פעילים למען איכות הסביבה ותושבים בשפלה נאבקים בניסיונות של ענקית המלט "נשר" להכניס למפעל כמויות גדולות יותר של פסולת רעילה, שכוללת מתכות כבדות יותר, כמו גם מאמצי החברה לגרום למשרד להגנת הסביבה לאשר לה הקלות בהיתר פליטת המזהמים.
המפעל של החברה ליד רמלה מייצר בשנה כארבעה מיליון קלינקר (חומר חדש הנוצר מתהליך כימי של שרפת תערובת של אבן גיר ואדמת חרסן בכבשן בטמפרטורות גבוהות) וכחמישה מיליון טון של מלט. החברה מפעילה שני כבשנים לייצור קלינקר, ושבעה מפעלים לייצור מלט.
נשר קיבלה את אישור הפליטה שלה ב-2014, והוא תקף עד 2021. לפני כ-18 חודשים הגישה בקשה למשרד להגנת הסביבה כדי לבצע שינויים בהיתר. החברה מבקשת אישור להחליף חלק מחומרי הגלם שלה בפסולת מהרכב דומה, ולהשתמש ביותר פסולת כדלק לכבשנים, כדי לצמצם את התלות שלה בקוק-נפט. לקוק-נפט (petroleum coke), שמזוקק מדלק מאובנים, יש תכולה אנרגטית גבוהה יחסית לפחם, אבל הוא פולט בין 30 ל-80% יותר דו תחמוצת הפחמן לאוויר בזמן בערה.
בדיון ציבורי שהתקיים בשבוע שעבר, ציינו מתנגדי התכנית שטיוטת ההיתר המתוקן של המשרד מנוגדת לחוק אוויר נקי מ-2008, והרגולציה שנובעת ממנו.
ד"ר אריה ונגר, ראש תחום איכות אוויר ואנרגיה באדם, טבע ודין, כתב בדוח כי הניסיונות לשנות את ההיתר "בעייתיים במיוחד משום שמדובר במפעל עצום, עם פליטה משמעותית, שממוקם בקרבה לאוכלוסיה רבה בלב לבה של המדינה. מפעל נשר ברמלה מעבד מאות טונות של חומרי גלם, צורך עשרות טונות של דלקים מסוגים שונים ופולט מיליוני מטרים רבועים של מזהמים לאוויר מדי שעה".
במחצית הראשונה של השנה שעברה חרגה נשר 19 פעמים מפליטת הכספית המותרת לה. לפי ארגון הבריאות העולמי, שאיפת אדי כספית עלולה לפגוע במערכות העצבים, העיכול והחיסון, בריאות ובכליות, ויכולה אף להיות קטלנית.
"הניסיונות לשנות את ההיתר בעייתיים במיוחד משום שמדובר במפעל עצום שממוקם בקרבה לאוכלוסיה רבה בלב לבה של המדינה. מפעל נשר ברמלה ופולט מיליוני מטרים רבועים של מזהמים לאוויר מדי שעה"
ד"ר ונגר ציין שמרגע שהכספית נכנסת לאוויר, היא נכנסת גם לשרשרת המזון. ישראל חתומה על אמנת מינמטה להפחתת שחרור ופליטות כספית ותרכובותיה מ-2013, ששואפת להפחית למינימום האפשרי את הפליטה של המתכת לאוויר.
ד"ר ונגר נשען על נתוני מרשם פליטות לסביבה של המשרד להגנת הסביבה, וטען שנשר כבר פולטת לאוויר יותר כספית מאשר כל תחנות הכוח המוזנות על ידי פחם בישראל. הבקשה לאישור פליטה מוגדלת של מתכות כגון קדמיום, עופרת, נחושת וארסן "מרתיחה במיוחד", הוא מוסיף.
המסמכים שמלווים את הבקשה לשינוי היתר הפליטה לא מייצגים שום ניסיון להעריך את הפליטה הצפויה של מתכות רעילות כגון כספית, תרכובות אורגניות נפיצות, דיאוקסינים ופוראנים, או לחשב את ההפצה של הרעלנים האלו בסביבה.
הוא דרש שיתבצעו בדיקות לקביעת השילוב המותר של פסולת רעילה. קולות אחרים בציבור חזרו על דברים וחיזקו את עמדתו, בדרישה לבצע בדיקות אפידמולוגיות למחלות נשימתיות בקרב הילדים באזור, ופרויקט ניסיוני שיעקוב אחרי ריכוז המתכות באוויר.
ד"ר בניהו בר יוסף מהמכון למדעי הקרקע, המים והסביבה במינהל המחקר החקלאי – מכון וולקני, אומר שבעשור האחרון הפך נשר למתקן שבו מתמודדים עם סוגים שונים של פסולת שמסכנת את הבריאות, כגון צמיגי מכוניות טחונים, אשפה עירונית מוצקה, אפר פחם וקוק-נפט. לדבריו, השינוי בהיתר יאפשר לחברה להוסיף מגוון רחב עוד יותר של חומרים כגון אדמה מזוהמת, בוצה ממכוני טיהור שפכים ופסולת דלק מאסדות הגז הטבעי החדשות.
אחד הדברים הראשונים שעשתה השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, עם כניסתה לתפקיד היה להקפיא את תכנית המשרפות של קודמה בתפקיד, שאישר הקמת משרפות נוספות שנועדו לטפל ב-23% מהפסולת בישראל. גמליאל הסבירה שהיא מעוניינת לבחון לעומקה את מדיניות הפסולת של ישראל באופן כללי.
בנימין רגיל, יו"ר הוועד המקומי של קיבוץ גזר, כשישה קילומטר מהמפעל, אומר שהטיוטה החדשה של ההסכם "אומרת, בעצם, תשרפו מה שבא לכם". לתושבים יש זכות לדעת כמה כספית תחדור לאוויר שלהם, והאם אלו רמות בטוחות, הוא אומר לזמן ישראל.
בנימין רגיל, יו"ר הוועד של קיבוץ גזר, כשישה קילומטר מהמפעל, אומר שהטיוטה החדשה של ההסכם "אומרת, בעצם, תשרפו מה שבא לכם. לתושבים יש זכות לדעת כמה כספית חודרת לאוויר שלהם, והאם אלו רמות בטוחות"
באתר של נשר מציינים כי נושאי קיימות והסביבה מקבלים תשומת לב ראויה בכל שלבי הייצור והניהול. "כחלק מהמגמה הזאת, קליטת חומרי גלם אלטרנטיביים ודלקים חלופיים מתבצעת רק אחרי בדיקות מעבדת קפדניות, שמבטיחות את התאמת החומרים לתהליך הייצור ולדרישות הרגולטוריות", נכתב שם.
נשר, ששולטת בכמחצית משוק המלט בארץ ונמצאת בבעלות המיליארדר האמריקאי-אנגלי-יהודי יליד אוקראינה לן בלווטניק, נאבקת בשנים האחרונים עם יבואני מלט, בעיקר מיוון וטורקיה.
המאבק פרץ לסדר היום הציבורי כאשר שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ הכריז על העלאת היטל ההיצף על יבוא מלט מטורקיה ומיוון בשיעור של עד 17.25% מ-0.25%, בטענה שיש להגן על היצרנים המקומיים.
שר האוצר ישראל כ"ץ, שנדרש לאשר מהלך כזה, תקף את הגישה וכתב בטוויטר שהוא "מנוגד לחלוטין להשקפת עולמי, שדוגלת בתחרות נגד מונופולים ובהוזלת יוקר המחיה. לכן, מתוקף סמכותי, בכוונתי לדחות המלצה זאת על הסף".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם