אחד מסייע להיפטר מאסון סביבתי אחר ● וכמה אירוני שגם המבנים בים נושאים שמות של אנדרטאות לזכר הטבע שהולך ונעלם ● פרשנות

עוד 1,517 מילים

"מגן אבות ואמהות" מתיר לבקר דיירי דיור מוגן בביתם

מעקב זמן ישראל מנהלת "מגן אבות ואמהות" הודיעה השבוע כי קרובי משפחה וחברים של דיירים בדיור מוגן יורשו מעתה לבקרם בדירתם - לראשונה מזה שנה ● הביקורים מותרים כרגע רק בדיור המוגן ולא בבתי אבות וכפופים לכללי התו הירוק ● המשמעות היא כי מחוסנים, מחלימים וכן בעלי בדיקה שלילית יוכלו לשהות בדירת הדיירים ● עם זאת, לא כל רשתות הדיור המוגן מאמצות את ההיתר החדש

עוד 527 מילים

בדיקת זמן ישראל גדרות עתיקות לא בונות שכנות טובה

הרס החומה סביב מזבח הר עיבל עורר סערה גדולה בחודש שעבר ● המתנחלים מאמינים שהפלסטינים, שפרקו אבנים מהחומה בת ה-3000 שנה, ביצעו "פיגוע טרור" ● צה"ל לא יכול, או לא רוצה, להיכנס למקום, בעומק שטח B שבשליטת הרשות הפלסטינית ● אז המתנחלים התגייסו לתקן את הנזק בעצמם ● ד"ר אסף אברהם: "אני לא יודע מה יותר טרגי, ההרס המקורי או ניסיון השיקום"

עוד 2,014 מילים ו-1 תגובות

דיווח: נתניהו ביקש מביידן שלא להסיר את הסנקציות שהטיל ממשל טראמפ על התובעת בהאג

הקמפיין של מפלגת העבודה יתמקד בסוגיות מגדריות ● יועמ״ש משרד האוצר: בניגוד לדבריו, כ״ץ אמר לי לא לקדם את התכנית הכלכלית ● כ"ץ: עומד מאחורי דבריי ● סערה במליאה לאחר שח״כ שטרן מהליכוד תקף בנאומו את מרב מיכאלי על רקע פרשת קסטנר ● נתניהו מעריך שבחודשים הקרובים יחלו בישראל לחסן גם ילדים ● עקב הזיהום: משרד הבריאות אוסר שיווק של דגים מהים התיכון

עוד 42 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה