ד"ר מורן זגה היא מומחית למדינות המפרץ ולגבולות המזרח התיכון. מורן מרצה וחוקרת באוניברסיטת חיפה, ומשמשת כעמיתת מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית, וכן כעמיתת מחקר בקתדרת חייקין לגאואסטרטגיה. מורן ביקרה במדינות המפרץ הערביות מספר פעמים והיא מקדמת יוזמות משותפות ביחסי ישראל והעולם הערבי.
אחד הנושאים המרכזיים שהודגשו בתקשורת הישראלית לקראת ביקור ג'ו ביידן היה נורמליזציה אפשרית עם ערב הסעודית. בניית הציפיות בצד הישראלי הייתה מובנת.
ראשית, במשך שבועות נערך קמפיין עמוס ברמזים ובהשערות על צעדי הנורמליזציה, גם בקרב אנשי התקשורת וגם מצדם של פוליטיקאים בכירים, כולל ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, שאמר כי "בקרוב יהיו בשורות חשובות שנוגעות לעתידנו".
ד"ר מורן זגה היא מומחית למדינות המפרץ ולגבולות המזרח התיכון. מורן מרצה וחוקרת באוניברסיטת חיפה, ומשמשת כעמיתת מדיניות במיתווים - המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית, וכן כעמיתת מחקר בקתדרת חייקין לגאואסטרטגיה. מורן ביקרה במדינות המפרץ הערביות מספר פעמים והיא מקדמת יוזמות משותפות ביחסי ישראל והעולם הערבי.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
פתיחת הנציגות הישראלית הרשמית של ישראל באבו דאבי השבוע מסמלת שלב חשוב בתהליך הנורמליזציה עליו הוכרז באוגוסט 2020. כינון היחסים הרשמיים בין ישראל ואיחוד האמירויות עושה רושם עד כה של הצלחה מרשימה. אנשי עסקים, ארגוני חברה אזרחית משמאל ומימין, גורמי ממשל ופוליטיקה, תיירים ועוד, כולם עולים בחודשים האחרונים לרגל מישראל לדובאי.
פתיחת הנציגות הישראלית הרשמית של ישראל באבו דאבי השבוע מסמלת שלב חשוב בתהליך הנורמליזציה. כינון היחסים הרשמיים בין ישראל ואיחוד האמירויות עושה עד כה רושם של הצלחה מרשימה
ד"ר מורן זגה היא מומחית למדינות המפרץ ולגבולות המזרח התיכון. מורן מרצה וחוקרת באוניברסיטת חיפה, ומשמשת כעמיתת מדיניות במיתווים - המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית, וכן כעמיתת מחקר בקתדרת חייקין לגאואסטרטגיה. מורן ביקרה במדינות המפרץ הערביות מספר פעמים והיא מקדמת יוזמות משותפות ביחסי ישראל והעולם הערבי.
נדב תמיר מכהן כמנכ"ל בישראל של JStreet - הבית הפוליטי של אמריקאים תומכי ישראל ותומכי שלום, חבר הועד המנהל של מכון מתווים למדיניות אזורית וכיועץ לעניינים בינלאומיים למרכז פרס לשלום וחדשנות. לשעבר דיפלומט בנציגויות ישראל בוושינגטון ובוסטון ויועץ מדיני לנשיא המדינה.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
ההסכם עם איחוד האמירויות ובחריין לא נולד בחלל ריק. במשך השנים האחרונות התרחשו יחסי גומלין בין הצדדים, שיצרו את התשתית המתאימה לנרמול היחסים. העקרון המרכזי של התשתית הזו הוא הידוק יחסים ישירים דרך שימוש בפלטפורמות רב-לאומיות ורב-תרבותיות.
מסגרת רב-לאומית (מולטילטרלית) היא כל התקשרות עם יותר משתי מדינות סביב אירוע, הסכם, סוכנות, ארגון, תרגול, פורום ועוד. יש לה מספר יתרונות ברורים במקרה של מדינות שאינן מקיימות ביניהן יחסים דיפלומטיים רשמיים: מתן לגיטימציה לשיתופי פעולה באמצעות טשטוש הקשר הישיר; יצירת שיתופי פעולה בבריתות רחבות עם שחקנים מרובים; וקיום הקשר בהיעדר הצורך בשינוי היחסים הרשמיים בין המדינות.
ד"ר מורן זגה היא מומחית למדינות המפרץ ולגבולות המזרח התיכון. מורן מרצה וחוקרת באוניברסיטת חיפה, ומשמשת כעמיתת מדיניות במיתווים - המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית, וכן כעמיתת מחקר בקתדרת חייקין לגאואסטרטגיה. מורן ביקרה במדינות המפרץ הערביות מספר פעמים והיא מקדמת יוזמות משותפות ביחסי ישראל והעולם הערבי.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
ישראל עד כה הפגינה מידה רבה של ביטחון עצמי בנוגע לקשר שלה עם מדינות רחוקות בעולם הערבי, אך האם הגיעה לשלב הזה ביחסים שבו היא מתייחסת אליהם כמובנים מאליהם? האם איום ניתוק היחסים יתממש וכל שהושג עלול לרדת לטמיון?
ד"ר מורן זגה היא מומחית למדינות המפרץ ולגבולות המזרח התיכון. מורן מרצה וחוקרת באוניברסיטת חיפה, ומשמשת כעמיתת מדיניות במיתווים - המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית, וכן כעמיתת מחקר בקתדרת חייקין לגאואסטרטגיה. מורן ביקרה במדינות המפרץ הערביות מספר פעמים והיא מקדמת יוזמות משותפות ביחסי ישראל והעולם הערבי.
ד״ר יואל גוז׳נסקי הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אונ׳ תל אביב. מומחה למדינות המפרץ ולסוגיות אסטרטגיות כגון תפוצה גרעינית ויציבות משטרים. לשעבר איש משרד רה״מ וחוקר אורח באונ׳ סטנפורד. באפריל 2020 יצא לאור ספר פרי עטו בנושא יחסי ישראל ומדינות המפרץ בהוצאת אונ׳ אוקספורד. אב לבן ולבת וטייל חובב
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
שלושה מעשי רצח תוך שעה: רב מוכר נרצח בנתניה, בן 24 נורה למוות בשפרעם, בן 21 נורה למוות ברכב בכרמל.
על פי דיווח בהארץ, החשוד בדקירה בנתניה, רצה להתפלל עם הרב, עמוס גואטה בן ה-70, ולאחר שהתחיל ויכוח במקום הוא רץ לעברו ודקר אותו ארבע פעמים.
שני הנרצחים האחרים – מהמגזר הערבי. על פי יוזמות אברהם, 144 ערבים קיפחו את חייהם מתחילת שנת 2026 בנסיבות הקשורות לפשיעה ואלימות. בתקופה המקבילה אשתקד היו 128 קורבנות – עלייה של 12.5% לעומת השנה שעברה.
איראן אמרה ביום שלישי כי לא תיפגש עם שליחים בכירים של ארצות הברית שהגיעו לאזור בעקבות התפרצות מעשי האיבה, מה שמערפל את הסיכויים לשלום יציב בין שתי המדינות.
גורמים איראניים אמרו גם כי שני הצדדים עדיין צריכים להסדיר את תנאי הפסקת האש שחתמו עליה לפני שבועיים, לפני שיוכלו לעסוק בנושאים קשים יותר, כמו מגבלות אפשריות על תוכנית הגרעין שלה.
שליח ארה"ב סטיב ויטקוף מגיע למלונו במהלך סבב שיחות חדש בין ארה"ב לאיראן על תוכנית הגרעין האיראנית, ז'נבה, 26 בפברואר 2026 (צילום: Fabrice COFFRINI / AFP)
ההתפתחויות הצביעו על כך ששני הצדדים רחוקים זה מזה בנוגע לעמודי התווך המרכזיים של המסגרת הראשונית, שקוראת לאיראן להסיר את אחיזת החנק שלה על מצר הורמוז בתמורה לתמריצים כספיים, וקובעת 60 ימי משא ומתן לגיבוש הסכם שלום קבוע.
חתנו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, ג'ארד קושנר, והשליח סטיב ויטקוף הגיעו לדוחה לשיחות שהבית הלבן תיאר כ"דרג גבוה", אך איראן והמארחת קטאר אמרו כי הם ייפגשו עם מתווכים, ולא עם האיראנים עצמם.
מכליות ואוניות משא במפרץ עומאן, לאורך נתיבי שיט המחברים בין מצר הורמוז לים הערבי, 16 ביוני 2026 (צילום: AP Photo)
קטאר אמרה כי ראש הממשלה, שייח' מוחמד בן עבד א־רחמן אאל ת'אני, היה בין מי שנפגשו עם ויטקוף וקושנר.
"לא נקבעה כל פגישה, בשום דרג, עם הצד האמריקאי בימים הקרובים", אמר דובר משרד החוץ האיראני אסמאעיל בקאאי.
שתי המדינות היו אמורות לפתוח בשיחות טכניות בדרג נמוך יותר, לפי מג'ד אל־אנסארי, דובר משרד החוץ של קטאר.
דווח כי טראמפ שוקל תקיפות
בחיפוש אחר דרכים לפרוץ את המבוי הסתום, טראמפ שקל חזרה למלחמה כוללת וקיים שיחות עם שר ההגנה פיט הגסת ויושב ראש המטות המשולבים, הגנרל דן קיין, על ביצוע תקיפות נוספות, כך דיווח וול סטריט ג'ורנל מפי מקורות אמריקאיים המעורים בדיון. רויטרס לא הצליחה לאשר מייד את הדיווח.
אך לפי הדיווח, לפי שעה טראמפ, שאיים בפומבי על איראן בתקיפות נוספות, החליט לתת לדיפלומטיה עוד זמן.
התנועה הימית התחדשה חלקית במצר, שדרכו עברו חמישית מהנפט והגז הטבעי הנוזלי בעולם לפני פרוץ המלחמה ב־28 בפברואר.
אולם גורמים איראניים אמרו כי לאיראן יש זכות לנהל את התנועה יחד עם בעלת בריתה של ארצות הברית, עומאן, השוכנת בצדו האחר של נתיב המים האסטרטגי, וכי היא תטיל אגרות באמצע אוגוסט, עם תום תקופת 60 הימים.
"הריבונות על מצר הורמוז נתונה לאיראן ולעומאן, והתנועה במצר כפופה להסדרים שקובעת איראן", אמר ראש צוות המשא ומתן האיראני, מוחמד באקר קליבאף, בטלוויזיה הממלכתית.
נושאת המטוסים האמריקאית "לינקולן" באוקיינוס ההודי, 22 בינואר 2026 (צילום: Mass Communication Specialist Seaman Angel Campbell/U.S. Navy via AP)
סגן נשיא ארצות הברית ג'יי־די ואנס אמר כי איראן לא תורשה לגבות אגרות במעבר בנתיב המים הבינלאומי, ואמר בריאיון "זה לא יסתיים במקום שבו האיראנים גובים אגרות מאוניות שעוברות במצר הורמוז".
ואנס צייין כי זרימת הנפט דרך מצר הורמוז חזרה לרמות שלפני המלחמה, ואף עלתה עליהן בימים מסוימים, בלי לציין נתונים.
למרות חוסר הוודאות, מחירי הנפט ירדו מאז סוף השבוע, שבו הפציצה ארצות הברית מתקנים צבאיים איראניים בתגובה לתקיפות כטב"מים על אוניות מסחריות, ואיראן תקפה אתרים צבאיים אמריקאיים בכוויית ובבחריין.
יש משהו שמצטלם טוב מאוד באופן שבו איים הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ על איראן בחודשים האחרונים: החל באיום בהשמדת תחנות הכוח אם איראן לא תפתח את מצר הורמוז, דרך איום בהשמדת גשרים, השתלטות אמריקאית על תשתיות אנרגיה איראניות ואף מוות של ציוויליזציה שלמה.
מה שמצטלם הרבה פחות טוב הוא האופן שבו טראמפ, אחרי כל אחד מאותם איומים, שב ומחפש את הדלת האחורית: הארכת דד-ליין, מגעים עקיפים או "תקופת צינון".
עודד ארבל הוא עורך דין, בעל תואר שני במשפטים ותואר שני בהיסטוריה של העת העתיקה. מומחה בכתיבת תוכן משפטי לעורכי דין. עוקב בדאגה אחר התהליכים הגלובליים המתרחשים בימנו, לאור מאורעות שונים שהתרחשו לאורך ההיסטוריה האנושית.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
בהיסטוריה הישראלית אין אף כישלון שדומה בעוצמתו וכנראה שגם במשמעויותיו לסערה המושלמת שעוברת בימים אלה תפיסת הביטחון אותה הוביל ראש הממשלה בנימין נתניהו במשך שנים.
לא מדובר כאן על כישלונות טראומטיים דוגמת הפתעת יום הכיפורים 1973 ומתקפת חמאס ב-7 באוקטובר. אלה היו קשים, כואבים ורבי מחיר, אבל הם היו תוצר של צבר טעויות שיפוט בשעות שלפני פרוץ המלחמה. הטעויות האלה הביאו לכך שכאשר היא נפתחה היא הצליחה להפתיע את צה"ל ולגרום לקורבנות רבים.
פרופסור (אמריטוס) אורי בר-יוסף מאוניברסיטת חיפה הוא מומחה למודיעין, ביטחון לאומי, והסכסוך הישראלי-ערבי ובתחומים אלה הוציא תשעה ספרים, ביניהם "הצופה שנרדם: הפתעת יום הכיפורים ומקורותיה" (2013); "המלאך: אשרף מרואן, המוסד והפתעת מלחמת יום כיפור" (2018); "מלחמה משלו: חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים" (2021), ו"התאוששות: צה"ל במבחן מלחמת יום הכיפורים" (2023). ספרו האחרון הוא "מעבר לקיר הברזל: מה חסר בתפישת הביטחון של ישראל" (2024).
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
אני חושב שגם הפרופסור וגם המגיבים לפני לא מביאים דבר נוסף, אולי הכי חשוב. שמירה על ה'גוש'. שמירה בכל מחיר, כדי להישאר בשלטון. כל מחיר. כ ל מ ח י ר . הרעיה, הפטריוט ממיאמי, המשפט, המנע... המשך קריאה
אני חושב שגם הפרופסור וגם המגיבים לפני לא מביאים דבר נוסף, אולי הכי חשוב. שמירה על ה'גוש'. שמירה בכל מחיר, כדי להישאר בשלטון. כל מחיר. כ ל מ ח י ר . הרעיה, הפטריוט ממיאמי, המשפט, המנעמים והמטעמים מהמיליונרים וכורסאות עור הצבי. כל זה הרבה הרבה יותר חשוב משרידתה של המדינה הזנוחה במזרח התיכון.
אבקש להוסיף עניין קרוב:
במשך שנים, נתניהו, בעניינים צבאיים, היה ידוע בזהירותו הרבה בפתיחת מבצעים צבאיים ומלחמות. זהירות זו נהפכה עם הזמן לרצון לקנות שקט בכל מחיר, למרות דרישות מצד גור... המשך קריאה
אבקש להוסיף עניין קרוב:
במשך שנים, נתניהו, בעניינים צבאיים, היה ידוע בזהירותו הרבה בפתיחת מבצעים צבאיים ומלחמות. זהירות זו נהפכה עם הזמן לרצון לקנות שקט בכל מחיר, למרות דרישות מצד גורמי צבא ושב"כ לפעול נגד התעצמות חמאס.
ב 07/10 ישראל הופתעה במכה כואבת מצד החמאס. אך נראה שהמבצע הצבאי להדברת החמאס ואיומים נוספים, הפך גם למסע נקמה של חיה פצועה, של מדינת ישראל, אך בעיקר של נתניהו. נתניהו שהציג עצמו כ"מגן ביטחון ישראל" הושפל עד עמקי נשמתו מכך שהוא, נקשר יותר מכולם לאסון הגדול בתולדות מדינת ישראל. וכעת, במקום רצון לקנות שקט בכל מחיר, אנו עדים למדיניות של פתיחת מבצעים ומלחמות בכל מחיר. עודף שימוש כוח צבאי מייצר בעיות, מבזבז משאבים, ומתיש את הצבא. המלחמה האחרונה באיראן, היא עוד הימור כושל על ביטחוננו, שכולנו נשלם עליו את המחיר אחרי שנתניהו יסתלק מהחיים הפוליטיים.
ב־16 ביוני 2026, בשעות הבוקר המאוחרות, נשמעה אזעקה במספר מוקדים בישראל ללא כל התראה מוקדמת. כחמש דקות לאחר ההכרזה על הקמת מפלגת "מקום לכולנו" הערבית-יהודית בראשות רולא דאוד, זינקו טובי התועמלנים והפסוודו־פובליציסטים ממקומם בנביחות, כי באותה שנייה ממש הם זיהו באופן חד משמעי את הסיבה המרכזית והיחידה לתבוסה העתידית בבחירות שטרם הוכרזו (נכון לזמן כתיבת שורות אלו).
עם מבחר מצומצם מאוד של טיעונים לגופו של עניין והמון מלודרמה, האויב סומן.
איתן לרר, יועץ ארגוני שחי על הקו איטליה-ישראל. מכור לפוליטיקה כצופה מן הצד. מאמין שמי שלא חופר - לא מוצא.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
לכל
תגובהופוסט
עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
בונוס:
הצטרפות לקבוצה הסגורה של זמן ישראל בפייסבוק המספקת הצצה מאחורי הקלעים של המערכת (למתחברים באמצעות פייסבוק בלבד)
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
![שליח ארה"ב סטיב ויטקוף מגיע למלונו במהלך סבב שיחות חדש בין ארה"ב לאיראן על תוכנית הגרעין האיראנית, ז'נבה, 26 בפברואר 2026 (צילום: Fabrice COFFRINI / AFP)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2026/02/AFP__20260226__992B6WE__v1__HighRes__SwitzerlandUsIranDiplomacyPoliticsNuclear.jpg "שליח ארה"ב סטיב ויטקוף מגיע למלונו במהלך סבב שיחות חדש בין ארה"ב לאיראן על תוכנית הגרעין האיראנית, ז'נבה, 26 בפברואר 2026 (צילום: Fabrice COFFRINI / AFP)")
![נושאת המטוסים האמריקאית "לינקולן" באוקיינוס ההודי, 22 בינואר 2026 (צילום: Mass Communication Specialist Seaman Angel Campbell/U.S. Navy via AP)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2026/01/AP26029228740323.jpg "נושאת המטוסים האמריקאית "לינקולן" באוקיינוס ההודי, 22 בינואר 2026 (צילום: Mass Communication Specialist Seaman Angel Campbell/U.S. Navy via AP)")
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו