בשיחה ראשונה מסוגה שהתקיימה באוקטובר 2021 בין שרי החוץ של הודו, איחוד האמירויות, ישראל וארצות הברית, הוחלט על הקמת פורום בינלאומי מרובע לשיתוף פעולה כלכלי. במהלך השיחה קיימו השרים דיון על האפשרויות הגלומות בתחומים של תשתיות משותפות, נמלים, רכבות וביטחון ימי וסיכמו כי יוקמו קבוצות עבודה לשם כך, וכי יתקיימו פגישות נוספות של שרי החוץ.
בשיחה ראשונה מסוגה שהתקיימה באוקטובר 2021 בין שרי החוץ של הודו, איחוד האמירויות, ישראל וארה"ב, הוחלט על הקמת פורום בינלאומי מרובע לשת"פ כלכלי
ד״ר יואל גוז׳נסקי הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אונ׳ תל אביב. מומחה למדינות המפרץ ולסוגיות אסטרטגיות כגון תפוצה גרעינית ויציבות משטרים. לשעבר איש משרד רה״מ וחוקר אורח באונ׳ סטנפורד. באפריל 2020 יצא לאור ספר פרי עטו בנושא יחסי ישראל ומדינות המפרץ בהוצאת אונ׳ אוקספורד. אב לבן ולבת וטייל חובב
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
החות'ים הנתמכים על-ידי איראן הכפילו את מספר התקפותיהם על מטרות, ברובן אזרחיות, בסעודיה ב-2021 ביחס ל-2020. קרוב ל-1,300 טילי קרקע-קרקע וכלי טיס בלתי מאוישים שוגרו אל מטרות בתחומי הממלכה מאז היא החלה להתערב במלחמת האזרחים בתימן ב-2015. דובר צבא סעודיה מסר כי 59 אזרחים סעודים נהרגו בהתקפות אלו.
החות'ים הנתמכים על-ידי איראן הכפילו את התקפותיהם בסעודיה ב-2021 ביחס ל-2020. קרוב ל-1,300 טילי קרקע-קרקע וכלי טיס בלתי מאוישים שוגרו לממלכה מאז התערבותה במלחמת האזרחים בתימן ב-2015
ד״ר יואל גוז׳נסקי הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אונ׳ תל אביב. מומחה למדינות המפרץ ולסוגיות אסטרטגיות כגון תפוצה גרעינית ויציבות משטרים. לשעבר איש משרד רה״מ וחוקר אורח באונ׳ סטנפורד. באפריל 2020 יצא לאור ספר פרי עטו בנושא יחסי ישראל ומדינות המפרץ בהוצאת אונ׳ אוקספורד. אב לבן ולבת וטייל חובב
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
בחודש שעבר נחשף טפח נוסף במאמץ הבליסטי ויתכן שגם הגרעיני של סעודיה. המודיעין האמריקאי הדליף מידע על יכולות הממלכה בתחום ייצור טילי קרקע-קרקע מתקדמים. האמריקאים בחרו לחשוף מידע רגיש זה בעיצומן של השיחות בין איראן למעצמות בווינה, ככל הנראה כדי ליצור דחיפות ולחץ על איראן ועל יתר המעצמות.
US intelligence agencies have assessed that Saudi Arabia is now actively manufacturing its own ballistic missiles with…
Posted by CNN on Thursday, December 23, 2021
המוטיבציה הסעודית בתחום הטילים והגרעין קשורה קשר ישיר לחששה מפני איראן והיא אינה חדשה, אך נראה שהמאמץ בתחום עלה מדרגה ומתנהל בדחיפות מסוימת, על רקע התקדמות תכנית הגרעין האיראנית. מדובר בטילים מונעים בדלק מוצק, שככל הנראה יכולים לשאת ראש קרב גרעיני. ממידע גלוי ניתן לראות כי הטילים הסעודים מכוונים לאיראן.
