ד"ר יואל גוז'נסקי
הזמן של
ד"ר יואל גוז'נסקי

ד״ר יואל גוז׳נסקי הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אונ׳ תל אביב. מומחה למדינות המפרץ ולסוגיות אסטרטגיות כגון תפוצה גרעינית ויציבות משטרים. לשעבר איש משרד רה״מ וחוקר אורח באונ׳ סטנפורד. באפריל 2020 יצא לאור ספר פרי עטו בנושא יחסי ישראל ומדינות המפרץ בהוצאת אונ׳ אוקספורד. אב לבן ולבת וטייל חובב

האם יבוטל לראשונה החג' המסורתי ומה משמעויות המהלך?

מסתמן כי בפעם הראשונה בהיסטוריה המודרנית תבוטל או תצומצם העלייה לרגל (מצוות החג' – אחד מחמשת יסודות האסלאם) לאתרים הקדושים לאסלאם בערב הסעודית, המתוכננת להתחיל בסוף חודש יולי. זאת, לנוכח המצב האפידמיולוגי בממלכה בשל התפרצות וירוס הקורונה ובהתאם להלכה האסלאמית המצווה בשמירה על חיי המאמינים.

מסתמן כי לראשונה בהיסטוריה המודרנית תבוטל או תצומצם מצוות החג', העלייה לרגל לאתרים הקדושים לאסלאם בערב הסעודית. זאת, לנוכח המצב האפידמיולוגי וההלכה האסלאמית המצווה בשמירת חיי המאמינים

שר ההקדשים הסעודי הודיע זמן מה מראש למאמינים המוסלמים ברחבי העולם לשנות את תכניותיהם ולהמתין עם סידורי הנסיעה הדרושים עד שהעניינים יתבהרו. החג' בוטל לאחרונה בשנת 1798 (עקב אי ביטחון נתיבי העלייה לרגל בעקבות מסעות נפוליאון) ומאז, גם במהלך במגפת השפעת הספרדית בשנים 1918-1919, לא בוטלה העלייה לרגל.

כל מוסלמי חייב לעלות למכה לפחות פעם בחייו, אם יש בידו המשאבים הנדרשים והוא בריא. קרוב לשניים וחצי מיליון מאמינים מוסלמים מכל העולם היו צפויים להגיע לממלכה לשהייה של שבוע במכה ומדינה הנתונות כעת תחת סגר. האופי של העלייה לרגל למכה ומדינה עושה אותה רגישה במיוחד למגפות. זאת, בשל הצפיפות הרבה בה נמצאים המאמינים באתרים הקדושים עצמם או באוטובוסים וברכבות המעבירות אותן מאתר לאתר. זאת ועוד, רבים מהעולים לרגל המגיעים לערב הסעודית בכל שנה (על-פי המכסות המותרות) הם מבוגרים – הרגישים יותר לפגיעת ווירוס הקורונה – חלקם חיכו לקיים את המצווה כל חייהם.

מה המשמעויות של ביטול או צמצום החג' השנה?

ראשית, ביטול העלייה לרגל משמעותה איבוד הכנסות משמעותי לממלכה. זהו מקור ההכנסה העיקרי – שאינו מנפט וגז – עבור הממלכה, והעולים לרגל מוציאים סכומים נכבדים על לינה, תחבורה, רכישת מתנות, מזון וטלפוניה. הערכות צנועות מדברות על אובדן הכנסות שיכולות להסתכם בכ-10 מיליארד דולר מביטול החג'. אם מוסיפים לכך את ביטול העמרה (העלייה לרגל המותרת לכל אורך השנה ושגם היא נעצרה) מדובר על אובדן של כ-5 מיליארד דולר נוספים.

בעקבות אובדן הכנסות צפויות אלו, יחד עם השלכות הירידה התלולה במחירי הנפט בחודשים האחרונים, והפגיעה הכלכלית של מגפת הקורונה, ההערכות הן להעמקה משמעותית בגירעון התקציבי של ערב הסעודית העומד כעת על 50 מיליארד דולר.

בהסתכלות לטווח הארוך, ביטול החג' והמשך הקפאת העמרה יקשה עוד על יכולת העמידה ביעדים כפי שהוגדרה ב"חזון 2030". אחד מיעדי "חזון 2030", הוא להגיע בתום העשור הנוכחי ליכולת אירוח 30 מיליון עולים לרגל לעֹמרה בכל שנה (פי 5 לעומת 2016 עת השקת החזון) וכ-5 מיליון עולים לרגל בתקופת החג' (יותר מפי 2 לעומת 2016). בכך, אמורה הממלכה להגדיל משמעותית את הכנסותיה מתיירות דתית במאמציה לצמצם את תלותה בכלכלת הנפט.

שנית, הדת היא מקור לגיטימציה עיקרי לשלטון הסעודי, והממלכה נהנית ממעמד מיוחד בעולם המוסלמי כ"שומרת המקומות הקדושים לאסלאם" תואר שלקחו לעצמם המלכים הסעודים. 1.8 מיליארד מתפללים כל יום לכיוון הממלכה – זוהי עוצמה אדירה שעומדת לרשות הממלכה בימים כתיקונם.

הדת היא מקור לגיטימציה עיקרי לשלטון הסעודי, והממלכה נהנית ממעמד מיוחד כ"שומרת המקומות הקדושים לאסלאם". 1.8 מיליארד מתפללים כל יום לכיוון הממלכה – עוצמה אדירה שעומדת לרשות הממלכה

בשנים עברו, הממלכה איימה להשתמש בנשק החג' אל מול מדינות "סוררות" ומשטרים יריבים (איראן, סוריה, עיראק של סדאם חוסיין, קטאר, תימן) ואף מימשה איומיה כלפי איראן בעבר כשאסרה על הגעת עולים איראנים לממלכה. כמו כן, היא החמירה בתנאים ובהגבלות על עולים לרגל ממדינות שלא הלכו בקו "הנכון" לפי התפיסה הסעודית, במיוחד בתקופת יורש העצר מוחמד בן-סלמאן.

מבחינה זו, ביטול החג' והמשך הקפאת העמרה לשנה הנוכחית, יש בו פגיעה בסטאטוס ובעוצמתה של ערב הסעודית בעולם הערבי והאסלאמי, ובשאיפתה למעמד המנהיגה הבלעדית של האומה האסלאמית בעולם, שספג פגיעה בשנים האחרונות בעיקר נוכח מעורבותה הצבאית בתימן, שבעקבותיה יצאו פסקי הלכה בעולם הערבי שקראו להחרמת החג' בטענה שכספי העולים המוסלמים לרגל משמשים במלחמה במוסלמים אחרים.

בסוף השבוע האחרון, הוכרז על הקלות בסגר שהוטל על הממלכה, אך העיר מַכַּה -בה מתקיימים טקסי החג'- תמשיך להיות תחת עוצר מלא לאורך כל שעות היממה. סביר לשער כי מדובר בצעד מניעתי שנועד לשמור על העיר והמקומות הקדושים בה נקיים מהמגפה, על מנת לאפשר את קיום החג' גם במתכונת מצומצמת שעדיין תאפשר את קיום מצוות החג' בלי שהעולים לרגל ישהו זמן ארוך במכה.

עד כה, נהוג היה שהעולים לרגל שוהים במדינה שלושה שבועות בתקופת החג', בעוד שטקסי החג' עצמם מתפרסים על פני חמישה ימים. בין שתי החלופות, האחת של ביטול החג' לשנייה של צמצום התקופה בה ישהו העולים לרגל במדינה (ואולי אף צמצום מספר העולים לרגל, לפי מדינות מוצא ו/או קבוצות גיל), זו השנייה היא העדיפה מבחינת ערב הסעודית, שכן היא מצמצמת את ההשלכות השליליות של המגפה, במיוחד ההשלכות הכלכליות.

ד״ר יואל גוז׳נסקי הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אונ׳ תל אביב. מומחה למדינות המפרץ ולסוגיות אסטרטגיות כגון תפוצה גרעינית ויציבות משטרים. לשעבר איש משרד רה״מ וחוקר אורח באונ׳ סטנפורד. באפריל 2020 יצא לאור ספר פרי עטו בנושא יחסי ישראל ומדינות המפרץ בהוצאת אונ׳ אוקספורד. אב לבן ולבת וטייל חובב

ח'דר סואעד הוא חוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, דוקטורנט למדע המדינה באוניברסיטת חיפה, עוסק בחקר פוליטיקה עכשווית של העולם הערבי וכן החברה הערבית בישראל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 688 מילים

יחסי איראן ומדינות המפרץ על רקע מגפת הקורונה

בחודש שעבר קרא מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש ל"הפסקת אש עולמית", זאת כדי להתמקד במאבק לעצירת התפשטות נגיף הקורונה. האם בעקבות קריאתו ובחסות משבר הקורונה תתכן גם התקרבות בין מדינות המפרץ לאיראן?

כווית וקטאר היו בין המדינות הראשונות להעמיד סיוע לאיראן ושלחו לה סיוע כספי וציוד רפואי, בהתאמה. הן מקיימות קשרים תקינים בדרך כלל עם איראן. במיוחד נכון הדבר לקטאר, שהידקה עוד את יחסיה עם איראן בעקבות ניתוק היחסים והסגר שהטילו עליה כמה משכנותיה בקיץ 2017.

בחודש שעבר קרא מזכ"ל האו"ם ל"הפסקת אש עולמית", כדי להתמקד במאבק לעצירת התפשטות נגיף הקורונה. האם בעקבות קריאתו ובחסות משבר הקורונה תתכן גם התקרבות בין מדינות המפרץ לאיראן?

בעקבות מגפת הקורונה חידשה גם בחריין – מדינה קולנית בדרך כלל בהתנגדותה לאיראן – את הקשר האווירי עם איראן, לאחר נתק של 4 שנים. המטרה המוצהרת של הטיסות היא החזרה של עולי רגל שיעים שנתקעו באיראן לאחר שביקרו בעיר הקדושה קום. ספק אם חידוש הטיסות שנועד לצורך מידי וזמני יביא לחידוש היחסים הדיפלומטיים בין המדינות אך הוא עשוי לתרום להפחתת העוינות.

איחוד האמירויות גם היא החלה מעבירה סיוע הומניטרי לאיראן הנאבקת בגל תחלואה משמעותי בשטחה, בשיתוף פעולה עם ארגון הבריאות של האו"ם. עד כה הועברו שני משלוחים מוטסים של ציוד רפואי. העדויות להתקרבות מדודה בין אבו-דאבי לטהרן החלו לפני פרוץ המגפה, לאחר ההתקפות של איראן על כלי שיט במפרץ במאי 2019 ונבעו מחשש שמא איראן תפגע בה. לאחר ההסלמה במפרץ הצהירה איחוד האמירויות גם על פינוי כוחותיה מתימן, שם נשאה בעיקר הנטל המלחמתי לצד ערב הסעודית נגד המורדים החות'ים הנהנים מתמיכת איראן.

המגמה נמשכה לאחר מכן וכללה גם הפשרת כספים לטובת איראן מבנקים באיחוד האמירויות, ביקורים של בכירים מאיחוד האמירויות באיראן ושיחות טלפון בין אישים בהנהגות של המדינות. שליט איחוד האמירויות, מחמד בן-זאיד, אף התקשר לנשיא סוריה, בשאר אסד, בן בריתה של איראן והציע לסייע לסוריה במאבקה בקורונה, זאת לאחר שבשנה שעברה פתח מחדש את שגרירות ארצו בדמשק. מגמה זו צריכה להדאיג את ישראל לאור מרכזיותה של איחוד האמירויות בחזית האנטי-איראנית ויחסיה הטובים עם לישראל.

מגמת ההתקרבות בין איחוד האמירויות לבין איראן צריכה להדאיג את ישראל לאור מרכזיותה של איחוד האמירויות בחזית האנטי-איראנית ויחסיה הטובים עם לישראל

ערב הסעודית גם היא מנצלת את המגפה כדי לערוך התאמות במדיניותה. ריאד נענתה לקריאת האו"ם ואף הזמינה את החות'ים, בהם היא נלחמת בתימן והנתמכים על-ידי איראן, להגיע לשיחות על הפסקת אש בריאד, לאחר חמש שנות לחימה. ריאד, המנהלת ערוץ שיחות שקט עם החות'ים בעומאן, מבקשת זה זמן רב לסיים את הלחימה, הגם שהיא רחוקה מהשגת מטרות הלחימה עליהם הכריזה עם צאתה למבצע. משבר הקורונה עשוי לסייע לריאד לרדת מהעץ ולשמור על כבודה כדי להשיג הסכם כולל להפסקת הלחמה בתימן.

נראה כי בשלב זה המחוות בהן נוקטות המדינות כלפי איראן, כל אחת בנפרד ועל-פי שיקוליה, נועדו להפגין יחסי שכנות טובה בזמן של משבר עולמי, וזאת בתקווה כי בהענקת הסיוע הן יורידו גם את גובה הלהבות מול איראן. אולם, מוערך כי גם אם יהיה שיפור מסוים ביחסים שבין מדינות המפרץ ואיראן, הוא לא יהיה עמוק וארוך טווח. הסיבות הבסיסיות לעוינות ביניהן לא נעלמו, והנסיבות המשתנות באזור הן הממריצות אותן להפיג חלקית לפחות את המתיחות.

הערכות בתקופת משבר הקורונה נגועות באי ודאות מסוג חדש ותלויות בהימשכות המגפה ובהשפעות העומק שלה, שאינן ברורות עד הסוף בשלב זה. כמו כן, התפקיד האמריקאי הוא מהותי ביחסים בין הצדדים, והגברת המתיחות בין איראן לארצות הברית במפרץ ובעיראק בשבועות האחרונים תשפיע על היכולת של הצדדים להתקרב.

נראה כי הן לאיראן והן למדינות המפרץ יש עניין בהפחתת המתיחות על רקע הלחצים שהמשבר מייצר. לאיראן, הנמצאת במשבר כלכלי עמוק וכעת גם במשבר אפידמיולוגי יש אינטרס להסיר לפחות חלק מהעיצומים עליה באצטלה "הומניטרית".

למדינות המפרץ יש עניין בהפחתת האיום מכיוונה של איראן ובהרגעת הרוחות במפרץ, ו"דיפלומטיית הקורונה" יכולה לשמש אותן לכך. למרות עושרן הרב, התשתיות החיוניות בשטחן, בעיקר מתקני נפט והתפלה, חשופות לפגיעה מצד איראן, כפי שהוכח בספטמבר האחרון עת איראן פגעה במתקני נפט מרכזיים בערב הסעודית וישנה התערערות מתמשכת בביטחונן בגיבוי אמריקאי.

גם אם יהיה שיפור מסוים ביחסים שבין מדינות המפרץ ואיראן, הוא לא יהיה עמוק וארוך טווח. הסיבות הבסיסיות לעוינות ביניהן לא נעלמו, והנסיבות המשתנות באזור הן שהמריצו להפוגה חלקית במתיחות

החשש הוא שבשל תאימות האינטרסים הנוכחית בין איראן לכמה ממדינות המפרץ, יפגע "קמפיין הלחץ" נגד איראן שמובילה ארה"ב ושמדינות המפרץ הן נדבך מרכזי בו. יתר כל כן, לכל שינוי ביחסים שבין הצדדים ישנה השפעה על ישראל. ישראל בנתה על האינטרס המשותף לה ולמדינות המפרץ מול איראן כבסיס לשיתוף פעולה עמן ויש לבחון האם נפגעת הנכונות שלהן לשתף פעולה עם ישראל מול איראן.

מדינות המפרץ הוכיחו גם הפעם כי הן אינן פועלות כגוש מלוכד ומאוחד וסביר כי הן תמשכנה לפעול לפי האינטרסים הפרטיקולריים שלהן ולגדר סיכונים מול איראן, אותה הן רואות כאיום מרכזי עליהן. אשר לטווח הארוך, לא צפוי שינוי ברמת העוינות הבסיסית בין הצדדים, עוינות שמתקיימת לצד שיתוף פעולה ומקורה במחלוקות גאו-פוליטיות ודתיות-אידיאולוגיות מהותיות, והיא רכיב מובהק בארכיטקטורה של המזרח התיכון בן זמננו.

ד״ר יואל גוז׳נסקי הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אונ׳ תל אביב. מומחה למדינות המפרץ ולסוגיות אסטרטגיות כגון תפוצה גרעינית ויציבות משטרים. לשעבר איש משרד רה״מ וחוקר אורח באונ׳ סטנפורד. באפריל 2020 יצא לאור ספר פרי עטו בנושא יחסי ישראל ומדינות המפרץ בהוצאת אונ׳ אוקספורד. אב לבן ולבת וטייל חובב

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 761 מילים

"היום שאחרי" הקורונה: הידוק היחסים עם מדינות ערב

בעת משבר וירוס הקורונה הוכח כי לישראל עוגנים חזקים באזור, גם אם ברובם הם אינם גלויים. ישראל, למשל, נעזרה בקשריה הטובים עם "מדינה עלומה במפרץ", ועל-פי הדיווחים הדבר סייע בידה לקבל ציוד רפואי נדרש.

ישראל גם ניסתה להשיב, בסיוע איחוד האמירויות, אזרחים שנתקעו במרוקו בשל הסגר האווירי, אך נפלה קורבן לסכסוך בין השתיים והחילוץ עוכב. למרות זאת, הניסיון מראה כי ישראל יכולה לפדות את ההשקעה שלה בקשרים עם מדינות ערביות אף שאין לה עמן יחסים דיפלומטים.

במשבר הקורונה הוכח כי לישראל עוגנים חזקים באזור, גם אם ברובם אינם גלויים. ישראל, למשל, נעזרה בקשריה הטובים עם "מדינה עלומה במפרץ", עפ"י הפרסומים, לקבלת ציוד רפואי נדרש

מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש קרא ל"הפסקת אש עולמית". זאת, כדי להתמקד במאבק לעצירת התפשטות נגיף הקורונה ובמספר אזורי סכסוך נענו לקריאתו. מגעים אלו, הידועים גם בשם "דיפלומטיית אסונות", יכולים בהקשר המזרח תיכוני לייצר לגיטימציה לקשר עם ישראל ולהכשיר את הקרקע לאינטראקציה נוספת.

ישראל ניצלה את קשריה עם משטרים במרחב כדי שיסייעו לה, אך היא גם הציעה סיוע לשכנותיה הזקוקות לכך. כך למשל, לירדן הועברו כ-5,000 מסכות רפואיות ועם מצרים נשמר קו פתוח בנושא המצב בעזה. השלום עם ירדן ומצרים מצומצם לשיתוף פעולה ביטחוני – המשבר מספק הזדמנות להרחבת היחסים לתחומים אחרים. יתרה מכך, יזכרו לנו את הטובה הזאת בראיה עתידית.

מול הפלסטינים ניכר כי התהדק שיתוף הפעולה – הוקם מנגנון לשיתוף פעולה, בכירים משני הצדדים נמצאים בקשר וישראל אף העבירה ערכות בדיקה ומסכות לרש"פ. ישראל צריכה לעשות יותר משום שהחמרה אפידמיולוגית תביא בהכרח להחמרה ביטחונית וישראל תואשם כמי שנושאת באחריות.

כך גם מול עזה. דווח כי ישראל החלה בפענוח של בדיקות קרונה של פלסטינים מרצועת עזה ויש להרחיב זאת ואף, למשל, לשקול להקים בית חולים שדה ישראלי, בשיתוף ארגון הבריאות העולמי, סמוך לגבול הרצועה שיכול למשוך סיוע מקטאר וייזקף לזכותה של ישראל.

ישראל ניצלה את קשריה עם משטרים במרחב כדי שיסייעו לה, אך גם הציעה סיוע לשכנותיה הזקוקות לכך. כך למשל, לירדן הועברו כ-5,000 מסכות רפואיות ועם מצרים נשמר קו פתוח בנושא המצב בעזה

ישראל צריכה למנף עוגנים אלו שהועמקו במשבר הקורונה כדי לקדם שינוי אסטרטגי ביחסיה עם המרחב הערבי. יש לומר ביושר כי המגפה לא תביא לחתימה על הסכמי שלום מיד. אולם, היא יכולה לייצר הזדמנות מדינית ולהביא את הצדדים להתפשר בנושאים אחרים. מגפת הקורונה פתחה בפני ישראל אפשרויות להרחיב ולהעמיק את קשריה במרחב. עליה לנצל זאת ולהפוך את המשבר להזדמנות.

אולם, ישנן סוגיות שקידומן יפגע אנושות ביחסים.

גם לפרגמטיות שבין מדינות ערב יהיה קשה להתמודד עם התנגדות ערבית ואסלאמית ליוזמות חד-צדדיות שאינן מקובלות על הפלסטינים. אין ציר עוקף רמאללה – לא יהיה "שלום נפרד", והסיפוח יחייב את מדינות ערב להגביל את הממד הפורמלי של היחסים עם ישראל.

אם ממשלת האחדות תנקוט בצעדים חד- צדדיים, כגון החלת ריבונות, מדינות ערביות שהיום משתפות עמנו פעולה יתקשו לעשות זאת ואף יצטרפו לצעדים מעשיים כנגד ישראל. שלא לדבר על ההשלכות שעלולות להיות למהלך של סיפוח חד-צדדי על יציבות המשטר בירדן.

אולם יש סוגיות שקידומן יפגע אנושות ביחסים. אם ממשלת האחדות תנקוט בצעדים חד-צדדיים כהחלת ריבונות, מדינות ערביות שהיום משתפות עמנו פעולה יתקשו לעשות זאת, ואף יצטרפו לצעדים מעשיים כנגד ישראל

חולשת מדינות האזור היא הזדמנות לישראל לחזק את קשריה עמן. זו משימה ראויה לממשלה חדשה המבקשת לפתוח בדרך חדשה. ישראל הקדימה את שכנותיה הערביות בטיפול במשבר, והיא תזכה לנקודות רבות אם תושיט ידה ותסייע להם בשעת משבר.

ד״ר יואל גוז׳נסקי הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אונ׳ תל אביב. מומחה למדינות המפרץ ולסוגיות אסטרטגיות כגון תפוצה גרעינית ויציבות משטרים. לשעבר איש משרד רה״מ וחוקר אורח באונ׳ סטנפורד. באפריל 2020 יצא לאור ספר פרי עטו בנושא יחסי ישראל ומדינות המפרץ בהוצאת אונ׳ אוקספורד. אב לבן ולבת וטייל חובב

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 516 מילים

האיום על הביטחון התזונתי הוא הזדמנות לישראל

התפרצות הקורונה יצרה משבר רפואי גלובאלי. התמשכותו עלולה לגרום גם למשבר תזונתי עם השלכות גאופוליטיות נרחבות, בייחוד באזורנו.

תכנית המזון של האו"ם (FAO) מזהירה, כי מגפת הקורונה עלולה להעצים את המחסור במזון בעולם. עוד לפני המגפה היא התריעה על עליה במספר הסובלים מרעב ומתת תזונה, כתוצאה מסכסוכים אלימים ומשינויי האקלים. גם בכירי תעשיית המזון הגלובלית מזהירים, כי הגבלות הסחר ושיבוש השרשראות הלוגיסטיות לאור המגפה עלולות להכפיל את מספר הרעבים בעולם, שעמד על כ-800 מיליון ערב התפרצותה.

תכנית המזון של האו"ם מזהירה, כי מגפת הקורונה עלולה להעצים את המחסור במזון בעולם. עוד לפני המגפה התריעה על עליה במספר הסובלים מרעב ומתת תזונה, שעמד על כ-800 מיליון, ועלול להכפיל את עצמו

ממשלות העולם מודאגות מהחלטת רוסיה, יצואנית דגנים מובילה (לרבות לישראל, לתורכיה, למצרים, לאיראן, לסוריה, לאמירויות וללבנון) לקבוע מכסות על יצואם. מוסקבה טוענת, שזהו צעד זהירות בלבד, ושהיצוא יימשך בהיקף דומה לשנה שעברה. בימים האחרונים, אף ספקה לראשונה משלוח חיטה לסעודיה. עם זאת, כעת הנכונות הרוסית לייצא "כרגיל", עשויה להיתפס כמחוות רצון טוב לא טריוויאלית. במקביל, ויטנאם והודו מגבילות את יצוא האורז; אוקראינה הגבילה את יצוא הכוסמת; ומצרים מגבילה את יצוא הירקות.

למרות הקושי להעריך את ממדי המגפה במזרח התיכון, סביר להניח כי התפרצות הקורונה היא חמורה הרבה יותר מהמדווח ברבות ממדינות ערב עקב קשיי תפקוד, מיעוט בדיקות והסתרה ולכן מחייבת תשומת לב מצד ישראל.

עד כה לא נרשם מחסור משמעותי במוצרי מזון או עליה גבוהה במחירים. אולם, במזרח התיכון ישנן מדינות כושלות רבות שגם בימים כתיקונם מתקשות לספק לאזרחים את כל צרכיהם, מדינות שסובלות ממלחמות אזרחים וממחסור כרוני במים.

מגפת הקורונה עלולה להחריף מציאות קשה ממילא וליצור איום על הביטחון התזונתי של רבים מתושבי האזור. לכך יש להוסיף התערבות של ספקולנטים ופאניקה בקרב אזרחים שעלולים להביא גם הם לעליה במחירים ולמחסור.

ברבות ממדינות ערב אין תנאים בסיסיים לקיום חקלאות מודרנית בעיקר בשל מחסור במים ותלותן בייבוא מזון גדולה. קצב הגידול באוכלוסייה, שינויי אקלים שהביאו להתחממות ולבצורות הביאו לגידול בביקוש לייבוא מוצרי מזון – ברבות גם מספר גדול של פליטים, שהגבירו את הביקוש למזון.

משטרים ערביים נזהרים מהעלאת מחיר המזון מחשש להחרפת הסיכונים הפוליטיים. הפחד מפני המחסור במזון בסיסי הפך בעבר לזרז לתסיסה אזרחית, והציף לפני השטח בעיות חברתיות מודחקות נוספות. השלטון במצרים נזהר במיוחד, שכן מאז 1977 השינויים במחיר הפיתה ובזמינותה הובילו לא פעם למהומות רחבות משתתפים. הקיצוצים בסבסוד מחיר הפיתה ב-2017 בירדן וב-2018 במצרים גררו הפרות סדר, אף כי לא סיכנו את יציבות המשטרים.

לכאורה, המחסור במזון במדינות האזור כשלעצמו אינו מהווה פגיעה ישירה בביטחון ישראל. אולם, הוא עלול להחריף בעיות מבניות איתן מתמודד המרחב הערבי דוגמת פליטות, טרור והקצנה דתית, באופן שיעלה את "מחירי התחזוקה" של מעמדה של ישראל כ"וילה בג'ונגל".

לכאורה, המחסור במזון במדינות האזור כשלעצמו אינו מהווה פגיעה ישירה בביטחון ישראל. אולם הוא עלול להחריף בעיות מבניות איתן מתמודד המרחב הערבי דוגמת פליטות, טרור והקצנה דתית

ישראל, הנהנית, ככלל, מעצמאות בייצור מזון, יכולה למנף את הידע שצברה והיכולות הטכנולוגיות שברשותה כדי להושיט סיוע לשכנותיה. מעבר לאלמנט ההומניטרי הברור הוא עשוי להתברר כהזדמנות להרחבת שיתוף הפעולה עם מצרים וירדן מעבר לשיתוף פעולה ביטחוני, ולסייע להן להחליש את התלות בספקיות מזון עוצמתיות, כגון רוסיה.

ערב המשבר ישראל הצטיינה בפרויקטי שיתוף הפעולה ליצוא ידע חקלאי מתקדם עם יצואניות המזון המרכזיות – כגון סין, רוסיה ואוקראינה. נקודת עוצמה זו עשויה להוות מנוף לשיקום מגזר החקלאות בישראל כבר בחודשים הקרובים.

ד״ר יואל גוז׳נסקי הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אונ׳ תל אביב. מומחה למדינות המפרץ ולסוגיות אסטרטגיות כגון תפוצה גרעינית ויציבות משטרים. לשעבר איש משרד רה״מ וחוקר אורח באונ׳ סטנפורד. באפריל 2020 יצא לאור ספר פרי עטו בנושא יחסי ישראל ומדינות המפרץ בהוצאת אונ׳ אוקספורד. אב לבן ולבת וטייל חובב

סא"ל (מיל.) דניאל ראקוב הצטרף למכון למחקרי ביטחון לאומי בשנת 2019. שרת בצה"ל 21 שנים, מרביתן באגף המודיעין. עסק במחקר מודיעיני ועבודת מטה, במיקוד על האתגרים האסטרטגיים והאופרטיביים הבולטים של צה"ל וממשלת ישראל, בזירות גיאוגרפיות מגוונות. מתמחה במעורבות המעצמות במזרח התיכון, בדגש על האסטרטגיה הרוסית באזור ויחסי רוסיה עם ישראל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 516 מילים

ישראל צריכה לפקוח עין על התהליכים במפרץ בימי הקורונה

זירת המפרץ הינה זירה קריטית לאינטרסים הביטחוניים הישראלים בימים כתיקונם, בעיקר, אך לא רק, בשל המאבק באיראן המבקשת לה הגמוניה אזורית ונשק גרעיני. כעת, צבר המשברים הפוקד את מדינות המפרץ – משבר הקורונה והמפולת בשוק הנפט – עלולים להאיץ תהליכים שליליים לישראל, כך שעליה להפנות קשב מדיני ומודיעיני כדי לעמוד על טיבם ולסכל איומים אפשריים.

התפשטות מגפת הקורונה במדינות המפרץ הביאה להחמרה בצעדי המנע ובהגבלות, עד כי האתרים הקדושים לאסלאם מצויים תחת עוצר מלא והעליה לרגל בסוף יולי נמצאת בסימן שאלה. מגפת הקורונה פוגשת את מדינות המפרץ בעיתוי בו כלכלות המדינות מצויות תחת אילוצים ולחצים גם בשל המשבר בשוק הנפט, שהחל לפני, אך החריף עם מגפת הקורונה.

צבר המשברים הפוקד את מדינות המפרץ – משבר הקורונה והמפולת בשוק הנפט – עלולים להאיץ תהליכים שליליים לישראל, כך שעליה להפנות קשב מדיני ומודיעיני כדי לעמוד על טיבם ולסכל איומים אפשריים

התוצאה הישירה והמידית של משברים אלו היתה ירידה חדה ודרמטית במחיר הנפט אשר הוא המשאב הבלעדי לו חייבות מדינות המפרץ את קיומן ושגשוגן. יש שיאמרו כי אלו צרות של עשירים. אולם משבר הקורונה ומשבר הנפט עלולים להאיץ תהליכים קיימים וליצור חדשים אשר להם השלכות שליליות על ישראל. בין התהליכים האפשריים ניתן לכלול:

1

ראשית, התקרבות אפשרית לאיראן. כווית, קטר ואיחוד האמירויות החלו מעבירות סיוע הומניטרי לאיראן הנאבקת בגל תחלואה משמעותי בשטחה. העדויות להתקרבות המדודה בין אבו-דאבי לטהרן, שהחלה עם ההתקפות של איראן במפרץ – והתעצמה בעקבות המשבר – היא מדאיגה וצריכה להיבחן. בין השאר כספים הופשרו לטובת איראן, ביקורים הדדיים נערכו, המנהיגים שוחחו וסיוע נשלח לאיראן. כל פגיעה בחזית הכלכלית, הדיפלומטית האזורית שנבנתה מול איראן בהובלת ארה"ב ושאיחוד האמירויות היתה נדבך מרכי בה צריכה להדאיג את ישראל.

2

שנית, פגיעה אפשרית בתמיכה במשטרים פרגמטיים. לישראל אינטרס מובהק כי משאבים ניכרים שברשות מדינות המפרץ ימשיכו להיות מופנים גם לסיוע בשמירה על יציבותן הכלכלית של שכנותיה. סיוע זה הכרחי לירדן, מצרים, הרשות הפלסטינית ובמיוחד לרצועת עזה – שם הוא תורם לרגיעה. החמרת המצוקה מסביבנו עלולה לייצר לחצים שונים ולהפוך במהרה אירוע רפואי לאירוע ביטחוני ולהיות מופנה נגד ישראל. על ישראל לפיכך להמחיש את חשיבות המשך העברת הסיוע והעסקת העובדים המצרים והירדנים במפרץ.

3

שלישית, סכנה ליציבות המשטרים במפרץ. הקטנת ההכנסות מנפט וגז ומצב אפידמיולוגי קשה של קורונה עלולים לפגוע לא רק באיתנותן הפיננסית של המדינות אלא ביציבותן הפנימית. כך למשל, מחמד בן-סלמאן, יורש העצר הסעודי יכול לנצל את שעת החירום בשעה שתשומת הלב אינה ממוקדת בממלכה ושרבים מבני משפחת המלוכה חולים בקורונה, כך על-פי הדיווחים, כדי להמשיך ולבצר את מעמדו ולהאיץ את המלכתו – ובכך לתרום להחרפת המתחים הפנימיים בממלכה.

המצב עלול לקרב בין מדינות המפרץ לאיראן, לפגוע במשטרים פרגמטים, ולסכן את יציבותם הפנימית של המשטרים במפרץ, לצד הפגיעה באיתנותם הפיננסית, לנוכח הקטנת ההכנסות מנפט וגז והמצב האפידמיולוגי הקשה

בשנים האחרונות התהדקו על-פי הדיווחים היחסים השקטים בין ישראל ומדינות המפרץ, ולצדדים יש דאגות משותפות בדמותן של איראן, טורקיה וחמא"ס. אולם, המגמות שתוארו לעיל  עלולות, אם תתפתחנה, להחמיר בעקיפין את מצבה האסטרטגי של ישראל ואף להביא לפגיעה בשותפות הישראלית-מפרצית "ביום שאחרי הקורונה". לצד העיסוק במענה הרפואי ובהתאמות הכלכליות הנדרשות, חשוב שהדרג המדיני ינחה על שמירת קשב מודיעיני ויקצה משאבים לבחון אפשרות להתממשות תרחישים אלו ואחרים.

ד״ר יואל גוז׳נסקי הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אונ׳ תל אביב. מומחה למדינות המפרץ ולסוגיות אסטרטגיות כגון תפוצה גרעינית ויציבות משטרים. לשעבר איש משרד רה״מ וחוקר אורח באונ׳ סטנפורד. באפריל 2020 יצא לאור ספר פרי עטו בנושא יחסי ישראל ומדינות המפרץ בהוצאת אונ׳ אוקספורד. אב לבן ולבת וטייל חובב

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 489 מילים

נפט בימי קורונה - האם ניתן לסמוך על הנסיך הסעודי?

לצד התפשטות מגפת הקורונה התפתח משבר בשוק האנרגיה הקשור למאבק שליטה בשוק הנפט בין סעודיה, רוסיה ואף ארה"ב. המשבר החריף לאחר החלטתו של יורש העצר הסעודי והמנהיג בפועל של הממלכה, מחמד בן-סלמאן, להגביר משמעותית את קצב הפקת הנפט ולסכן בכך את הכלכלה האמריקאית בזמן בו מגפת הקורונה המשתוללת בארצות הברית ופוגעת קשות בכלכלתה.

