ד"ר יואל גוז'נסקי הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אונ' תל אביב. מומחה למדינות המפרץ ולסוגיות אסטרטגיות כגון תפוצה גרעינית ויציבות משטרים. לשעבר איש משרד רה"מ וחוקר אורח באונ' סטנפורד. באפריל 2020 יצא לאור ספר פרי עטו בנושא יחסי ישראל ומדינות המפרץ בהוצאת אונ' אוקספורד. אב לבן ולבת וטייל חובב
בכל פעם שהמתיחות במפרץ עולה, תשומת הלב מופנית כמעט באופן אוטומטי לאיראן. הדיון מתמקד בשאלה אם טהרן תסגור את מצרי הורמוז, האם תתקוף מכליות או תתעמת עם הצי האמריקאי. אלא שההתמקדות הבלעדית באיראן מחמיצה את אחת ההתפתחויות החשובות ביותר באזור: עלייתה של עומאן כשחקנית המפתח של היום שאחרי.
עומאן אינה המדינה החזקה ביותר במפרץ. היא אינה מחזיקה בצבא מרשים ואינה נהנית מהעוצמה הכלכלית של ערב הסעודית או איחוד האמירויות. ובכל זאת, דווקא היא הפכה למדינה שכמעט כל שחקן אזורי ובינלאומי זקוק לה.
ד״ר יואל גוז׳נסקי הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אונ׳ תל אביב. מומחה למדינות המפרץ ולסוגיות אסטרטגיות כגון תפוצה גרעינית ויציבות משטרים. לשעבר איש משרד רה״מ וחוקר אורח באונ׳ סטנפורד. באפריל 2020 יצא לאור ספר פרי עטו בנושא יחסי ישראל ומדינות המפרץ בהוצאת אונ׳ אוקספורד. אב לבן ולבת וטייל חובב
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
המגעים בין כווית לפקיסטן על הרחבת שיתוף הפעולה הביטחוני אינם עוד עסקת נשק או הסכם אימונים. הם משקפים שינוי עמוק בתפיסת הביטחון של מדינות המפרץ בעקבות חודשי המלחמה והמתקפות האיראניות.
מבחינת כווית, השאלה כבר אינה רק כיצד לרכוש אמצעי לחימה נוספים, אלא כיצד להתמודד עם מציאות שבה גם בעלת בריתה החשובה ביותר – ארצות הברית – אינה נתפסת עוד כמספקת ודאות ביטחונית מלאה.
ד״ר יואל גוז׳נסקי הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אונ׳ תל אביב. מומחה למדינות המפרץ ולסוגיות אסטרטגיות כגון תפוצה גרעינית ויציבות משטרים. לשעבר איש משרד רה״מ וחוקר אורח באונ׳ סטנפורד. באפריל 2020 יצא לאור ספר פרי עטו בנושא יחסי ישראל ומדינות המפרץ בהוצאת אונ׳ אוקספורד. אב לבן ולבת וטייל חובב
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
המלחמה עם איראן לא רק טלטלה את מאזן הכוחות האזורי; היא גם חשפה את מצבן האמיתי של מדינות המפרץ. למרות שהאיום האיראני משותף לכולן, תגובתן אליו אינה אחידה.
להפך: שלוש השחקניות המרכזיות במפרץ – איחוד האמירויות הערביות, ערב הסעודית וקטאר – אימצו דפוסי פעולה שונים. כל אחת מהן פעלה מתוך חישוב אינטרסים עצמאי ולעתים אף מנוגד לזה של שכנותיה.
ד״ר יואל גוז׳נסקי הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אונ׳ תל אביב. מומחה למדינות המפרץ ולסוגיות אסטרטגיות כגון תפוצה גרעינית ויציבות משטרים. לשעבר איש משרד רה״מ וחוקר אורח באונ׳ סטנפורד. באפריל 2020 יצא לאור ספר פרי עטו בנושא יחסי ישראל ומדינות המפרץ בהוצאת אונ׳ אוקספורד. אב לבן ולבת וטייל חובב
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
המתקפה האיראנית השבוע על איחוד האמירויות, כולל פגיעה במסוף הנפט החשוב בפוג'יירה ה"עוקף" את הורמוז, ממחישים שהעימות סביב מצר הורמוז נכנס לשלב של משא ומתן תחת אש.
מצד אחד, הממשל האמריקאי החל מיישם השבוע את "פרויקט חופש", ניסיון להחזיר את תנועת הסחר הימי דרך מצר הורמוז באמצעות ליווי אוניות, שימוש בנתיב חלופי במצר, וסיכול ניסיונות איראניים לפגוע באוניות סוחר ובמכליות.
ד״ר יואל גוז׳נסקי הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אונ׳ תל אביב. מומחה למדינות המפרץ ולסוגיות אסטרטגיות כגון תפוצה גרעינית ויציבות משטרים. לשעבר איש משרד רה״מ וחוקר אורח באונ׳ סטנפורד. באפריל 2020 יצא לאור ספר פרי עטו בנושא יחסי ישראל ומדינות המפרץ בהוצאת אונ׳ אוקספורד. אב לבן ולבת וטייל חובב
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
הפסקת האש במלחמה מתקבלת במדינות המפרץ בתחושה אמביוולנטית. אומנם ישנה הקלה משום שההתקפות עליהן פסקו, השיט דרך הורמוז צפוי להתחדש בהדרגה והחשש מהסלמה רחבה פחת. אולם, מאחורי ההקלה מסתתרת תחושת החמצה עמוקה.
מנקודת מבטן של מדינות המפרץ, הן נכנסו למלחמה הזו בעל כורחן – והן אף יוצאות ממנה במצב אסטרטגי גרוע יותר מזה שבו היו לפניה.
ד״ר יואל גוז׳נסקי הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אונ׳ תל אביב. מומחה למדינות המפרץ ולסוגיות אסטרטגיות כגון תפוצה גרעינית ויציבות משטרים. לשעבר איש משרד רה״מ וחוקר אורח באונ׳ סטנפורד. באפריל 2020 יצא לאור ספר פרי עטו בנושא יחסי ישראל ומדינות המפרץ בהוצאת אונ׳ אוקספורד. אב לבן ולבת וטייל חובב
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
ההסלמה המתפתחת בין איראן למדינות המפרץ מסמנת נקודת מפנה חדה במשבר שהן ביקשו למנוע. הרי לפני המלחמה מדינות המפרץ ניסו לנקוט בעמדה – לכל הפחות פומבית – של ניטרליות והעדפה ברורה להסכם בין ארה"ב לאיראן.
מדינות המפרץ אף עשו ניסיונות לתווך בין השתיים והצהירו כי הן לא יתנו לארה"ב לתקוף משטחן את איראן. כל זאת כדי לנסות ולהרחיקן מקו האש. איראן איימה הרי לפני המלחמה כי כל הבסיסים והמתקנים האמריקאים בשטח המדינות הם מטרה לגיטימית עבורה לפגיעה.
ד״ר יואל גוז׳נסקי הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אונ׳ תל אביב. מומחה למדינות המפרץ ולסוגיות אסטרטגיות כגון תפוצה גרעינית ויציבות משטרים. לשעבר איש משרד רה״מ וחוקר אורח באונ׳ סטנפורד. באפריל 2020 יצא לאור ספר פרי עטו בנושא יחסי ישראל ומדינות המפרץ בהוצאת אונ׳ אוקספורד. אב לבן ולבת וטייל חובב
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
ישראל תקפה השבוע את צמרת ארגון הטרור חמאס שהתארחה בדוחה בירת קטאר, בניסיון שלא ברור אם אכן הצליח לחסל את כל צמרת הארגון. לפעולה זו השלכות לא רק על המשא ומתן לשחרור חטופים, למעמד חמאס וליכולתו להמשיך לתפקד באותו אופן, אלא גם לקטאר, למעמדה וליכולתה לפעול באותו אופן בעתיד.
קטאר היא השחקן החיצוני בעל הקשר ההדוק ביותר לחמאס, ולמרות היותה בעייתית מבחינת ישראל – לא הייתה ברירה אלא לצרפה כמתווכת במשא ומתן לשחרור החטופים. קשר זה מסתיים זמנית, היא מושכת ידה מהמו"מ בטווח הקרוב. הפעולה פוגעת קשות בקטר, במעמדה ובכבודה – ומעל הכל ביכולת שלה לתפקד 'כמתווך על' באזור ולהרוויח בשל כך דיבידנדים רבים בעיקר מארה"ב.
ד״ר יואל גוז׳נסקי הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אונ׳ תל אביב. מומחה למדינות המפרץ ולסוגיות אסטרטגיות כגון תפוצה גרעינית ויציבות משטרים. לשעבר איש משרד רה״מ וחוקר אורח באונ׳ סטנפורד. באפריל 2020 יצא לאור ספר פרי עטו בנושא יחסי ישראל ומדינות המפרץ בהוצאת אונ׳ אוקספורד. אב לבן ולבת וטייל חובב
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
בשיחה ראשונה מסוגה שהתקיימה באוקטובר 2021 בין שרי החוץ של הודו, איחוד האמירויות, ישראל וארצות הברית, הוחלט על הקמת פורום בינלאומי מרובע לשיתוף פעולה כלכלי. במהלך השיחה קיימו השרים דיון על האפשרויות הגלומות בתחומים של תשתיות משותפות, נמלים, רכבות וביטחון ימי וסיכמו כי יוקמו קבוצות עבודה לשם כך, וכי יתקיימו פגישות נוספות של שרי החוץ.
בשיחה ראשונה מסוגה שהתקיימה באוקטובר 2021 בין שרי החוץ של הודו, איחוד האמירויות, ישראל וארה"ב, הוחלט על הקמת פורום בינלאומי מרובע לשת"פ כלכלי
ד״ר יואל גוז׳נסקי הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אונ׳ תל אביב. מומחה למדינות המפרץ ולסוגיות אסטרטגיות כגון תפוצה גרעינית ויציבות משטרים. לשעבר איש משרד רה״מ וחוקר אורח באונ׳ סטנפורד. באפריל 2020 יצא לאור ספר פרי עטו בנושא יחסי ישראל ומדינות המפרץ בהוצאת אונ׳ אוקספורד. אב לבן ולבת וטייל חובב
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
החות'ים הנתמכים על-ידי איראן הכפילו את מספר התקפותיהם על מטרות, ברובן אזרחיות, בסעודיה ב-2021 ביחס ל-2020. קרוב ל-1,300 טילי קרקע-קרקע וכלי טיס בלתי מאוישים שוגרו אל מטרות בתחומי הממלכה מאז היא החלה להתערב במלחמת האזרחים בתימן ב-2015. דובר צבא סעודיה מסר כי 59 אזרחים סעודים נהרגו בהתקפות אלו.
החות'ים הנתמכים על-ידי איראן הכפילו את התקפותיהם בסעודיה ב-2021 ביחס ל-2020. קרוב ל-1,300 טילי קרקע-קרקע וכלי טיס בלתי מאוישים שוגרו לממלכה מאז התערבותה במלחמת האזרחים בתימן ב-2015
ד״ר יואל גוז׳נסקי הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אונ׳ תל אביב. מומחה למדינות המפרץ ולסוגיות אסטרטגיות כגון תפוצה גרעינית ויציבות משטרים. לשעבר איש משרד רה״מ וחוקר אורח באונ׳ סטנפורד. באפריל 2020 יצא לאור ספר פרי עטו בנושא יחסי ישראל ומדינות המפרץ בהוצאת אונ׳ אוקספורד. אב לבן ולבת וטייל חובב
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
בחודש שעבר נחשף טפח נוסף במאמץ הבליסטי ויתכן שגם הגרעיני של סעודיה. המודיעין האמריקאי הדליף מידע על יכולות הממלכה בתחום ייצור טילי קרקע-קרקע מתקדמים. האמריקאים בחרו לחשוף מידע רגיש זה בעיצומן של השיחות בין איראן למעצמות בווינה, ככל הנראה כדי ליצור דחיפות ולחץ על איראן ועל יתר המעצמות.
הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי
US intelligence agencies have assessed that Saudi Arabia is now actively manufacturing its own ballistic missiles with…
המוטיבציה הסעודית בתחום הטילים והגרעין קשורה קשר ישיר לחששה מפני איראן והיא אינה חדשה, אך נראה שהמאמץ בתחום עלה מדרגה ומתנהל בדחיפות מסוימת, על רקע התקדמות תכנית הגרעין האיראנית. מדובר בטילים מונעים בדלק מוצק, שככל הנראה יכולים לשאת ראש קרב גרעיני. ממידע גלוי ניתן לראות כי הטילים הסעודים מכוונים לאיראן.
המוטיבציה הסעודית בתחום הטילים והגרעין קשורה ישירות לחששה מאיראן והיא אינה חדשה, אך נראה שהמאמץ בתחום עלה מדרגה ומתנהל בדחיפות מסוימת, על רקע התקדמות תכנית הגרעין האיראנית
יורש העצר הסעודי והשליט בפועל, מחמד בן-סלמאן, הצהיר זה מכבר שהממלכה תרכוש יכולת גרעינית אם איראן תפרוץ לפצצה. מדובר בשליט אבסולוטי, בעל שאיפות אזוריות, שלא ברור אילו מרסנים פועלים עליו. הסעודים פועלים במידה רבה על-פי ההנחה שאיראן, אם או בלי הסכם, היא מדינת סף גרעינית על כל המשתמע מכך, וכי עליהם לפתח מענה "תוצרת בית".
לפני שנה "התגלה" בממלכה מתקן למיצוי "עוגה צהובה" ממחצבי האורניום שנמצאו זה מכבר בשטחה, אשר נבנה בשיתוף פעולה עם סין. הדיווח הנוכחי מצטרף לשורת גילויים המצביעים על מאמץ לבחינה של רכיבי מעגל הדלק הגרעיני, והידוק שיתוף הפעולה בתחום הטילים בינה לבין סין, הכולל, על-פי האמריקאים, "העברות מרובות ובקנה מידה גדול של טכנולוגיה".
לסעודיה, בדומה לאיראן, גם מאמץ גרעיני אזרחי. היא רכשה כור מחקר גרעיני קטן מתוצרת ארגנטינה, היא פרסמה מכרזים לבניית כורים לייצור חשמל והיא מנהלת מו"מ עם ארה"ב לשם קבלת סיוע בתחום הגרעין תוך שהיא מסרבת להתחייב שלא להעשיר אורניום בתחומה.
לפני שנה "התגלה" בממלכה מתקן למיצוי "עוגה צהובה" ממחצבי האורניום בשטחה, שנבנה בשת"פ עם סין. הדיווח מצטרף לשורת גילויים המצביעים על מאמץ לבחינת רכיבי מעגל הדלק הגרעיני והידוק השת"פ עם סין
הגם שהתשתית המדעית-טכנולוגית בתחומי הגרעין בסעודיה עדיין מוגבלת, לממלכה היסטוריה של הסתרת פעילויותיה בתחום ולא מן הנמנע כי גם כיום מוסתרת פעילות בתחום. למשל, לאחרונה התגלה בעקיפין כי הממלכה מימנה פיתוח טילים באוקראינה. בנוסף, יכולת הקהילה הבינלאומית, ובכלל זה של סבא"א, לאתר פעילות אסורה בהיקף קטן – מוטלת בספק, במיוחד בתנאים המייחדים את הממלכה.
גם אם ייחתם הסכם מול איראן, הוא לא יפחית את המוטיבציה הסעודית לרכוש יכולת גרעינית בטווח הארוך, אם כי הוא עשוי להפחית זמנית את דחיפות העניין. הספק באשר למחויבות האמריקאית לביטחונם וקיצור זמן הפריצה של איראן לפצצה עלול לדרבן את הממלכה לנוע בקצב מהיר, גם תוך "קיצורי דרך" אפשריים, קרי רכישתו "מן המדף" מגורמים בפקיסטן ו/או צפון קוריאה למשל.
אחד החששות המרכזיים של ישראל הוא מהאצת התפוצה הגרעינית בעקבות איראן ואכן לסעודיה החששות הכבדים ביותר מאיראן והמשאבים הרבים ביותר. דווח שישראל מקיימת קשרים ביטחוניים ואחרים עם הממלכה, אולם הימצאות יכולת גרעינית בידיה תשנה את כללי המשחק.
אחד החששות המרכזיים של ישראל הוא מהאצת התפוצה הגרעינית בעקבות איראן. דווח שישראל מקיימת קשרים ביטחוניים ואחרים עם הממלכה, אולם הימצאות יכולת גרעינית בידיה תשנה את כללי המשחק
מציאות שכזו תצריך כלים חדשים השונים מהכלים המסורתיים של "דוקטרינת בגין" שספק אם היא רלוונטית בהקשר הסעודי. לישראל אינטרס למנוע התגרענות צבאית גם במדינות ערביות המקיימות עמה קשרים, הן בשל החשש לשינוי באוריינטציה שלהן, תפנית במדיניותן (למשל במקרה של התערערות המשטר) ובשל החשש שהתגרענותן תעודד התגרענות של מדינות אחרות במרחב.
ד״ר יואל גוז׳נסקי הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אונ׳ תל אביב. מומחה למדינות המפרץ ולסוגיות אסטרטגיות כגון תפוצה גרעינית ויציבות משטרים. לשעבר איש משרד רה״מ וחוקר אורח באונ׳ סטנפורד. באפריל 2020 יצא לאור ספר פרי עטו בנושא יחסי ישראל ומדינות המפרץ בהוצאת אונ׳ אוקספורד. אב לבן ולבת וטייל חובב
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
לכל
תגובהופוסט
עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
בונוס:
הצטרפות לקבוצה הסגורה של זמן ישראל בפייסבוק המספקת הצצה מאחורי הקלעים של המערכת (למתחברים באמצעות פייסבוק בלבד)
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו