אחד הנושאים המרכזיים שהודגשו בתקשורת הישראלית לקראת ביקור ג'ו ביידן היה נורמליזציה אפשרית עם ערב הסעודית. בניית הציפיות בצד הישראלי הייתה מובנת.

ראשית, במשך שבועות נערך קמפיין עמוס ברמזים ובהשערות על צעדי הנורמליזציה, גם בקרב אנשי התקשורת וגם מצדם של פוליטיקאים בכירים, כולל ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, שאמר כי "בקרוב יהיו בשורות חשובות שנוגעות לעתידנו".

ד"ר מורן זגה היא מומחית למדינות המפרץ ולגבולות המזרח התיכון. מורן מרצה וחוקרת באוניברסיטת חיפה, ומשמשת כעמיתת מדיניות במיתווים - המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית, וכן כעמיתת מחקר בקתדרת חייקין לגאואסטרטגיה. מורן ביקרה במדינות המפרץ הערביות מספר פעמים והיא מקדמת יוזמות משותפות ביחסי ישראל והעולם הערבי.

פתיחת הנציגות הישראלית הרשמית של ישראל באבו דאבי השבוע מסמלת שלב חשוב בתהליך הנורמליזציה עליו הוכרז באוגוסט 2020. כינון היחסים הרשמיים בין ישראל ואיחוד האמירויות עושה רושם עד כה של הצלחה מרשימה. אנשי עסקים, ארגוני חברה אזרחית משמאל ומימין, גורמי ממשל ופוליטיקה, תיירים ועוד, כולם עולים בחודשים האחרונים לרגל מישראל לדובאי.

פתיחת הנציגות הישראלית הרשמית של ישראל באבו דאבי השבוע מסמלת שלב חשוב בתהליך הנורמליזציה. כינון היחסים הרשמיים בין ישראל ואיחוד האמירויות עושה עד כה רושם של הצלחה מרשימה

ד"ר מורן זגה היא מומחית למדינות המפרץ ולגבולות המזרח התיכון. מורן מרצה וחוקרת באוניברסיטת חיפה, ומשמשת כעמיתת מדיניות במיתווים - המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית, וכן כעמיתת מחקר בקתדרת חייקין לגאואסטרטגיה. מורן ביקרה במדינות המפרץ הערביות מספר פעמים והיא מקדמת יוזמות משותפות ביחסי ישראל והעולם הערבי.

נדב תמיר מכהן כמנכ"ל בישראל של JStreet - הבית הפוליטי של אמריקאים תומכי ישראל ותומכי שלום, חבר הועד המנהל של מכון מתווים למדיניות אזורית וכיועץ לעניינים בינלאומיים למרכז פרס לשלום וחדשנות. לשעבר דיפלומט בנציגויות ישראל בוושינגטון ובוסטון ויועץ מדיני לנשיא המדינה.

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

ההסכם עם איחוד האמירויות ובחריין לא נולד בחלל ריק. במשך השנים האחרונות התרחשו יחסי גומלין בין הצדדים, שיצרו את התשתית המתאימה לנרמול היחסים. העקרון המרכזי של התשתית הזו הוא הידוק יחסים ישירים דרך שימוש בפלטפורמות רב-לאומיות ורב-תרבותיות.

מסגרת רב-לאומית (מולטילטרלית) היא כל התקשרות עם יותר משתי מדינות סביב אירוע, הסכם, סוכנות, ארגון, תרגול, פורום ועוד. יש לה מספר יתרונות ברורים במקרה של מדינות שאינן מקיימות ביניהן יחסים דיפלומטיים רשמיים: מתן לגיטימציה לשיתופי פעולה באמצעות טשטוש הקשר הישיר; יצירת שיתופי פעולה בבריתות רחבות עם שחקנים מרובים; וקיום הקשר בהיעדר הצורך בשינוי היחסים הרשמיים בין המדינות.

ד"ר מורן זגה היא מומחית למדינות המפרץ ולגבולות המזרח התיכון. מורן מרצה וחוקרת באוניברסיטת חיפה, ומשמשת כעמיתת מדיניות במיתווים - המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית, וכן כעמיתת מחקר בקתדרת חייקין לגאואסטרטגיה. מורן ביקרה במדינות המפרץ הערביות מספר פעמים והיא מקדמת יוזמות משותפות ביחסי ישראל והעולם הערבי.

המכתב של שגריר איחוד האמירויות הערביות בארה"ב, יוסוף אל-עוטייבה בעמוד הראשי של ידיעות אחרונות, גרם לרבים לתהות אם היחסים המיוחדים של ישראל עם מדינות המפרץ באמת יתערערו, כפי שכתב, או שמא מדובר במס שפתיים.

ישראל עד כה הפגינה מידה רבה של ביטחון עצמי בנוגע לקשר שלה עם מדינות רחוקות בעולם הערבי, אך האם הגיעה לשלב הזה ביחסים שבו היא מתייחסת אליהם כמובנים מאליהם? האם איום ניתוק היחסים יתממש וכל שהושג עלול לרדת לטמיון?

ד"ר מורן זגה היא מומחית למדינות המפרץ ולגבולות המזרח התיכון. מורן מרצה וחוקרת באוניברסיטת חיפה, ומשמשת כעמיתת מדיניות במיתווים - המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית, וכן כעמיתת מחקר בקתדרת חייקין לגאואסטרטגיה. מורן ביקרה במדינות המפרץ הערביות מספר פעמים והיא מקדמת יוזמות משותפות ביחסי ישראל והעולם הערבי.

ד״ר יואל גוז׳נסקי הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אונ׳ תל אביב. מומחה למדינות המפרץ ולסוגיות אסטרטגיות כגון תפוצה גרעינית ויציבות משטרים. לשעבר איש משרד רה״מ וחוקר אורח באונ׳ סטנפורד. באפריל 2020 יצא לאור ספר פרי עטו בנושא יחסי ישראל ומדינות המפרץ בהוצאת אונ׳ אוקספורד. אב לבן ולבת וטייל חובב

יש משהו שמצטלם טוב מאוד באופן שבו איים הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ על איראן בחודשים האחרונים: החל באיום בהשמדת תחנות הכוח אם איראן לא תפתח את מצר הורמוז, דרך איום בהשמדת גשרים, השתלטות אמריקאית על תשתיות אנרגיה איראניות ואף מוות של ציוויליזציה שלמה.

מה שמצטלם הרבה פחות טוב הוא האופן שבו טראמפ, אחרי כל אחד מאותם איומים, שב ומחפש את הדלת האחורית: הארכת דד-ליין, מגעים עקיפים או "תקופת צינון".

עודד ארבל הוא עורך דין, בעל תואר שני במשפטים ותואר שני בהיסטוריה של העת העתיקה. מומחה בכתיבת תוכן משפטי לעורכי דין. עוקב בדאגה אחר התהליכים הגלובליים המתרחשים בימנו, לאור מאורעות שונים שהתרחשו לאורך ההיסטוריה האנושית.

בהיסטוריה הישראלית אין אף כישלון שדומה בעוצמתו וכנראה שגם במשמעויותיו לסערה המושלמת שעוברת בימים אלה תפיסת הביטחון אותה הוביל ראש הממשלה בנימין נתניהו במשך שנים.

לא מדובר כאן על כישלונות טראומטיים דוגמת הפתעת יום הכיפורים 1973 ומתקפת חמאס ב-7 באוקטובר. אלה היו קשים, כואבים ורבי מחיר, אבל הם היו תוצר של צבר טעויות שיפוט בשעות שלפני פרוץ המלחמה. הטעויות האלה הביאו לכך שכאשר היא נפתחה היא הצליחה להפתיע את צה"ל ולגרום לקורבנות רבים.

פרופסור (אמריטוס) אורי בר-יוסף מאוניברסיטת חיפה הוא מומחה למודיעין, ביטחון לאומי, והסכסוך הישראלי-ערבי ובתחומים אלה הוציא תשעה ספרים, ביניהם "הצופה שנרדם: הפתעת יום הכיפורים ומקורותיה" (2013); "המלאך: אשרף מרואן, המוסד והפתעת מלחמת יום כיפור" (2018); "מלחמה משלו: חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים" (2021), ו"התאוששות: צה"ל במבחן מלחמת יום הכיפורים" (2023). ספרו האחרון הוא "מעבר לקיר הברזל: מה חסר בתפישת הביטחון של ישראל" (2024).

ב־16 ביוני 2026, בשעות הבוקר המאוחרות, נשמעה אזעקה במספר מוקדים בישראל ללא כל התראה מוקדמת. כחמש דקות לאחר ההכרזה על הקמת מפלגת "מקום לכולנו" הערבית-יהודית בראשות רולא דאוד, זינקו טובי התועמלנים והפסוודו־פובליציסטים ממקומם בנביחות, כי באותה שנייה ממש הם זיהו באופן חד משמעי את הסיבה המרכזית והיחידה לתבוסה העתידית בבחירות שטרם הוכרזו (נכון לזמן כתיבת שורות אלו).

עם מבחר מצומצם מאוד של טיעונים לגופו של עניין והמון מלודרמה, האויב סומן.

איתן לרר, יועץ ארגוני שחי על הקו איטליה-ישראל. מכור לפוליטיקה כצופה מן הצד. מאמין שמי שלא חופר - לא מוצא.