על יצוא הגז ממצרים וייצוא הגז מישראל למצרים

בנימין נתניהו ויובל שטייניץ בעת ביקור בסדת הקידוח לווייתן מול קיסריה. ינואר 2019 (צילום: Marc Israel Sellem/POOL)
Marc Israel Sellem/POOL
בנימין נתניהו ויובל שטייניץ בעת ביקור בסדת הקידוח לווייתן מול קיסריה. ינואר 2019

איך אפשר להסביר את האנומליה הבאה: בשבועות האחרונים צנחו מחירי הגז הנוזלי בעולם לשיא נמוך, וצפויים להשאר ברמה נמוכה גם בחודשים הקרובים. כתוצאה מכך הממשלה המצרית הקטינה את קצב הפקת הגז, והפסיקה למעשה את ייצוא הגז שלה. אז איך זה שמצרים עדיין מייבאת גז מישראל? מה ההצדקה לכך?

*  *  *

מצרים נפגעה קשות מעודפי הגז בעולם ומקריסת מחירי הגז. על פי S&P Global Platts, יצוא הגז המצרי בצורת גז נוזלי נפסק, ומאז ה-11 במרץ 2020, אף מטען של גז נוזלי לא נשלח ממפעל ההנזלה אידקו של חברת "של" במצרים, הן בגלל מחירי הגז הנמוכים, והן בגלל השפעות הקורונה.

מחירי הגז-הנוזלי צנחו בעולם לשיא נמוך, כאשר המחיר האסייתי ליחידת גז לאספקה נפל בסוף אפריל. במקביל הוקפאה ההפעלה מחדש של מפעל ההנזלה בדמיאטה לאחר שהעיסקה להפעלתו לא צלחה.

מצרים נפגעה קשות מעודפי הגז בעולם ומקריסת מחירי הגז. יצוא המצרי בצורת גז נוזלי נפסק, הן בגלל מחירי הגז הנמוכים, והן בגלל השפעות הקורונה

מצרים נמנית עם קבוצה קטנה של יצואניות גז נוזלי לאספקה מיידית שנאלצו להקטין ואף לבטל את הפקת וייצוא הגז בגלל המחירים הנמוכים. בלומברג דיווח שרוכשי גז נוזלי מחברת צ'נייר בארה"ב ביקשו לבטל לפחות 17 מטעני גז נוזלי המיועדים להטענה ביולי. המספר הכולל של המטענים המיועדים ליולי שבוטלו מכל הפרויקטים בארה"ב, עשוי להיות גבוה יותר ולהגיע לכ-35-45 מטענים לטעינת יולי.

החברות המבטלות את ההזמנות שלהן לגז עדיין משלמות את המחיר הקבוע בהסכמים, אך חוסכות את מחיר הגז ועלות ההנזלה, שלהערכתן יהיו גבוהים מהמחיר שניתן להשיג עבור הגז הנוזלי.

על פי נתוני פלאט אנליטיקס Platts Analytics, הוראת הממשלה המצרית להקטין את קצב הפקת הגז הורידה את קצב הפקת הגז המצרי לרמתו הנמוכה ביותר מזה שנתיים. נמוך בהרבה מהרמות שנראו ברבעון הרביעי של 2019.

לדברי אנליסטים של פלאט אנליטיקס, מצרים מרחיבה כעת את ההוראה שלה להקטנת קצב הפקת הגז גם לייצוא הגז הנוזלי שלה. יצוא הגז הנוזלי המצרי הצטמצם הרבה כבר ברבעון הראשון, אז נשלחו רק 6 מטענים, ירידה מ-12 מטענים בשלושת החודשים הראשונים של 2019 ומ-17 מטענים ברבעון הרביעי של 2019.

למצרים לא חסר גז, היא מוגבלת עכשיו בתפוקת הגז עקב ביקוש מקומי חלש ויכולת יצוא מוגבלת. הבעיה העיקרית היא עלות. להערכת Platts Analytics, עלויות ההפקה של גז נוזלי במפעל הנזלה באידקו הופכות את היצוא ללא כדאי במחירים הנוכחיים.

במצב הנוכחי של ביקוש מצרי מקומי חלש לגז, ויכולת יצוא מוגבלת, במצב בו מצרים הקטינה בהוראת הממשלה המצרית את קצב הפקת הגז, והפסיקה למעשה את ייצוא הגז שלה – לא ברור מה ההצדקה למצרים לייבא גז מישראל ולא ברור אם אכן מיוצא גז מישראל למצרים.

במצב הנוכחי בו מצרים הקטינה בהוראת ממשלתה את קצב הפקת הגז, והפסיקה לייצא גז – לא ברור למה למצרים לייבא גז מישראל ולא ברור אם אכן מיוצא גז מישראל למצרים

האנומליה הזו מורה על אפשרות של סעיפים סמויים בעסקת דולפינוס, והיא עלולה לעלות לישראל ביוקר. גם חברת החשמל הישראלית מעדיפה לנצל את מחירי הגז הנמוכים בעולם, לרכוש ולייבא גז נוזלי במקום לרכוש גז משדות הגז תמר ולוויתן.

המצב המוזר בו ישראל מייצאת ומייבאת גז באותו הזמן מחייב לפחות מחשבה, אם לא פעולה נמרצת להורדת מחירי הגז בארץ.

על פי הדיווחים, מפעל הנזלת הגז באידקו נפגע גם מבעיות כוח אדם הקשורות לקורונה, אילוץ שעשוי להישאר על כנו לפחות כחודשיים נוספים.

הקורונה היתה גם גורם לכך שעסקת דמיאטה, שנועדה לאפשר את הפעלתו מחדש של מתקן הנזלת הגז המושבת בדמייטה במצרים – נפלה בסוף אפריל.

במסגרת ההסכם שהושג בפברואר, הבעלות על מפעל ההנזלה בדמייטה היתה מחולקת בין "אני" ל"נטורגי", והמפעל היה אמור להתחיל לפעול מחדש עד יוני. אלא שלא הושגו אבני דרך מסוימות, והעסקה נפלה.

הקורונה מנעה מהעובדים לגשת למפעל, והעבודות להחזרת המתקן לפעילות רגילה שהיו צפויות לארוך שלושה חודשים, לא בוצעו, ולא ניתן היה לעמוד במועד האחרון לחידוש הפעילות במפעל ביוני.

נטורגי הודיעה כי תמשיך בתביעתה לפיצוי של מיליארד דולר מממשלת מצרים הנובעת מפסק בוררות בבנק העולמי בענין הסטת גז שהיה מיועד לדמיאטה לשוק המקומי במצרים ב- 2012, מה שהביא להשבתת המפעל.

גם חברת החשמל הישראלית מעדיפה לנצל את מחירי הגז הנמוכים בעולם לרכישה וייבוא גז נוזלי במקום לרכוש גז מלוויתן ותמר. המצב המוזר בו ישראל מייצאת ומייבאת גז בו זמנית מחייב פעולה להורדת מחירי הגז בארץ

תשלום פסק הבוררות הכולל של שני מיליארד דולר ("אני" קבלה את מיליארד דולר האחרים), היה חלק מהעסקה שהושגה בפברואר על ידי כל הצדדים. עכשיו, הירידה המשמעותית בשווי המפעל עקב ירידת מחירי הגז, הביאה לכך שפסק הבוררות, שלא פוחת בערכו, נחשב כשווה יותר מהנכסים עצמם.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 683 מילים
סגירה