הנשיא טראמפ עצמו נרתם למשימה והביא את הצדדים להסכים לקיצוץ כולל בתפוקה של כ-10 מיליון חביות נפט ביום באפריל ובמאי. זאת, כדי להביא לעליה במחירים, שברמתם הנוכחית עלולים להביא עד לקריסת הפקת הנפט מפצלים בארה"ב.

המשבר בשוק האנרגיה החריף לאחר החלטת יורש העצר הסעודי מחמד בן-סלמאן להגביר משמעותית את קצב הפקת הנפט, תוך סיכון הכלכלה האמריקאית, שעה שמגפת הקורונה המשתוללת בארה"ב פוגעת קשות בכלכלתה

הנשיא טראמפ רגיש מאוד לסוגיית מחירי הנפט כמרכיב מרכזי המשפיע על רווחתו של האזרח האמריקאי וגם בעבר פעל מול הסעודים כדי דווקא לשכנעם להגביר את התפוקה ולהביא לירידה במחירים.

הסעודים, ככלל, מילאו עד לאחרונה את חלקם במשוואת היחסים בכל האמור לשוק הנפט העולמי. אלא שבתחילת מרץ נסדקה שותפות ארוכת שנים זו והחלה מפולת במחיר הנפט, שנוספה להאטה הכלכלית ולירידה בביקושים לזהב השחור שהביאה מגפת הקורונה.

מאז 2016 כוננה מסגרת לשיתוף הפעולה "אופ"ק+", ובה 24 מפיקות נפט, בהובלת רוסיה וערב הסעודית, שהעלתה את מחיר הנפט ל-70-50 דולר לחבית. המהלך העניק לשתי המדינות רווחים של עשרות מיליארדי דולרים.

למפולת הנוכחית במחירי הנפט תרמה החלטת רוסיה שלא להמשיך ולהשתתף במנגנון וויסות מחירי הנפט "אופק+". בתגובה סעודיה הפחיתה ממחיר הנפט ללקוחותיה של רוסיה ומתחילת אפריל הצהירה כי תחל להפיק נפט בקצב שיא של כ-12 מיליון חביות נפט ביום במטרה לזכות בנתח שוק על חשבון רוסיה. גם אם אכן היעד היה לפגוע ברווחיה של מוסקבה הרי שסביר כי מבחינת ריאד המהלך כוון גם כדי "לטפל" באיום שהציבה תעשיית פצלי השמן בארה"ב על מעמדה העתידי של סעודיה כיצואנית נפט.

היחסים בין ארצות הברית וסעודיה מבוססים על אינטרסים משותפים עמוקים וכבר צלחו בעבר משברים חריפים. מבחינת הממשל האמריקאי הנוכחי כמו גם קודמיו, לערב הסעודית נועד תפקיד חשוב – לווסת את מחירי נפט על רקע המחסור בשוק. ההבנה שסעודיה אכן תעשה זאת הייתה בבסיס היחסים בין המדינות מאז 1945. יחסים אלו התבססו על העסקה של "נפט תמורת ביטחון". במשך עשרות שנים ממלאת ערב הסעודית את חלקה "בעסקה" כאשר היא מווסתת את כמויות הנפט שהיא מייצאת, על-פי שיקולים אסטרטגיים אמריקאים וצרכיה שלה.

יחסי ארה"ב-סעודיה התבססו על נוסחת "נפט תמורת ביטחון". במשך עשרות שנים ממלאת ערב הסעודית את חלקה "בעסקה" בוויסות כמויות הנפט שהיא מייצאת, על-פי שיקולים אסטרטגיים אמריקאים וצרכיה שלה

בפועל, הממשל האמריקאי והנשיא טראמפ, ששמו את כובד משקלם על היחסים עם יורש העצר, הבליגו פעם אחר פעם על מהלכים בעייתיים שלו ובראשם ההנחיה לחסל את העיתונאי חשוקג'י. ואכן התנהלותו האחרונה של יורש העצר, שמצוי במאבק להבטחת מינויו למלך לאחר מות אביו, מציפה שוב וביתר שאת את אופיו התזזיתי ואת סימן השאלה באשר ליכולתם של בעלי בריתו, בהם גם ישראל, לסמוך על שיקוליו. ארצות הברית וישראל צריכות לקחת בחשבון כי ברגע האמת כאשר סוגיות בעלות חשיבות לביטחון הלאומי מאותגרות לא ברור האם אכן ניתן לסמוך על יורש העצר הצעיר.

ד״ר יואל גוז׳נסקי הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אונ׳ תל אביב. מומחה למדינות המפרץ ולסוגיות אסטרטגיות כגון תפוצה גרעינית ויציבות משטרים. לשעבר איש משרד רה״מ וחוקר אורח באונ׳ סטנפורד. באפריל 2020 יצא לאור ספר פרי עטו בנושא יחסי ישראל ומדינות המפרץ בהוצאת אונ׳ אוקספורד. אב לבן ולבת וטייל חובב

אל"מ אלדד שביט הוא חוקר בכיר ב- INSS לשעבר ראש חטיבת המחקר במשרד ראש הממשלה ועוזר להערכה בחטיבת המחקר באמ"ן

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 478 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה