ישראל ומדינות המפרץ - בדרך למשבר?

שילוט חוצות בבחריין מתנגדים לנורמליזציה עם ישראל (צילום: AP Photo/Hasan Jamali)
AP Photo/Hasan Jamali
שילוט חוצות בבחריין מתנגדים לנורמליזציה עם ישראל

המכתב של שגריר איחוד האמירויות הערביות בארה"ב, יוסוף אל-עוטייבה בעמוד הראשי של ידיעות אחרונות, גרם לרבים לתהות אם היחסים המיוחדים של ישראל עם מדינות המפרץ באמת יתערערו, כפי שכתב, או שמא מדובר במס שפתיים.

ישראל עד כה הפגינה מידה רבה של ביטחון עצמי בנוגע לקשר שלה עם מדינות רחוקות בעולם הערבי, אך האם הגיעה לשלב הזה ביחסים שבו היא מתייחסת אליהם כמובנים מאליהם? האם איום ניתוק היחסים יתממש וכל שהושג עלול לרדת לטמיון?

ישראל הפגינה עד כה ביטחון עצמי רב בנוגע לקשריה עם מדינות רחוקות בעולם הערבי, אך האם הגיעה לשלב ביחסים בו היא מתייחסת אליהם כמובנים מאליהם? האם איום ניתוק היחסים יתממש והכל ירד לטמיון?

ההיסטוריה מלמדת על תנודתיות רבה ביחס של מדינות המפרץ, הן בהתקרבות לישראל והן בהתנכרות אליה, כתוצאה ממדיניותה. חלק מהמשברים הובילו להחרפת היחסים ולקח שנים רבות להתאושש מהם, וחלקם הובילו לפגיעה בלתי הפיכה בקשר בין המדינות. מה הן נקודות השבר הללו והם ניתן להסיק מהן למצב הנפיץ הנוכחי?

כשישראל קידמה את התהליך המדיני עם הפלסטינים וחתמה על שלום עם ירדן בשנות ה-90, היתה אווירה אופטימית בעולם הערבי ושתי מדינות במפרץ נכונו לפיתוח קשרים קרובים יותר עם ישראל. בשנת 1996 נפתחו נציגויות ישראליות דיפלומטיות רשמיות בקטר ובעומאן, ובאותה שנה ערך שמעון פרס ביקור רשמי בשתיהן. הנציגויות היוו הצהרה חשובה עבור ישראל על מקומה של ישראל במזרח התיכון, גם אם בפועל לא הצליחו לקדם יוזמות משמעותיות.

עם פרוץ האינתיפאדה השנייה בשנת 2000 – עומאן ביקרה את ישראל על התנהלותה וסגרה את הנציגות בעומאן לאלתר. בהמשך התדרדרו היחסים עם קטר, וכניסת ישראל לרצועת עזה במבצע עופרת יצוקה בשנת 2009 היווה את נקודת המשבר עבורה.

קטר יצאה אז בהתבטאויות חריפות נגד מדיניות ישראל וסגרה את הנציגות הישראלית בדוחה. שנה לפני כן עוד ביקרו בה שמעון פרס, ציפי ליבני ומשלחת רשמית של סטודנטים וחוקרים מאוניברסיטת תל אביב. מאז, לא נפתחו עוד נציגויות של ישראל במדינות אלו, והמגעים שנותרו התקיימו מתחת לפני השטח.

כשישראל קידמה את התהליך המדיני עם הפלסטינים וחתמה על שלום עם ירדן בשנות ה-90, היתה אווירה אופטימית בעולם הערבי ושתי מדינות במפרץ נכונו לפיתוח קשרים קרובים יותר עם ישראל

אינטראקציות אלו ממחישות את הקשר שהמדינות הללו עושות בין יחסים פומביים עם ישראל לבין צעדים חיוביים שישראל נוקטת בראייתם לקראת הסדר עם הפלסטינים.

רק בשנת 2014 קטר חזרה לקשר גלוי-למחצה עם ישראל סביב הסיוע לרצועת עזה ובשנת 2018 עומאן נקטה בצעד פומבי חיובי לישראל כשאירחה את ראש הממשלה נתניהו במטרה לקדם את התהליך המדיני עם הפלסטינים. בשני המקרים, ההתקרבות הייתה כתלות בסוגיה הפלסטינית.

גם היחסים עם איחוד האמירויות שנמצאת כעת בכותרות לא ידעו תמיד נחת. בשנת 2010 חוסל בדובאי בכיר החמאס מחמוד אל-מבחוח, בפעולה שנקשרה למוסד הישראלי. הממשל בתגובה ביקר את ישראל על הפגיעה החמורה בריבונותו, והאירוע הוביל להתקררות היחסים למשך כחמש שנים בהן שיתופי הפעולה הכלכליים והמדיניים הצמצמו או חדלו לחלוטין.

ההיסטוריה של היחסים בין ישראל למדינות המפרץ מלמדת כי במקרים בהם ישראל הולכת צעד רחוק מדי ושוברת את הסטטוס קוו, הצד השני מגיב בדרגות שונות של מחאה, מהקפאת היחסים ועד לניתוקם. אף שהיחסים בין ישראל למדינות המפרץ סובלים בשל חוסר ההתקדמות בתהליך השלום הישראלי־פלסטיני, דומה כי האיומים המשותפים להן הביאו עד כה להמשך כינון הקשרים ביניהן. האיום המשותף לישראל ולמדינות המפרץ הערביות מכיוון איראן משמש חוט מקשר בין הצדדים ומעניק בסיס אסטרטגי לחימום היחסים. ככל ששיתוף הפעולה בציר זה ייפגע, כך איראן תרוויח.

הסטוריית היחסים בין ישראל למדינות המפרץ מלמדת כי במקרים בהם ישראל הולכת צעד רחוק מדי ושוברת את הסטטוס קוו, הצד השני מגיב בדרגות שונות של מחאה, מהקפאת היחסים ועד לניתוקם

זירת המפרץ נתפסה לאורך השנים כיחידה נפרדת מהסביבה האסטרטגית הישירה של מדינת ישראל. כיום ישראל מבינה את מרכזיותה של זירה זו בהתמודדות עם הסכנות הצפויות להשפיע על עתיד המזרח התיכון. המגמות המסתמנות באזור זה אף עתידות להעצים את חשיבותו לביטחונה של ישראל. ברקע סכנות אלו, ישראל צועדת בצעדי ענק לעבר משבר חמור ביחסים עם מדינות המפרץ, והעבר מלמד כי ייקח לה שנים רבות להתאושש ממנו.

ד"ר מורן זגה היא מומחית למדינות המפרץ ולגבולות המזרח התיכון. מורן מרצה וחוקרת באוניברסיטת חיפה, ומשמשת כעמיתת מדיניות במיתווים - המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית, וכן כעמיתת מחקר בקתדרת חייקין לגאואסטרטגיה. מורן ביקרה במדינות המפרץ הערביות מספר פעמים והיא מקדמת יוזמות משותפות ביחסי ישראל והעולם הערבי.

ד״ר יואל גוז׳נסקי הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אונ׳ תל אביב. מומחה למדינות המפרץ ולסוגיות אסטרטגיות כגון תפוצה גרעינית ויציבות משטרים. לשעבר איש משרד רה״מ וחוקר אורח באונ׳ סטנפורד. באפריל 2020 יצא לאור ספר פרי עטו בנושא יחסי ישראל ומדינות המפרץ בהוצאת אונ׳ אוקספורד. אב לבן ולבת וטייל חובב

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 608 מילים
סגירה