המוטיבציה הסעודית בתחום הטילים והגרעין קשורה ישירות לחששה מאיראן והיא אינה חדשה, אך נראה שהמאמץ בתחום עלה מדרגה ומתנהל בדחיפות מסוימת, על רקע התקדמות תכנית הגרעין האיראנית
יורש העצר הסעודי והשליט בפועל, מחמד בן-סלמאן, הצהיר זה מכבר שהממלכה תרכוש יכולת גרעינית אם איראן תפרוץ לפצצה. מדובר בשליט אבסולוטי, בעל שאיפות אזוריות, שלא ברור אילו מרסנים פועלים עליו. הסעודים פועלים במידה רבה על-פי ההנחה שאיראן, אם או בלי הסכם, היא מדינת סף גרעינית על כל המשתמע מכך, וכי עליהם לפתח מענה "תוצרת בית".
Saudi Arabia's crown prince says his country will develop a nuclear bomb if Iran builds nuclear weapons. Mohammed Bin Salman made that startling statement during @NorahODonnell's recent visit to Saudi Arabia for this Sunday's @60Minutes https://t.co/iTga0YCnPm pic.twitter.com/iKRXt6pqYZ
— CBS News (@CBSNews) March 15, 2018
לפני שנה "התגלה" בממלכה מתקן למיצוי "עוגה צהובה" ממחצבי האורניום שנמצאו זה מכבר בשטחה, אשר נבנה בשיתוף פעולה עם סין. הדיווח הנוכחי מצטרף לשורת גילויים המצביעים על מאמץ לבחינה של רכיבי מעגל הדלק הגרעיני, והידוק שיתוף הפעולה בתחום הטילים בינה לבין סין, הכולל, על-פי האמריקאים, "העברות מרובות ובקנה מידה גדול של טכנולוגיה".
לסעודיה, בדומה לאיראן, גם מאמץ גרעיני אזרחי. היא רכשה כור מחקר גרעיני קטן מתוצרת ארגנטינה, היא פרסמה מכרזים לבניית כורים לייצור חשמל והיא מנהלת מו"מ עם ארה"ב לשם קבלת סיוע בתחום הגרעין תוך שהיא מסרבת להתחייב שלא להעשיר אורניום בתחומה.
לפני שנה "התגלה" בממלכה מתקן למיצוי "עוגה צהובה" ממחצבי האורניום בשטחה, שנבנה בשת"פ עם סין. הדיווח מצטרף לשורת גילויים המצביעים על מאמץ לבחינת רכיבי מעגל הדלק הגרעיני והידוק השת"פ עם סין
הגם שהתשתית המדעית-טכנולוגית בתחומי הגרעין בסעודיה עדיין מוגבלת, לממלכה היסטוריה של הסתרת פעילויותיה בתחום ולא מן הנמנע כי גם כיום מוסתרת פעילות בתחום. למשל, לאחרונה התגלה בעקיפין כי הממלכה מימנה פיתוח טילים באוקראינה. בנוסף, יכולת הקהילה הבינלאומית, ובכלל זה של סבא"א, לאתר פעילות אסורה בהיקף קטן – מוטלת בספק, במיוחד בתנאים המייחדים את הממלכה.
גם אם ייחתם הסכם מול איראן, הוא לא יפחית את המוטיבציה הסעודית לרכוש יכולת גרעינית בטווח הארוך, אם כי הוא עשוי להפחית זמנית את דחיפות העניין. הספק באשר למחויבות האמריקאית לביטחונם וקיצור זמן הפריצה של איראן לפצצה עלול לדרבן את הממלכה לנוע בקצב מהיר, גם תוך "קיצורי דרך" אפשריים, קרי רכישתו "מן המדף" מגורמים בפקיסטן ו/או צפון קוריאה למשל.
אחד החששות המרכזיים של ישראל הוא מהאצת התפוצה הגרעינית בעקבות איראן ואכן לסעודיה החששות הכבדים ביותר מאיראן והמשאבים הרבים ביותר. דווח שישראל מקיימת קשרים ביטחוניים ואחרים עם הממלכה, אולם הימצאות יכולת גרעינית בידיה תשנה את כללי המשחק.
אחד החששות המרכזיים של ישראל הוא מהאצת התפוצה הגרעינית בעקבות איראן. דווח שישראל מקיימת קשרים ביטחוניים ואחרים עם הממלכה, אולם הימצאות יכולת גרעינית בידיה תשנה את כללי המשחק
מציאות שכזו תצריך כלים חדשים השונים מהכלים המסורתיים של "דוקטרינת בגין" שספק אם היא רלוונטית בהקשר הסעודי. לישראל אינטרס למנוע התגרענות צבאית גם במדינות ערביות המקיימות עמה קשרים, הן בשל החשש לשינוי באוריינטציה שלהן, תפנית במדיניותן (למשל במקרה של התערערות המשטר) ובשל החשש שהתגרענותן תעודד התגרענות של מדינות אחרות במרחב.
ד״ר יואל גוז׳נסקי הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אונ׳ תל אביב. מומחה למדינות המפרץ ולסוגיות אסטרטגיות כגון תפוצה גרעינית ויציבות משטרים. לשעבר איש משרד רה״מ וחוקר אורח באונ׳ סטנפורד. באפריל 2020 יצא לאור ספר פרי עטו בנושא יחסי ישראל ומדינות המפרץ בהוצאת אונ׳ אוקספורד. אב לבן ולבת וטייל חובב
ערב הסעודית חוזרת ומאמצת אלמנטים שאפיינו את מדיניות החוץ שלה קודם לעלייתו המטאורית של יורש העצר מחמד בן-סלמאן.
בעבר הממלכה חמקה מעימות ישיר עם אויביה, הביאה לידי ביטוי את כיסיה העמוקים ושמה דגש על דיפלומטיה כאמצעי מרכזי בארגז הכלים הלאומי.
אלא שמאז 2015 התאפיינה מדיניות החוץ הסעודית באסרטיביות מהולה בחובבנות והיא כשלה בקידום יעדיה במרחב, גם אם יעדים אלו נשאו חן בעיני טראמפ ונתניהו. בין היתר היא פתחה בבלוקדה על שכנתה ממזרח, קטר, ובמלחמה בשכנתה מדרום, תימן.
מאז 2015 התאפיינה מדיניות החוץ הסעודית באסרטיביות מהולה בחובבנות והיא כשלה בקידום יעדיה במרחב. בין היתר פתחה בבלוקדה על שכנתה ממזרח, קטר, ובמלחמה בשכנתה מדרום, תימן
קשייו של בן-סלמאן מבית וכישלונותיו בזירה האזורית הביאו רבים בישראל ובמערב לצנן התלהבותם מהמלך לעתיד ולשאת עיניהם לעבר השליט האסרטיבי לא פחות, אך המנוסה יותר של איחוד האמירויות, מחמד בן-זאיד.
כניסתו של נשיא חדש לבית הלבן, המנהל מו"מ עם איראן ומבקר בחריפות את הממלכה, הביאה לשינוי מבורך באסטרטגיה הסעודית (מזווית הראיה הסעודית), לגישה פרואקטיבית מרעננת ולפתיחה של קמפיין דיפלומטי שלא נראה כמותו.
במסגרת זאת הוביל בן-סלמאן לחתימת הסכם הפיוס עם קטר, הציע לחות'ים הסכם הפסקת אש נדיב במיוחד, מחבק את ראש ממשלת עיראק, הביא לירח דבש ביחסים עם עומאן, מגשש דרכו לשליט סוריה אסד, ואף פתח במגעים עם איראן. מטרתו להפחית מתיחות, לצמצם נזקים, לבסס השפעה היכן שניתן ובדרך לזכות בנקודות זכות בבית הלבן.
בן-סלמאן כהרגלו יורה לכל הכיוונים, אלא שהפעם אלו לא כדורי רובה. הוא עושה שימוש ביכולות של הכלכלה הגדולה במזרח התיכון ובמעמד של שומרת המקומות הקדושים לאסלאם כדי להחזיר את הממלכה למקומה הטבעי ולהיות מוכן טוב יותר גם לתהליך הרגיש של העברת הכתר מאביו.
לא כל המהלכים האזוריים יישאו פרי, אך הם הכרחיים להתמודדות עם התרחיש הצפוי בראייתו: ארה"ב מתרחקת מענייני האזור ואיראן, כתוצאה מחתימה צפויה על הסכם הגרעין, מתעצמת. יש לקוות שבן-סלמאן מבין כעת את מגבלות כוחה של הממלכה. למרות רכישות נשק מאסיביות לאורך השנים, היא חסרה יכולת הגנתית מספקת, שלא לומר יכולת התקפית.
דברים שנשא בן-סלמאן באפריל, מעידים יותר מכל על השינוי במדיניותו, לפחות ההצהרתית, ביחס לאיראן:
"איראן היא שכנה שלנו. אנו מקווים שיהיו לנו יחסים טובים ומיוחדים עם איראן. אנו רוצים שהיא תשגשג ותצמח…".
דברים אלה מנוגדים לטענות קודמות של בן-סלמאן, שאף השווה בעבר את המנהיג העליון של איראן להיטלר ורמז על עניינו בהגברת החתרנות הסעודית באיראן.
החולשה הסעודית ביחס לאיראן וסימן השאלה הגובר באשר לנכונות האמריקאית לעמוד לצד הממלכה מכתיבים את האסטרטגיה הסעודית הנוכחית יותר מכל.
כניסתו של נשיא חדש לבית הלבן, המנהל מו"מ עם איראן ומבקר בחריפות את הממלכה, הביאה לשינוי מבורך באסטרטגיה הסעודית, לגישה פרואקטיבית מרעננת ולפתיחה של קמפיין דיפלומטי שלא נראה כמותו
ספק רב אם הממלכה תשכיל להסיר מעליה איומים מרכזיים ולשפר את מעמדה מבית ומחוץ וזאת מבלי להיתפס כפייסנית.
יתרה מכך, לא כל מהלכיו תואמים את האינטרס הישראלי, בוודאי כשמדובר בהגעה להבנות עם איראן. בין ההשלכות עלולה להיות פגיעה בחזית האזורית מול איראן שישראל טיפחה ושהממלכה היא נדבך מרכזי בה.
ד״ר יואל גוז׳נסקי הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אונ׳ תל אביב. מומחה למדינות המפרץ ולסוגיות אסטרטגיות כגון תפוצה גרעינית ויציבות משטרים. לשעבר איש משרד רה״מ וחוקר אורח באונ׳ סטנפורד. באפריל 2020 יצא לאור ספר פרי עטו בנושא יחסי ישראל ומדינות המפרץ בהוצאת אונ׳ אוקספורד. אב לבן ולבת וטייל חובב
בזמן שחלף מאז הודיעו ישראל ואיחוד האמירויות הערביות על כוונתם להביא לפתיחת מהלך, שסופו נרמול מלא של היחסים ביניהן – התקיים דיון ער בתקשורת הישראלית באשר להשלכות השונות של המהלך. בעיקר באשר לזהות המדינות שילכו בעקבות איחוד האמירויות ויחממו את יחסיהן עם ישראל. מהדיון הזה נעדרה כווית, האמירות העשירה מהמפרץ, ולא במקרה.
למרבה האירוניה הסיבה העיקרית לכך שככל הנראה כווית תהיה האחרונה ממדינות המפרץ (ואולי בעולם הערבי כולו) לחתום על הסכם שלום עם ישראל היא היותה "סמי-דמוקרטית". שנה לאחר הקמת המדינה, ב-1962, אושרה חוקה המעניקה לפרלמנט סמכויות נרחבות יחסית לנהוג במדינות האזור ובעולם הערבי. יש לו יכולת לחקור ואף להדיח שרים, למנוע אישור תקציב, ואף לא לאשר את מועמדי המשפחה השלטת לרשת את השלטון.
ד"ר ערן סגל הוא עמית מחקר במרכז עזרי לחקר איראן והמפרץ הפרסי, אוניברסיטת חיפה
ד״ר יואל גוז׳נסקי הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אונ׳ תל אביב. מומחה למדינות המפרץ ולסוגיות אסטרטגיות כגון תפוצה גרעינית ויציבות משטרים. לשעבר איש משרד רה״מ וחוקר אורח באונ׳ סטנפורד. באפריל 2020 יצא לאור ספר פרי עטו בנושא יחסי ישראל ומדינות המפרץ בהוצאת אונ׳ אוקספורד. אב לבן ולבת וטייל חובב
ב-20 ביולי דיווחה סוכנות הידיעות הסעודית כי מלך ערב הסעודית, סלמאן בן עבד אל-עזיז בן ה-84 אושפז בבית חולים בריאד "לבדיקות" בשל דלקת בכיס המרה. אשפוזו של סלמאן, היושב על כס המלך מאז 2015, מגיע בעיתוי רגיש ומורכב והציף, שוב, חששות וספקולציות באשר ליציבות הממלכה תחת יורשו-בנו, מחמד בן-סלמאן.
החששות גברו בשל היות אשפוזו מפתיע ולא מתוכנן שכן הוא היה מיועד לפגוש את ראש ממשלת עיראק באותו היום. התקשורת הסעודית יוצאת מגדרה בניסיון לשדר "עסקים כרגיל" ומדווחת שסלמאן שוחח בטלפון עם מנהיגי ירדן, בחריין וכווית וכי אף עמד, ביום למחרת, בראש ישיבת קבינט וירטואלית.
ד״ר יואל גוז׳נסקי הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אונ׳ תל אביב. מומחה למדינות המפרץ ולסוגיות אסטרטגיות כגון תפוצה גרעינית ויציבות משטרים. לשעבר איש משרד רה״מ וחוקר אורח באונ׳ סטנפורד. באפריל 2020 יצא לאור ספר פרי עטו בנושא יחסי ישראל ומדינות המפרץ בהוצאת אונ׳ אוקספורד. אב לבן ולבת וטייל חובב
המכתב של שגריר איחוד האמירויות הערביות בארה"ב, יוסוף אל-עוטייבה בעמוד הראשי של ידיעות אחרונות, גרם לרבים לתהות אם היחסים המיוחדים של ישראל עם מדינות המפרץ באמת יתערערו, כפי שכתב, או שמא מדובר במס שפתיים.
ישראל עד כה הפגינה מידה רבה של ביטחון עצמי בנוגע לקשר שלה עם מדינות רחוקות בעולם הערבי, אך האם הגיעה לשלב הזה ביחסים שבו היא מתייחסת אליהם כמובנים מאליהם? האם איום ניתוק היחסים יתממש וכל שהושג עלול לרדת לטמיון?
ד"ר מורן זגה היא מומחית למדינות המפרץ ולגבולות המזרח התיכון. מורן מרצה וחוקרת באוניברסיטת חיפה, ומשמשת כעמיתת מדיניות במיתווים - המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית, וכן כעמיתת מחקר בקתדרת חייקין לגאואסטרטגיה. מורן ביקרה במדינות המפרץ הערביות מספר פעמים והיא מקדמת יוזמות משותפות ביחסי ישראל והעולם הערבי.
ד״ר יואל גוז׳נסקי הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אונ׳ תל אביב. מומחה למדינות המפרץ ולסוגיות אסטרטגיות כגון תפוצה גרעינית ויציבות משטרים. לשעבר איש משרד רה״מ וחוקר אורח באונ׳ סטנפורד. באפריל 2020 יצא לאור ספר פרי עטו בנושא יחסי ישראל ומדינות המפרץ בהוצאת אונ׳ אוקספורד. אב לבן ולבת וטייל חובב
מסתמן כי בפעם הראשונה בהיסטוריה המודרנית תבוטל או תצומצם העלייה לרגל (מצוות החג' – אחד מחמשת יסודות האסלאם) לאתרים הקדושים לאסלאם בערב הסעודית, המתוכננת להתחיל בסוף חודש יולי. זאת, לנוכח המצב האפידמיולוגי בממלכה בשל התפרצות וירוס הקורונה ובהתאם להלכה האסלאמית המצווה בשמירה על חיי המאמינים.
מסתמן כי לראשונה בהיסטוריה המודרנית תבוטל או תצומצם מצוות החג', העלייה לרגל לאתרים הקדושים לאסלאם בערב הסעודית. זאת, לנוכח המצב האפידמיולוגי וההלכה האסלאמית המצווה בשמירת חיי המאמינים
ד״ר יואל גוז׳נסקי הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אונ׳ תל אביב. מומחה למדינות המפרץ ולסוגיות אסטרטגיות כגון תפוצה גרעינית ויציבות משטרים. לשעבר איש משרד רה״מ וחוקר אורח באונ׳ סטנפורד. באפריל 2020 יצא לאור ספר פרי עטו בנושא יחסי ישראל ומדינות המפרץ בהוצאת אונ׳ אוקספורד. אב לבן ולבת וטייל חובב
ח'דר סואעד הוא חוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, דוקטורנט למדע המדינה באוניברסיטת חיפה, עוסק בחקר פוליטיקה עכשווית של העולם הערבי וכן החברה הערבית בישראל.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
בחודש שעבר קרא מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש ל"הפסקת אש עולמית", זאת כדי להתמקד במאבק לעצירת התפשטות נגיף הקורונה. האם בעקבות קריאתו ובחסות משבר הקורונה תתכן גם התקרבות בין מדינות המפרץ לאיראן?
כווית וקטאר היו בין המדינות הראשונות להעמיד סיוע לאיראן ושלחו לה סיוע כספי וציוד רפואי, בהתאמה. הן מקיימות קשרים תקינים בדרך כלל עם איראן. במיוחד נכון הדבר לקטאר, שהידקה עוד את יחסיה עם איראן בעקבות ניתוק היחסים והסגר שהטילו עליה כמה משכנותיה בקיץ 2017.
ד״ר יואל גוז׳נסקי הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אונ׳ תל אביב. מומחה למדינות המפרץ ולסוגיות אסטרטגיות כגון תפוצה גרעינית ויציבות משטרים. לשעבר איש משרד רה״מ וחוקר אורח באונ׳ סטנפורד. באפריל 2020 יצא לאור ספר פרי עטו בנושא יחסי ישראל ומדינות המפרץ בהוצאת אונ׳ אוקספורד. אב לבן ולבת וטייל חובב
בעת משבר וירוס הקורונה הוכח כי לישראל עוגנים חזקים באזור, גם אם ברובם הם אינם גלויים. ישראל, למשל, נעזרה בקשריה הטובים עם "מדינה עלומה במפרץ", ועל-פי הדיווחים הדבר סייע בידה לקבל ציוד רפואי נדרש.
ישראל גם ניסתה להשיב, בסיוע איחוד האמירויות, אזרחים שנתקעו במרוקו בשל הסגר האווירי, אך נפלה קורבן לסכסוך בין השתיים והחילוץ עוכב. למרות זאת, הניסיון מראה כי ישראל יכולה לפדות את ההשקעה שלה בקשרים עם מדינות ערביות אף שאין לה עמן יחסים דיפלומטים.
במשבר הקורונה הוכח כי לישראל עוגנים חזקים באזור, גם אם ברובם אינם גלויים. ישראל, למשל, נעזרה בקשריה הטובים עם "מדינה עלומה במפרץ", עפ"י הפרסומים, לקבלת ציוד רפואי נדרש
מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש קרא ל"הפסקת אש עולמית". זאת, כדי להתמקד במאבק לעצירת התפשטות נגיף הקורונה ובמספר אזורי סכסוך נענו לקריאתו. מגעים אלו, הידועים גם בשם "דיפלומטיית אסונות", יכולים בהקשר המזרח תיכוני לייצר לגיטימציה לקשר עם ישראל ולהכשיר את הקרקע לאינטראקציה נוספת.
ישראל ניצלה את קשריה עם משטרים במרחב כדי שיסייעו לה, אך היא גם הציעה סיוע לשכנותיה הזקוקות לכך. כך למשל, לירדן הועברו כ-5,000 מסכות רפואיות ועם מצרים נשמר קו פתוח בנושא המצב בעזה. השלום עם ירדן ומצרים מצומצם לשיתוף פעולה ביטחוני – המשבר מספק הזדמנות להרחבת היחסים לתחומים אחרים. יתרה מכך, יזכרו לנו את הטובה הזאת בראיה עתידית.
מול הפלסטינים ניכר כי התהדק שיתוף הפעולה – הוקם מנגנון לשיתוף פעולה, בכירים משני הצדדים נמצאים בקשר וישראל אף העבירה ערכות בדיקה ומסכות לרש"פ. ישראל צריכה לעשות יותר משום שהחמרה אפידמיולוגית תביא בהכרח להחמרה ביטחונית וישראל תואשם כמי שנושאת באחריות.
כך גם מול עזה. דווח כי ישראל החלה בפענוח של בדיקות קרונה של פלסטינים מרצועת עזה ויש להרחיב זאת ואף, למשל, לשקול להקים בית חולים שדה ישראלי, בשיתוף ארגון הבריאות העולמי, סמוך לגבול הרצועה שיכול למשוך סיוע מקטאר וייזקף לזכותה של ישראל.
ישראל ניצלה את קשריה עם משטרים במרחב כדי שיסייעו לה, אך גם הציעה סיוע לשכנותיה הזקוקות לכך. כך למשל, לירדן הועברו כ-5,000 מסכות רפואיות ועם מצרים נשמר קו פתוח בנושא המצב בעזה
ישראל צריכה למנף עוגנים אלו שהועמקו במשבר הקורונה כדי לקדם שינוי אסטרטגי ביחסיה עם המרחב הערבי. יש לומר ביושר כי המגפה לא תביא לחתימה על הסכמי שלום מיד. אולם, היא יכולה לייצר הזדמנות מדינית ולהביא את הצדדים להתפשר בנושאים אחרים. מגפת הקורונה פתחה בפני ישראל אפשרויות להרחיב ולהעמיק את קשריה במרחב. עליה לנצל זאת ולהפוך את המשבר להזדמנות.
אולם, ישנן סוגיות שקידומן יפגע אנושות ביחסים.
גם לפרגמטיות שבין מדינות ערב יהיה קשה להתמודד עם התנגדות ערבית ואסלאמית ליוזמות חד-צדדיות שאינן מקובלות על הפלסטינים. אין ציר עוקף רמאללה – לא יהיה "שלום נפרד", והסיפוח יחייב את מדינות ערב להגביל את הממד הפורמלי של היחסים עם ישראל.
אם ממשלת האחדות תנקוט בצעדים חד- צדדיים, כגון החלת ריבונות, מדינות ערביות שהיום משתפות עמנו פעולה יתקשו לעשות זאת ואף יצטרפו לצעדים מעשיים כנגד ישראל. שלא לדבר על ההשלכות שעלולות להיות למהלך של סיפוח חד-צדדי על יציבות המשטר בירדן.
אולם יש סוגיות שקידומן יפגע אנושות ביחסים. אם ממשלת האחדות תנקוט בצעדים חד-צדדיים כהחלת ריבונות, מדינות ערביות שהיום משתפות עמנו פעולה יתקשו לעשות זאת, ואף יצטרפו לצעדים מעשיים כנגד ישראל
חולשת מדינות האזור היא הזדמנות לישראל לחזק את קשריה עמן. זו משימה ראויה לממשלה חדשה המבקשת לפתוח בדרך חדשה. ישראל הקדימה את שכנותיה הערביות בטיפול במשבר, והיא תזכה לנקודות רבות אם תושיט ידה ותסייע להם בשעת משבר.
ד״ר יואל גוז׳נסקי הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אונ׳ תל אביב. מומחה למדינות המפרץ ולסוגיות אסטרטגיות כגון תפוצה גרעינית ויציבות משטרים. לשעבר איש משרד רה״מ וחוקר אורח באונ׳ סטנפורד. באפריל 2020 יצא לאור ספר פרי עטו בנושא יחסי ישראל ומדינות המפרץ בהוצאת אונ׳ אוקספורד. אב לבן ולבת וטייל חובב
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם