בקצה החמור של הסקאלה, הנזק הכלכלי של משבר הקורונה צפוי לדרדר עשרות אלפי אזרחים ועסקים בארץ למצב שבו לא יוכלו לשרת את החובות שלהם. השם המשפטי של המצב הזה – הידוע גם בשם העממי "פשיטת רגל" – הוא חדלות פירעון, ובמשרד המשפטים צופים זינוק שנתי של 35% בפתיחת התיקים האלה.

בתקופת השבתת המשק, כונס הנכסים הרשמי במשרד המשפטים חווה ירידה תלולה בבקשות לתיקי חדלות פירעון. בסביבות 200 תיקים לשבוע, ולעתים הרבה פחות מזה, לעומת קצב שבועי של 500 ויותר בתקופה שלפני כן. עכשיו מצפים שם לנחשול הכואב שצובר תאוצה ואולי מתמהמה, אך צפוי להכות במלוא העוצמה, כאשר את הבקשות לפתיחת התיק יגישו הנושים או החייבים בעצמם.

במשרד המשפטים מגבשים בימים אלה מתווה שאמור להקל על ההתמודדות עם מבול התיקים. התיקון לחוק, שיפורסם להערות ציבור בימים הקרובים, יאפשר הקפאת הליכים אוטומטית ל-2-3 חודשים גם בלי צו פתיחת הליכים.

גורם במשרד המשפטים אומר שזה ייתן לחייבים "זמן להתארגן ולהביא לאישור הנושים הסדר חוב, גם בסיוע של מגשר שימונה ויסייע בכך". אותו גורם מסביר את הירידה בפתיחת התיקים בחודשי הקורונה, בחוסר האפשרות של החייבים והנושים לפנות למשרדי עורכי דין, וכן בהקפאת הפעילות בסיוע המשפטי.

לדבריו, "מטבעם, הליכי חדלות פירעון לוקחים זמן. קודם תנסה לנצל יתרות נזילות, או שתפנה לקבל אשראי בתקווה להסתדר איתו. ורק אחר כך, אם לא הצלחת להישאר עם הראש מעל המים, תפנה לחדלות פירעון. ולכן, בכל מקרה את תוצאות הגל הזה נראה רק בעוד מספר חודשים. לפעמים זה גם לוקח שנים".

"הליכי פשיטת רגל לוקחים זמן. קודם תנסה לנצל יתרות נזילות או שתפנה לקבל אשראי. רק אחר כך, אם לא הצלחת להישאר עם הראש מעל המים, תפנה לחדלות פירעון. את תוצאות הגל הזה נראה רק בעוד מספר חודשים"

לצד האגף לייעוץ וחקיקה במשרד, מי שמעורבת בתהליך הזה היא סיגל יעקבי, מ"מ מנכ"ל משרד המשפטים, שמתמחה בתחום בהיותה הכונס הרשמי. לתפקיד הזה היא גם תחזור בקרוב, כאשר ימונה מנכ"ל קבוע למשרד.

הכרזה ממשלתית על הקורונה כאסון טבע יכלה למנוע או לפחות לשכך את הנפילה של רבים, אבל זה לא קרה. גם התקווה להשתחרר מחלק מההתחייבויות החוזיות על בסיס הטענה של כוח עליון כנראה תכזיב, כפי שמעריך אותו גורם.

לדבריו, "יש צוות של משרד המשפטים שעוסק גם בהשפעות החוזיות של המשבר. הכרה בכוח עליון אכן תשחרר אותך מחוזה שכירות לקניון, למשל, ותמנע חדלות פירעון. אבל על פי רוב, החובות הם לגורמים רבים, ולא רק בגלל חוזה מסוים שהופר. בפסיקה שהייתה לאחרונה בהקשר הזה נקבע שאין כוח עליון, ובאחרת הייתה ציפייה שיבואו לקראת הצד המפר ויתחשבו בו. בכל מקרה, הדוקטרינה של כוח עליון במשפט הישראלי מצומצמת, אז קשה לראות שיכירו בזה".

הכרזה ממשלתית על הקורונה כאסון טבע יכלה למנוע או לפחות לשכך את הנפילה של רבים, אך זה לא קרה. גם התקווה להשתחרר מחלק מההתחייבויות החוזיות על בסיס הטענה של כוח עליון כנראה תכזיב

לדבריו, המתווה שמתגבש עכשיו לא נועד רק להקל על העומס בבתי המשפט, אלא כדי לאפשר את עצם קיום ההליך נוכח ההצפה בפניות, שתקרה בוודאות.

"זו לא תפיסה שנועדה לעשות חיים מערכתיים יותר קלים, אלא לאפשר להסדרים לקרות לפני הפנייה לחדלות פירעון, שגם ככה לוקחת שנים. הסדר מצריך תגובה מידית, בטח כאשר מדובר בהקפאת הליכים בחברות, ולכן זו לא שאלה של חיסכון במשאבים, אלא בגלל שהעומס עלול לסכל את ההליך", הוא מסביר.

את התהליך של חדלות פירעון יכולים להתניע נושים. במקרה שמדובר בעסק, הם יכולים לתבוע את החוב בהוצאה לפועל ולהפעיל עיקולים על נכסים שונים כמו מלאים, מכוניות, חשבונות בנק או מקרקעין. אפשר גם לנסות להשקיע כסף בחקירה, כדי לגלות איזה לקוחות חייבים כסף לאותו עסק, ולהפעיל עיקול על הכספים האלה שאמורים להגיע ממקום אחר (עיקול צד ג').

הדבר הנוסף שאפשר לעשות הוא להגיש בקשה לפירוק, והמפרק הוא זה שיגבה את החובות עבור הנושים. את הבקשה הזו אפשר להסביר בידיעה על כך שאותו עסק הבריח נכסים למקורביו רגע לפני ההסתבכות (דיספוזיציות), או שהעדיף נושים מסוימים על פני אחרים, ושילם דווקא להם את החוב כדי לחסום את אפשרות לעיקול.

במקרה של פירוק, ניתן להחזיר מתנות כאלה אפילו אם ניתנו שנים לפני ההסתבכות, ואת העדפות הנושים אפשר לבטל 3 חודשים לאחור. אחת הדוגמאות הבולטות בשנים האחרונות לטענות כאלה על הברחת נכסים, היתה בהתחקות אחר נכסיו של אליעזר פישמן באירופה.

"אם אתה יודע שהחייב העביר את הנכסים או המתנות למי שהוא חפץ ביקרו, אתה חייב להזדרז ולהגיש בקשה לפירוק כדי לתפוס את העבירות האלה בתוך שלושה חודשים. כי אם הגשת את הבקשה ותקופת הייחוס לאחור לא מכניסה את הדיספוזיציה, אתה לא יכול לעשות עם זה כלום", אומר לזמן ישראל עו"ד עופר פרץ, המתמחה בחדלות פירעון ופועל באזור חיפה.

"למפרק יש המון סמכויות לערוך בדיקות גם כשאין נכסים. לפעמים אפשר להוציא סכום משמעותי, במיוחד אחרי חוק חדלות פירעון החדש שנכנס לתוקף בספטמבר. הוא יצר מנגנון שמקל את האפשרות לחייב גם את נושאי המשרה לפצות את קופת הפירוק, אם נמצא שהייתה התנהלות לא תקינה", מוסיף פרץ.

עו"ד עופר פרץ (צילום: קובי דוברז)

"לפני כמה ימים הגשתי בקשת פירוק, ואחרי בדיקה חשבונאית מצאו שהעסק מכר ברגע האחרון את הסחורה בעלות נמוכה מהשווי. ואז בעצם המסקנה היא שהוא לא רשם חלק מהמכירות או שפשוט הבריח סחורה. אז חישבו את הפער ודרשו מבעל המניות להחזיר את הכסף.

"יש כל מני אפשרויות להחזיר את הכסף, אם אתה יודע שההתנהלות הייתה שערורייתית ברגע של ההסתבכות, דיספוזיציות, הברחות, הענקות, העדפות נושים, רישומים כוזבים ועוד.

"החוק החדש מסמן חוסר תום לב במצב שבו החייב או החברה או נושא המשרה ביצע עסקאות משמעותיות, תוך שבאותו זמן היה עליו לדעת שלא יוכל לפרוע את כלל חובותיו. זה משהו שמאפשר לחייב אותו בפיצויים לקופת הנושים".

הפגנת אנשי התרבות שנפגעו ממשבר הקורונה (צילום: Miriam Alster/Flash90)

לחתור להסדר בלי פשיטת רגל

במקרה ההפוך, גם הצד שחייב את הכספים יכול ליזום בקשה לצו פתיחת הליכים, במה שפעם נקרא "צו כינוס". את הבקשה מגיש האדם הפרטי או החברה לכונס הרשמי, מתאר את סיפור ההסתבכות ומוסיף את רשימת הנכסים.

אבל לפני שפונים לפירוק, יש גם אפשרות לחתור להסדר מול הנושים, וכך אפשר להמשיך לנהל עסקים אחרים במקביל, בלי אות הקין של פשיטת רגל.

לפי עו"ד פרץ, יותר ויותר חייבים יעדיפו כעת לפנות לנתיב הזה: "חוץ מהבקשה לפירוק בדרך המלך, יש הליך אטרקטיבי ואני רואה שהוא צובר תאוצה – הצעת הסדר. בחוק הישן היית צריך להציע לנושים מינימום 30% מהחובות, ובחוק החדש אין מינימום. זה אומר שאין פשיטת רגל וצו פתיחת פתיחת הליכים, אין את הכתם והסטיגמה שכורכים בהליך הארוך הזה, אלא משהו מהיר יותר.

"לקחו את המנגנון שקיים להצעת הסדר בפשיטת רגל, ומאפשרים לך לקפוץ ישר לתוך ההסדר. זה מהיר ויעיל יותר ואתה לא נכנס לחקירות ובדיקות, אבל בדרך כלל תשלם יותר. זה נועד לאנשים שרוצים לסיים את העניין מהר יותר.

"אני עושה סימולציה לכמה ישלם החייב בהליך של פשיטת רגל, לפי מצב החייב, כושר השתכרות, פוטנציאל ההכנסות, היקף הנכסים והרכב התא המשפחתי. למספר שאני מגיע אליו מוסיפים עוד קצת, ואת זה מציעים להסדר".

"ההסדר יחסוך המתנה של שנה לדיון הראשון, ומאז מתקבלת תכנית שיקום לשלוש שנים, כך שההסדר אמור להעריך מראש כמה ישלם החייב בהליך הרגיל.

"כך למשל, אפשר לקחת את שווי הבית (אם יש), ולהפחית ממנו את המשכנתה שצריך לפרוע ואת החלק של בת או בן הזוג. מהסכום הזה צריך להפחית גם סכום השווה לשכר דירה של 4 שנים לפחות שבהן החייב יכול לגור בבית, והסכום שנשאר משווי הבית עובר לנושים.

"את הסכום הזה אפשר להציע מראש לנושים בהסדר, ובשביל זה צריך להוסיף עליו עוד קצת כדי שיסכימו, וכך הבית נשאר אצל החייב והוא לא פושט רגל.

"אני אומר לנושים: 'במקום שתקבלו רבע מיליון שקל עוד ארבע שנים, אני אתן לכם היום 280 אלף', מגדיל ומקדים, וככה קופצים ישר לתוך ההסדר. אם הם לא מסכימים, האוטומטיות של כישלון ההסדר זה פשיטת רגל", אומר עו"ד פרץ.

ישיבתה הראשונה של "ממשלת החירום" המנופחת שהוקמה כדי להיאבק במשבר (צילום: ALEX KOLOMOISKY/POOL)

רבבות יאבדו את הבית

אלא שלדבריו, חוק חדלות פירעון החדש אולי ייעל את התהליך כולו, אבל ביטל את ההגנה שהייתה על דירת המגורים, שאם הייתה רשומה בטאבו, נחשבה בחוק הישן לנכס "תפוס" שאי אפשר לממש בכוח. לכן, הוא מציע חקיקה מיוחדת שתשאיר את ההגנה על הבית במיוחד לעסקים וחייבים שנקלעו למשבר בגלל נזקי קורונה.

"יכול להיות פה מצב שרבבות אנשים יאבדו את הבית שלהם. אם אנחנו צופים הרבה בקשות כאלה, ויש צפי כזה, צריך לצבוע את כל אותם מגזרים שנפגעו בצורה ישירה מהמשבר, ולהתייחס אליהם אחרת בחקיקה שונה ונפרדת.

"זה מה שהיה בשנות ה-80 כאשר המגזר החקלאי עמד בפני קריסה וחוקקו את חוק הסדר חובות המושבים (חוק גל, שאליו נלווה גם הסדר חובות הקיבוצים, ע.ש.). ההתייחסות אליהם הפכה מכלכלית, לכזו שלוקחת בחשבון שיקולים לאומיים. כך יצרו מנגנון שלם מיוחד להם. היה משקם שנתן פסקי דין, ומינהלת שמקבילה להוצאה לפועל, ושם עשו את ההסדרים.

"הדבר הכי משמעותי שקבעו אז, הוא שלא משנה מה גודל החוב, לא ניתן לממש בתי מגורים. לממש בתי קיבוצים הייתה בעיה בפני עצמה, אבל היו גם מושבים, וכך מחקו שם 20 ומשהו מיליארד שקל.

"המצב כיום חמור יותר, הרי למגזר החקלאי חוקקו את החוק הזה אחרי שהסתבך לא ממכת טבע, אלא מספקולציות בשוק ההון. פה אנחנו מדברים על עסקים שנאסר עליהם בצו לפתוח, ואפשר לבחון את זה בקלות דרך המכשיר של רשויות המס: מה דיווחת בחודשים האלה ביחס למחזורים קודמים. לא בעיה לבדוק את זה.

"אפשר לסמן ענפים שלמים כמו מסעדנות, ספרות, טיפוח ובילוי. אם הם סגרו, ולא היו להם חסכונות, והם נקלעו לחדלות פירעון, למה לקחת להם את הבית?"

"פה אנו מדברים על עסקים שנאסר עליהם בצו לפתוח, בענפים שלמים כמו מסעדנות, ספרות, טיפוח ובילוי. אם הם סגרו ולא היו להם חסכונות, והם נקלעו לחדלות פירעון, למה לקחת להם את הבית?"

"הליך פשיטת רגל יעיל, מהיר, ברור וודאי, כשבתוך שנה מגיעים לדיון ואפשר למחוק חובות. זה לא הליך כואב, אפשר לעבור אותו בשלום, הוא פרו-שיקומי, אבל הבעיה היא דירת המגורים שהחוק החדש כרסם בהגנה עליה. אני רואה כאן 100 אלף בקשות לחדלות פירעון, ורבבות אנשים שעלולים לאבד את הבית".

משבר הקורונה: תחנת הרכבת החדשה בירושלים שוממת (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

להחזיר את ההגנה על הבית בתיקון לחוק

"לדעתי, אפשר לפתור את הבעיה הזו בחקיקה נפרדת כמו חוק גל או תיקון לחוק חדלות פירעון. לקבוע קריטריונים מסוימים שלפיהם דירת המגורים תזכה להגנה.

משרד המשפטים רוצה לעשות עיכוב הליכים גורף לשלושה חודשים, מעין 'פוס' שיאפשר לחייב להתארגן, איש לא יוכל לתבוע אותך או להגיש תיק להוצאה לפועל והבנק לא יוכל להגביל אותך. בזמן הזה אפשר לבדוק היתכנות להסדר ואולי גם לעשות שינוי בעסק ולהתייעל, אך מי שלא יגיע להסדר ילך לחדלות פירעון ואז השאלה היא מה יקרה עם הבית, אין הגנה וזו הבעיה".

החוק החדש תחם את כל התהליך לארבע שנים, וקבע שהחייב צריך לקבל דיור חלופי לארבע שנים לפחות, במצב שיש לו בית שהולך למימוש. משך הזמן של הדיור החלופי תלוי במצב החייב וכושר ההשתכרות שלו, ולעתים בית המשפט יכול לקבוע שהוא זכאי לו לכל החיים, ורק במקרה הזה, אם יש דירת מגורים שרשומה על שמו, היא תישאר בידיו בכל מצב. עו"ד פרץ חושב שאפשר להגן על הבתים בעזרת מהלך דומה לחוק ההסדרים, ולגייס את התמיכה הפוליטית הדרושה לכך.

"על חוק גל הייתה ביקורת, הוא קרע את החברה, והוא עבר כי למגזר הזה היה לובי פוליטי חוצה מפלגות, מהליכוד, ש"ס, וכמובן מרצ והעבודה. כשלובי חוצה מפלגות רוצה הוא יכול להעביר חקיקה של מחיקת חובות בהיקף של 20 מיליארד שקל, והיום צריך לעשות אותו דבר. לא למחוק את כל החובות אבל להגן על הבית. אל תזרקו אותם לרחוב, זו קטסטרופה שהמדינה לא תוכל להרשות לעצמה".

משבר הקורונה: טיסת ישראייר בין תל אביב לאילת (צילום: Yossi Zeliger/Flash90)

במקום לחפש הלוואות, עדיך לפשוט רגל

עסקים רבים נפלו מחוץ למעגל הזכאות להלוואות בערבות מדינה, בגלל שהיו להם חריגות קטנות בהיסטוריית האשראי, אף שמדובר בחלק שגרתי ממהלך חייו של כל כמעט כל עסק. כך שרבים פנו להלוואות חוץ בנקאיות.

חברות האשראי החוץ בנקאי הגדולות עובדות בשיטה הרגילה של גביית חובות בהוצאה לפועל, אך מי שהחוב שלו התגלגל לגורמים אחרים, או שמראש הצליח לקבל את ההלוואה רק מהם, ייאלץ להתמודד עם הגבייה בשיטה העבריינית.

המסקנה של עו"ד פרץ היא שעדיף ללכת להסדר או לחדלות פירעון, ולא לפנות לגורמים החוץ בנקאיים. והכוונה כאן היא לא לחברות אשראי גדולות ומוכרות, אלא למלווים שפועלים מתחת לרדאר.

"מי שלא מקבל את ההלוואה מהמדינה או מהחברות החוץ בנקאיות הולך לחבר'ה האלה ברחוב. זה אף פעם לא נגמר טוב. הריביות הן כאלה שמראש אי אפשר לעמוד בהן, והם בונים את ההלוואות ככה שהלקוח לא מבין כמה הוא צפוי לשלם.

"המטרה היא שלא תוכל לעמוד בהלוואה, כדי שיהיה אפשר להעמיס עליך את הריביות ולבסוף גם לקחת את הנכס המשועבד. זה רק מגדיל את הצרה ומסבך את החייב עם אנשים שיגבו את החוב בדרכים לא קונבנציונליות. יש לי לקוחות שמשפחות פשע מתייצבות אצלם יום יום, והמשטרה לא יודעת להתמודד עם הדבר הזה. אין לה את הכלים, והיא לא יכולה להתחקות אחריהן.

"זה רק מסבך את החייב עם אנשים שיגבו את החוב בדרכים לא קונבנציונליות. יש לי לקוחות שמשפחות פשע מתייצבות אצלם יום יום והמשטרה לא יודעת להתמודד עם זה. אין לה את הכלים והיא לא יכולה להתחקות אחריהן"

"אלה אנשים שמגיעים אליך הביתה, מאיימים עליך, ומפחידים אותך ואת הסובבים אותך. זה עולם שאיש לא רוצה להיות בו. זה לא מה שיפתור לאנשים את הצרות, אלא להפך, יסבך להם את החיים עוד יותר. לעומת זאת, חדלות פירעון זו פריבילגיה, זה תהליך סוציאלי מתוקן, תבואו לפה אל תלכו לשם".

אפקט הקורונה: המרחבים הציבוריים מתעוררים, אבל המשבר רחוק מלהסתיים (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)