בנימין נתניהו. מאי 2020 (צילום: Flash90)
Flash90

בניגוד לטענת נתניהו, רוב העם לא איתו

סקרים שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה מגלים כי האמון בבית המשפט העליון גדול כמעט פי שניים מהאמון שנותנים האזרחים בכנסת ובממשלה ● אפילו במחנה הימין, כמעט מחצית המצביעים תומכים דווקא בחיזוק מערכת המשפט ● כדאי לזכור את זה בפעם הבאה שנתניהו ותומכיו מכריזים כי "לפחות חצי מהעם חושב שתופרים פה ראש ממשלה" ● פרשנות

אחד ממהלכי התעמולה המוצלחים של בנימין נתניהו הוא הקמפיין לשכנוע הציבור בכך שרוב העם תומך בו, ושהתמיכה הזאת מעידה על קבלת טענתו שהתיק הפלילי נגדו תפור. המציאות, כרגיל אצל נתניהו, מורכבת יותר. למרות מסע השיסוי האגרסיבי של ראש הממשלה ותומכיו נגד מערכת שלטון החוק, ולמרות הירידה באמון בבית המשפט העליון, רוב מובהק מהישראלים עדיין תומך במערכות החקירה, התביעה והמשפט.

בפתח נאום הבלהות שנשא השבוע בבית המשפט המחוזי בירושלים, אמר נתניהו כי מה שעומד על הפרק הוא "ניסיון לסכל את רצון העם: להפיל אותי ואת מחנה הימין". לכל אורך הנאום ניסה נתניהו לשכנע כי התיקים נגדו תפורים, ולכך הצמיד את תוצאות הבחירות. לטענתו, העובדה שמספר מצביעי הליכוד גדל לאחר הגשת כתב האישום נגדו, היא "הבעת אי אמון עצומה" באנשי שלטון החוק.

נאמנו של נתניהו שמעון ריקלין היה מפורש יותר. כמה ימים לאחר ההחלטה על הגשת כתב האישום, הוא אמר בתוכנית פגוש את העיתונות, כי "ברור שלפחות חצי מהעם חושב שתופרים פה ראש ממשלה". טענה דומה השמיע מיקי זוהר לאחר בחירות אפריל שנה שעברה, כשאמר כי תוצאות הבחירות הן עדות לכך שהציבור לא חושב שהתיקים נגד נתניהו חמורים.

ההסתמכות על תוצאות הבחירות כזיכוי מכתב האישום החמור נגד ראש הממשלה זכתה להתייחסויות רבות. טענת נגד מרכזית ראשונה היא שבמשפט הפלילי לא העם מכריע אלא בית המשפט. טענה שנייה היא שבניגוד לדברי נתניהו, רוב העם לא איתו, ותוכיח העובדה שבלוק הימין לא הצליח לזכות ברוב בשלוש מערכות בחירות האחרונות.

הבעיה בטענה השנייה היא האשרור המובלע לטענת נתניהו, כי כמעט חצי עם – 58 מנדטים – תומך בקמפיין המסוכן שלו נגד רשויות החוק. זאת אינה המציאות: גם בימין ישנם רבים שאינם קונים את תיאוריית הרדיפה המשפטית-פוליטית, והצבעתם למפלגות שהצהירו לו נאמנות נובעת משיקולים אידיאולוגיים. אחד השיקולים הבולטים בבחירות האחרונות היה תמיכה חזקה במהלך הסיפוח המובטח.

מגמת שיפור בלגיטימיות

כלי התקשורת ממעטים בחודשים האחרונים לפרסם סקרים על עמדות הציבור ביחס לתיקי נתניהו, אך סדרת הסקרים החודשיים "מדד הקול הישראלי", של מרכז גוטמן במכון הישראלי לדמוקרטיה, מציירת תמונה מפורטת למדי. שלושה סקרים, שנערכו בסוף ספטמבר האחרון, בסוף נובמבר ובסוף פברואר השנה, מצביעים על מגמת שיפור בלגיטימיות הציבורית של נתניהו, אך גם בשיאו, רוב העם אינו מגבה את קמפיין הרדיפה שלו.

בתחילת אוקטובר התפרסם סקר שנערך כשבוע לאחר הבחירות השניות מתוך שלוש. נתניהו היה אז נאשם בכפוף לשימוע, ו-54.5% מהנשאלים בסקר – בהם 27.5% מהנשאלים מצביעי הימין – השיבו כי הם בטוחים או חושבים שמצבו המשפטי המסובך מחייב אותו להתפטר באופן מיידי מראשות הליכוד.

בתחילת אוקטובר התפרסם סקר שנערך כשבוע לאחר הבחירות השניות. נתניהו היה אז נאשם בכפוף לשימוע, ו-54.5% מהנשאלים בסקר השיבו כי הם בטוחים או חושבים שמצבו המשפטי המסובך מחייב אותו להתפטר

מנגד, קצת פחות מ-37% מכלל הנשאלים השיבו כי הם בטוחים או חושבים שאינו צריך עדיין להתפטר. בקרב מצביעי הימין הסכימו עם עמדה זאת 62.6% מהנשאלים. אפשר להניח שחלקם השיבו כך משום שהחוק היבש מאפשר לראש ממשלה נאשם להמשיך לכהן, ולא בגלל חוסר אמון במערכת אכיפת החוק, ובכל מקרה נותר מיעוט גדול בימין שסבר שנתניהו אינו יכול להמשיך.

השאלה מה יחשבו אם יוגש לבסוף כתב אישום סופי – מה שקרה חודשיים לאחר מכן – הניבה תוצאות גרועות בהרבה לנתניהו: 66% מכלל הנשאלים השיבו כי הם בטוחים או חושבים כי הוא יהיה חייב להתפטר, לעומת 24.6% בלבד שחשבו או היו בטוחים שעליו להישאר.

גם בקרב מצביעי הימין התקבל רוב נגד נתניהו, אם כי קטן בהרבה. 48.5% מהם השיבו כי הם בטוחים או חושבים שיהיה עליו להתפטר ברגע שיוגש כתב אישום סופי, לעומת 41.5% שחשבו או היו בטוחים כי עליו להישאר. גם כאן סביר להניח, כי גם בקרב התומכים בהישארותו ישנם כאלה שהסתמכו על לשון החוק המאפשרת זאת או על שיקולים אידיאולוגיים, ולא על הסכמתם עם קמפיין הרדיפה.

אביחי מנדלבליט ובנימין נתניהו (צילום: Marc Israel Sellem/POOL/FLASH90)
אביחי מנדלבליט ובנימין נתניהו (צילום: Marc Israel Sellem/POOL/FLASH90)

חודשיים לאחר מכן התפרסם סקר שנערך ביומיים שלאחר החלטת היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, להגיש את כתב האישום נגד נתניהו. 59% מהנשאלים השיבו אז כי נתניהו אינו יכול להישאר בתפקידו במקביל לניהול המשפט – 34.8% תמכו בפרישה מוחלטת שלו, 16.3% בנבצרות שתאפשר לו לחזור אם יזוכה, ו-7.8% בביטול המשפט בתמורה לפרישתו מהפוליטיקה.

מנגד, 32.2% בלבד השיבו כי עליו להמשיך לכהן למרות כתב האישום. הקבוצה הזאת מורכבת מ-17.2% מהנשאלים שסברו כי הוא יכול להמשיך לכהן במקביל למשפט, ומ-15% שסברו כי יש לדחות את העמדתו לדין כל עוד הוא מכהן בתפקיד.

כיומיים שלאחר החלטת היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, להגיש את כתב האישום נגד נתניהו, השיבו 59% מהנשאלים בסקר כי נתניהו אינו יכול להישאר בתפקידו במקביל לניהול המשפט

הסקר לא כלל פילוח לפי הצבעה למפלגות או לגושים, אך הנתונים מחייבים להסיק שכשליש ממצביעי הימין חשבו שעליו לפרוש.

הסקר נתן לכך ביטוי מפורש. רק 36.7% מהנשאלים הסכימו עם טענת נתניהו לתהליך "מזוהם" שנועד להפילו מהשלטון (21% היו בטוחים בכך, 15.7% חשבו שזה נכון). לעומתם, 52% השיבו כי אינם קונים את טענות הרדיפה , ו-11.7% לא השיבו לשאלה.

בסקר שפורסם בסוף פברואר השנה, שבוע לפני הבחירות ולאחר חודשים ארוכים של כתישה תעמולתית של נתניהו, הנתונים השתפרו לטובתו משמעותית, אך עדיין לא התגבש רוב התומך בממשלה בראשות נאשם בפלילים.

בסקר שפורסם בסוף פברואר, שבוע לפני הבחירות ולאחר חודשים ארוכים של כתישה תעמולתית של נתניהו, הנתונים השתפרו לטובתו משמעותית, אך עדיין לא התגבש רוב התומך בממשלה בראשות נאשם בפלילים

44.4% מהנשאלים, המייצגים כ-53 מנדטים, השיבו כי היו רוצים שלאחר בחירות מרץ תקום ממשלה בראשות נתניהו, לעומת 41.2% שהעדיפו ממשלה בראשות גנץ. 14.4% העדיפו ראש ממשלה אחר או לא השיבו. הסקר לא כלל התפלגות התשובות לפי עמדות פוליטיות.

חברי הכנסת של הרשימה המשותפת (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)
חברי הכנסת של הרשימה המשותפת (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

אלה נתונים שיש לקרוא בזהירות. בזמן עריכת הסקר התנהל במלוא העוצמה קמפיין "ביבי או טיבי", שאילץ את כחול לבן לפסול פומבית הקמת ממשלת מיעוט בתמיכת הרשימה המשותפת. כפועל יוצא, ולנוכח הרוב הברור של הימין בקרב היהודים, הבינו גם רבים ממצביעי כחול לבן כי ממשלת אחדות תיתכן רק בראשות נתניהו, ולכן ייתכן שחלקם תמכו בברירת המחדל.

חיזוק לכך ניתן בשאלה אחרת בסקר, על הערכות הנשאלים בנוגע לממשלה שתקום לאחר הבחירות. 30.4% מהם העריכו כי גם לאחר הבחירות השלישיות לא תוקם כל ממשלה ולא יהיה מנוס מהליכה לבחירות נוספות. כך או אחרת, גם אם מייחסים את כל התומכים בממשלה בראשות נתניהו לימין, עדיין מדובר בתמיכה נמוכה מזו שקיבל גוש הימין כולו בבחירות.

67% סבורים שיש לחזק את מערכת המשפט

מדד הדמוקרטיה ל-2019 מציג את הסיפור מהכיוון ההפוך. האמון בבית המשפט העליון (55%) גדול כמעט פי שניים מהאמון שנותנים האזרחים בכנסת והממשלה, וכמעט פי חמישה מהאמון במפלגות.

נתון עדכני יותר סיפק  לפני יומיים (שני) ארגון "זולת", שבראשו עומדת יו"ר מרצ לשעבר זהבה גלאון. על פי סקר שערך המכון, 67% מהישראלים סבורים שיש לחזק את מערכת המשפט ורק 33% סבורים שיש להגביל אותה. בקרב מצביעי הימין ישנו רוב של 57% המבקשים להגביל את מערכת המשפט, אך מולם ניצב מיעוט גדול של 43% מאנשי הימין התומכים בחיזוקה.

67% סבורים שיש לחזק את מערכת המשפט ורק 33% סבורים שיש להגבילה. בקרב מצביעי הימין ישנו רוב של 57% המבקשים להגביל את מערכת המשפט, אך מולם ניצב מיעוט גדול של 43% מאנשי הימין התומכים בחיזוקה

את הנתונים הללו צריך לזכור בפעם הבאה שבנימין נתניהו מנסה לשכנע שלפחות חצי מהציבור הישראלי תומך בטענותיו נגד מערכת המשפט. למזלה של החברה הישראלית, מתקיים בה רוב יציב של כשני שלישים התומך בדמוקרטיה, על המוסדות ההכרחיים לה, למרות פועלו את אשף התעמולה מבלפור. יש בסיס לתקווה שכך יהיה גם כשיסתיים משפטו.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
6
נו באמת המכון הישראלי לדמוקרטיה ממש אובייקטיבי , גוף פוליטי של שמאל קיצוני במסווה של ביקורת שלטונית , כהרגלם של החזירים האדומים לדורותיהם. לא רק שרוב העם איתו אלא הרוב המוחלט בפער ניכר ... המשך קריאה

נו באמת המכון הישראלי לדמוקרטיה ממש אובייקטיבי , גוף פוליטי של שמאל קיצוני במסווה של ביקורת שלטונית , כהרגלם של החזירים האדומים לדורותיהם.
לא רק שרוב העם איתו אלא הרוב המוחלט בפער ניכר , אלא שכאשר מצרפים את אוייבי ישראל מהרשימה המשותפת להם יש 15 מנדטים כאשר הם אומרים שהפלת נתניהו היא אינטרס לאומי עבור הפלסטינים ואותם אתם מכלילים בסקר שלכם , אין גבול לצביעות לשקר ולטמטום …. טוב שאתם לא מצרפים את עזה והחמאס לסקר שלכם חבורה של נאצים כלבים

לא שכנעתם אותי שאתם אובייקטיביים.. איפה הנתונים על האמון במערכת המשפט שעליהם הצהרתם בכותרת? איפה גרף השינוי בתמיכה בנתניהו במהלך 3 מערכות הבחירות האחרונות? האם יש יותר תמיכה מסיבוב לסיב... המשך קריאה

לא שכנעתם אותי שאתם אובייקטיביים.. איפה הנתונים על האמון במערכת המשפט שעליהם הצהרתם בכותרת? איפה גרף השינוי בתמיכה בנתניהו במהלך 3 מערכות הבחירות האחרונות? האם יש יותר תמיכה מסיבוב לסיבוב? ממתין לתשובה

כל העם בעד "שילטון החוק" וזה כולל את נתניהו עצמו ובני משפחתו. אם כך, על מה הקונפליקט בין הצדדים? רוב העם היהודי רוצה "שילטון החוק" שיתנהל ע"י אנשים ישרים והגונים. כאלו שפועלים למען העם... המשך קריאה

כל העם בעד "שילטון החוק" וזה כולל את נתניהו עצמו ובני משפחתו. אם כך, על מה הקונפליקט בין הצדדים?
רוב העם היהודי רוצה "שילטון החוק" שיתנהל ע"י אנשים ישרים והגונים. כאלו שפועלים למען העם היהודי ומדינת ישראל, ולא אנשים המייצגים מיעוט אנטישמי ואנטיציוני, שנתמך ע"י ממדינות זרות במטרה ברורה לחסל את התרבות היהודית.
כשמוסד הגון רוצה להציג מגמות אמיתיות, הוא לא משתמש במושג "ימין" כמייצג את המתנגדים ל"שילטון החוק" הקיים בישראל, שהרי גם "נסיכי הליכוד" (בני בגין, דן מרידור, רוני מילוא, אביגדור ליברמן, ראובן רבלין, ציפי לבני ועוד) אמורים להיות כלולים ב"ימין", אך ידוע לכולנו שאין בינם לאנשי מר"ץ כל הבדל, והם רחוקים לחלוטין מהדתיים שמתנגדים ל"שילטון החוק" האנרכיסטי שאינם סולדים ממעשי פשע נגד העם היהודי ומדינת יישראל.
וכשמתארים את תומכי "שילטון החוק" הקיים, וכוללים את האויב הערבי, כדי "ליצור" את השקר של "חצי העם", אזי רק אדם לא ראוי מתעלם מכך שהערבים יותר מתאימים לחרדים מאשר לאנשי מר"ץ, ואם הם לא היו אויבי המדינה, הם היו בראש המתנגדים ל"שילטון החוק" הליברלי, שפועל גם נגד הערכים המסורתיים שלהם.
המחלוקת היא בין העם היהודי – המתנגד לאנטישמים המשתמשים בכוח "שילטון החוק'" כדי לחסל פוליטיקאים (נתניהו) שאינם סרים למרותם (ב"טובות" כמו במקרה של רבלין, או "ברעות" כמו במקרה של אריק שרון וחיים רמון) לבין אנשי אג'נדה של אנרכיסטים חסרי ערכים, מוסר ונאמנות למשפחה, לעם ולמדינה.
אין פלא שארגונים ומוסדות עתירי משרות מתגמלות מאד באמצעות הון כלכלי עצום המגובה באנטישמים גזענים מחו"ל, הפועלים במדינת ישראל כדי להרוס את המדינה מבפנים, מבצעים סקרים שקריים, כדי להסית את "האידיוטים השימושיים" כנגד "הפשיסטים" הרעים.

עוד 1,114 מילים ו-6 תגובות
סגירה