אחד ממהלכי התעמולה המוצלחים של בנימין נתניהו הוא הקמפיין לשכנוע הציבור בכך שרוב העם תומך בו, ושהתמיכה הזאת מעידה על קבלת טענתו שהתיק הפלילי נגדו תפור. המציאות, כרגיל אצל נתניהו, מורכבת יותר. למרות מסע השיסוי האגרסיבי של ראש הממשלה ותומכיו נגד מערכת שלטון החוק, ולמרות הירידה באמון בבית המשפט העליון, רוב מובהק מהישראלים עדיין תומך במערכות החקירה, התביעה והמשפט.

בפתח נאום הבלהות שנשא השבוע בבית המשפט המחוזי בירושלים, אמר נתניהו כי מה שעומד על הפרק הוא "ניסיון לסכל את רצון העם: להפיל אותי ואת מחנה הימין". לכל אורך הנאום ניסה נתניהו לשכנע כי התיקים נגדו תפורים, ולכך הצמיד את תוצאות הבחירות. לטענתו, העובדה שמספר מצביעי הליכוד גדל לאחר הגשת כתב האישום נגדו, היא "הבעת אי אמון עצומה" באנשי שלטון החוק.

נאמנו של נתניהו שמעון ריקלין היה מפורש יותר. כמה ימים לאחר ההחלטה על הגשת כתב האישום, הוא אמר בתוכנית פגוש את העיתונות, כי "ברור שלפחות חצי מהעם חושב שתופרים פה ראש ממשלה". טענה דומה השמיע מיקי זוהר לאחר בחירות אפריל שנה שעברה, כשאמר כי תוצאות הבחירות הן עדות לכך שהציבור לא חושב שהתיקים נגד נתניהו חמורים.

ההסתמכות על תוצאות הבחירות כזיכוי מכתב האישום החמור נגד ראש הממשלה זכתה להתייחסויות רבות. טענת נגד מרכזית ראשונה היא שבמשפט הפלילי לא העם מכריע אלא בית המשפט. טענה שנייה היא שבניגוד לדברי נתניהו, רוב העם לא איתו, ותוכיח העובדה שבלוק הימין לא הצליח לזכות ברוב בשלוש מערכות בחירות האחרונות.

הבעיה בטענה השנייה היא האשרור המובלע לטענת נתניהו, כי כמעט חצי עם – 58 מנדטים – תומך בקמפיין המסוכן שלו נגד רשויות החוק. זאת אינה המציאות: גם בימין ישנם רבים שאינם קונים את תיאוריית הרדיפה המשפטית-פוליטית, והצבעתם למפלגות שהצהירו לו נאמנות נובעת משיקולים אידיאולוגיים. אחד השיקולים הבולטים בבחירות האחרונות היה תמיכה חזקה במהלך הסיפוח המובטח.

מגמת שיפור בלגיטימיות

כלי התקשורת ממעטים בחודשים האחרונים לפרסם סקרים על עמדות הציבור ביחס לתיקי נתניהו, אך סדרת הסקרים החודשיים "מדד הקול הישראלי", של מרכז גוטמן במכון הישראלי לדמוקרטיה, מציירת תמונה מפורטת למדי. שלושה סקרים, שנערכו בסוף ספטמבר האחרון, בסוף נובמבר ובסוף פברואר השנה, מצביעים על מגמת שיפור בלגיטימיות הציבורית של נתניהו, אך גם בשיאו, רוב העם אינו מגבה את קמפיין הרדיפה שלו.

בתחילת אוקטובר התפרסם סקר שנערך כשבוע לאחר הבחירות השניות מתוך שלוש. נתניהו היה אז נאשם בכפוף לשימוע, ו-54.5% מהנשאלים בסקר – בהם 27.5% מהנשאלים מצביעי הימין – השיבו כי הם בטוחים או חושבים שמצבו המשפטי המסובך מחייב אותו להתפטר באופן מיידי מראשות הליכוד.

בתחילת אוקטובר התפרסם סקר שנערך כשבוע לאחר הבחירות השניות. נתניהו היה אז נאשם בכפוף לשימוע, ו-54.5% מהנשאלים בסקר השיבו כי הם בטוחים או חושבים שמצבו המשפטי המסובך מחייב אותו להתפטר

מנגד, קצת פחות מ-37% מכלל הנשאלים השיבו כי הם בטוחים או חושבים שאינו צריך עדיין להתפטר. בקרב מצביעי הימין הסכימו עם עמדה זאת 62.6% מהנשאלים. אפשר להניח שחלקם השיבו כך משום שהחוק היבש מאפשר לראש ממשלה נאשם להמשיך לכהן, ולא בגלל חוסר אמון במערכת אכיפת החוק, ובכל מקרה נותר מיעוט גדול בימין שסבר שנתניהו אינו יכול להמשיך.

השאלה מה יחשבו אם יוגש לבסוף כתב אישום סופי – מה שקרה חודשיים לאחר מכן – הניבה תוצאות גרועות בהרבה לנתניהו: 66% מכלל הנשאלים השיבו כי הם בטוחים או חושבים כי הוא יהיה חייב להתפטר, לעומת 24.6% בלבד שחשבו או היו בטוחים שעליו להישאר.

גם בקרב מצביעי הימין התקבל רוב נגד נתניהו, אם כי קטן בהרבה. 48.5% מהם השיבו כי הם בטוחים או חושבים שיהיה עליו להתפטר ברגע שיוגש כתב אישום סופי, לעומת 41.5% שחשבו או היו בטוחים כי עליו להישאר. גם כאן סביר להניח, כי גם בקרב התומכים בהישארותו ישנם כאלה שהסתמכו על לשון החוק המאפשרת זאת או על שיקולים אידיאולוגיים, ולא על הסכמתם עם קמפיין הרדיפה.

אביחי מנדלבליט ובנימין נתניהו (צילום: Marc Israel Sellem/POOL/FLASH90)

חודשיים לאחר מכן התפרסם סקר שנערך ביומיים שלאחר החלטת היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, להגיש את כתב האישום נגד נתניהו. 59% מהנשאלים השיבו אז כי נתניהו אינו יכול להישאר בתפקידו במקביל לניהול המשפט – 34.8% תמכו בפרישה מוחלטת שלו, 16.3% בנבצרות שתאפשר לו לחזור אם יזוכה, ו-7.8% בביטול המשפט בתמורה לפרישתו מהפוליטיקה.

מנגד, 32.2% בלבד השיבו כי עליו להמשיך לכהן למרות כתב האישום. הקבוצה הזאת מורכבת מ-17.2% מהנשאלים שסברו כי הוא יכול להמשיך לכהן במקביל למשפט, ומ-15% שסברו כי יש לדחות את העמדתו לדין כל עוד הוא מכהן בתפקיד.

כיומיים שלאחר החלטת היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, להגיש את כתב האישום נגד נתניהו, השיבו 59% מהנשאלים בסקר כי נתניהו אינו יכול להישאר בתפקידו במקביל לניהול המשפט

הסקר לא כלל פילוח לפי הצבעה למפלגות או לגושים, אך הנתונים מחייבים להסיק שכשליש ממצביעי הימין חשבו שעליו לפרוש.

הסקר נתן לכך ביטוי מפורש. רק 36.7% מהנשאלים הסכימו עם טענת נתניהו לתהליך "מזוהם" שנועד להפילו מהשלטון (21% היו בטוחים בכך, 15.7% חשבו שזה נכון). לעומתם, 52% השיבו כי אינם קונים את טענות הרדיפה , ו-11.7% לא השיבו לשאלה.

בסקר שפורסם בסוף פברואר השנה, שבוע לפני הבחירות ולאחר חודשים ארוכים של כתישה תעמולתית של נתניהו, הנתונים השתפרו לטובתו משמעותית, אך עדיין לא התגבש רוב התומך בממשלה בראשות נאשם בפלילים.

בסקר שפורסם בסוף פברואר, שבוע לפני הבחירות ולאחר חודשים ארוכים של כתישה תעמולתית של נתניהו, הנתונים השתפרו לטובתו משמעותית, אך עדיין לא התגבש רוב התומך בממשלה בראשות נאשם בפלילים

44.4% מהנשאלים, המייצגים כ-53 מנדטים, השיבו כי היו רוצים שלאחר בחירות מרץ תקום ממשלה בראשות נתניהו, לעומת 41.2% שהעדיפו ממשלה בראשות גנץ. 14.4% העדיפו ראש ממשלה אחר או לא השיבו. הסקר לא כלל התפלגות התשובות לפי עמדות פוליטיות.

חברי הכנסת של הרשימה המשותפת (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

אלה נתונים שיש לקרוא בזהירות. בזמן עריכת הסקר התנהל במלוא העוצמה קמפיין "ביבי או טיבי", שאילץ את כחול לבן לפסול פומבית הקמת ממשלת מיעוט בתמיכת הרשימה המשותפת. כפועל יוצא, ולנוכח הרוב הברור של הימין בקרב היהודים, הבינו גם רבים ממצביעי כחול לבן כי ממשלת אחדות תיתכן רק בראשות נתניהו, ולכן ייתכן שחלקם תמכו בברירת המחדל.

חיזוק לכך ניתן בשאלה אחרת בסקר, על הערכות הנשאלים בנוגע לממשלה שתקום לאחר הבחירות. 30.4% מהם העריכו כי גם לאחר הבחירות השלישיות לא תוקם כל ממשלה ולא יהיה מנוס מהליכה לבחירות נוספות. כך או אחרת, גם אם מייחסים את כל התומכים בממשלה בראשות נתניהו לימין, עדיין מדובר בתמיכה נמוכה מזו שקיבל גוש הימין כולו בבחירות.

67% סבורים שיש לחזק את מערכת המשפט

מדד הדמוקרטיה ל-2019 מציג את הסיפור מהכיוון ההפוך. האמון בבית המשפט העליון (55%) גדול כמעט פי שניים מהאמון שנותנים האזרחים בכנסת והממשלה, וכמעט פי חמישה מהאמון במפלגות.

נתון עדכני יותר סיפק  לפני יומיים (שני) ארגון "זולת", שבראשו עומדת יו"ר מרצ לשעבר זהבה גלאון. על פי סקר שערך המכון, 67% מהישראלים סבורים שיש לחזק את מערכת המשפט ורק 33% סבורים שיש להגביל אותה. בקרב מצביעי הימין ישנו רוב של 57% המבקשים להגביל את מערכת המשפט, אך מולם ניצב מיעוט גדול של 43% מאנשי הימין התומכים בחיזוקה.

67% סבורים שיש לחזק את מערכת המשפט ורק 33% סבורים שיש להגבילה. בקרב מצביעי הימין ישנו רוב של 57% המבקשים להגביל את מערכת המשפט, אך מולם ניצב מיעוט גדול של 43% מאנשי הימין התומכים בחיזוקה

את הנתונים הללו צריך לזכור בפעם הבאה שבנימין נתניהו מנסה לשכנע שלפחות חצי מהציבור הישראלי תומך בטענותיו נגד מערכת המשפט. למזלה של החברה הישראלית, מתקיים בה רוב יציב של כשני שלישים התומך בדמוקרטיה, על המוסדות ההכרחיים לה, למרות פועלו את אשף התעמולה מבלפור. יש בסיס לתקווה שכך יהיה גם כשיסתיים משפטו.